י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

רשות ניירות ערך הכריעה: ביטקוין אינו נייר ערך

ועדה מיוחדת שהוקמה ברשות כדי לבחון את מעמדן של הנפקות מטבעות קריפטורגפיים, קבעה כי מטבע דיגיטלי שמשמש רק למטרת צריכה, כלומר שימוש כתשלום מבלי שזכויות כלשהן כרוכות בו אינו נייר ערך

מטבע ביטקוין. צילום אילוסטרציה: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90
מטבע ביטקוין. צילום אילוסטרציה: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90



בסוף אוגוסט האחרון הוקמה וועדה בין מחלקתית ברשות ניירות ערך לבחינת האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור (ICO).

תפקידה העיקרי של הוועדה, בראשותם של הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך ד"ר גתית גור-גרשגורן ומנהל מחלקת תאגידים הפורש עו"ד מוטי ימין, היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר. הוועדה התבקשה ללמוד ולאפיין מיזמים אלה, להכין סקירה השוואתית של הדין במדינות שונות בעולם ולהמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית בתחומים הנוגעים לדיני ניירות ערך. זאת תוך חתירה לאיזון בין עידוד חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על ציבור המשקיעים.

המסקנה העיקרית של כותבי הדו"ח היא שמטבע קריפטו שמשמש רק למטרת צריכה, כלומר שימוש כתשלום מבלי שזכויות כלשהן כרוכות בו, אינו נייר ערך. "השאלה אם מטבע ייחשב נייר ערך תוכרע לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק. ככלל, מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות ייחשבו לנייר ערך. לעומת זאת, מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או לשירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד לא ייחשבו לנייר ערך, אולם זאת רק אם מטרת הרכישה בפועל לא היתה לשם השקעה".

בוועדה מציינים עוד כי "ככלל, מטבעות קריפטוגרפים שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי, שאינם מקנים זכויות נוספות ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי, לא ייחשבו לנייר ערך".

כלומר, המטבעות העיקריים כמו הביטקוין והאתריום לא יחשבו כנייר ערך. לעומת זאת, מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כן ייחשבו לנייר ערך. ולכן הנפקות של מטבעות כאלה - הידועים כטוקנים - הן למעשה הנפקה של נייר ערך לכל דבר ועניין.

עוד כותבים בדו"ח הרשות כי "יש לשקול שימוש והרחבה של מסלולי גיוס ייעודיים קיימים ועתידיים עבור ICOs, ובכלל זה לבחון: אסדרה מקלה לביצוע הצעה לציבור של מטבעות קריפטוגרפיים בהיקפים מוגבלים; האפשרות לגייס באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים בפלטפורמות של מימון המונים; קביעת מסגרת זמנית לצורך התנסות בהנפקות של מטבעות קריפטוגרפיים וליווי יזמים בהקשר זה, במתכונת של ארגז חול רגולטורי (Sandbox); ובחינת האפשרות להסתמך על רגולציה זרה החלה בנושא של מטבעות קריפטוגרפיים. בנוסף אם תהיינה ICOs על פי תשקיף, תידרש התאמה של דרישות הגילוי מכוח חוק ניירות ערך למאפיינים היחודיים של תחום זה, כפי שנעשה ביחס לתחומי פעילות אחרים (נדל"ן, גז ונפט, ביומד, ועוד)".

בתגובה לדו"ח שפורסם היום להערות הציבור, מסר יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מני רוזנפלד, כי "ניכר שנעשתה עבודה מעמיקה ואנו מזהים בדו"ח מספר אלמנטים בעלי חשיבות מכרעת לתחום, בהם ארגז חול רגולטורי והקלות למגייסים בסכומים נמוכים. דומה כי יחד עם הסדרי פרה-רולינג לגופו של עניין, נוכל לקבל את הוודאות הדרושה להתפתחות סטארט-אפים בתחום.

"אני מקווה כי בזכות הבהירות הזו נוכל לראות יותר מיזמים בעלי ערך ופחות כאלה המנסים לעשות סיבוב על ציבור המשקיעים. נראה שהמסמך הנוכחי מכסה את האפשרויות במסגרת החקיקה הקיימת, אבל בעתיד לא יהיה מנוס מלקדם חקיקה חדשה המסדירה את תחום המטבעות הדיגיטליים על פי המאפיינים הייחודיים שלו".
מטבע קריפטו ביטקוין רשות ניירות ערך מטבע דיגיטלי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד