1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

'ועד' באמצע הלילה: הצצה נדירה לכבשן נובהרדוק

צרור מכתבים מעלי אבק ואכולי-עש נמצאו בגנזכיו של איש המוסר רבי אליהו מאיר קליימן זצ"ל • בקיץ תרצ"ו הוא נפרד מחבריו בישיבת 'נובהרדוק' אשר ב'פינסק' ועלה ארצה • בשלושת השנים הבאות - עד לפרוץ השואה - הם שיגרו לו מכתבים רוויים ביקוד נובהרדוקאי לוהט • במלאת 30 שנה להסתלקותו
Print יחיאל הררי , כ"ג סיון תשע"ח 06/06/2018 19:15

תלמידי נובהרדוק בפינסק תמונה נדירה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שבפינסק. קיצוני מימין: הגר"מ קליימן זצ"ל



בקיץ תרצ"ו נפרד הבחור מאיר קליימן מרבותיו וחבריו בישיבת 'נובהרדוק' אשר ב'פינסק'. הוא בעצם נמלט לארץ הקודש, עקב חרב הגיוס לצבא הפולני שהונף על צווארו. גם לאחר שנפרד מחבורתו הקדושה, ליבו ונפשו קשורים היו עם נפש רבותיו וחבריו, וקשר מכתבים נשמר ביניהם במשך השנים, עד עלות הכורת על יהדות אירופה ע"י הנאצים ימ"ש ועוזריהם, ועמם רבותיו ובני הישיבה הקדושים והטהורים הי"ד.

במכתביהם המרגשים, שפורסמו בסוף השבוע האחרון במוסף שבת קודש של 'יתד נאמן', מדווחים לו חבריו על ה'חדשות' בישיבה, ומשתפים אותו בהערות והארות במוסר ויראה שהתעוררו בהם תוך כדי עבודתם המוסרית. הם מחזקים אותו בדברים ומזרזים אותו לעבודת השי"ת - עקב בדידותו בארץ הקודש - שהיתה אז כמדבר שממה רוחנית באופן יחסי - והיותו מרוחק מהאווירה הנובהרדוקאית ששררה בעוצמתה באותן שנים בערי ועיירות פולניה.

במכתבים הם מדווחים על תחבולותיהם להינצל מן הגיוס לצבא, וניסיונותיהם והשתדלותם הרבה להשיג אישורי עלייה לארץ. חבריו פונים אליו בתחנונים ממש, שישתדל בכל כוחו להשיג רישיונות עלייה לארץ הקודש ('סרטיפיקטים') עבור תלמידי הישיבה שסכנת הגיוס לצבא הפולני מרחפת על ראשם. הוא, וראשי ישיבות נובהרדוק בארץ ישראל, מנסים לפעול למענם אצל גופים ציבוריים שעסקו בנושא, אך ללא הצלחה מרובה. וזאת עקב סירוב הממשל הבריטי להנפיק אישורי עלייה, והקצבת מספר מצומצם בלבד של אישורים עבור בני הישיבות הקדושות באירופה שביקשו לעלות ארצה.

בעמקי הנפש

סערת נפש והתרוממות רוח. הגר"מ בלימוד עם חברותא בערוב ימיו
סערת נפש והתרוממות רוח. הגר"מ בלימוד עם חברותא בערוב ימיו


במשך שמונים שנה ויותר היו מוטלים המכתבים, חלקם בלו ונקרעו ובני המשפחה השתדלו לפענחם במידת האפשר. לפני הצגת קטעים מתוך המכתבים ככתבם וכלשונם, חובה להקדים מספר מילים נוספות:

בני הישיבה לא הורגלו לדבר ולכתוב בלשון-הקודש, ועל כן אין המשפטים קולחים. לא שינינו את הנוסח למעט שינוי לשון הכרחיים, וזאת על מנת לשמר את חן המקור, הכולל 'קודים' שהשתמשו בהם בשפה הישיבתית של הנובהרדוקאים. במכתבים - אוצר בלום של רעיונות מוסר נשגבים, ביניהם ציטוטים רבים משיחות שנמסרו בישיבה ועדיין לא פורסמו ברבים.

וזאת למודעי; כל הערה והרגשה מוסרית שיוצאת מפי-כתבם, נבעה מתוך הרגשה מוסרית שהתחדשה בעמל נפש בעמקי הנפש, תוך כדי עבודה פנימית ובירור המידות במהלך ה'ועדים' וה'שמועסין'. נפשם יצאה בדיבורם מתוך התבוננות רבה, ומעוצמת אווירת המוסר שחדרה לשד עצמות, נחקקו 'הרגשים' אלו. הגיונות המוסר לא נבעו מן המוח בלבד, אלא בעיקר מן הלב המתגעגע והמתרפק אל בוראו והמשתוקק לעבדו באמת ובלבב שלם.

דבריהם והגיגיהם נכתבו מתוך סערת נפש והתרוממות רוח - מול רוחות הכפירה. מתוך עמידה איתנה בניסיונות התקופה, ומלחמה יום-יומית עם החומר העכור, והתגברות על היצר וחיילותיו. רק לאחר שנחרטו הרגשות ונקבעו עמוק בלב, יצאו המה חוצה!

בני עלייה אלו היו מנותקים מבני משפחתם, ומחיי העולם, והקדישו את כל חייהם אך ורק לעלייה ברוחניות. הם ויתרו על הכל ועסקו רק בשאיפה לעלות ולהתעלות במעלות הקדושה. בני עלייה אלו נלקטו מעיירות רחוקות ומבודדות, שמספר היהודים המתגוררים שם היה מועט. בני משפחתם היו יראים ושלמים, אולם אנשים תמימים ופשוטים שלא עסקו בתורה. כבר בנערותם התנתקו הבחורים מבני משפחותיהם לשנים רבות והקדישו חייהם לשמים עד לעליית רובם בסערה השמימה על קידוש השם. יהי רצון, שדבריהם אשר יצאו מן הלב, יכנסו אל לבבנו. ושפתותיהם שנגדעו מלהגות אמרי שפר, יהיו דובבות בעולם הזה ובעולם הבא.

"הרוח הנובהרדוקאי"

מתוך מכתב מידיד נפשו, הבחור דוד פאלאנער:

מאיר יקירי, ברוך השם בעד בריאותי, כן יתן ד' לשמוע ממך. מדוע אינך כותב לי מכתב ארוך אודות כל העניינים? שני חברים צריכים לדבר תמיד ברוחניות ולחזק תמיד, איש את רעהו יאמר חזק...

...הנה לפלא בעיני מדוע אינך כותב לי שום חדשות ממך, אין אתה יודע מפני גודל ענוותנותך שהמכתב שלך מביא תועלת הרבה, ובפרט לידידינו אשר מקושרים אנו בקשר חזק אשר לא ייפרד. אבקש לכתוב לי באריכות, מה נשמע אצלך. אם יש לך הרוח הנובהרדוקאי שלא להתפעל משום מפריעים.

אכתוב לך חדשות שאייזיק פרוזינער נ"י ולייבעל וויינוראווער נ"י ויעקב אשמינער נ"י כבר יצאו לחירות [-מן הצבא] ברוך השם, ויש עוד שצריכים לעמוד [להתייצב]. וזעליג ואניווער וישראל פוטצייעווער השיגו... והם צריכים גם כן בוודאי השתדלות, אבל צבי קאלישנער וירחמיאל הם הראשונים [ברשימת המבקשים אישור עלייה לארץ] בוודאי תעשה מה שתעשה.

במכתב נוסף הוא מבשר על חבר שכבר גויס על כרחו: מאיר יקירי, אוכל להודיע לך כי ישראל פוצייעווער הלך לעבודת הצבא, על כן תראה להשתדל בעד הנשאר, ולמר צבי קאלישנער תראה לשלוח מכתבים מארץ ישראל כדי לאסוף מעות עכשיו כי נחוץ זה מאד.

א גאנצע וועלט של מידות

...אכתוב לך קודם כל הערה קצרה במוסר, מה ששמעתי מר' לייבעל שליט"א. איתא בחז"ל הקדושים (ברכות ה, א): הקורא קריאת שמע, כאילו אוחז חרב שיש לה שתי פיפיות חדים משני הצדדים. העניין הוא כך, אם האדם רוצה להגיע למטרתו האמיתית, אזי צריך האדם להרגיש העניין מה שאמר ה'חובת הלבבות' (יחוד המעשה פ"ה): "בן אדם ראוי לך לדעת, כי השונא הגדול שיש לך בעולם, הוא יצרך הנמסך בכוחות נפשך" וכו'. וכמו בשונא, אם האדם רוצה להינצל ממנו, אז צריך לאחוז חרב שיש לה שני צדדים חדים, שאם הוא אוחז חרב כזו, אזי בשום אופן לא יכול השונא לעשות כלום, מפני שהשונא ירא להחזיק בחרב, שאם ייאחז אזי הוא בסכנה מפני הפיפיות שיש לה משני הצדדים, כן אדם, אם הוא עובד ביגיעה גדולה, אזי לא יכול השונא לעשות כלום מפני שיש לו אז הרצון והלב הטהור...

