1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. הרב בן ציון נורדמן

שני צדדים למטבע: יתנו - יקבלו // הרב בן ציון נורדמן

יוסף הצדיק לימד את אחיו כלל גדול בנתינה: תיתן - תקבל. ואת היסוד הזה אנו משרישים בלב ילדינו כבר מגיל אפס. זו דמי החנוכה שאנו מעניקים להם בחג החנוכה, חג החינוך. יתנו – יקבלו
Print הרב בן ציון נרדמן , ד' טבת תשע"ח 22/12/2017 12:59
תגיות:

הרב נורדמן ד



ימי החנוכה מאחורינו, אבל קשה לעזוב את אווירת החג. הרושם של ימי האורות ממשיכים להאיר למשך כל ימות השנה.

בחנוכה נהגו בני ישראל לחלק דמי חנוכה, מה שלא מצאנו כן בשאר חגי ומועדי ישראל. הקדמונים מצאו לכך רמז נאה "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד", בימים שאנו מדליקים את נרות החנוכה שמצווה להניחן משמאל הפתח, מול המזוזה, אלו ימים של עושר וכבוד, ולכך אנו מתרגלים את עניין הנתינה, לנו ובעיקר לזרענו.

חנוכה הוא מלשון חינוך. בני ישראל חנכו את בית המקדש לאחר היטמאו בידי היוונים והכשירו את המקום מחדש. חנוכה זה זמן של חינוך מאב לבן, מאם לביתה. זה זמן שכל המשפחה מתאחדת סביב נרות החנוכה.

השנה הייתה לי הזדמנות להרהר בקול על מתן תמריץ ועידוד לילדים. דמי חנוכה זה רק המשל, הילדים מבקשים ומקבלים בכל עת מצוא את כל מה שהם מבקשים, האם יש עוד טעם בדור מפונק שכזה לתת פרסים? האם אנו כהורים וכמחנכים יכולים עוד להשתמש בטכניקה הזו, ועד כמה הוא הגבול?

אחת השאלות החינוכיות שמעלים תדיר בפני מחנכים ומנהלים, היא ההרגל של הילדים לקבלת פרס, ובעצם הרגל של לימוד שלא לשמה. הרמב"ם כבר דן בזה בספרו 'מורה נבוכים' ומורה כי אדרבה, הילד מתחיל אכן שלא לשמה, אבל הוא מתחיל בהתלהבות ביתר שאת, ואת זה אנו מבקשים ומוכנים גם לשלם על כך. לימים, עת יגדלו הנערים כבר לא יצפו למתן שכר, ומאידך ימשיכו במלוא הלהט לקיים את המצווה.

זו אולי סיבה נוספת למה מחלקים דמי חנוכה, להרגיל את בני הנוער במצוות צדקה ובנתינה לזולת. נכון, שכיום הם עושים את זה כשמתן שכרם בצידם, אבל יבוא היום והם בעצמם ייהפכו לנותנים ולא למקבלים.

*

פרשת השבוע, פרשת ויגש, מספרת לנו על מפגש אחי יוסף עמו. זו לא הפרשה הראשונה מתחילת החומש בה הכסף תופס מקום של כבוד ומשפיע. אך נדמה שבפרשיות האחרונות הכסף הופך שחקן מרכזי בסיפור: יש רעב בארץ כנען ויעקב אבינו מצווה לבניו לרדת למצרים לשבור אוכל; הם יורדים ומעוניינים לרכוש תבואה; ואז, מגיע הניסיון שהכסף שב לאמתחותיהם והם נחשדים בגניבה; יורדים עם בנימין ושם מוטמן לו גביע הכסף; ועד לסוף הטוב שיעקב יורד עם כל בניו ובנותיו והמשפחה מתאחדת. בסוף הפרשה יוסף קונה את כל ארץ מצרים; וכשנגמר הכסף קונים תבואה בעד חמורים ובהמות וכשגם זה נגמר מחליפים עמו שדות ופרדסים, עד שיוסף קונה את כל מצרים לעבדים.

הכסף הוא דבר והיפוכו. מחד, אפשר לעשות עמו דברים כה מועילים ומשפיעים: לבנות בתי כנסת ובתי מדרש; להחזיק עמו תלמידי חכמים; לפרנס משפחות; לבנות לרווחת הציבור בתי ספר ומתנ"סים, ומנגד, הכסף הוא הדבר הכי מתועב שיכול לגרום למכשולים הגדולים ביותר. התורה מזהירה אותנו אינספור אזהרות בעניינו: הלוואה, גזל וגניבה, נשך וריבית ועוד.

ללמדך כי שני צדדים למטבע, מי שמשתמש בכסף כאמצעי לחיות ולהתקיים, אין לך דבר כשר ונקי מזה. ומי שהופך את כספו כקרדום וזו כל התכלית להתעשר, אין לך דבר פסול מכך. וכבר אמר החכם מכל אדם (קהלת ה, יב) "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ".

*

השבוע יצאנו ב'מפעלות הרב גרוסמן' בפרויקט ייחודי למען בני הנוער. כמה סמלי הימים האלו של מוצאי ימי חנוכה בהשפעת אור החנוכה, להשקיע עבור דור העתיד.

על הכתוב "ואני והנער נלכה עד כה", דורשים בעלי הרשומות שמרמז על ימי החנוכה, נלכה עד כ"ה בכסלו, "אני והנער" – הם ימים של חינוך והשקעה לימי הנעורים. בפרשיות אלו של יוסף הצדיק ואחיו הקדושים אנו קוראים את זעקתו האלמותית של ראובן בכור האחים: "כי איך אעלה אל אבי והנער אינני איתי".

המגיד הירושלמי הנודע הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מנגן פסוק זה ושואל: "כי איך אעלה אל אבי שבשמים, והנער – בני הנוער – אינני איתי". זו שאלה שכל יהודי צריך לתת על זה את הדעת: מה עשיתי עבור דור העתיד.

ויש מי שעושה. כבר יובל שנות עשייה עבור בני הנוער בישראל. דואג להם לכלכלה נאותה, ללימודים ולמעשים טובים, מכניס אותם תחת צל קורתו ומעניק להם חום ואהבה. הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א איש בעל אהבת ישראל נדירה, שמרום גילו ומעמדו יורד לכל ילד וילד מישראל, טופח על שכמו ואומר לו גדל.

ומהפרשה הזו אנו למדים יסוד ענק בנתינה. אחי יוסף מצאו את הכסף באמתחותיהם, כי כשאדם נותן הוא בעצם מקבל. יוסף הצדיק לימד את אחיו כלל גדול בנתינה: תיתן - תקבל. ואת היסוד הזה אנו משרישים בלב ילדינו כבר מגיל אפס. זו דמי החנוכה שאנו מעניקים להם בחג החנוכה, חג החינוך.

יתנו – יקבלו.

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.