חשיפה: כשהגרי"ח זוננפלד הורה לפצות קבוצות כדורגל

על רקע המאבק נגד ניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתיר באופן גורף את העבודה בשבת בענף הכדורגל. עיתון 'המבשר', חושף את ההוראה המפתיעה של הגרי"ח זוננפלד שעל ה'כוללים' לממן את הפסדי קבוצות הספורט.

להלן המאמר המלא:

אם בשבוע שעבר הבענו את המוזרות שבמערכה החרדית נגד משחקי ספורט בשבת, מהתבוננות בהמשכה של אותה פרשה מתבהרת התמונה עוד יותר. מסתבר ששיתוף הפעולה של היהדות החרדית עם 'ועד הלאומי' הציוני, בתחילת שנת תרצ"א, שבעקבותיה בוטלו משחקי הספורט בשבת, העלתה במלוא היקפה את שאלת מקומה של שמירת הדת בחיי כל היהודים בארץ, כשהחילונים נאלצו לקבל על עצמם את חוקי התורה.

בתחילת הקיץ, בגיליון י"ג אייר, אנו מוצאים ב'קול ישראל' בעמוד הראשי מאמר מערכת פרי עטו של הרב משה בלוי, תחת הכותרת: "סלוף בשאלות הדת וה'קהלה' בא"י". במאמר מתקיף ר' משה בעיקר את המזרחי שהעלו טענה שאגודת ישראל מבקשת את הפרדת הדת מהקהילה ואילו המזרחי דוגל בשיתוף מלא. על כך כותב ר' משה: "אילו היתה זו באמת דרישת אגודת ישראל להפריד את הדת מהקהלה הרי אזי היו הימין והשמאל מתאחדים ומשלימים על יסוד זה ושלום על ישראל ועל ארץ ישראל. אבל הרי אנו מימינו לא שמענו טענה זו יוצאת מפי אגדת ישראל. הרי לא פעם העמידה היהדות החרדית המאורגנת באגדת ישראל בארץ ובחוצה לה את שאלותיה ודרישותיה מעם הסדר הכללי והציבורי בכנסת ישראל בארצו.

"היא דורשת שהחיים הצבורים בארץ ישראל יהיו טבועים בחותם המסורת, שהאורגן המהוה את ביאות כח כל עם ישראל בארצו יהי' כפוף לכל הפחות מן הצד הפומבי והציבורי לחוקת התורה, שחוקת הקהילות הכוללת גם גרעין של הכרה לאומית תהי' מבוססת על יסוד החיים הדתיים.
"דרישות אלו עומדות כמובן לתת מהודה של מסורת ישראל על חיי הכלל כלו, וליצור מסגרת שבתוכה יוכל להכלל, ושבה יוכל להתחבר כל יהודי שתורת ישראל היא מרכז עניניו.

"אגודת ישראל אינה דורשת את השלטון וההגמוני' של נושאי דגל התורה בישראל, היא דורשת רק שכל העם המתאחד ובא להמשיך את קיומו בארצו ישמור על צביונו ומסגרתו הכללית והמסורתית. תורת חיים שלנו מקפת את כל צורות החיים והיא נותנת להם את צביונם הלאומי, ולכן הנאה להם והיאה להם לחיים הלאומיים להיות טבועים בחותמם ומשובצים במסגרתה".

התפתחות הרבה יותר מדהימה בשיתוף הפעולה עם הוועד הלאומי, אנו מגלים במכתב מיום ט"ז אייר שבו מספר ר"מ בלוי לר' יעקב רוזנהיים, שהיהדות החרדית הגיעה להסכמה עם 'הווועד הלאומי' לממן במשותף את הפסדיה של קבוצת הספורט מביטול המשחקים בשבת! ולפי הוראת מרן הגרי"ח זוננפלד אף נערכה פנייה אל הכוללים להשתתף בהוצאה זו.

וכך כותב לו: "ההפסד הכספי של "המכבי", הוא, לדאבוננו הגדול, מזה שביום השבת הם מוכרים הרבה כרטיסים למסתכלים במשחק, מפני שהעם פנוי ממלאכה ורבים הבטלנים, מה שאין כן בימות החול, הכל עסוקים במלאכה ואין פדיון של כרטיסים. לפי חשבונם נתמעט פדיון ממכר הכרטיסים, על ידי זה שהעבירו את יום המשחק לאחד מימות החול, בסך 50 לירות לחדש. מזה התחייב ועד הלאומי מחצה, ואגדת ישראל מחצה, ביום ההסכם מסרנו להם יחד 250 (=פרוטות), כמובן שאת חלקנו לקחנו בהלואה, ועתה קרוב יום תשלום שני ואין לנו אף פרוטה, לא על חשבון מה ששלמנו כבר, ומכש"כ לא על תשלום השני.

