1. עמוד הבית
  2. מחשבים ואינטרנט
  3. טכנולוגיה

בקרוב בישראל: במקום לגהץ את הכרטיס - מצמידים את הסלולרי לקופה

סמסונג פיי, שיחל לפעול בארץ ב-2018, מאפשר לצרכנים לבצע תשלומים באמצעות הצמדת הסמארטפון לקופה • בשונה מהשירות המקביל של אפל, סמסונג לא תגזור עמלה - אלא תנסה להגדיל בעזרת השירות את מכירות המכשירים שלה
אמיתי זיו, themarker , כ"ו תשרי תשע"ח 16/10/2017 10:12

pixabay צילום: pixabay



האם מתקרב היום שבו תוכלו להשאיר את הארנק בבית ולצאת רק עם הנייד? שירות התשלומים הסלולרי סמסונג פיי (Samsung Pay) יושק בישראל בתחילת 2018 — כך נודע ל–TheMarker. תאריך ההשקה נקבע לינואר 2018, אך ההשקה בפועל ככל הנראה תהיה במהלך החציון הראשון של השנה.

שירות תשלומי הסלולר של סמסונג, יצרנית המכשירים הגדולה בעולם, הושק באוגוסט 2015 כדי להתחרות בשירות אפל פיי (Apple Pay). השירות עובד באמצעות הזנת פרטי כרטיס האשראי לטלפון. לאחר מכן ניתן לבצע עסקות אשראי רגילות בבתי עסק, כאשר במקום "לגהץ" את הכרטיס — מצמידים את הנייד לקופה.

לקראת ההשקה השקיעה סמסונג 250 מיליון דולר ברכישת סטארט־אפ בשם LoopPay, שפיתח טכנולוגיה לקריאה אלחוטית של ההרשאה המגנטית של כל כרטיסי אשראי — ולכן בשונה מהשירות של אפל, שדורש הטמעה מצד בית העסק, סמסונג פיי אמור לתמוך כמעט בכל קופה או קורא כרטיסים קיים. עם זאת, השירות לא יתאפשר בהתקנים שאליהם צריך להכניס את כרטיס האשראי פיזית, כמו התקני המשאבות בתחנות דלק וכספומטים, אך יעבוד עם קוראי כרטיסים חדשים מסוג EMV — בהם צריך להקיש קוד לאישור העסקה, שכמותם ניתן להתחיל לראות בישראל.

ל–TheMakrer נודע כי סמסונג העולמית עובדת מול כל חברות האשראי הישראליות על הפרויקט זה כשנה, שבמהלכה נדחה מועד ההשקה של השירות כמה פעמים. בשונה מאפל, סמסונג אינה גוזרת עמלה מכל עסקה, אלא שמה לה למטרה להגדיל את האטרקטיביות של מוצריה, ולמכור יותר מכשירים. העיכובים נבעו מסוגיות טכנולוגיות שונות, וסמסונג כבר סיימה את התהליך עם שתיים מתוך שלוש חברות האשראי הגדולות — אך מעוניינת לצאת בהשקה מסחרית רק כשהשירות יהיה מותאם באופן מלא לכל כרטיסי האשראי בישראל.

סמסונג פיי יעיל במיוחד ללקוחות שמחזיקים יותר מכרטיס אשראי אחד, שכן הם יכולים לבחור בכל עסקה את הכרטיס הטוב ביותר מבחינת הנחת המועדון שהוא מעניק או צבירת נקודות במסגרתו. מלבד כרטיסי אשראי, אפליקציית סמסונג פיי (כמו גם מתחרותיה) תומכת בכרטיסי מועדון לקוחות, כרטיסי מועדון טיסה, וכרטיסי מתנה (Gift cards) טעונים מראש.

חוץ מניהול כרטיסי האשראי, שירות התשלומים מאפשר הצגה ויזואלית נוחה של כל העסקות שהתבצעו — וזאת בניגוד לתשלום בכרטיס פלסטיק, שבו פירוט העסקות נשלח רק אחת לחודש. לסמסונג בישראל יש שיעור חדירה של כ–30% מכלל המכשירים שנמכרים.

מסמסונג נמסר בתגובה: "עדיין לא נקבע לוח זמנים קונקרטי להפעלת השירות בישראל, וסמסונג ישראל תפרסם הודעה רשמית להשקתו במועד הרלוונטי".

אנשים מתנסים בשירות, ומיד נוטשים

שירות סמסונג פיי פועל כיום ב–18 מדינות — ובהן ארה"ב, בריטניה, סינגפור, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, הודו, שוודיה, תאילנד ואיחוד האמירויות. הוא עובד במכשירי סמסונג (מנוט 5 והלאה), כולל מכשירי סדרות A, J ו–S (גלקסי 6, 7 ו–8). השירות אף פועל בשעונים החכמים של סמסונג מסדרת Gear, אבל רק עבור קופות התומכות בטכנולוגיית "שדה קרוב" — NFC. השירות מצריך הזדהות מבוססת טביעת אצבע במכשיר. מלבד השירות המתחרה של אפל, גם לגוגל יש שירות תשלומים משלה בשם Andorid Pay, שפעיל ב–15 מדינות.

