י"ז ניסן התשפ"ד
25.04.2024

הנימוק המפתיע של ראש הישיבה: "שלא יגידו שהחרדים נגד בג"ץ"

כחכם העדיף מנביא, העביר ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין את ההנחיה האמורה לחברי הכנסת של דגל התורה, עוד בטרם באה לעולם סערת המסתננים. את דגל חוק הגיוס יש להניף בחצי התורן, ללא זיקוקים ונאומים ובלי רוח וצלצולים

הנימוק המפתיע של ראש הישיבה: "שלא יגידו שהחרדים נגד בג"ץ"



התקווה החרדית

"אם פסקת ההתגברות תחול רק על חוק הגיוס זה לא יהיה לטובה אלא לרעה, כי יאמרו שהחרדים נגד בג"ץ. צריך לתמוך בזה רק אם פסקת ההתגברות תהיה כללית על עוד חוקים". כחכם העדיף מנביא, העביר מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין את ההנחיה האמורה לחברי הכנסת של דגל התורה, עוד בטרם באה לעולם סערת המסתננים. את דגל חוק הגיוס יש להניף בחצי התורן. בלי דגלנים נלווים, ללא זיקוקים ונאומים ובלי רוח וצלצולים. איזהו מתגבר, הכובש את יצר הפרסום.

מי שהאזין ביום חמישי האחרון לח"כ יעקב אשר – זיהה את אותו הלך רוח של הכרה במגבלות הכוח שהנחיל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. אשר ביקש להנמיך פרופיל תקשורתי ולהימנע מכותרות מפוצצות של איומים ודרישות. זהות המנהיג השתנתה, אך רוח ההנהגה נותרה כשהייתה. בניגוד לחברים אחרים מהסיעה החסידית, הרי שח"כי דגל התורה מתנהלים בנושא הגיוס כמי שמכירים במגבלות הכוח, כשהם נזהרים מלהעמיד את החרדים בראש החוד של מאבקי הכוח של הימין מול בית המשפט העליון.

מי שהתריע בשעתו בקדנציית השובע הקודמת מפני התנהלות חרדית של 'כוחי ועוצם ידי', היה מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שגם נבואתו הגשימה את עצמה כשהחרדים נזרקו לאופוזיציה וקיבלו את שר האוצר לפיד. נותר רק לקוות שח"כינו האמיצים ילמדו מטעויות העבר. אם לא של אחרים, לפחות של עצמם.

לרגעים נדמה השבוע כי מי שיעשה עבורנו את העבודה יהיה ראש הממשלה. נתניהו שנזהר בעבר מהיקלעות לעימות חזיתי עם בג"ץ, התנהל בסופ"ש האחרון כמי שאין לו מה להפסיד כשהוא עוקף את בנט מימין. בשלהי המושב הקודם הוא כשל בהפיכת משבר חוק הגיוס לטריגר אמיתי של הליכה לבחירות. הסקרים שהוסיפו מאז להאיר לו פנים, רק דרבנו אותו לגשש את דרכו בחשיכת החקירות, ולמצוא עילה יותר ראויה בואכה בחירות.

המטרה של הליכה לבחירות בטרם יבשילו החקירות ויהפכו להמלצת יועמ"ש על כתבי אישום בכפוף לשימוע – נותרה כשהייתה. רק העילה – שוכללה ושונתה. כשביבי ניסה ללחוץ על הגז ולהפוך את אדי הדלק של משבר הגיוס לחומר בעירה, הוא פגש בדרך אופוזיציה מבית ומחוץ – הן של ראשי המפלגות והן של שרי הליכוד הבכירים, שלחצו על הבלמים בלי לחשוש מהשלכות פוגעניות בקרב ה'בייס' הימני. במשבר היזום של השבוע החולף ביבי התנהל כמי שהפיק לקחים וזיהה את העילה הטובה ביותר ליצירת משבר - הכה בבג"ץ והצל את המפלגה.

מתקנא בתלמידתו

הקדנציה של איילת שקד במשרד המשפטים והפופולריות חסרת התקדים שצברה בקרב ה'בייס' הימני בעקבות התנהלותה המבריקה בוועדה למינוי שופטים ובראשות ועדת השרים לחקיקה, לא נעלמו מעיניו של ראש הממשלה. חז"ל כבר לימדונו כי אין אדם מתקנא בתלמידו, אך כשמדובר בתלמידה שפרשה מהלשכה בבלפור ומנהלת סדר יום משלה – אין גבול לקנאה שיוצאת מלשכת ראש הממשלה.
כשנתניהו הצהיר כי הוא תומך בהסדרה כללית של פסקת ההתגברות, הוא נקט בגישה שונה מהדרך בה הלכו בעבר פוליטיקאים שנחקרו ונחשדו בפלילים. צחי הנגבי שכיהן כשר משפטים שכתב אישום תלוי מעל ראשו, נזהר במשך שנים בכבודם של העליונים. כמוהו אינספור פוליטיקאים כולל אריה מכלוף דרעי (של העשור הנוכחי ולא של שנות התשעים) – שנכוו ברותחין ונזהרו בצוננין. די היה בחקירה שנפתחה ועל אחת כמה וכמה בהמלצת משטרה, כדי לגרום לפוליטיקאי החרד לעורו – להישמר ולהיזהר מכל עימות חזיתי עם העליונים.

