1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

"חדש אסור מהתורה"? זה לא ממש נכון

ההיסטוריה היהודית, לא ממש תומכת בתיאוריה ש"חדש אסור מן התורה". נהפוך הוא, לא מעט שינויים וחידושים, שחלקם רדיקליים, הצילו את היהדות. כן שינו לבושם וכן שינו את דרכם
Print אלי אדלר , כ"ט אייר תשע"ח 14/05/2018 21:22

נעילת החג חסידים (32) חסידים. צילום: שוקי לרר



"חדש אסור מן התורה" - ביטוי חרדי מושאל ונפוץ, שהוטבע ע"י ה"חת"ם סופר", מציין את הרתיעה החרדית משינויים ומחידושים, ואת החיוב והחובה שבהיצמדות אל הוותיק, המסורתי, המושרש והמוכר.

אך דומה שההיסטוריה היהודית וגם ההיסטוריה החרדית, לא ממש תומכות בתיאוריה. נהפוך הוא! לא מעט שינויים וחידושים, שחלקם רדיקליים ממש, הצילו, שלא לומר חיזקו וחישלו, את היהדות, את לימוד התורה, את קיום המצוות, את עולם התורה ואת החברה החרדית.

להלן מספר דוגמאות מפורסמות (לפי סדר כרונולוגי):

א. "ששינו את לבושם" (1)

הלבוש האשכנזי-ירושלמי המסורתי מקורו בלבוש אותו לבשו המכובדים המוסלמים והמכובדים היהודים הספרדים בירושלים שלפני למעלה מ-300 שנה. האשכנזים שרצו לגור בירושלים החליפו את בגדיהם לבגדי הספרדים (שמקורם היה, כאמור, בבגדי המכובדים המוסלמים), כי נאסר על אשכנזים לגור בירושלים בגלל החוב הכספי הכבד למוסלמים שהותירה פטירתו הפתאומית של רבי יהודה החסיד ולכן ע"מ לגור בירושלים היו חייבים האשכנזים להתחזות לספרדים. דבר זה סייע לביסוס הישוב היהודי בירושלים בכלל והישוב האשכנזי בפרט.



אלי אדלר
אלי אדלר


ב. "ששינו את דרכם" (1)

הקמת תנועת החסידות לפני כ-300 שנה, לוותה בהתנגדות חריפה מאד של רוב רבני אירופה באותה תקופה, כאשר בראש המתנגדים עמד הגאון מוילנא. הם חששו, הן מתנועה שבתאית-משיחית חדשה והן מהפיכתו של "הצדיק" למנהיג כת ומורה דרכה על פי רעיונות שהיו קבליים בחלקם, מיסטיים בחלקם ולא תמיד תאמו את ההלכה (למשל איחור זמן התפילה ועוד). ההתנגדות לוותה בחרמות, הלשנות, שריפת ספרים, מעצרים, הכאות ועוד.

היום אין חולק שאילולא תנועת החסידות שדאגה לפשוטי העם וחיברה אותם מחדש ליהדות, לא היה נותר מהיהדות דבר. במיוחד לאחר שיהדות ליטא התורנית הושמדה כמעט כליל בשואה, ומי ש"מילא את השורות" הריקות והחסרות היו צאצאי החסידים שנכנסו לישיבות הליטאיות והפריחו אותן.

ג. "ששינו את לבושם" (2)

חלק מהבגדים אותם לובשים בקהילות החסידיות השונות, מקורם בבגדים אותם לבשו מי שאינם יהודים במאה ה-18 וה-19. לעיתים כתוצאה מ"גזירות לבוש" כאלה ואחרות, אבל חלקם כאימוץ בגדים אירופאיים מקובלים בתקופות הקדומות. האם זה הזיק במשהו לשמירת התורה והמצוות? לא נראה לי שיש מישהו שחושב כך.

ד. "ששינו את דרכם" (2)

הקמת ישיבת וואלאז'ין בשנת תקס"ב (1802), אף היא היתה חידוש גדול. הקמת מקום ללימוד תורה אליו יגיעו בחורים מכל רחבי אירופה היהודית שיעזבו את ביתם ואת בית המדרש או הקלויז הסמוך אליו, יעברו מבחני כניסה קשים ורק אז יזכו להסתופף ב"בית המקדש לתורה", ולא כנהוג לפני כן שכל מי שחשקה נפשו בתורה, נכנס לבית המדרש הקרוב למקום מגוריו, לאחר שעות העבודה או במקומה, ולמד ככל אוות נפשו.

דומני שאין שום צורך להסביר מה פעלה הקמת ישיבת וואלאז'ין בעולם, ומה היה העולם חסר בלעדי זאת. כל מילה מיותרת.

ה. "ששינו את לשונם".

כאשר עמדה בשנת 1843 על הפרק מועמדותו של הרב שמשון ב"ר רפאל הירש להתמנות לרבה של מוראביה, היא נתקלה בהתנגדות עזה מצד הרבנים החרדים שחששו שהרב ה"מודרני", שאף למד בנעוריו בגימנסיה נוצרית ולאחר מכן באוניברסיטת בון, יגרור את הקהילה לכיוון הרפורמי שהיה אז מאד פופולרי ומושך.

גם לאחר שנבחר והחל לכהן כרבן של קהילות ניקלשבורג ושלזיה, המשיכו רבנים חרדים להלחם בו בגלל צעדים שונים שנקט בהם. למשל, סגנון לבושו והופעתו החיצונית המודרנית. הקמת בית המדרש לרבנים. ההחלטה על לימוד התנ"ך. ספרי המחשבה היהודית שכתב בגרמנית דווקא ("חורב" ו"אגרות צפון"). ההיתר שנתן להעמדת חופות בתוך בתי הכנסת ולא תחת כיפת השמים כנהוג, ועוד.
כשעבר לכהן כרבה של קהילת "קהל עדת ישורון" בעיר פרנקפורט ד-מיין, המשיך ביתר עוז ביישום רעיונותיו ה"נועזים". למשל, הקמת מקהלת זמרים-משוררים לבית הכנסת. הקמת בית ספר תיכון בו למדו לימודי חול לצד לימודי קודש. תרגום החומש לגרמנית, ובכלל כל נושא קידום המושג של "תורה עם דרך ארץ", ועל כולנה ההחלטה הנחרצת על הפרדת הקהילות והפעילות למען גיבוש כל החרדים לקהילה אחת.

היום אין כל ספק, שלמעשה פעולותיו וחידושיו הם הם אלה ששימרו את יהדות גרמניה והצילוה מהתבוללות, והם אלה שבעקיפין (ע"י הקמת "אגודת ישראל" שנעשתה ע"י תלמידיו שלקחו ממנו דרך, כיוון ודוגמא) גרמו לחיזוק העולם החרדי כולו, באירופה ומחוצה לה, לפני שתי מלחמות העולם ולאחריהן.

ו. "ששינו את לבושם" (3)

בהוראת ה"סבא מסלובודקה" ובהכוונתו, החליפו תלמידי ישיבת "כנסת ישראל-סלובודקה" את בגדיהם והחלו להתלבש בביגוד האירופאי המודרני במקום הלבוש היהודי המקובל באותה תקופה (לפני כ-140 שנה). באופן כללי הם נראו כמו אירופאים לכל דבר, כולל דבר שאף חרדי לא העלה על דעתו קודם לכן, והוא גילוח הזקן.

גם בגדי הרבנים הליטאיים הם למעשה בגדים שמקורם באצולת אירופה. הפראק למשל, הוא גירסה של הבגד אותו לבשו האצילים גם בעת רכבם על סוסיהם (לצורך כך קיים השסע הארוך מהמתניים ומטה. שלא להפריע לרוכב בעת הרכיבה על סוסו) ושל הטוקסידו אותו לבשו בטקסים חגיגיים.

כל זאת נעשה כחלק משיטת המוסר אותה ייסד - שיטת "גדלות האדם", שנועדה לרומם את מעמד לומדי התורה (שהיה בשפל המדרגה), הן בעיני עצמם, הן בעיני הציבור כולו.

דבר זה, שלא היה מקובל כלל ועורר עליו התנגדות חריפה של רבנים חשובים רבים שראו בכך הוכחה להשתלטות ההשכלה על בני הישיבה, סייע להרמת קרן התורה ולומדיה והביא להערכה רבה אליהם בקרב פשוטי העם שהחלו לראות בלימוד התורה דבר מכובד הראוי לאנשים מכובדים.

ז. "ששינו את לימודם"

בשנת תרע"ח (1918) הקימה שרה שנירר בהשראת דרכו של הרש"ר הירש, את ביה"ס הראשון לבנות וקראה לו בשם "בית יעקב". המהלך נתקל בהתנגדות רבנית חריפה מאד. רבני ואדמו"רי הונגריה וגליציא התנגדו לעניין וראו בו הכנסת ההשכלה לתוך בתי ישראל האדוקים והחרדים. רק ה"אמרי אמת" וה"חפץ חיים" תמכו במהלך, דבר שגרם להצלחה מטאורית של הקמת עוד ועוד בתי ספר כאלה (משנת הקמת ביה"ס הראשון [תרע"ח-1918] ועד פרוץ מלחמת העולם השניה [תרצ"ט-1939], עניין של 21 שנה בסה"כ, הוקמו בפולין ובליטא לבד כ-300 בתי"ס כאלה, ועוד כ-10 בא"י).

