1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

המשפטן מצליף: דרעי איבד את חוט השדרה

עו"ד אורי ישראל פז מלווה מאבקי דת ומדינה רבים • במאמר משפטי מקיף ב"בחדרי חרדים" הוא עושה סדר בסוגיית חוק המרכולים שהסעירה את המדינה • וגם: לא חוסך את שבטו מלבקר את התנהלות שר הפנים דרעי
Print עו''ד אורי ישראל פז , כ"ד טבת תשע"ח 11/01/2018 13:20

עו''ד אורי ישראל פז צילום: רוני נתן



העברתו של חוק המרכולים בקריאה סופית השבוע במליאת כנסת, על חודו של קול, הוא רק פעולה ראשונה מבין פעולות רבות אחרות שבידי שר הפנים ר' אריה דרעי לעשות למען צביון השבת בישראל, לאחר גרירת רגליים מבישה שלו מלחוות את דעתו בבג"ץ המרכולים של עיריית תל אביב.

יש לזכור כי בינתיים, בין הקריאות על חוק המרכולים, העבירו שורה של עיריות פוחזות וסוררות בהנהגתו של ראש עיריית מודיעין חיים ביבס תיקונים דרקוניים לחוקי העזר העירוניים של הערים ראשון לציון, גבעתיים, מודיעין, אילת, חולון והרצליה.

יש לשר הפנים 60 יום להחליט האם לאשר את התיקונים הקוסמטיים של העיריות הללו, שלמעשה צילמו את מצב ספסרי השבת בשטח והכשירו אותו "חוקית". בינתיים, חוק המרכולים ייכנס לתוקף רק 30 יום לאחר פרסומו ברשומות. כעת על השר דרעי להיות דרוך ומוכן עם נימוקים משפטיים רציניים לדחיית אישורי תיקוני חוקי העזר שבהנהגת ביבס, ולהצטייד במשפטן מומחה למשפט חוקתי בעל שיעור קומה לקראת העתירות הצפויות להיות מוגשות לבג"ץ כפטריות לאחר הגשם נגד חוק המרכולים מצד ראשי העיריות הפוחזות.

זהבה גלאון ממשיכה לזלזל באינטליגנציה

הטרימה את כולם כדרכה הכוהנת של הדמוקרטיה הישראלית בעיני עצמה, חה"כ זהבה גלאון ממרצ, אבל קריאת העתירה שלה מגלה עד כמה היא לא מחזיקה מים. לבסס את העתירה על האוטונומיה של הרשויות המקומיות שביצרו שופטי בג"ץ עד כה, מבלי לתת את הדעת לזכותו של מחוקק ריבוני לשנות את כללי המשחק, זהו רק ניתוק מהמציאות אחד מבין רבים בעתירה של גלאון. לדרוש את פסילת החוק באצטלה של כפייה דתית, בהתעלם מההיתר הכללי שבחוק לפתיחת תרבות הפנאי החילונית בשבת, זה לא טיעון אינטליגנטי אלא טמינת הראש בחול. חבל שדווקא אבירי הדמוקרטיה כגלאון לא יודעים לכבד הכרעות דמוקרטיות כחוק המרכולים, המידתי למדי.

לטעון בעתירה של גלאון כביכול תכלית חוק המרכולים היא "לכפות על אזרחי ותושבי המדינה, המעוניינים שעסקים יהיו פתוחים בשבת, לנהוג בציבור הדתי כמו במלך ולהרכין ראשם בהכנעה לסגירת עסקים בשבת כאות כבוד והערכה לשומרי המצוות" – זאת זריית חול בעיני השופטים בשעה שהחוק מחריג את חנויות הנוחות בתחנות הדלק ואת בתי הקפה והמסעדות, ומאפשר לחילונים תרבות פנאי ענפה בשבת. שלא לדבר על חשיבות הפן הסוציאלי ממדרגה ראשונה שבחוק המרכולים, שנעלם כליל מעתירתה של גלאון הסוציאל-דמוקרטית בגרוש.

