1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. אבי בלום

הפוזה של החרדים שמתהלכים שפופים ובוכים – טובה לכל הצדדים

היא משרתת את איווט שיכול להתהדר בנוצותיו של האיש שלא נכנע לחרדים ונוחה גם לחברי הכנסת החרדים, שנהנים מעמלם אך מעמידים פנים כמי שנאלץ להשלים עם מר גורלו מי שעשויים לקבוע את המגמה הם חברי מועצת גדולי התורה של אגו"י
Print אבי בלום , ל' סיון תשע"ח 13/06/2018 07:40

דרעי, ליצמן וגפני. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 דרעי, ליצמן וגפני במליאת הכנסת. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



גיוס קואליציוני

רק לפני מספר חודשים הם גידפו זה את זה בכינויי גנאי, איימו זה בהפלתו של זה וכמעט שהובילו למשבר שאין ממנו חזרה. מי היה מאמין שבחלוף חודשים ספורים האינטרסים לא יתנגשו אלא ייפגשו וכיפופי הידיים יומרו בלחיצת יד, כאשר האיש הכי אימפולסיבי ובלתי צפוי במערכת יוריד פרופיל ויימנע במכוון מלצאת בהצהרות מתריסות. ולחשוב שעוד נמצא מי שהתלונן השבוע על כך שהצדדים לא הגיעו לנוסחת הסכמה מלאה.

אם טעיתם לרגע למקרא הפתיח וסברתם שבקים הצפון קוריאני ובטראמפ האמריקאי עסקינן - טעיתם בנמשל אך לא במשל. בתזמון שאין טוב ממנו עבורנו פורסם 'תזכיר חוק שירות ביטחון (תיקון 23)' בלילה שבין שני לשלישי – כשעיני כל העולם היו נשואות לפסגה בסינגפור. הדיווח על התיקון לחוק הגיוס שהיה תופס את ראש החדשות בימים כקלקולם, נדחק לשולי החדשות שעסקו מליל עד בוקר בפסגה ההיסטורית בסינגפור.

לרגעים נדמה היה שגם ליוזם ההצעה אין עניין בקידומה התקשורתי. רק לפני חודשים ספורים, נראה שר הביטחון איווט ליברמן כמי שגמר אומר להפוך את גיוס החרדים למצע המפלגתי של הבחירות הארציות הקרובות. השבוע – נראה יותר שמעייניו נתונים לבחירות ברשויות המקומיות.

"האיש טס מעל לכל הנושא בגובה שלושים אלף רגל", הגדיר השבוע גורם צבאי בכיר את השפעתו של שר הביטחון על דיוני הוועדה, באמרה שרלוונטית גם לנשיא האמריקאי במשל הסינגפורי, "איווט אינו איש שמתעסק בסעיפים הקטנים. חשובה לו יותר השורה התחתונה של כל החלטה והצעה". השורה התחתונה של החוק שפורסם, הוצגה כאן לפני שבוע לראשונה: סנקציות כלכליות כלליות, ללא סנקציות פליליות, ועיגון היעדים בחקיקה ולא בהחלטות ממשלה.

על משמעויות הפרטים הקטנים שאיווט לא אוהב – אך השטן תמיד מצוי ומעורב בהם, נעמוד כאן תיכף ומיד, אבל לפני הכל אי אפשר בלי מילה אחת קטנה על התגובה הפבלובית של חברי הכנסת. בעניין הזה, אין מה להתרשם יתר על המידה מההתעטפות בשק ובאפר של חברי הכנסת החרדים. כמו כמה מחבריהם הערבים שהחרדים תולים בהם את יהבם, הם יצומו בפומבי וישיקו כוס בחדרי חדרים. לא חסרות נקודות רעות בתזכיר החוק - מסנקציות כלכליות ומכסות ועד לתמריצים חיוביים - אך באותה נשימה ברור לכולם, שמסמך טוב מזה בכל קונסטלציה עתידית, לא יהיה ניתן להשיג. קואליציה טובה מזו לא תהיה ונוסחה טובה מזו – אינה ברת השגה.

בעניין המהותי דומה שאין חולק על כך שההצעה כפי שהונחה תאפשר לכל מי שחפץ להגות בתורה להתמיד בלימודו ללא הפרעה. בכל מה שנוגע לסנקציה של קיצוץ בתקציב הישיבות שתיושם בעוד שלוש שנים אם לא תהיה עמידה ב-95 אחוז מהיעדים - הרי שמדובר בשאלה כספית, עתידית-תיאורטית ולא עכשווית. נכון להיום – היעדים הם ברי השגה בהתאם לפול שנקבע ולהגדרת המונח 'חרדי' לצרכי העמידה ביעדים, בנוסחאות מרחיבות שלא היו עוברות את הסף בשום מבחן קבלה לסמינר ולישיבה. בפן הכלכלי – הרי שעולם הישיבות כבר הוכיח כי הוא יודע להתמודד גם עם קיצוצים של כחמישים אחוזים, כפי שחווינו בממשלת לפיד. כשכמות הקמח עומדת מול עצם האפשרות להמשיך ולהגות בתורה – ההכרעה ברורה.

