1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. אבי בלום

היצמדות החרדים לנתניהו נראית כמו מתכון בטוח להפסד עתידי

כשהציבור ימאס ויקיא את האיש ומשפחתו, גם אנחנו, שנצמדנו עד תום, ניראה כחלק בלתי נפרד ממשפחת נתניהו המורחבת. ניתן לקבוע כיום שנתניהו, רע לחרדים • נציגינו הנאמנים ממשיכים לדבוק בברית הישנה עם נתניהו, למרות שהפכו ל'ילדי כאפות'
Print אבי בלום , כ"ג טבת תשע"ח 10/01/2018 10:45

נתניהו והחרדים (2)



נקמת השבת

"לא השבת מעניינת אותם אלא יום חול. הם רוצים להפיל אותך – ועושים את זה דרך גל תקשורתי של מחאה למען השבת". על תאוריית הקונספירציה המרתקת הזאת, חתום אחד מח"כי יהדות התורה שהשמיע את הדברים בשיחה שנערכה עם נתניהו לפני כמה שבועות.

הח"כ שבעברו אלפי שעות הסברה, הבהיר לנתניהו שמאחורי 'קמפיין השבת' שפרץ לפתע לחיינו ומנסה לקרוא תיגר על יחסי דת ומדינה, עומדים אישים בעלי אג'נדה בהפרדת החרדים מהימין – באמצעות משברים מלאכותיים.

בין אם יש ממש בתיאוריה ובין אם לאו, על עצם העניין של היעדר כל היגיון בגל החקיקה הדתית, ניתן להסכים בוודאות. מוטב היה לעולמנו הצר אלמלא באה עתירת בעלי המכולות לעולם. השבת שנחבטה ציבורית, והפכה עבור חברי כנסת חילונים וראשי ערים, ממקור הברכה למקור הבוחר – רק יצאה נפסדת. מרכולים לא ייסגרו, אבל הפערים בין חילונים לדתיים – רק הולכים ונפתחים.

לא רק חברי הכנסת החילונים, חברי הקואליציה, אלא גם חברי הכנסת החרדים, מצאו עצמם תומכים בעל כורחם בחקיקה שהם היו מעדיפים שלא תבוא לעולם. באירוניה ניתן לומר, כי אם יש פוליטיקאי, משומרי הסף של הקואליציה, שעשוי היה להפיק רווחים מחוק המרכולים - זהו בנימין נתניהו, וזאת אם החקיקה הייתה חלה רטרואקטיבית, החל מלפני שנתיים, ומקיפה את כל עסקי השבת בתל אביב של מטה.

דומה שאין תמונת מראה משקפת יותר להמחשת הנתק והפער שבין ההווי החרדי לעולמו של ראש-הממשלה – מזו שנתגלתה לנו השבוע. מה בין השבת שלנו לבין השבת של ביבי, ניתן היה ללמוד היטב מפערי הכותרות. לאחרונה נדמה שגם האינטרסים בימי החולין, מתפצלים. מחוק השבת ועד לחוק הגיוס – ההיצמדות לנתניהו נראית כמו מתכון בטוח להפסד עתידי.

נציגינו הנאמנים ממשיכים לדבוק בברית הישנה עם נתניהו, למרות שהפכו ל'ילדי הכאפות' של העת הנוכחית, פוליטית וציבורית. כשהציבור ימאס ויקיא את האיש ומשפחתו, גם אנחנו, שנצמדנו עד תום, נראה כחלק בלתי נפרד ממשפחת נתניהו המורחבת. בפרפרזה לסיסמה הישנה מ-96' ניתן לקבוע כיום שנתניהו, רע לחרדים.

היתר מכירה

כותב השורות
כותב השורות


"מה הרווחתם בריצה לבית המשפט", שאל ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי את שר הפנים אריה מכלוף דרעי. "הרי רק גרמתם לנו לחוקק חוק שמתיר במפורש את פתיחתם בשבת. עיריית תל-אביב לא רצתה בזה, אבל מרגע שזה נכפה עליה בבית המשפט, לא היה לנו מנוס".

את השיחה הזאת, שהתקיימה באווירה קרירה בהרבה, מחומו הציבורי המהביל של החורף הנוכחי, קיימו ביניהם ראש עיריית תל-אביב ושר הפנים, עוד בטרם הכריע דרעי האם להטיל וטו על חוק המרכולים. שאלתו של ראש עיריית תל אביב, יכולה להישאל כיום מפיהם של ראשי ערים רבים.
את סבב השבת הראשון, רון חולדאי בכלל ניהל מול שר הפנים לשעבר גדעון סער, שהיה הראשון שהטיל וטו (חלקי) על חוק העזר העירוני שהיה לטעמו, גורף מדי. עיריית תל-אביב חוקקה, בסבב שני, חוק עזר שהעניק גושפנקא רשמית ראשונית לפתיחת עסקים בשבת, אך בצד זאת, אמור היה לצמצם בפועל את מספר המרכולים הפתוחים בשבת, וכל זאת באחריותה החוקית של עיריית תל אביב.

ראש העירייה שניסה לתאם מהלכים מאחורי הקלעים עם שר הפנים, הסביר לדרעי שיש לו גם מה להרוויח ולא רק להפסיד – כתוצאה מהימנעות מהטלת וטו על חוק העזר העירוני. דרעי שהתלבט, לפחות למראית עין, קצת יותר מדי, מצא עצמו לבסוף כמי שמואשם בכך שהתמהמהותו הכשירה את החוק.

מרגע שיריביו סימנו אותו כמי שהעניק בשתיקה, היתר מכירה בשבת, לדרעי לא הייתה ברירה, אלא להתייצב בראש המערכה. התוצאה – מדברת בעד עצמה.

מלאך רע

אם ההיפך היה קורה – וסיעת מלאך המוות הייתה פוקדת את ספסליה הנמוכים של האופוזיציה בימי שני, היו מסבירים לנו באותות ובמופתים שמדובר בגזירת שמים, איתות מגבוה. מלאך רע שעונה אמן, על כורחו.

מי שמאמין לא מפחד להודות בטעותו, גם כשהאותות והמופתים ניתכים על ראשו, ולא דווקא על קדקוד יריבו. האיתותים מן הסתם מכוונים. אין מקריות בעולם. החקיקה נועדה למטרה ברוכה, אבל הדרך, אוי הדרך, גרמה הרבה יותר נזק מתועלת.

אחד מח"כי יהדות התורה הסביר השבוע בנימת תסכול לא מוסווית, שהמסלול מראשיתו, היה עקלקל ומפותל. זה התחיל בנאיביות של בעלי המכולות בתל-אביב ושל גורמים שעודדו את המאבק, שבאה לידי ביטוי בריצה שלהם לקבלת סעד מבית המשפט. עתירת הסוחרים שגררה את הפסיקה התקדימית בנוגע לאי חוקיות פתיחת החנויות, אילצה את עיריית תל-אביב לחוקק חוק עזר עירוני, ראשון מסוגו, שנוטרל במפתיע דווקא על ידי שר הפנים החילוני גדעון סער.

סער היה הראשון שזיהה ועשה שימוש בסמכות הווטו שניתנה לשר הפנים. חוק העזר העירוני אושר על ידי סער בנוגע לפתיחת שני מתחמים, כמעט ללא הגבלה. הסקרים שממקמים את האיש בראש מדד הפופולריות מלמדים שהאיש השכיל לעשות את הבחירה הנכונה. החילונים זוכרים לו את המתחמים שפתח. החרדים – את המרכולים שסגר.

סער גרף את כל הקופה של 'שכר השבת', והותיר לדרעי להתמודד לבדו עם האוברדרפט. כמו בסרט רע, רודפים חילולי השבת את יו"ר ש"ס מיום חזרתו לשולחן הממשלה. כשאריה מכלוף דרעי, נטש בנחיתת חירום את משרד הכלכלה, הוא הסביר כאן בשעתו, בין שלל נימוקי הגז ששבו ופרצו השבוע לחיינו, שמתן ההיתרים לעבודה בשבת היה למעלה מכוחותיו. מתברר כי כל הבורח מן השבת, השבת רודפת אחריו.

באותם ימים נכתב כאן, כי את משרד הפנים הוא מקבל, על בסיס שישה ימי עבודה, אחרי שבתקופת קודמו בתפקיד, סילבן שלום - שברמה הפוליטית ניתן לומר עליו כיום (או ליתר דיוק, רק עליו, בינתיים) את הביטוי שטבע בשעתו פואד בן אליעזר - "הנ"ל ז"ל" - הועברה הסמכות להטלת וטו על חוקי העזר משר הפנים למליאת הממשלה.

