תמורת סיקור אוהד: פרשת ביבי חדשה

דומה שמאז פרשת האזנות הסתר, באמצע שנות ה–90 של המאה שעברה, לא נכנסו ויצאו בחדרי חקירות, שחקני מפתח כה רבים בשוק התקשורת. בפרשות נתניהו, המדיה היא זירת הפשע. בשבוע הבא תפרסם המשטרה את המלצותיה בתיקים 1000 ו–2000, שבהם נחקרו והעידו בכירי ידיעות אחרונות וישראל היום בעלי מניות ומנהלים בערוץ 10, בהווה ובעבר, משקיעים פוטנציאליים ועיתונאים. ייתכן מאוד שזהו רק הקדימון לפרשה אחרת, שבמערכת אכיפת החוק מייחסים לה חשיבות רבה — פרשת בזק, המכונה גם תיק 4000. חקירת החשדות ליחסי תן וקח בין נתניהו ואלוביץ' צוברת באחרונה תאוצה.

פרשת האזנות הסתר נולדה כשהקרב בין מעריב של משפחת נמרודי לבין ידיעות של נוני מוזס יצא משליטה, גלש למחוזות פליליים והעשיר חוקרים פרטיים ומתקיני מכשירי ציתות. בפרשת 2000, שבה נחקר החשד לעסקת שוחד בין מוזס לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, מחליף את מעריב המתחרה העדכני, ישראל היום. "פצצת האטום שהפלת", כפי שאמר מוזס לנתניהו בדו־שיח החשאי, שבו הבהיר לו מדוע לא יכול היה "לשבת בשקט" לנוכח האיום הקיומי. יש עוד קו דמיון בין הפרשות: בשתיהן נחקר מוזס באזהרה; בשתיהן מסר בתחילה גרסה מכחישה ומתגוננת שסתרה את הראיות באופן חד; ובשתיהן אותה גרסה שופצה בהמשך, ככל שנחשפו בפני מוזס פרטים המסבכים אותו בחשדות לפלילים.

מעורבותם של אנשי תקשורת בתיק 2000 טבעית. אלא שהם מופיעים גם בתיק 1000, שבמרכזו החשד לאספקה שוטפת של תיבות סיגרים, בקבוקי שמפניה ותכשיטים לבני הזוג נתניהו מידיו של איל הון מקורב, ארנון מילצ'ן. שורת העדים הארוכה שהגיעה למתקני להב 433 התבקשה לשפוך אור על האופן שבו ביקש נתניהו לקדם את האינטרסים של מילצ'ן בשתי הזדמנויות. בשלהי 2015 נרתם נתניהו לסייע לבעל ההון לרכוש נתח מערוץ 2 ואף נכח בפגישה בביתו של מילצ'ן לצד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר; ראש הממשלה היה מעורב לפי החשד גם בעסקה למכירת ערוץ 10 המיליארדר לן בלווטניק, שבעקבותיה זכה מילצ'ן לפיצוי כספי על מניותיו בערוץ. בשני המקרים עולה חשד שנתניהו פעל בצבת של ניגוד עניינים ונכנס לאזורים שמהם היה חייב לשמור מרחק.

גרסת ההגנה של נתניהו בנוגע לסאגת ערוץ 10 היא שהוא בכלל פעל נגד האינטרסים של מילצ'ן, כשנאבק לסגור את ערוץ 10 ערב הבחירות האחרונות. מי שבלם אותו היה היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, בפגישה בארבע עיניים בחצות הלילה. "בגללך אני אפסיד את הבחירות", הטיח נתניהו בווינשטיין. אלא שמבדיקה שערך "הארץ" עולה שבדצמבר 2014, כשנתניהו נדרש להכריע בעניין, מילצ'ן עצמו הפגין אדישות לאפשרות של סגירת הערוץ, שעלה לו בהפסדים של עשרות מיליוני דולרים.

גילויים חדשים:

לאחר שיוזמת הסגירה נגוזה, התחרו על רכישת השליטה בערוץ לן בלווטניק ואילן שילוח. מנהל העסקים של מילצ'ן ומי שנחשב לעד מפתח בתיק 1000, רואה החשבון זאב פלדמן, הביע באותם ימים העדפה ברורה לבלווטניק. לפי מידע שהגיע ל"הארץ", נתניהו עצמו פעל כדי שהבעלות על הערוץ הסורר תעבור לידי בלווטניק. סביר להניח שהמניע שלו היה אנוכי — ניסיון להשיג השפעה בכלי תקשורת שפרסם עליו בעבר תחקירים נוקבים. באוזני מוזס הוא קונן שבערוץ 10 לא אומרים עליו מלה טובה, וגישש עם המו"ל אם יתמוך באמצעות גיסותיו בסגירת הערוץ. מוזס רמז באותה שיחה שיעשה מה שטוב לנתניהו, והבהיר לאורך הדיאלוג שהאינטרס היחיד שלו בשוק התקשורת הוא רווח כלכלי. שאלת המפתח היא אם נתניהו ידע שהתוצאה של הרכישה בידי בלווטניק היא נחיתתם של מיליוני שקלים בכיסו של מקורבו. מילצ'ן ונתניהו טענו שכלל לא שוחחו על כך.