נתניהו עצמו נהג כך במשך שנים כשתפקד למעשה כ'כחלון' של הקדנציה הנוכחית. הוא בלם בגופו כל הצעה שביקשה להלום בבית המשפט העליון. אפילו בקדנציה הנוכחית, כשעניבת החקירות התהדקה סביב צווארו, הוא הקפיד לבדל ולתקוף את המשטרה בעודו שומר על כבודם של היועמ"ש ומערכת המשפט. בסופ"ש שעבר, הוא סימן לראשונה גם את מערכת המשפט – ונראה כמי שזיהה את הפרצה דרכה יוכל ללכת לבחירות בלי לספוג חבטות פנימיות.

שרי הליכוד שיודעים את נפש בוחריהם ונמנעו מלהעניק גיבוי לנתניהו במשבר הגיוס הקודם, מיהרו להבהיר בשידור כי על אישור פסקת ההתגברות הליכוד יהיה מוכן למסור את הנפש עד כדי הליכה לבחירות. חברי הכנסת החרדים חיככו ידיים וכבר ראו לשעה קלה כיצד מלאכתם נעשית על ידי אחרים. גם הם יודעים שהסיכויים למציאת נוסחה מתוקנת לחוק גיוס במושב הקיץ הקרוב – קלושים עד בלתי אפשריים. הליכה לבחירות בזק על רקע משבר פסקת ההתגברות בסוגיית המסתננים, עשויה לאפשר לחברים החרדים, להסתנן מתחת לרדאר התקשורתי ולהחיל את הפסקה גם על חוק הגיוס, מבלי שתיאמר מילה בענייני דת ומדינה.

המנדט הבריטי

הפרשנים כבר צקצקו בלשונם והסבירו בסופ"ש שעבר כי מנוי וגמור עם נתניהו ללכת עד הסוף לבחירות מהירות, אך שוב התברר כי האיש המתזז בין בלפור לקיסריה, מקפיד לשמור את כל הקלפים צמוד לחזה. אחרי סדרת פגישות עם שורה של משפטנים ובראשם נשיא העליון לשעבר אהרון ברק, עשה נתניהו ברקזיט מהיר למודל הבריטי שאותו ביקש לקדם, ואשר מונע מבית המשפט לבטל חוקים.

רגע אחרי שכחלון נתפס בלשונו כמי שצופה לנתניהו עשרים וחמישה מנדטים מקסימום, במקרה של הקדמת בחירות – נראה נתניהו כמי שקשוב יתר על המידה לתחזית העגומה כשמיהר לסכם עם שר האוצר טרם צאתו לאירופה על הפתרון המפא"יניקי הישן והטוב: הקמת ועדה.

שרת המשפטים שנודבה בניגוד לדעתה לעמוד בראש הוועדה, מיהרה להבהיר כי לא תשתתף בהצגה, אך נתניהו את שלו עשה – ושוב הצליח ליצור משבר מתגלגל שאותו יתחזק בשבועות הקרובים עד שיחליט האם פניו לחקירות עכשוויות או לבחירות מהירות.

מהשבוע הזה וללא כל אחריות למה שיקרה כאן בשבועות הקרובים, החרדים יוצאים מורווחים. היועמ"ש מנדלבליט הבהיר השבוע כי לא ייתן יד להעברה ספציפית של פסקת התגברות בנוגע למסתננים – שלא באמצעות חקיקת חוק יסוד, ובכך פתח סדק צר שיאפשר לחרדים להכליל בכל הסדר חקיקתי עתידי גם את עניין הגיוס.

את הסדק הזה יש להרחיב, בעיקר בגלל המודל שמציע היועמ"ש ולפיו הכנסת תוכל לאשר חוק שייפסל בבג"ץ – אך ורק ברוב מיוחס של שבעים. את הרוב הזה, ניתן יהיה להשיג בדוחק כדי לפתור את בעיית המסתננים בתמיכת כמה מחברי 'יש עתיד' החפצים להתמרכז בכל מאודם, אך לא יהיה בו די כדי לאשרר מחדש את חוק הגיוס – גם אם כל ח"כי ליברמן יענו בעל כרחם אמן.
אז היועמ"ש אמר את שלו וגם כחלון מתבצר לעת עתה בעמדתו, אך בשקלול כל האופציות היותר גרועות ובהינתן ההמלצות הצה"ליות הצפויות – פסקת ההתגברות הכללית, מסתמנת כתקווה האחרונה להסדרת דיחוי הגיוס לחרדים בקדנציה הנוכחית. עוד לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי בישיבותינו.