דרעי התבונן אז בעיניים כלות, איך החברים האשכנזים כופים את החזרת הסמכויות לידיו, בבחינת "ספרדי של שבת", שייאלץ להתמודד עם וטו סדרתי על חוקי עזר עירוניים. צחוק הגורל ומי ששילם לבסוף בכיסאו הוא השר האשכנזי, שנאלץ לקיים את הוראת רבו, ולפרוש מהממשלה, בעוד דרעי נותר בתפקידו.

בשלב שבין החזרת הסמכות למשרדו לבין הטלת הווטו (שהתמהמה) פורסמה כאן בשעתו דבר פגישתם של דרעי וראש עיריית תל אביב רון חולדאי – שאת הציטוטים ממנה קראתם לפני רגע. חולדאי הסביר אז כי דווקא הוא, כראש העיר העברית, יהא זה שייאלץ לסגור בפועל עשרות רבות של מרכולים שפתוחים בשבת. השיחה לא הסתיימה בטונים צורמים – נכתב כאן בשעתו ולא הוכחש על ידי מי מהצדדים. לשני הצדדים היו ברורים המהלכים. דרעי יטיל וטו, ואם בג"ץ יחליט לבטלו – יוכל הנציג החרדי לטעון לחפותו.

ערב חג הפסח, במה שנראה כמו ראיון מעולם אחר, של אדם אחר, ישב דרעי לשיחת עומק עם עורך קו עיתונות אבי גרינצייג והח"מ. כשנשאל על משבר השבת – השיב בהוגנות, כי יש להעדיף חינוך והסברה על חקיקה: "תראו", אמר לנו אז דרעי, "לצערי אני ודאי שואף שכולם ישמרו שבת, אבל גם אם אחוקק עשרה חוקים זה לא יקרה, זה עניין של חינוך והסברה, שאנחנו מתפללים לימות המשיח. צריך לזכור, יש בכל הארץ ובעיקר בצמתים הגדולים, מרכזים בשפיים ובצומת ביל"ו ששם יש חילולי שבת, ועשרות אלפים קונים שם. דווקא תל אביב בסך הכול בגדול סגורה בשבת, יש את הבעיה של המרכולים שזה כביכול הפך לסטטוס קוו כבר 20-25 שנה, אין לנו עניין סתם לאכוף את זה. בגלל תביעה משפטית של הסוחרים הקטנים ובעלי המכולות, העירייה אולצה לחוקק חוק עזר כדי להכשיר את זה בדיעבד, גם אם החוק עזר הזה יתקבל כפי שהעירייה רוצה – היא תיאלץ לסגור כמחצית מהחנויות שפתוחות היום ולעשות תורנות ביניהן".

ועל זה אפשר לומר, במבט לאחור: תראו מי שמדבר.

כוח הבן



מחג האסיף ועד ט"ו בשבט הקרב ובא, מצא עצמו דרעי במלכוד שאין ממנו השתחררות ויציאה. את חוק המרכולים הוא נאלץ להוביל אחרי שבג"ץ הקדים את הווטו שהטיל – ואישר את חוק העזר העירוני של עיריית תל-אביב.

אחד מהטיעונים עליהם התבססה ההחלטה לאשר את חוק העזר העירוני, הייתה הימנעותו של שר הפנים מלקבל החלטה. דרעי זעם וטען ששעות ספורות קודם לכן האיץ ביועמ"ש לממשלה לאשר את נוסח הווטו שהטיל. בשעתו הועלתה כאן על ידו השאלה הרטורית, האם הועברו מסרים מלשכת היועמ"ש ברחוב צלאח אדין למקום מושב שופטי העליון בגבעת רם. מה התרחש מאחורי הקלעים לא באמת הוברר מאז ועד היום, אך אין ספק כי בלהטם לפסוק, מנעו שופטי הבג"ץ מדרעי את האפשרות למלא את חלקו במשחק המתוכנן מראש. מאותו רגע ואילך, דרעי לא היה יכול להסתפק במחאה של לצאת ידי חובה.

במקביל ולאורך כל הדרך, אותגר דרעי על ידי חבריו מיהדות התורה, כשאפילו הוויתור על חקיקה רטרואקטיבית שתחול על תל-אביב הוצג על ידם כהתקפלות ספרדית. כשהנושא עלה בפגישתם הדחופה של נתניהו והחרדים, באותה ישיבה בהולה שהתקיימה ביממה שאחר התפטרות ליצמן, דפק ביבי על השולחן ואמר: עד כאן.

החרדים שישבו בחדר הסכימו להחיל את החקיקה מכאן ולהבא, אולם ביתד נאמן בבוקר המחרת, פורסמה דרישת של ח"כי דגל התורה להחלת החוק גם על מרכולי תל-אביב. דרעי שמצא עצמו בעל כורחו, על משבצת הפשרן שמוביל את 'היתר המכירה' בשבת – זעם. מאז ועד היום, נמצאו לזעמו, עוד סיבות אינספור.

ההסכמה לוותר בשבוע שעבר על חקיקת חוק המרכולים, ולאפשר במקביל את העברת שאר החוקים שהיו חשובים ליתר השותפים – התבררה בדיעבד כנדיבות של מפסידים. לא פוליטית, אלא בעיקר ציבורית. ההחלטה ההיא, גרמה לנזק כפול. הן ביכולת ההרתעה שנפגעה והן בחגיגה התקשורתית שהתעצמה.

חוק ההמלצות, חוק ירושלים ושאר מרעין בישין הפכו לחדשות השבוע שעבר ופינו את מקומם לחדשות השבת. ח"כית אלמונית כשרן השכל אומנם מצאה את הדרך להתפרסם על גב השבת, אבל גם כאלה שלא מחפשים כותרות אנטי-דתיות, אישים כאופיר אקוניס וליכודניקים תל-אביבים נוספים שמעולם לא נחשדו בשנאת חרדים, הדהדו השבוע בכנסת ובממשלה את קולות הרחוב התל-אביבי.
החקיקה שהייתה אמורה לעבור בנחל השוצף של חוקי הקואליציה, הפכה לאטרקציה תיירותית בפני עצמה, לערוץ שזרימתו ממשיכה, גם בתום השיטפון. מההשתתפות המיוחדת באבלו של יהודה גליק, עבור לתנחומים הפוליטיים המוקדמים לדוד אזולאי וכלה בהעמדה הפנימית לדין של שרן השכל – האש השבתית לא הפסיקה לבעור.

לרגעים עצובים, נדמה היה השבוע שחברי הכנסת החרדים, שהבעירו את אש יום השבת במשך שבוע שלם, הפכו ליח"צניו הטובים ביותר של יאיר לפיד. לכמה מהם שלא משים מכיסאם, יש זכויות יוצרים בהאדרתו של לפיד האב, ואחרי מאורעות השבוע האחרון ניתן לומר שיפה הכוח שהעניקו לבן מהכוח שנתנו בשעתו לאב.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כמה קיבלת מהקרן החדשה בשביל ערימת השטויות הללו??  

    בן תורה

  2. ההפך, הוא ביבי נצמד אלינו, ולא ללפיד.  

    שריר

  3. חברי הכנסת החרדים לא העבירו את החוק רטרואקטיבית לכן ניתן לטעון  

    הרב שטיינמן זצ"ל פסק חקיקה רטרואקטיבית

  4. עורך שמאלני שמקבל כסף קרן החדשה  (ל”ת)

    חיים

  5. כל אחד שיודע לכתוב בעברית פשוט תעלו לפה? באמת!  (ל”ת)


  6. ריבלין ובלום  

    אלי

  7. טוב שחשפת את פניך - אבי בלום  (ל”ת)


  8. הח"כים יודעים יפה שהציבור החרדי ברובו אוהב את נתניהו.  

    דוד

  9. על אומץ ויושרה  

    נורית מץ

  10. אין לכם קואליציה אחרת  

    לוי

  11. קשקשן  

    סמי

  12. אידיוט! אז למי בדיוק אתה רוצה שיצמדו? אליך?  

    עוד אחד שחושב שהוא חכם

  13. אבי בלום עיתונאי בחסד. חד כתער  (ל”ת)

    שרמן

  14. זחיחות שכזו.  

    יהודי.

  15. אם תהיה שמאלן לא בהכרח תהפוך לעיתונאי רציני  (ל”ת)

    עיתונאי דמיקולו

  16. אויך מיר א מבין, תפסיק עם השטויות שלך, ביודיש אומרים גיי שלאפן ואל תבלבל הראש שלנו עם הטיפשות שלך  (ל”ת)


  17. תחליף את החומר  

    אדון דילר

  18. מאמר טיפשי  

    בן גוריון

  19. מעולם לא היה מצבנו טוב יותר  (ל”ת)

    שרה

    • מה את אומרת 

      רבקה

  20. מי שעשה מאבי בלום  

    דודי איברמובסקי

  21. לקקני ביבי כמו בנו יאיר  

    קרן

  22. אולי תפתחו מפלגה... ריבלין את בלום.