...ונתעורר אצלי מה שאמרו חז"ל הקדושים (סוכה מט, ב): יכול כל הבא לקפוץ קופץ, תלמוד לומר 'מה יקר חסדך' וכו'. ולכאורה, הלא אמרו תורה מונחת בקרן זווית, וכל הרוצה לטלה ייטול, ורשות נתונה לכל אדם, וכאן אמרו 'לא כל הבא לקפוץ קופץ'. אלא יכולים לומר, כי באמת רשות נתונה לכל אדם, אך בתנאי שלא ייקח השלמות בדרך קפיצה, ובלא חשבון ועמקות, כי נדרש לזה ריבוי לימוד המוסר, ולחשוב תמיד איך להגיע לרצון ה', ולחפש תמיד את המקום ששם קשה, ושמה יוכל לעבור. כמו שאמר ה'חובת הלבבות' (שער התשובה פ"י) מי שרוצה להגיע לרצון בוראו, יכנס מן הפתח הצר, ואז יגיע למטרתו.

ראיתי ושמעתי באסיפה, שסיפרו על האדמו"ר [רבי יוסף יוזל] ז"ל, שאמר לאחד כשראה אותו דופק מסמר, והמסמר נכנס בקושי... ואמר לו: "אם הוא נכנס בקושי, הרי זה סימן, שכאן הוא המקום, שאם היה נכנס בקלות אז בוודאי לא היה מועיל" ["ער גייט אריין שווער, איז אַ סימן אז דא איז דער ארט, און אויב ער וואלט אריין גרינג, וואלט גראדע ניט געטייגט].

...וכשבאתי מביאליסטוק וקראתי מכתבך, באמת יכולתי לכתוב לך, שהיה לי עגמת נפש שאתה כותב שאין לך אפילו חבר לדבר עמו ביראת שמים. אבל דע שאתה לא 'יחיד'. שאילו היית באסיפה בביאליסטוק היית רואה שיש ברוך ה' 'א גאנצע וועלט' [עולם שלם] שחושב רק על תיקון המידות ועל לחיות על קיום התורה והמצוות.

"שהרוח תהיה לעולם"

בכל יום
בכל יום


מאיר ידידי, אכתוב לך חדשות מהבדידות שלנו שהיינו ב'איוואניקע' עד פסח. אין לי מילים לכתוב התועלת מה שהיה בבדידות, אך חושב אני, 'כמים הפנים כן לב אדם לאדם', ואם אני מרגיש, אזי גם אתה תהיה מרגיש. היינו באייויאניק פנחס ריאלער ויהודה... ואייזיק פרוזינער נ"י ופרץ יוסף נ"י וחיים... וצבי קאלישינער. בכל יום היו לומדים כמעט שתי שעות וחצי מוסר. כן היה בכל יום 'רעדיל' [-התוועדות בענייני מוסר] במוסר, שדיברו ביחד אודות השקפה ואודות הדרך להגיע לרצון ד'. כן עשינו 'ועד הרוח' באמצע הלילה, והתועלת היתה עד אין לשער. יתן ד' שהרוח יהיה לעולם.