שלום בונייך

על הרמות מרובות האותיות בבית שמש הסתובב השבוע ברכב שטח צנוע, האיש שמחזיק בג'וב המוניציפאלי המשמעותי ביותר של היהדות החרדית ואולי גם במשרה הארצית המשפיעה מכולן. ביום רביעי שעבר, יצאתי לסיור בגבעות ההולכות ונבנות בבית שמש, עם יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה המקומית, משה מונטג.

בכהונתו כשר שיכון הציע אטיאס למונטג להפוך לנציג ש"ס בעיר, אך מונטג נאמן למפלגתו – גם כשהנאמנות לא הייתה בהכרח הדדית, נותר בדגל התורה. כשראש העירייה משה אבוטבול הציע לפני כמה חודשים לדגל התורה את תמיכתו במונטג כמועמד מוסכם לראשות העירייה – השתררה בצמרת דגל התורה שתיקה ומנהיגיה הבהירו כי לא יתנו לאחרים לקבוע את זהות המועמדים מטעמה.

על התרגיל של אבוטבול שהצליח לפלס לעצמו את הדרך כמועמד מחודש לראשות העירייה בתוך מפלגתו תחילה, ולאחר מכן גם מטעמה של חלק מסיעת אגודת ישראל ומפלגת הליכוד – דובר כאן בעבר ועוד ידובר. נכון ליום העצמאות השבעים, משה אבוטבול ינצח על חגיגות העצמאות בבית שמש כראש העירייה. המהלכים הטקטיים שנקט עשויים להביא לכך שזה יקרה גם בשנה הבאה.

הטקסיות חשובה ותנועה פוליטית שמגדירה עצמה כמפלגה חיה, נושמת ובועטת אינה יכולה להתעלם מפוטנציאל של כיבוש עוד ראשות עירייה. ובאותה נשימה, אי אפשר להתעלם מכך שבקונסטלציה הנוכחית, תחת ראש העיר משה אבוטבול שמעניק לשותפיו תיקים עם סמכויות – דגל התורה מחזיקה בראשות עיריית בית שמש לענייני תכנון ובנייה, שהיא הלכה למעשה, המשרה המשמעותית ביותר בזירה המוניציפאלית החרדית בישראל.

כשמסתובבים עם מונטג על ההרים ומקפצים על הגבעות, מבינים עד כמה עוצמתית הפונקציה שהוא ממלא כיום. 5,000 יחידות דיור הולכות ונבנות בו זמנית ועוד אלפי יחידות דיור מתוכננות. האיש עמו אנו מסתובבים עושה רושם כמי שמזהה כל מערבל בטון ומשייך אותו לקבלן הנכון, עוקב אחר כל כביש שנסלל ומעדכן את התושבים מתי תשודרג המדרכה מאספלט לאבני שפה – עם השלמת העבודות ברחוב, ומוודא את הפקתם המואצת של טפסי האכלוס בהתאם לעמידת הקבלנים ביעדים. או בקיצור: יש לו יציקה על הראש.

בבית שמש המגוונת באוכלוסייתה החרדית, תונצח בכל קונסטלציה תכנית החלוקה של התפקידים השונים. אם דגל התורה תתמודד לבסוף על ראשות העירייה ותיאלץ להכריע למי מבניה בעיר להעניק את הבכורה (גרינברג או מונטג. שניהם יפים לכהונה, שניהם ראויים לעשייה אבל רק אחד יזכה) היא תיאלץ להסתפק בראשות העיר לענייני סמלים וטקסים ולחלק את התפקיד העוצמתי החולש על התכנון והבנייה לשותפה חרדית אחרת. ח"כ יעקב אשר הבהיר השבוע כי בדגל התורה טרם נפלה ההחלטה וכשנשאל מדוע לוותר על מוקד עוצמה שכזה הסביר כי למפלגה פוליטית יש די.אן.איי שממנו אי אפשר להתעלם.

בין הדי.אן.איי המפלגתי לדחפורי הדי-ניין שעולים על הגבעות, צריך לקוות למען שלום היהדות החרדית בעיר וגם למען עתיד הזוגות הצעירים, שהתפקיד הסופר-חשוב שמרכז את עתודות הבנייה החרדית, יישאר בידיים האמונות של משה מונטג, בעל הניסיון והיכולת. גדולי ישראל הם שיחליטו אך אם תיפול ההכרעה שתקנה לבית שמש 'שלום בונייך' – שלום בבית והמשכיות בענייני התכנון והבנייה, ניתן יהיה לקבוע שלדגל התורה יש די.אן.איי משל עצמה.

הטור התפרסם הבוקר ב'קו עיתונות'
פסקת ההתגברות רבי גרשון אדלשטיין חוק הגיוס משבר קואליציוני

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד