1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. אבי בלום

מתחת לרדאר: המרוויחים הגדולים מביקור פנס - הת"תים החרדים

בבוקר יום נחיתת סגן הנשיא הרים שר החינוך בנט טלפון לסגנו החרדי והודיע לו על כוונתו לחתום, בו ביום פרוש, הספיק אך בקושי להתארגן ולהוציא הודעה לעיתונות כדבעי, ובנט ניצל מכותרות ענק בתקשורת הכללית על עוד כניעה לסחטנות חרדית
Print אבי בלום , ח' שבט תשע"ח 24/01/2018 12:23

מייק פנס כותל (10) צילום: הקרן למורשת הכותל, ישראל ברדוגו



לא ציבור המתנחלים ואפילו לא ראש הממשלה, אלא דווקא מנהלי תלמודי התורה החרדים הפכו למרוויחים הגדולים מביקורו של סגן הנשיא האמריקאי מייק פנס – במעשים ולא בדיבורים.

אבל לפני שנפנה לעסוק בהם, אי אפשר שלא להתפעל מהשבוע שעבר על ראש-הממשלה במעין מטוטלת בלתי נגמרת שמשנה את מצבו והופכת את מצב רוחו משבוע לשבוע. ממש, ביבימאניה-דפרסיה.

מעל דוכן הכנסת כשלצדו סגן נשיא ארה"ב, ביבי נשמע ונראה כמו הנשיא האמריקאי בכבודו ובעצמו. האנגלית שלו רהוטה משל פנס, ההופעה נשיאותית יותר, הכריזמה - רמה אחת מעל. לו רק היה נולד ולא רק גדל בארצות הברית של אמריקה, נתניהו היה הופך למועמד הרפובליקני המושלם לנשיאות.

מעל דוכן הכנסת התעלה נתניהו על סגן הנשיא בכל הפרמטרים. רק במה שנוגע לגודש הציונות שהוכלל בנאום, עקף פנס מימין את ראש-הממשלה. "תגיד", שאל השר הצמוד לראש הממשלה במהלך נאומו של פנס במליאה, "יכול להיות שהחליפו ביניכם את הנאומים?"

זה היה שבוע שבא לראש הממשלה בתזמון מופלא, אחרי תקופה ארוכה של כותרות רעות, זעזועים קואליציוניים וחדשות מלאות חשדות. זה החל בביקור המוצלח בהודו, המשיך בביקורו המוצלח של פנס והסתיים בטיסה לדאבוס.

לרגע נעלמו הקלטות הבן יקיר, הושתקו הוויכוחים בין השותפים ונעלמו הכותרות הפליליות. כקינוח מתקתק במיוחד התווספה גם הכותרת על הקרע בין מני נפתלי לאלדד יניב.

"חזון אחרית הימין", הגדיר השבוע השר אופיר אקוניס את תחושות חברי הממשלה. החזון חזון, הימין ימין, גם האחרית – נראית באופק. עם המראת מטוסו של פנס, יחזור נתניהו לכל אותן כותרות וחקירות, שלא נעלמו אלא רק אופסנו לשבוע קט של אגירת כוחות חוץ.

ברית הסגנים

בקדנציית אובמה הזכורה לרע, ביקור הסגן ביידן הסתיים בטונים צורמים, שונים בתכלית מהמנגינה הנפלאה שנשמעה השבוע במשכן הכנסת, בגין ההחלטה על קידום הליכי התכנון ברמת שלמה. הכלל מאז נלמד ויושם אפילו במהלך הביקור של הסגן הידידותי: במהלך הביקור, לא מכריזים, מחליטים, או מקדמים יוזמות בנייה למיניהן מעבר לתחומי הקו הירוק.

כל זה נכון אך בתובנה הפוכה לקידום הליכים פנים ישראליים. במשך חודשים ארוכים שכבו להן תקנות מוסדות הפטור – מוכנות ומזומנות לחתימת השר בנט. סגנו פרוש, לקח את הנושא כפרויקט אישי שלו מיום כניסתו לתפקיד.

את תפוח האדמה הלוהט הזה, גלגלו לעברנו, כמו כל סוגיה אחרת בענייני דת ומדינה, שופטי העליון. לפני כשבע שנים קבע בג"ץ כי יש צורך להסדיר את הסמכת התקצוב למוסדות הפטור בחקיקה תוך הסדרת תנאים להפעלתם. שר החינוך לשעבר שי פירון שהעלה את החינוך החרדי על שולחן הניתוחים כשבידיו סכין קצבים, ניצל את הפסיקה הזו, ובמסגרת חוק ההסדרים לשנת 2013-2014, שנחקק על ידי ממשלת בנט-לפיד - תוקן החוק, אך תנאי התקצוב, הפכו לקלקול אחד גדול.

בהסכם הקואליציוני שנחתם עם ש"ס ויהדות התורה נכללה פסקה אחידה ולפיה, "הממשלה תגיש הצעת חוק לביטול סעיף 4 (מלבד סעיף 4 א (2) עד המילה "כאמור") לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנים 2013 ו-2014). הממשלה תפעל לאישורו הסופי של החוק עד למועד האישור הסופי של התקציב הקרוב". התקציב עבר, וגם החוק נחקק, אך חקיקה ללא תקנות כמוה כגוף בלי נשמה.

פרוש, ולא בפעם הראשונה, לקח על עצמו את המשימה. אם את חוק הגיוס היו נותנים לו להעביר ללא הפרעה, יכול להיות שגם כן הייתה מושגת הכרעה – כאשר הוויתור החפוז לשר האוצר על העברת פסקת ההתגברות, לא היה בא לעולם.

סגן שר החינוך חפר ובדק בגנזך, ולא בגנזך המדינה אלא בזה של שלומי אמונים ברחוב פרס. כעסקנא דמסייע חיפש ובדק גם מזכ"ל איגוד הישיבות הרב שלמה ברילנט בארכיון של אביו הרב חיים ז"ל, ומצא אוצרות. כמו הנאום של סגן הנשיא פנס, נמצאו תימוכין לרוב לעמדה החרדית, ודווקא מפיהם ומפי כתבם של ראשי הציונות, מייסדי המדינה (גילוי נאות: הח"מ היה שותף לתהליך בכובע המשפטי לצד עו"ד אורי קידר).

מתחת לפנס

את התקנות, הניח סגן השר פרוש על שולחנו של השר בנט כבר לפני חודשים ארוכים, אך החתימה בוששה מלבוא. כמו מועד ההכרזה על הבנייה ביו"ש שבנט מכיר כל כך טוב, כך למועד החתימה – לא נמצא העיתוי המתאים.

פעם רכבת השבת, פעם חקיקת הגיוס, ופעם חוק המרכולים – כמעט בכל עיתוי, נמצא הח"כ החרדי ששלף את האמירה שתכניס את בנט לפינה.

בראשית השבוע, זיהה שר החינוך את חלון ההזדמנויות שיאפשר לו לחתום על התקנות ולהישאר מתחת לרדאר התקשורתי החילוני. בבוקר יום נחיתת סגן הנשיא הוא הרים טלפון לסגנו והודיע לו על כוונתו לחתום, בו ביום. פרוש, הספיק אך בקושי להתארגן ולהוציא הודעה לעיתונות כדבעי, ובנט ניצל מכותרות ענק בתקשורת הכללית על עוד כניעה לסחטנות חרדית.

ובכל זאת, משהו דלף, ולא בפן התקציבי, אלא הלשונאי – בעצם ההכרה בכל שפה זרה נוספת לצורך קיום האחוזים הנדרשים בתוכנית הליב"ה. אנגלית – אאוט. אידיש – אינעוויינדיק.

כדי למנוע את הפיכת התקנות לכותרות עם המראתו של סגן הנשיא, פורסמה עם צאת הסגן מארץ הקודש הודעה לעיתונות על קניסת ארבעים וארבעה מוסדות חרדיים של ש"ס ואגודת ישראל (כך במקור) בגין אי עמידה בתוכנית הליב"ה.

בלוליינות תקשורתית שחסרה כל כך לח"כינו לאחרונה, הצליח בנט גם להאכיל אותנו בדגים טריים וגם חסך לעצמו תשלום כואב בעיתונות החילונית עם צאתו של סגן הנשיא מהעיר.

מה שלא דווח בהודעות לעיתונות ומתפרסם כאן לראשונה, זהו החלק הפחות מרנין שנוגע לתחולת התקנות. מקדש הלבנה חובש כיפת הבד השחורה, נתן את הסכמתו להחלת התקנות כ'הוראת שעה', שתוקפה יעמוד למשך השנה הקרובה בלבד. אם מערכת הבחירות הבאה תתרגש עלינו בעיצומה של השנה הקרובה, לא רק חוק הגיוס, אלא גם התקנות, עוד עשויות להפוך לחלק מקמפיין הבחירות, ולא של המפלגות החרדיות.

יקיצת הדב

כמו דב קוטב רעב ועצבני שהתחממות כדור הארץ גרמה לו להקיץ משנתו ולרקד בעיצומו של הכפור, מסתובב לו שר הביטחון איווט ליברמן – ונוהם על כל מה שזז. ממרכולי השבת ועד שירי יונתן גפן בגלגלצ, מתנהל לו שר הביטחון בתוך קמפיין אחד גדול.

כל מי שסבור כי הקרב בינו לבין דרעי ייגמר בעוד סולחה מפוארת, עוד יגלה מן הסתם, במוקדם או במאוחר, שתחזיתו התגשמה במלואה. רפרוף בין דפי גיליונות קו עיתונות העלה לא מעט ציטוטים נרגזים, בעיקר מכיוונו של דרעי לעברו של איווט. עוד לא נולדה המריבה, שלא ניתנת להסדרה על כוס יין גדושה וצלחת מלאה. כשרה כמובן. למהדרין.

השבת עוד תתבע את עלבונה כפי שלימדנו החפץ חיים, ובינתיים החברים החרדים עושים זאת בשמה ורק גורמים בדרכם להגדלת הבושה. במישור הפוליטי, הסיטואציה הזאת של עימות חזיתי, טובה לשני הצדדים, שלמרות תפקידם הרם ושליטתם במשרדיהם – לא מצליחים לגרום לבוחרים לנהור לעברם, בסקרי דעת הקהל.

עד שהשלום המיוחל בין השניים בוא יבוא, העוינות ניכרת גם ביחסיהם האישיים. כשהם חלפו השבוע זה על פניו של זה, דרעי הפנה את הראש ונמנע מלהנהן לעבר החבר מנותק המגע, בברכת שלום. כשדרעי נשאל בתום נאומו של פנס, שתורגם לעברית עבור החברים החרדים, האם הוא וליברמן כבר לא, הוא התחמק ותלה את הימנעותו מתשובה בבקשתו של ראש הממשלה להנמיך להבות. זה מה שנקרא: מלחמה קרה.

אין מה ללמד סנגוריה על מי שמחלל את השבת ומבקש להפוך אותה ממקור הברכה למקור הבוחר, אך גם להתעלם ממה שנשמע בסביבתו של שר הביטחון – אי אפשר. איווט נוהג להזכיר שבכל רגעי המבחן המעשיים, ולא ההצהרתיים, הוא נמנע מהדרת חרדים. הוא היה נגד הוצאתנו אל מחוץ לגדר בממשלת בנט-לפיד, נשאר בכל הממשלות שבהן היו החרדים שותפים חרף המחלוקות הפנימיות – וגם תקנות הגיוס המשופרות, עברו בתקופתו ולא בתקופת קודמו בוגי יעלון.

מנקודת המבט של הדב שהקיץ משנתו, החרדים שהביאו לעולם את חוק המרכולים הם האחראים הבלעדיים. המנדטים החילוניים ינהרו – ללפיד או אליו, ולפיכך אין לו ברירה, כמי שיושב בממשלה שהעבירה את החוקים, אלא לצאת למתקפה פומבית ובוטה.

החרדים רואים זאת אחרת. הם קוראים סקרים ומבינים שבניגוד לתוכנית הסדורה, כניסתו של ליברמן למשרד הביטחון, גרמה לבריחתם של מצביעים. כאופוזיציונר קולני, ליברמן עמד על סף העשרה מנדטים. כשר ביטחון אחראי – הוא מתנדנד על גבול אחוז החסימה.

המבחן הגדול בין שתי הגרסאות יהיה בחודשים הקרובים, בהליך קידום חוק הגיוס. אם יש אמת בגרסת ליברמן, אזי תימצא הדרך לקדם חוק מתוקן, כפי שנמצאה הדרך להעביר תקנות משופרות אך לפני חודשים ספורים. אם גרסת החברים החרדים נכונה, וליברמן אכן לא נגרר אלא יזם, כי אז התנהלותו בפרשת המרכולים, עוד תיראה בעתיד כמו קדימון לסערות שיחולל בתחום הגיוס.

שלא כמקובל בקרבות גרסאות, חברי הכנסת החרדים וקהל בוחריהם, ישמחו אם תחזיתם שלהם תתבדה. עדיפה בליעת צפרדע, מהתמודדות עם דב רעב ועצבני.


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אבי בלום  

    A