למה לו חיים

מתוך מכתב הבחור ירחמיאל טאנדעטניק

...אני גומר את מכתבי, ו'החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך', על זה אמר הרה"ג רבי בן ציון ברוק שליט"א בעת שהיה כאן, שיש ארבעה מיני אדם, אחד עומד בגדר 'החזק', אבל כיוון שבא לו קצת ניסיון הוא מניח את דרך המוסר והשלמות. ויש אחד שעומד בגדר 'החזק ו'אל תרף', אבל לשמור רק שמירה מעולה שלא יגנבו ממנו את השלימות והרוחניות - בגדר זה אינו עומד. ויש שעומד גם בגדר 'החזק ו'אל תרף' שאינו מתרפה מזה 'ו'נוצר' את כל זה כבבת עינו ובונה גדרים לעצמו שלא יוכלו לגנוב ממנו את הרוחניות, וזה הוי 'נצרה', אבל לידע שזה החיים שלו וצריך למסור את נפשו ולהפקיר את עצמו ולעבור על מידותיו - זה אינו יודע. ויש עוד סוג אדם שיש לו גם את המדרגה הרביעית של 'כי היא חייך', לבד מה שהוא נמצא בגדר 'החזק ו'אל תרף' ו'נצרה', עוד הוא מרגיש שזה החיים שלו, ואם לחיות חיי בהמה, למה לו חיים.

...כל הישיבה פורסת בשלומך, יעזור השי"ת שנזכה בדין, בכתיבה וחתימה טובה, וגם שישיגו בקרוב הדרישות, בקל, והשם ישלם לכם בעד פעולתכם הטובה.

רושם גדול בבית המדרש

מתוך מכתבי "חברכם לנצח פרץ יוסף הערינג":

...ויהי רצון שנהיה מן השבים בלבב שלם ושיטהר לבנו לעבדו באמת, וברוך ה' כאן בישיבה יש רוח המוסר, ויש הרבה יחידים 'שמירת הדיבור'ניקעס'. ואדמו"ר (רבי שמואל וינטרויב) דיבר אתמול בלילה התעוררות ועשה רושם גדול בבית המדרש.

...צריכים אתם לראות הרבה אודות זיכוי הרבים, כי בעת שהאדם לומד מוסר ורואה היאך העולם, הדור הצעיר מרחקים ומבדילים הרבה מן התורה, היאך הוא יכול להתאפק ויגנוז הרוחניות לעצמו, אבל בעת הזאת צריך הרבה לראות על החיסרון של עצמו - - - שבעת זיכוי הרבים אסור להשתכח מעבודת עצמו, כמו שאמר אדמו"ר זצ"ל: "אַ רבים - אָדעֶר עֶס רַייבְט אוֹיס, אָדעֶר עֶס צוּרַייבְט!" [עבודת זיכוי הרבים, או שהיא שוחקת את האדם, או שהיא משפשפת ובונה אותו] והעיקר הוא לבנות האדם את עצמו על השקפה, כי בעת שיש לו השקפה גבוה נתעלה ביותר.

...מחר בעזרת השם הולכים כל החבורה על 'בדידות' בוואניק, וגם כל הבית מדרש הולך מחר על בדידות. יותר אין בכוחי לכתוב, כי כבר נדנדה השינה מעיני. אגמור כתיבתי, ותודה לכם, בכשרות הפסח ושמחת היום טוב. ופריסת שלום לכל מכירי ולאלחנן אסטילער.

"ולא אפול ברשת הצבא"

החרדה מחרב הגיוס לצבא הפולני ניכרת היטב בקטע הבא:

...חז"ל אמרו כי האדם צריך לנדור בעת צרה, אם כן אני מקבל על עצמי בעזרת השם אם השי"ת יצילני מהגיהנום ומהצרה של שיעבוד זה [הצבא הפולני] ותחת אשר אני צריך לעבוד את האנשים הרשעים האלו מוטב שאהיה עבד להשם ואקבל על עצמי שלושה חדשים בשמירת הדיבור, ושתי שנים בלימוד בהתמדה הן בתורה הן במוסר, הן בזיכוי עצמו והן בזיכוי הרבים, רק שיעזור השי"ת שישלחו לי במהרה את הדרישה ולא אפול ברשת הצבא, ואני מקבל את כל זה בנדר גמור.

עכשיו בעת הכתיבה בא אחד מבני הישיבה דפה ואמר לי ששאל את הרופא של הצבא מתי יקראו לצבא מהשנה החמישה עשר [ילידי 1915], וענה כי שני פעמים בשנה יקראו, פעם אחת בין הימים טובים, קודם או אחר, ופעם השני בין פורים לחג הפסח, אם כן צריך עכשיו להשתדל בכל היכולת, כי עומדים אני וצבי קאלושינער בסכנה גדולה ח"ו במהרה, כי העת עד הימים נוראים קצרה, ובכלל אצלי יש צרה על צרה כי אינני יכול לדבר בפולנית כלום וגם אינני מבין כלום...