לפי שעה, קשה להכתיר את שירותי התשלום אפל פיי וסמסונג פיי כהצלחה ענקית או מהפכה. על פי חברת המחקר First Annapolis, שיעור האימוץ של אפל פיי עומד על 31% מבין בעלי אייפון בארה"ב ובסמסונג פיי על 13% בלבד. שיעורי הנטישה של שירותי התשלומים גם גבוהים ו–52% מהמשתמשים "אינם קבועים", כלומר השתמשו פעם אחת בשירות כדי לנסותו ולאחר מכן חדלו להשתמש בו לחלוטין או מבצעים בו פחות מרכישה אחת בחודש.

גם בעלי העסקים אינם ממהרים לאמץ את השירות, ורק כשליש מהחנויות בארה"ב תומכות באפל פיי. הטענה של המבקרים היא שאין באמת בעיה מהותית בעולם התשלומים שפתרונות ה–Pay לסוגיהם פותרים, ובסופו של דבר, מערכת האשראי נותנת פתרון טכנולוגי אמין וטוב הן לצד המשלם והן לסוחרים. לקוחות רבים גם מודאגים מסוגיות של אבטחת מידע בשירותי התשלומים הסלולריים. על פי מחקר שפורסם באתר Statista, שנעשה בקרב לקוחות אמריקאים, 46% מסרו כי לא יעשו שימוש בשירותי תשלום סלולרי מסיבות של אבטחת מידע. 37% מסרו כי יותר פשוט מבחינתם לשלם עם כרטיס אשראי או דביט.

מחנה אחר של מתנגדים טוען כי יש מקום לתשלומים סלולריים רק כאלה שאינם תלויים כלל בחומרה — שירותים אפליקטיביים. בישראל ניתן למנות בין השירותים המוצלחים האלה את Gett בתחום המוניות, שירות ששינה מקצה לקצה שוק שהיה מבוסס על מזומן, סלופארק ופנגו לעולם החניה, PayBox ופפר לתחום העברות הכספים ושירותים בתחומים נוספים.

מה שיכול לסייע לאימוץ ארנקים סלולריים בישראל הוא שינוי במערך הקופות. אם כל הקופות יתמכו בתקן NFC, יהיה קל יותר לשירותים הבינלאומיים, אפל פיי ואנדרואיד פיי, ואולי שירותים עתידיים מתחרים, להיכנס לשוק ולהתבסס כחלופה רלוונטית. נכון להיום, אימוץ קופות כאלה הוא שולי ואטי.

ארנקים סלולריים בישראל - היסטוריה של כישלונות

הניסיונות שנעשו עד כה להשיק ארנק סלולרי בישראל לא עלו יפה, וישראלים כמעט אינם משתמשים בשירות. כפי שזה נראה, הסיכויים כי סמסונג תשבור את הרצף אינם לטובתה.

ב–2013 הודיעה פלאפון על שיתוף פעולה עם לאומי קארד וישראכרט להשקת שירות "ארנק סלולרי". למעשה, פלאפון הפכה למנפיקה של כרטיסים מסוג Contactless, ללא מגע, ובמקביל הוטמעו בשוק כ–2,000 מסופי תשלום תומכים בתשלום ללא מגע (NFC, תשלום מבוסס נגיעה).

בעת ההשקה חזה מנכ"ל פלאפון דאז, גיל שרון, כי לשירות יהיו כחצי מיליון משתמשים בתוך כשלוש שנים. בפועל השירות נכשל. סלקום הכריזה על שיתוף פעולה דומה עם ויזה כאל, וגם היא לא הצליחה לשנות את השוק. השירות היחיד שיש לו איזושהי אחיזה בשוק הוא הארנק הדיגיטלי של לאומי קארד, שמאפשר לשלם מהסלולר בשבע רשתות קמעוניות בהן צומת ספרים, FIX ומגה ספורט.

על פי נתונים שאספה חברת iGroup, שמנהלת כמה מועדוני לקוחות גדולים בישראל, שיעור השימוש בארנק סלולרי בישראל הוא זניח — ומהווה 0.05% מסך העסקות במשק (הכוונה לארנק סלולרי, ולא שירותים ספציפיים כמו Gett), ורובן באמת של לאומי קארד. עיקר ההצלחות של הארנק הסלולרי בעולם הן דווקא במדינות מתפתחות, שם הסלולר סיפק פתרון תשלום דיגיטלי ראשון (דילוג דור) לאנשים. על פי ממצאי iGroup, שיעור העסקות הסלולריות בסין הוא 5 טריליון דולר בשנה, ובהודו טריליון דולר. בארה"ב היקף העסקות המוערך עומד על מאות מיליארדי דולרים בשנה.

משה רדמן, מנכ"ל החברה, מוסיף: "בעולם המערבי אין בעיה אמיתית של תשלום, לכן פתרונות סלולריים שהצליחו, כמו אפליקציית התשלומים של רשת סטארבקס, הצליחו בזכות מעטפת שלמה ושירותי ערך מוסף. הארנק הסלולרי צריך לספק ללקוח יתרונות נוספים כמו קיצור תור, צבירת נקודות או מימוש נקודות, הצעות מבוססות מיקום, מימוש קופונים או הנחות אחרות".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.