אחד מחברי הכנסת ששיגרו הודעת התנגדות בניסוח זהיר שיאפשר להסביר גם הסכמה עתידית, סיכם זאת בלילה שבין שני לשלישי בצורה ממצה: "אנחנו מודעים לכך שגם אם יתקיימו בחירות ונצליח להכניס שינוי, הוא יהיה יותר קוסמטי ממהותי. השאלה האמיתית שמונחת לפנינו היא האם להסתפק ברע במיעוטו ולהתייחס למהות שמאפשרת לבני התורה לשבת וללמוד ללא הפרעה, או לצאת למלחמה רק בשביל עצם האמירה שמאשרת הטלת סנקציות כלכליות עתידיות על הישיבות וקובעת שאם לא תהיה עמידה עתידית ביעדים בעוד חמש שנים יחול חוק שירות ביטחון. לדעתנו הטוב עולה על הרע, אבל בסיטואציה כזאת של שאלה עקרונית, יכולים להכריע רק גדולי התורה".

המבחן האמיתי האם מדובר בחוק טוב או רע, לא יוכרע בהתאם לרמת הדציבלים, אלא על פי התוצאה. אם החוק יעבור בממשלה הנוכחית – בין אם בתמיכה ובין אם בהתנגדות רפה של חברי הכנסת החרדים, נוכל לסכם ולקבוע שמדובר בחוק ראוי. במגירה של חברי הכנסת אומנם יש נוסחאות טובות ממנו, אך בסיטואציה הנוכחית אין טוב כמוהו.

ביד החסידים

כותב השורות, אבי בלום
כותב השורות, אבי בלום


שלושה אישים חרדים הופיעו בפני הוועדה הצבאית שהכינה את הצעת החוק: השר לשעבר אריאל אטיאס שפרש מהכנסת אך מגויס למילואים בצו שמונה כל אימת שעולה נושא עקרוני על הפרק; יו"ר ועד הישיבות הרב חיים אהרן קופמן ועוד אישיות מקרבת רחוקים שזהותה ממוסכת לאחרונה. מהצד השני של המתרס הופיעו גם חברי הכנסת יאיר לפיד ואלעזר שטרן – במה שהצליח לקומם כמה גורמים חרדים, אך נראה בדיעבד כצעד מתבקש שמאפשר לוועדה לטעון כי הטתה אוזן לעמדותיהם של כל הצדדים.

בתפר שבין הישיבות, באווירה מעונבת פחות, או כפי שמכונה בז'רגון הצבאי: על מדי ב', קיבלו חברי הוועדה מסר עקיף מגורם חרדי בכיר שביקש מהם להתחשב לא רק ברמת הניסוח הפרקטי אלא גם ברמת ההצהרות: "אין לנו את מרן הרב עובדיה שיכול להעביר החלטה קשה ולסתום את פיות כל המקטרגים באמירה אחת שמשודרת בלוויין לפני השיעור במוצאי שבת. אין לנו גם את מרן הרב שטיינמן שיכול לקבל החלטות קשות ולקחת על גבו את ההתמודדות עם כל הרודפים והנוגשים. אם תביעו את עמדת הצבא בענייניות – יש סיכוי שהיא תעבור. אם תלוו את זה בהצהרות בומבסטיות, תגרמו לכך שגדולי התורה שמנחים את דרכן של המפלגות החרדיות, יימנעו מתמיכה גם אם ישוכנעו שיש בחוק נקודות טובות".

מי שעשויים לקבוע את המגמה הם חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בש"ס ובדגל התורה נזכרו השבוע כי בשלהי המושב הקודם דחתה מועצת גדולי התורה של אגודה נוסחה מרוככת שהוכלל בה המונח 'נפקויות כלכליות', במקרה של אי עמידה ביעדים. הנוסח ההוא שקידם המילואימניק אטיאס ואושר על ידי היועמ"ש לממשלה אך לא על ידי שר הביטחון – נדחה בשעתו לאחר סבב שערך סגן השר פרוש בקרב חברי המועצת.

הלקח מאותו סבב היה שבניגוד לשנים עברו, יש לבצע את הסבב במועצת החסידית במקביל לבדיקה מול ההנהגה הליטאית והספרדית ולא כתחנה אחרונה. לא מדובר רק בארבע האצבעות שיש לאגודה - ארבע ולא שלוש, בהתחשב בכך שהח"כ הנורווגי יעקב אשר היושב על כסאו של פרוש מחויב להצביע לפי עמדת מועצת גדולי התורה של אגו"י במקרה של מחלוקת. לכל ברור כי מול שלל האישומים שיוטחו מכיוון הפלג, שום הצעה לא תעבור מבלי שתגובש חזית הסכמה רחבה של כל מועצות גדולי התורה. ההצעה שהועלתה לכינוס משותף של שלוש המועצות – לא רק ראויה, אלא גם נחוצה.

בזכות השתיקה

ליברמן ונתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ליברמן ונתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


זכות השתיקה אפפה את איווט בשנים עברו בנסיבות לא מחמיאות, אך בפעם הזאת דומה שניתן לדבר בזכותה של השתיקה שבה הוא נוקט. ברמת השיח, הצבא כמעט ולא משמיע מילה וגם שר הביטחון נמנע מלצאת למלחמה. בעניין הזה צריך לתת את הדעת על כך שאיווט יצא לדרך כשהוא מסמן מטרה אחרת. "הרי ליברמן היה יכול לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה ממנו והלאה", אומר ח"כ שהיה מעורב בתהליך. "כל מה שהוא היה צריך זה לקבוע שלא משרד הביטחון שתחת אחריותו, אלא היועץ המשפטי לממשלה הוא שיישב על המדוכה וינסח את הצעת החוק. כשהוא לקח את החוק תחת חסותו קלטנו שאנו בבעיה".

ליברמן העדיף להותיר את מלוא האחריות במשרדו שלו, בשלב שבו נראה היה כי נתניהו נחוש ללכת לבחירות מהירות. משפל מעמדו בסקרים איווט זיהה הזדמנות ללכת לבחירות על קמפיין גיוס החרדים ולדרוש את יישום מסקנות הדו"ח הצבאי שהוא הקים. כמו ביחסים המורכבים שבין קים לטראמפ, גם כאן נרשמו בחודשיים האחרונים התפתחויות חיוביות. מעמדו של איווט בסקרים כשר ביטחון מתחזק והולך וגם השותפים לממשלה נראים כמי שגמרו אומר לאפשר לה לכלות את ימיה – כמעט עד לנשימה האחרונה. הבחירות המקומיות והאופציה לשיתופי פעולה במספר זירות, הן בכלל סיבה להשבתת מסיבת הגיוס.

לליברמן נכון להיום אין כל אינטרס לגרור את הממשלה לעימות, אלא שגם בפוזיציה הזאת של 'מבוגר אחראי' הוא לא יוכל להתפשר על פחות ממה שהצוות הצבאי הציג. אם גם סעיף הסנקציות הכלכליות ייגנז, ליברמן יוצג כמי שהכפיף את עמדת הצבא לדעת גדולי התורה. ליברמן לא יכול להרשות לעצמו להיקלע לכזאת פינה וספק גדול אם יוכל לעשות זאת כל שר ביטחון שיבוא בנעליו. מי שבונה על לחץ חרדי שיאפשר לרכך את סעיף הסנקציות הכלכליות, צריך להיות מודע לכך שעל הסעיף הזה איווט יתעקש עד הסוף, גם במחיר של הליכה לבחירות.

הקול הערבי

אילוסטרציה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אילוסטרציה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


הודעתה האוטומטית של סיעת יש עתיד על תמיכתה בחוק, גרמה לכמה מחברי הכנסת החרדים להשתעשע ב'יוזמה הערבית' ולפיה, החקיקה תעבור, בתמיכת ליברמן ואולי גם כמה מח"כי 'יש עתיד', ובהימנעות הערבים שיעדיפו לצאת מהמליאה ולהאזין לקולות המואזין.

סיטואציה מהסוג הזה אומנם תאפשר לחברי הכנסת ליהנות מכל העולמות, אך ספק גדול אם היא ברת היתכנות. קשה להאמין שברגע האמת חברי הכנסת הערבים וח"כי יש עתיד, יהפכו לשומרי הסף של הממשלה וירימו יד בעד חקיקה שתמנע את נפילתה. הדעת נותנת שהחברים החרדים, כולל החסידיים, יצטרכו להצביע ולהזיע, ולא יוכלו לשבת במזנון על כוס קפה העשוי מחלב ישראל, כשהם חוזים איך מלאכתם נעשית בידי עובדי כוכבים ומזלות היושבים במליאה.