תיקי 1000 ו–2000 מלמדים על המאמצים שעשה נתניהו כדי "לשנות את כיוון הספינה" בשני כלי תקשורת עוינים: בערוץ 10, לפי החשד, הוא בחש בזהות בעל הבית. את ההשפעה על ידיעות אחרונות הוא ניסה להשיג באמצעות קידום אפשרי של חוק ישראל היום, או באיתור שותף נוח שיחבור למוזס ובתיווך ביניהם. אחד המועמדים שלו, שאף שוחח עם מוזס, היה מילצ'ן. בשבועות האחרונים, באיחור ניכר, גבתה המשטרה מעבר לים עדויות מאנשי עסקים נוספים, שהיו מועמדים מטעם ראש הממשלה להפוך לבעלי מניות בקבוצת ידיעות אחרונות.

המאמצים של נתניהו להקים מאחזים בכלי תקשורת מרכזיים הסתיימו בפיאסקו. העסקה עם מוזס עלתה על שרטון, ובבחירות האחרונות גייס המו"ל את כל הארטילריה שלו כדי להבטיח שנתניהו יובס. ערוץ 10 בעידן בלווטניק אמנם קרץ בתחילת דרכו לראש הממשלה (מינוי רמי סדן ליו"ר דירקטוריון הערוץ, הניסיון שחשף ב־TheMarker נתי טוקר לגנוז כתבה על מני נפתלי), אבל עד מהרה שב להיות ביקורתי ומתריס. אבל במשולש ההון־שלטון־עיתון, נחל נתניהו לפחות הצלחה פנומנלית אחת: הברית בינו לבין איל ההון שאול אלוביץ'.

תיק 4000 כולל את כל המרכיבים המוכרים מפרשות 1000 ו–2000, החמורות כשלעצמן, בעוצמה מוגברת: המחוות של נתניהו ופילבר לבזק שבשליטת אלוביץ' מומשו בפועל, ושוויין לחברה נאמד במאות מיליוני שקלים. זרוע התוכן של בזק — אתר החדשות הפופולארי וואלה — העניקה במקביל סיקור חיובי קבוע ועקבי לנתניהו, ובעיקר לרעייתו שרה. הנסיבות מצביעות על קשר בין ההטבות משני הצדדים.

לפני כמה שבועות, לאחר שהרשות לניירות ערך הודיעה על סיום החקירה בפרשת בזק, גילה "הארץ" שהחקירה העלתה ראיות המחזקות חשד ליחסי תן וקח בין נתניהו לאלוביץ', סיוע שלטוני תמורת סיקור חיובי — אך הן לא נחקרו ברצינות ולעומק. כעת נראה שהחקירה יצאה לדרך. לפי מידע שהגיע ל"הארץ", הראיות בפרשה התחזקו והתעבו, והן כוללות שפע עדויות והתכתבויות, חלקן מפורשות מאוד, בין כמה מהמעורבים, ובהם גם מקורב לראש הממשלה. לפני כמה שבועות הודיעה המדינה לבג"ץ שהפרקליטות החזירה את תיק 4000 לרשות לניירות ערך לצורך השלמות חקירה. בשבוע שעבר, בפגישה סגורה עם עיתונאים, אמר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שחלו בתיק התפתחויות, אך לא פירט מה הן.

עד מפתח בפרשה צפוי להיות אילן ישועה, מנכ"ל וואלה ומי שהוציא לפועל את הטיית הסיקור לטובת בני הזוג נתניהו. בהוראתו הישירה של ישועה צונזרו בשנים האחרונות כתבות ביקורתיות על דיירי המעון הממלכתי, שולבו ידיעות מפרגנות רבות על שרה נתניהו, מאת אנשי משרד ראש הממשלה, כותרות מזיקות עודנו ואייטמים נוקבים נדחקו לשולי האתר או הועלמו ממנו כליל, בהוראה מלמעלה. ישועה הבהיר לא אחת לאנשים שעבדו תחתיו שבלבו פנימה הוא סבור שנתניהו הורס את המדינה, אבל אין לו ברירה אלא להאדיר את בני הזוג, כיוון שאלו ההוראות שהוא מקבל מהבוס. בפני כמה מבני שיחו הודה ישועה שהוא נתון ללחצים כבדים ובלתי פוסקים בנושא מצד אלוביץ' ורעייתו, איריס. בשיחות עם עיתונאים הוא אף קשר בין הצנזורה לבין החלטות רגולטוריות של משרד התקשורת בראשות נתניהו, הנוגעות ישירות לרווחיות של בזק.

אלוביץ', איש צנוע ונעים הליכות שפעל במשך שנים מתחת לרדאר התקשורתי, רכש את בזק באמצעות פירמידה של חברות ובעזרת הלוואות ענק. כדי לצעוד על החוט הדק הזה מבלי למעוד וכדי לסגור את בור החובות לבנקים ולגופים המוסדיים, הוא היה חייב לשמור על רווחיות גבוהה מאוד ולמשוך דיווידנדים עצומים. לשם כך, לפי החשד, הוא היה זקוק לנתניהו — ונתניהו היה זקוק לו.

בשיחה פרטית עם איש תקשורת בכיר, הגדיר ראש הממשלה את ynet ככלי התקשורת המשפיע בישראל ופרס בפני בן שיחו המשתאה את נתוני הצפייה באתר. ynet היה כלי הנשק המרכזי שמוזס הפעיל לפני הבחירות בניסיונו השקוף להפיל את נתניהו מכסאו. עוד לפני ובעיקר אחרי שהמשא ומתן עם המו"ל התפוצץ הבין נתניהו שהוא זקוק לחלופה, ויש יסוד להניח שהוא זיהה אותה בוואלה.

אחרי שהביס את מוזס בבחירות, לקח נתניהו לידיו את תיק התקשורת. במאי 2015, ימים ספורים לאחר השבעת ממשלתו הרביעית, הוא פיטר בשיחת טלפון את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, הסדין האדום של בזק. המנכ"ל המפוטר נאבק בנחישות למען מימוש הרפורמה בשוק הטלפונים הנייחים, מקור הרווחים הגדול ביותר של החברה. הרפורמה שהוביל קודמו של נתניהו, גלעד ארדן, היתה אמורה להוביל לירידה ניכרת בתעריף לצרכנים, וגם ברווחי בזק. נתניהו — שמעריץ את הנשיא האמריקאי מפרק המונופולים, תיאודור רוזוולט — היה אמור לכאורה לעמוד בראש החץ למימוש הרפורמה.

במקום ברגר מינה נתניהו לתפקיד את נאמנו פילבר, שנעדר כל רקע בסיסי בתחום התקשורת. כפי שחשף תחקיר מקיף של אמיתי זיו ב־TheMarker, כבר ביומו הראשון בתפקיד נועד פילבר עם אלוביץ'. בהמשך קידם המנכ"ל במרץ רב, חרף התנגדות אנשי מקצוע ובעיתוי שנראה כנוח ביותר לאיל ההון, עסקת בעלי עניין שבה חשק אלוביץ': מכירת השליטה בחברת הלוויין יס מיורוקום (של אלוביץ'') לחברת בזק (שגם היא נמצאת בשליטת איל ההון). חודש בלבד אחרי כינון הממשלה אישר נתניהו את העסקה מעוררת המחלוקת. הוא לא גילה אז לציבור שהוא ואלוביץ' חברים.

ישועה הפנים את האזהרות

באוקטובר 2015 פורסם במוסף "הארץ" תחקיר שהצביע על פקעת הקשרים בין נתניהו לאלוביץ' ועל מה שנראה כיחסי תן וקח ביניהם. מיד אחרי התחקיר פגש עיתונאי בכיר את המנכ"ל ישועה והזהיר אותו: "זה יסתיים בלהב 433". ואכן, בוואלה חששו באותם ימים שחשיפת מסכת טובות ההנאה לנתניהו ולרעייתו, במקביל למחוות השלטוניות שהורעפו על בזק, תוביל לחקירה פלילית. חלק מהמעורבים בפרשה הקפידו לשמור עד היום מסרונים ואי־מיילים המעידים על השיטה, שכללה, כפי שנודע ל"הארץ", גם התערבות של מקורבים לשלטון במינויים באתר.

ישועה הפנים כנראה את האזהרות. לדברי מקורות המכירים את הפרשה, לאחר פרסום התחקיר נרשמה הפוגה של כשלושה חודשים בלחצים על העיתונאים והעורכים. אלא שבפברואר 2016 קיבל בית הדין לעבודה את תביעת אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, וקבע ששרה נתניהו התעמרה בעובדי המעון תוך "העלבות, השפלות והתפרצויות זעם". החומה הדקיקה שהפרידה לזמן קצר בין האינטרסים של בזק לבין העבודה העיתונאית בוואלה קרסה שוב. הלחצים בעניין סיקור בני הזוג נתניהו נמשכו עד לפתיחת החקירה בפרשת בזק. בשנה האחרונה, תחת העורך אבירם אלעד, הוסר מעל האתר שוט הצנזורה.

במארס באותה שנה הופיע פילבר בוועדת הכלכלה של הכנסת, רמז שאינו מתכוון לממש את הרפורמה בטלפונים הנייחים במתכונתה המקורית והבהיר שההתחשבות במונופול תואמת את עמדת ראש הממשלה. "המדיניות שהיתה במשרד לפני כן היתה ללכת עם בזק לעימותים בבתי משפט, לנסות לכופף את הדברים בכוח. היתה תפיסה שאמרה שיש שם הרבה רווח, בואו נחלק אותו בין החברות האחרות לצורך רווחיות", אמר לחברי הכנסת. "אני במדיניות שונה, והיא על דעת ראש הממשלה בעניין הזה". מנגד טען באותו דיון רכז תחום התקשורת במשרד האוצר, אסף וסרצוג: "אפשר לעשות את הרפורמה בטלפון הקווי היום, מה שיוביל לחיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכן". בינתיים, בכל יום שבו השר נתניהו והמנכ"ל פילבר לא כפו על בזק לממש את הרפורמה, חסכה החברה סכומי עתק.

בעקבות תחקיר הארץ פנתה יו"ר מרצ זהבה גלאון למשרד המשפטים, ודרשה שיאסור על נתניהו לטפל בעסקיו של אלוביץ'. זה עלה לגלאון בכמה מכות יבשות מוואלה. התלונה הביאה להתכתבות ענפה בין משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה, אך הטיפול בה היה כה אטי, שבשלב מסוים שיגרה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, מסר למשרד המשפטים: "תזדרזו, אחרת זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף". נתניהו הוא שפנה למנדלבליט ביוני 2016, והודיע שלהבא יימנע מלעסוק בענייניו של אלוביץ'. לפי דו"ח מבקר המדינה, עד אז הוא טיפל ב–12 נושאים הנוגעים לבזק, במישרין או בעקיפין. את פילבר הגדיר המבקר כ"רגולטור שבוי", שהעדיף את האינטרסים של המונופול על פני אלה של הציבור. חקירת הרשות לניירות ערך גילתה שהמנכ"ל העביר לראשי החברה מידע ומסמכים מסווגים שנגעו אליה ואף קיבל מהם הערות.

לפני 20 שנה, פרשת האזנות הסתר וגלגוליה גרמו לפגיעה אנושה בחופש העיתונות, והולידו שרשרת של תופעות מסוכנות — מעיתונאים שהפכו לשכירי חרב של מו"לים המסובכים בחשדות פליליים, דרך סיכומים על שביתת נשק בין בעלי עיתונים, בחסות פרקליט צמרת, ועד שימוש בכלי תקשורת להשחרת ראש אגף החקירות במשטרה. פרשות נתניהו, שהחזירו את אנשי התקשורת לחדרי החקירות, מבהירות שהפגיעה הזו עלולה להיות קטלנית אף יותר כשהשלטון הוא משתתף פעיל בקרב בין העיתונים הגדולים, ספקי התוכן וערוצי החדשות.

מטעמו של נתניהו נמסר בתגובה: "כמה פעמים אפשר למחזר את אותם דברים? עוד לא נמאס לכם?".

מטעם שאול אלוביץ' נמסר כי הוא "ביקש תמיד סיקור מאוזן, הוגן ובלתי מתלהם, ומעולם לא ביקש ממר נתניהו לפעול לקידום ענייניה של בזק".

עורך הדין בעז בן צור מסר בשם ארנון מילצ'ן: "הנתון היסודי הוא שראש הממשלה פעל דווקא לסגירת ערוץ 10, שמילצ'ן היה בעל מניות מיעוט בו, במשך תקופה ארוכה, עניין המלמד על פעולה מתמשכת העומדת בניגוד מוחלט לכל אינטרס של מילצ'ן. מילצ'ן, שחדל בשלב מסוים מלהשקיע ולהלוות כספים לערוץ 10, רצה באופן בסיסי בהמשך פעילותו, בעיקר בשל חשיבות קיומו של ערוץ תקשורת כה מרכזי, על כל המשתמע מכך. העסקה עם לן בלווטניק לא נועדה לטובתו או לכבודו של מילצ'ן, שאיבד הון רב בערוץ. מעת לעת עלו הרהורים ראשוניים בנוגע לעולם התקשורת. כשם שעלו כך גוועו, ובהתאם אמורה לגווע לה כל טענה המופנית כלפי מר מילצ'ן, אם בכלל מועלית".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג ממשרד שינמן־נגב־ניב, המייצגות את נוני מוזס, מסרו שהוא מנוע מלהגיב לכתבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!