והעיקר ברוח

מתוך מכתב מידיד-נפשו הבחור יהודה לייב וויזנר, בו הוא נועץ עמו לגבי הפן הרוחני של העלייה ארצה:

אחדשה"ט באהבה רבה כמשפט.

הננו להודיעו ברוך השם שאני בקו הבריאות וחיים ושלום, כן יתן ד' וכן יוסיף להשמיע ולשמוע ע"ע טובות הן בחומר והעיקר ברוח. וכעת אבקש ממך שתכתוב לי את כל אשר עשה ד' עמך בדרך, וגם בארץ הקודש, כעת אין לי זמן לכתוב לך דברי כיבושין ומוסר, אכן זאת אשאלך אם אפשר (בארץ) הק' לאיש כמוני לעמוד על נפשי שלא לטבוע בשטף המים הזידונים, אשר אתה ידעת... בעבודת ד' ויראתו מכל חברי אשר איתי - או אם אי אפשר לעמוד כי אם לאיש חזק מאוד כמוך וכדומה...

ועוד זאת אבקשך כאשר תכתוב לי מכתב, כתוב לי מה סכום בעד ספר 'שערי תבונה' ממורי ורבי הג"ר יעקב קאנייעווסקי שליט"א.

השי"ת יחיינו ויקיימנו וייתן לנו כח התמדה רבה וכשרון חזק ולב שלם ותמים לעבודתו הקדושה אמן.

"מכבשן האש"

לא פחות משישה מכתבים שיגר המשגיח דישיבת נובהרדוק בפינסק, הגה"צ רבי ירחמיאל שולמן זצ"ל לתלמידו האהוב. בהם ניכרת דאגתו העמוקה לתלמיד הוותיק.

הנה קטע אחד. כפי המשתמע, התלבט הבחור האם מן הראוי לעזוב את הישיבה בתל אביב בלא הסכמת מנהליה שדאגו להביאו לארץ, על מנת שיוכל להגביר את פעילותו בזיכוי הרבים ולסייע לרבו הגרב"צ ברוק בהקמת הישיבה בירושלים. ועל כך באה תשובת המשגיח:

אודות שאלתו, אשיבו בקצרה, מה שכתבתי במכתבו הארוך לו מ"ש חז"ל על נח שלא יצא מהתיבה אע"פ שהיה לו כ"כ קשה להיות בתוך אורווה ורפת, ואחדים מחז"ל אמרו שהיו שוברים התיבה ויוצאים, אלא אמר כיוון שברשות נכנסתי לא אצא כי אם ברשות. וכן חנניה מישאל ועזריה לא יצאו מכבשן האש אע"פ שנוגע להם גם לרוחניות, כי העומד במקום שעושים לו נס מנכין לו מזכיותיו, מכל מקום לא יצאו עד שהיה להם ציווי מהמלך, משום "אני פי מלך שמור". לכן משה רבינו עליו השלום לא הלך למצרים לגאול את ישראל עד שנטל רשות מיתרו, מפני שאמר פתח לי פתח וקבלני בשעה שהייתי נרדף וברחתי מהמלכות... וכל הפותח פתח לחבירו חייב לו את נפשו, וכשהרשה לו אז הלך לגאול את ישראל, אע"פ שתשוקתו היתה עזה יותר כמו שתשוקתנו לרוחניות. ולכן יעלה על כף המאזנים גם החשבונות האלו, ויכריע. גם יפעל שיתנו לו רשות ליסע לעלות בתורה ויראה במקום המועיל, גם אפשר יעלה על זכרונו אלו שמסרו נפשם, ומהם נהנה נאווארידאק אע"פ שלא ראו שום השפעה, ובכל סביבם היו ישיבות לשם ולתהילה והישיבה הנובהרדוקאית הייתה בעיני כולם כצחוק, ומ"מ כמה הצליחו ע"י מסירות נפש.

כן יש ליקח משל מ'אבן היסוד' שעי"ז שהוא שקוע באדמה עי"ז יכולים לבנות אח"כ בניין נהדר עליו, אבל אם יסרב ולא ירצה להישקע בארץ, או אם יניחו אותו והיה לו כח התנועה, והיה בורח, מאין היו כל היישוב והבניינים בעולם.