היום ברור לכל בר-דעת שכל עולם התורה חב את קיומו להקמת המפעל הענק הזה, שאילולי הוא, איזו בת היתה רוצה להינשא לבן תורה? איזו בת היתה חולמת "להקים בית של תורה"? שלא לדבר על כך שבנות רבות היו עוזבות לגמרי את החיים הדתיים והיהודיים, בדיוק כמו שקרה באירופה ערב הקמת "בית יעקב" הראשון.

ח. "ששינו את דרכם" (3)

החזו"א בזמנו ואחריו הרב שך בזמנו, היו אלה שפעלו רבות, יצרו מצב חדש לחלוטין והצליחו לגרום לכך שאין בחור חרדי שלא הולך ללמוד בישיבה, לא רק בקרב הציבור הליטאי אלא גם בחוגים האחרים, ושרוב האברכים הנישאים ממשיכים ללמוד בכולל שנים ארוכות. בציבור הליטאי בפרט, אבל לא רק. דבר שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו ממתן תורה ואילך.

גם כאן, אין מה להרחיב בעניין. עולם התורה הענק שלא היה דוגמתו מעולם, מדבר בעד עצמו.

יש דוגמאות נוספות לאורך ההיסטוריה המוכיחות שאין כל רע בחדש, אבל אלה המפורסמות שבהן.

המסקנה העולה מן הדוגמאות היא חדה וברורה. בכל דור ובכל זמן יש בעיות חדשות והתמודדויות חדשות, השונות מאד מהבעיות ומההתמודדויות איתן התמודדו הדורות הקודמים, ולכן בכל תקופה חובה, ביחד עם גדולי ישראל ובהובלתם, לטקס עיצה ולהשתמש ב"כלי נשק" חדשים המותאמים לבעיות העכשויות והשונים מ"כלי הנשק" הישנים והחלודים.

היצמדות חרדתית והיסטרית לבעיות ופתרונות העבר, משולות לגנרל הזקן שניצח בקרב במלחמת קרים ברוכבו על סוסו האביר, ומשמש עתה כיועץ הבלעדי התורם מנסיונו לרמטכ"ל האמור להתמודד עתה עם איומים גרעיניים איראניים מחד, עם פיגועי דריסה ומטענים מאידך, עם סכנת מלחמת טילים מלבנון מצד שלישי, ועם תהלוכות המון מוסת פורץ גדרות ומעיף עפיפוני תבערה מעזה מצד רביעי. זה לא יכול לעבוד וזה מועד לכשלון.

אז בדיוק כפי ש"דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו", כך "דור דור ובעיותיו, דור דור ומלחמותיו, דור דור ופתרונותיו".


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. סוף סוף גלינו את הצדיק מנהיג הדור!!!  

    יהודי שמח!!!

  2. התגלגלתי כשקראתי את המשפט הזה:  

    חסיד

  3. חדש אסור?  

    יהודי

    • יש דברים יותר מעניינים (ל”ת)

      פרשבורג

    • הרב ואזנר היה זורק את החרד"ק הזה לכל הרוחות ! (ל”ת)

      לובלין

    • אין חדש ילדון קטן ואל תשרבב רבנים גדולי עולם בזוהמה שלך  


    • הרב וואזנר גם חידש. שהונגרי מנכס לעצמו שם פולני. 

      חרדבלוף

  4. נכון מאוד  


  5. זהירות!!!  

    יהודי

  6. דור דור וטיפשיו  (ל”ת)

    משה

    • אמת ונכון מה שכתבת. דור דור וטיפשיו. כמו שאמרו חז״ל בסוטה על דור הזה.  (ל”ת)


  7. החתם סופר ז״ל היה האחרון של פוסקי הדור ומי שמהרהר אחריו הוא ח״ו אפיקורוס. כל מה שכתב זה הכתבן לא נכון. כי הדרכים של הצדיקים הק׳ קודם החתם סופר לא התכו  


    • ואיך בדיוק הגעת למסקנה שהוא היה האחרון? 

      יואב

  8. אז ילאאה בואו נתלבש צבעוני, ונתחדש עם טלפון לא מסונן, ונתחרד"ק  (ל”ת)

    יהודי שלא שינה...

    • ובוא נצמצם את מוחנו לגודל הנמלה (ל”ת)


  9. מאמר מחכים ומעורר מחשבה!  (ל”ת)


  10. פרדוקס. קביעה שחדש אסור. היא בעצמה קביעה חדשה ולפיכך אסורה  

    פרדוקס

  11. חרד"ק החוצה  (ל”ת)

    מאה שערים

  12. בקיצער כל היהדות מפוברקת לסיכום הכתבה  (ל”ת)


  13. הדרך האמיתית ביהדות היא  

    שטנגר

  14. זלזול באינטלגנציה  

    נטע

  15. יש אי דיוק בחלק מהדברים  

    חגי