כל חוק יש בו אלמנט של כפייה

בריאיון שמתפרסם עם השר דרעי הבוקר בעיתון "ידיעות אחרונות" הוא ביטא חלישות הדעת ורפיון ידיים ילדותי מול הביקורת החלולה המוטחת נגדו מהצד הקפיטליסטי-החזירי של המפה הפוליטית. "אני לא יכול וגם לא מתכוון לאכוף את חוקי המרכולים", הצהיר דרעי בריאיון, והוסיף כי "כל אזרח או תושב שיתמודד עם החוק הזה בעיר שלו. אם לאף אחד מתושבי גבעתיים עניין המרכולים לא יפריע לו אז בסדר. אני לא מתכוון להתערב", אמר השר דרעי.

מצער שדרעי איבד את חוט השדרה שלו כמחוקק שנבחר על ידי הציבור המסורתי ושומרי השבת למשול למען הערכים שהציבור מאמין בהם ושלח אותו לחיזוקם בכנסת. על דרעי לזכור ולהזכיר כי בכל חוק יש אלמנט של כפייה ובחוק המרכולים הכפייה היא סוציאלית בלבד.

חוק המרכולים מאבחן בין מרכולים ועסקי קמעונאות האסורים להיפתח בשבת ובין תרבות פנאי וספורט המותרים בשבת במרחב הציבורי. זאת לגמרי לא כפייה דתית, כי מבחינת שומרי השבת ההלכתית – כל סוג של פעילות שיש בה אלמנטים מסחריים ובכלל זה הפעלת בתי קפה ומסעדות וחנויות הנוחות בתחנות הדלק (שכולן הוחרגו מחוק המרכולים) אסורות המה תכלית האיסור. אל לשר דרעי לסמוך על שופטי ישראל, שמרביתם חילונים-ליברליים להכעיס והדתיים שביניהם בורחים מסוגיות השבת כמו מאש. לא מבתי המשפט תבוא הישועה לצביונה היהודי של מדינת היהודים, שהשבת הוא אחד מסממניה ההיסטוריים ובלעדיה תהפוך ישראל למדינה הגרועה מהמתוקנות שבעמים.

כשביקרתי לאחרונה בחנויות של לונדון ופירנצה בימי ראשון, המוכרות ביקשו ממני להגיע למחרת כי עליהן לסגור קופות כדי להתפלל בכנסייה ולנוח עם משפחותיהן. נדהמתי לטובה לראות מרכולים הנעולים על מנעול ובריח בימי ראשון בטיול ברחובות פריז, לונדון ופירנצה.

דרעי מצווה להקים ועדת חקירה עכשיו

לא רק שעל השר דרעי לפעול לאכיפת חוק המרכולים על ראשי הרשויות המקומיות בכובעו כשר פנים מכהן, ביכולתו של השר דרעי לפעול אופרטיבית למען כל אותם 620 אלף עובדים המועסקים בשבת – מרביתם יהודים, ה"שקופים" והמוחלשים כלכלית ש-92,000 מהם לא מקבלים בכלל יום מנוחה חילופי במהלך ימות השבוע – צעדים שיש בהם כדי למנוע שינוי בצביון השבת ובערכה כיום מנוחה כלל ארצי:

מכוח סעיפים 143(א)(2) ו-144 לפקודת העיריות, ביכולתו לפרסם אזהרה לראשי 35 העיריות והמועצות המקומיות על אי-מילוי תפקידם, או למנות ועדת חקירה לבחינת מילוי תפקידם, במחדליהם לאכוף את חוקי העזר העירוניים שלהם לסגירת העסקים בשבת. דוח חריף של מחלקת המחקר בכנסת, שפורסם רק לפני שלוש שנים, יקל על דרעי להעמידם מול עמוד הקלון הציבורי.

מכוח סעיף 265 לפקודת העיריות, או סעיף 26א לפקודת המועצות המקומיות, ביכולתו של השר דרעי להגדיל את דרגות הקנס שמוסמכות להטיל העיריות לסכום מקסימלי אחיד של לפחות 730 ₪, בפרט לאחר שהשופט אליקים רובינשטיין בפרשת ברמר כינה "מגוחך" קנס שחילקה עיריית תל-אביב בסך 660 ₪, שאין בו כדי להרתיע עבריינים "לספוג" קנס הבטל בשישים לעומת פדיון הרווחים העצום בשבת.

על דרעי להורות בתקנות להגדיל את הקנסות, לפי הוראת סעיף 254 לפקודת העיריות ולפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מ-2012, לרף שינוע בין 3,600 ₪ ל-36,000 ₪ על כל הפרת חוק של העסקת עובד יהודי בשבת בניגוד לרצונו או ללא היתר כדין. כך מורה החוק, שבדברי ההסבר שלו נומק ש"העיצום הכספי הוא אמצעי אכיפתי יעיל ומהיר העשוי לשמש הרתעה ולהביא להקטנת שכיחותן של הפרות של הוראות החוק. העיצום הכספי הוא כלי אכיפה מינהלי בידי רשות מינהלית שמטרתו להביא להגברת הציות של ציבור המפוקחים הכפוף להוראות החוק. העיצום הכספי מיועד להוות סנקציה קלה להפעלה על ידי הרשות המינהלית. לפיכך הוא מוטל על הפרת הוראות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן והטלתו אינה מחייבת בירור עובדתי מורכב".

השבת היא ציפור הנפש החרדית

ואילו בהליכי החקיקה עצמם, על דרעי להעביר כעת סופית את הצעת החוק של ח"כ עליזה לביא, ממפלגתו של יאיר לפיד, הפוטרת כל יהודי באשר הוא שרוצה לנוח בשבת מעבודתו להצהיר לפני עו"ד על שמירת מצוות. ההצעה המבורכת אושרה לפני כשנתיים בקריאה טרומית, בתמיכתם של 56 חברי כנסת מכל הסיעות, ומאז הדיון בוועדת הכלכלה לפני כשנה שנאמתי בו ההצעה תקועה בשל התנגדות תמוהה של חברת אינטל. בידי השר דרעי לשחרר את השסתום מהבקבוק שאליו נזרקה הצעת החוק הזאת, ולהביא מזור למאות אלפי עובדים מסורתיים שכל רצונם הוא לנוח בשבת עם בני משפחותיהם למרות שעדיין אינם חובשי כיפה.

והארה אחת לסיום: מוטב שהשר דרעי יזכיר לציניקנים שמלינים נגדו על חדירה מדומה לצלחת שלהם כי ברוח "נאום השבטים" של הנשיא רובי ריבלין, הציבור החרדי הוא חלק מהחברה הישראלית, שווה בין שווים, בעל זכויות וחובות. במשפט הישראלי, קולו של אברך חרדי בקלפי שווה לקולו של אחרון הישראלים שחי סביב סיר הבשר וגרורותיו ומקדש תרבות שופינג חלולה. מי שרוצה את תרומת החרדים לעיצוב פניה של החברה הישראלית, כחברה רב-תרבותית בריאה ומתפקדת, צריך לכבד גם את ציפור הנפש החרדית: מעמד השבת במרחב הציבורי. כי בלעדיה, אין לחרדים כל חלק ונחלה בחברה הישראלית.

ידעו זאת מקימי המדינה החרדים החתומים על מגילת העצמאות, כאשר התעקשו על מעמד השבת במרחב הציבורי במסמך הסטטוס קוו ההיסטורי של אגודת ישראל עם מפלגתו של מקים המדינה דוד בן גוריון, שבעצמו הוקיר את השבת. זאת צריך להזרים גם השר דרעי לדם עורקיו הקיומיים, ברוח אימרתו המפורסמת של אשר צבי גינזבורג, המכונה "אחד העם": "יותר מששמרו ישראל על השבת – השבת שמרה עליהם". השבת לא תשמור עלינו אם לא נשמור עליה כולנו במרחב הציבורי ואם נמשיך לאפשר לרודפי בצע הממון לדרוס אותה בגלגליהם ללא אכיפת חוק המרכולים.



הכותב הוא עו"ד המתמחה במשפט ציבורי (בג"ץ) ובדיני עבודה, בעל תואר שני במשפטים, ייצג חברי מועצה בעתירתם נגד עיריית גבעתיים לסיכול חוק העזר לפתיחת עסקים בשבת בעיר ומייצג בעלי עסקים וארגונים חברתיים בעתירתם לאכיפת חוקי העזר העירוניים נגד המסחר בשבת בערים אשדוד וכפר סבא.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. והשיירה ממשיכה ללכת,,,, כואב על כבוד השבת!  (ל”ת)

    ע

  2. עוד אחד  

    דוד