הקלף המנצח שיישלף בשיח מול הרבנים, הוא עצם העובדה שהצעת החוק גובשה על סמך עמדות וצרכי מערכת הביטחון, מה שמגדיל עד מאוד את סיכויי העמידות שלה במבחן הבג"ץ. מבלי לשלול את ההנחה לחלוטין, צריך רק לזכור ולהזכיר את פסקי הדין הרבים שהתקבלו בניגוד לעמדת משרד הביטחון. פסק דין ספציפי (פ"ד אליס מילר) הנוגע להקצאת משאבים לצורך קיום ערכי השוויון, חרף עמדת משרד הביטחון, הפך לפסק דין מכונן, שבמסגרתו נדחו נימוקי הצבא בדבר חוסר יכולתו להקצות משאבים מוגזמים לצורך השתתת שוויון בטייסות חיל האוויר.

מיותר לצפות לגדולות ונצורות מבג"ץ, אך בכל מה שנוגע לתחום הפוליטי, הרי שדממת האלחוט מכיוונם של הצבא והשר שנשמרת עד לרגעי כתיבת שורות אלה, מאפשרת לדון בסוגיה בענייניות ולהבדיל בין עיקר לטפל. להעלות את הטענות שנשמעות בפומבי וגם את התשובות שניתנות מאחורי הקלעים.

על שלושה טיעונים מרכזיים יתמקד הוויכוח בין השוללים את ההצעה לבין אומרי ההן. הטענה הראשונה מושמעת כנגד העובדה שהיעדים בהצעה החדשה ייקבעו בחקיקה ולא בהחלטת שר הביטחון או הממשלה. לא מדובר בעניין של מה בכך, לנוכח זאת שהגמישות שהושגה בתיקון 21 שהועבר בראשית הקדנציה הנוכחית ונפסל בבג"ץ – מאפשרת לבטל כל גזירה במחי הצבעה אחת בממשלה ושינוי היעדים. האלטרנטיבה של קביעת יעדים בחקיקה – מקשה מאוד על הגמשת היעדים, שכן היא מחייבת תהליך ארוך של שלוש קריאות ודיונים בין לבין בוועדות. המצדדים, לעומת זאת, מסבירים כי לשינוי האמור אין כל משמעות מעשית. הקטנת המספרים במקרה של אי עמידה ביעדים הרי תגרור ממילא פסילה אוטומטית של בג"ץ, כך שההבדל בין חקיקה להחלטת ממשלה – הוא בעיקר על הנייר.

אשר לסנקציות הכלכליות במקרה של אי עמידה ביעדים, הרי שאלה יינקטו רק משנת 2020 וגם כאן לא תהיה מחויבות לעמידה של 100 אחוזים ביעדים. מי שמדבר גבוהה על העיקרון של הטלת סנקציה מכל סוג כקו אדום, מוזמן לשוב ולעיין בתיקון 21 שנפסל בבג"ץ וח"כינו גמרו עליו את ההלל. גם שם, למרבה ההפתעה, מופיע בלשון מסורבלת סעיף הנוגע להקטנת תקציבים שיאושרו בוועדת הכספים. הווה אומר: העיקרון כבר נקבע בעבר. סנקציה כלכלית נכללה מאז ומתמיד, גם אם בניסוח עמום ופחות מחייב.

הטיעון השלישי נוגע לתמריצים חיוביים שיינתנו לישיבות שיעמדו ביעדי גיוס. השוללים מפנים את המתלבטים להוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שניתנה בשעתו בעניינו של חוק הישיבות הקטנות ולפיה יש למנוע מצב שבו יינתנו תמריצים בחקיקה לישיבות המכלילות לימודי חול. על ההשוואות בין קטן לגדול וההיקש בין סעיף לסעיף – יצטרכו לשבת ולהכריע גדולי התורה.

הפוזה של חברי הכנסת החרדים שמתהלכים שפופים ובוכים – טובה לכל הצדדים. היא משרתת את איווט שיכול להתהדר בנוצותיו של האיש שלא נכנע לחרדים ונוחה גם לחברי הכנסת החרדים, שנהנים מעמלם אך מעמידים פנים כמי שנאלץ להשלים עם מר גורלו.

בשורה התחתונה, שאיווט כל כך אוהב, אפשר לסכם ולומר שיש כאן עסקת חבילה לגמרי לא רעה. התובנה הזאת נכונה שבעתיים כשנותנים את דעת על המציאות האלטרנטיבית שתשרור כאן בהיעדרו של חוק. אם הימים יחלפו ללא חקיקה והתיקון הישן יפקע, בני הישיבות כולם יהפכו למעשה לעריקים – ותחושת הפלצות של חודש אלול עוד תהפוך לספטמבר השחור.


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. החוק הזה בא להרבות לומדי תורה או למעט לומדי תורה?!  

    יוני

  2. איך אפשר לתמוך בחוק גיוס של 54,351 חרדים  


    • הצבא צריך לגייס 15 בחורים/אברכים כל יום לעמוד ביעד