מכל מקום אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, גם בל יתרפה עצמו, יחזק את עצמו בלימוד בסדרים טובים, גם במוסר, ואל יביט על הסובב עד ישלח לו עזרתו, ונזכה כולנו בקרוב לבוא לארץ הקודש.

ידידו, ירחמיאל שולמאן

מי האיש?

הקדיש ימיו לזכות את הרבים. בשיחה עם ר"ח זייצ
הקדיש ימיו לזכות את הרבים. בשיחה עם ר"ח זייצ


הגאון הצדיק רבי אליהו מאיר קליימן זצ"ל, היה מגדולי תלמידי ישיבת נובהרדוק בפינסק - מזכה הרבים בהקמת ישיבות והרבצת תורה, ובהפצת ספרי יראה ומוסר.

נולד בערב ר"ה של שנת תרע"ד, בכפר קטן 'סימונוביץ' שבפולניה, ואת ה'גרסא דינקותא' שלו ינק בעיירה הקרובה 'חאמסק' [ועל כן נקרא בפי חבריו בישיבה: 'מאיר חאמסקער']. בהמשך למד ב'תלמוד תורה' בעיירה דרוהיצ'ין הסמוכה לפינסק, שם התוודע לדמותו הפלאית של רבי אליהו מרדכי לעווינוביץ - הרבי מכולוז'ין, ששימש למלאכתו כ'נפח', ונודע בכל הסביבה בצדקותו ופרישותו וברוח קדשו. ר' מאיר היה רגיל להזכיר בהתרגשות את 'הנפח הקדוש' ואת מעשי הפלא שהיה עד-ראיה להם בילדותו.

בצעירותו למד בישיבות הקטנות של רשת 'בית יוסף' נובהרדוק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה הגדולה ב'פינסק' בראשותו של הגאון הצדיק רבי שמואל וינטרוב זצוק"ל, שם יגע בתורה ובמוסר, ובמיוחד התקרב אל המשגיח הגאון הצדיק רבי ירחמיאל שולמן זצוק"ל. בתחילה עוד זכה לשמוע שיעורים ממרן הגאון רבי ישראל יעקב קניבסקי זצוק"ל בעל ה'קהילות יעקב' שהיה ר"מ בישיבה עד שעלה לארה"ק.

בשנת תרצ"ו, עקב גזירת הגיוס לצבא הפולני, נאלץ לעזוב את הישיבה ולעלות ארצה, ובנסים גדולים השיג אישור עלייה לארץ הקודש. עם עלייתו לארה"ק קבע את לימודו בישיבת 'בית יוסף' בתל-אביב, מיסודו של הרה"צ רבי הלל ויטקינד זצוק"ל. באותם ימים היה נכנס ובא בבית מרן ה'חזון איש' זצוק"ל ומתייעץ עמו בכל ענייניו, ובשליחותו של החזו"א היה שותף להקמת ישיבות בכפר סבא, בחדרה וברחובות. לאחר מכן סייע להגה"צ רבי בן ציון ברוק זצ"ל להקים את ישיבת 'בית יוסף' בירושלים, שם מסר ר' מאיר שיעורים. ר' מאיר היה גם מראשוני הלומדים בכולל 'עץ יוסף' בשכונת 'כרם אברהם', בה למד ולימד כחמישים שנה.

מנעוריו עמל רבי מאיר לזכוֹת את נפשו, אך יחד עם זאת, כל ימיו היו מוקדשים לזכות את הרבים - בשיעורי תורה, בדרשות מלהיבות שחיזקו את הלבבות, ובהדפסת ספרי מוסר מהגנוזות. במשך השנים זכה להדפיס למעלה ממאה ספרים מגדולים קדמונים ראשונים ואחרונים, אשר נעלמו מן הקהל, והוא החייה אותם מחדש. שנים רבות עסק בחינוך ילדי ישראל, והעמיד תלמידים הרבה בתלמודי התורה 'יבנה', 'קמניץ' ו'המסורה'. נסתלק לבית עולמו ביום חמישי י' בסיון תשמ"ח, ובהסתלקותו נעקר שריד נוסף לדור דעה שהיה ואיננו.

המשפחה מתעתדת להדפיס את המכתבים - לצד כל מה שקשור לדמותו הייחודית. כל מי שיש בידו חומרים או תמונות מתבקש ליצור קשר בטל 05832-74501 תזכו למצוות!



אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. קנה מידה...  

    אבי

  2. חבל שהיום אין אוירה כזאת