"מרן שליט"א (הגרי"ח זוננפלד) אמר לי שאם נפסיק, ח"ו, עתה יהיה זה חלול השם גדול, ואנו נשא באחריות, יותר, מאם לא היינו נזקקים לזה. אולם ה'מכבי' מצהיר שההפסד יהיה הולך וקטן, עם זה שהמסתכלים יתרגלו לבוא באמצע השבוע, והם חושבים אחרי עבור ששה חדשים, לא יהיו צריכים כלל לכסוי הפסד, או לפחות יצטרכו רק לעזרה פעוטה מאד. אם מע"כ יוכל לעזור לנו בהקדם במה למטרה זו, יעזור למנוע חלול שם שמים.

"אנחנו פנינו כבר לכוללים בבקשת עזרה, אולם הם משתמטים, הם חושבים שאחרי שהאגדה היא באמצע בטח נמצא את האמצעים".

רק בהמשך המכתב מציין ר' משה: "אחרי המכתב האחרון של ההנהלה הציונית, שהסכימו על תנאי אגדת ישראל, כתבנו להם ביום הראשון שהננו משתתפים בעבודה".

משמעותם של הדברים מדהימים, כי מלבד העובדה שכספי הכוללים כמו שומרי החומות וכדומה, היו כספי הקדש לכל דבר וענין, הרי הכספים האלה נועדו להאכיל את העניים שבישראל, ועם־כל־זה סבר מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל - שלמען כבוד שמים יש להקצות מכספים אלה, כלומר לקצץ מפיות הרעבים למימון הפסד של קבוצת ספורט!

את השמחה הגדולה מתאר ר' משה במכתב מיום כ"ז אייר שבו כותב לו: "קדוש השם היה ביום הששי, כאשר הסתדרות המכבי פרסמה מודעות שהיא מבטלת כדור הרגל שהיה צריך להיות בפומביות גדולה בשבת זו, התחרות בין המכבי-ירושלם ובין המכבי-תל אביב, שבמקרה הזה היו רגילים לבוא כרכרות ועגלות לירושלם בהמון חוגג.

"המזרחי נבוך מאד, הוא נחל תבוסה שלמה, הפסיכולוגיה היא שהוא קוה שהמכבי לא יעמוד בדבורו וישחקו בשבת. "אני מצרף בזה הודעת המכבי. על ירושלם החרדית היתה צהלה ושמחה בשבת זו".
ממרחק השנים אין לנו מידע מדויק על התפתחות הדברים, האם היה עיכוב בתשלומים או שהציבור החילוני התקומם נגד ההסכמה, וייתכן גם שדווקא המזרחי הוא שלחץ לבטל את הסיכום. בכל מקרה, ברור שלצד השאלה הכספית נדרשו גם לחצים פוליטיים, כי במכתב מיום ט' סיון אנו רואים שהדברים לא המשיכו להתנהל על מי מנוחות, וכך כותב ר' משה:

"אנו ממציאים לכם ע"י הדואר הוספה ל'קול ישראל' אשר פרסמנו ביום ראשון שבוע זה. ...מה שחסר בהוספה הוא: שקולנול קיש אמר למר פרוש שהרב קוק אמר לו בפירוש שמותר לשחק בכדור רגל בשבת ורק הענינים הנעשים מסביב כמו: מכירת כרטיסים, נסיעות וכדומה. מובן שאחרי דברים אלו קשה מאד להסביר להציונים את האיסור, אך אמרנו לקולנול קיש שלא באנו אליו בתור רב אלא בתור מנהל הסתדרות מדינית ויהי' בטוח שזה יגרום לאי נעימות בין אגדת ישראל והסוכנות, כי עד עתה יש להם שני רוחים, ראשית שאין אנו עובדים נגדם, ושנית שישנם דברים שאנו עובדים יחד. ואם המשחק לא יבוטל לא נוכל בשו"א להשפיע על חברינו שיסכימו שאנחנו נעבוד אתכם יחד. אז הבין קיש את המצב והבטיח לסדר את הענין אחרי החג".

קולונל קיש, סבו של ח"כ יואב קיש

בהשלכה לימינו אלה רק נשלים ונציין, שקולונל קיש המדובר, היה יהודי בשם פרידריך קיש, סבו של חבר הכנסת מהליכוד דהיום, מר יואב קיש. ובאותם ימים, עמד סבו בראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שבאה במקום המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית. ללמדנו, שבשאלת שמירת השבת והדת במדינה, לא חלו הבדלים גדולים במשך 87 שנים בין המחנה הלאומי והמחנה הציוני.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!