1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. הלכה

רפורמה היסטורית במערכת הכשרות הישראלית

מועצת הרבנות הראשית אישרה היום שינוי דרמטי במבנה מערך הכשרות, המתקן כשל בסיסי שהעיב על המנגנון כולו מזה שנים • על פי המתווה, המשגיחים יפסיקו לקבל את משכורתם מבעלי המסעדות • וגם: המהלך שבלם משרד האוצר • כל הפרטים
Print יחיאל הררי ואלי שלזינגר , י"ב תמוז תשע"ח 25/06/2018 20:16

מטבח כשרות פותחת (1) צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי, פלאש 90



שינוי דרמטי באופן ההתנהלות של כל מערך ההשגחה על מוצרי מזון בישראל: מועצת הרבנות הראשית אישרה היום (שני) את המלצות צוות ההיגוי למתווה הכשרות, שמציעות ניתוק התלות בין בעלי עסקים למשגיחים.

בישיבת המועצה נערך דיון בעניין מתווה הכשרות, ובמסגרתו אושר סעיף מהותי בדבר ניתוק הזיקה בין המשגיח לבין בית העסק, כדי לפתור את הסוגיה המרכזית של ניגוד העניינים בין בעלי העסקים והמשגיחים, שכיום מקבלים את שכרם ישירות מזה שעליו הם אמורים להשגיח באופן אובייקטיבי.

"מועצת הרבנות הראשית דנה בעניין מתווה הכשרות. המועצה החליטה שהעסקת המשגיחים תהיה דרך המועצות הדתיות כך שתובטח דרך עבודתם העצמאית של המשגיחים וזו מבחינת מועצת הרבנות הדרך הראויה להעסקת המשגיחים, אך מכיוון שמשרד האוצר התנגד נחרצות לאופן העסקה זו (על ידי המועצות הדתיות) נדרשנו למצוא חלופות אחרות לעניין והועדה שהוקמה לצורך כך המליצה על צורת ההעסקה באמצעות חברות בהתאם לעקרונות שפורטו במתווה הכשרות וכפי שהוסכם על ידי משרד האוצר", נכתב בהחלטה שאותה אישרו חברי המועצה בתום ישיבתם.

לצורך יישום אופן העסקה חילופי שלא על ידי המועצות הדתיות, גובש מתווה שהוסכם על ידי הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר. במסגרת המתווה נקבע כי משגיחי הכשרות יועסקו על ידי כארבע חברות\עמותות אזוריות שיספקו שירותי השגחה. החברות ייבחרו באמצעות מכרז ארצי שתפרסם הרבנות הראשית.

בצורת העסקה זו, משגיחי הכשרות יועסקו על ידי החברות/העמותות הזוכות, אשר יספקו שירותי השגחה ויפוקחו על ידי הרבנות הראשית. החברות הללו תספקנה שירותי השגחה בלבד, וסמכותו של רב העיר בנושא הכשרות לא תיפגע. כך, תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק לבין המשגיח, אך הביטחון הכלכלי של משגיחי הכשרות יישמר ואף ישופר באמצעות תנאים סוציאליים.

ברבנות מדגישים לצד זאת, כי: "במסגרת צורת ההעסקה זו ניתן הדגש על קביעה מראש של תנאי ורמות שכר נאותים למשגיחי הכשרות וקביעת תעריף קבוע לשעת השגחה".

במהלך הישיבה הציגו מנכ"ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן וכן היועץ המשפטי לרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, בפני חברי מועצת הרבנות הראשית את המתווה החדש ואת חשיבות אישורה של מועצת הרבנות הראשית למתווה להעסקת המשגיחים באמצעות חברות. זאת, עקב פסיקת בית משפט שהורתה לרבנות להקים מערך חלופי עד לסוף חודש יוני 2018.

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הגר"ד לאו, הסביר לחברי המועצה את חשיבות סעיף זה של ניתוק הזיקה בין המשגיח לבין בית עסק, וכן הוסיף כי מניסיונו בנושא בעבר במסגרת העסקה ע"י חברות שירותי כוח אדם, בסופו של דבר גם המשגיחים המועסקים בהסדר זה בערים השונות מרוצים, ומקבלים את שכרם ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם כדין.

כאמור, לאחר הצבעה בין חברי המועצה, הסעיף אושר וברבנות הראשית מציינים כי ניתוק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח יביא לתיקון הליקוי העיקרי הקיים כיום במערך הכשרות בישראל.

ברבנות הראשית הדגישו, כי במתווה החדש המשגיחים יועסקו על ידי חברות שכרם של המשגיחים ייקבע מראש על ידי הרבנות הראשית לישראל והוא לא יהיה נתון לתחרות בין החברות. בנוסף, הוסכם על ידי משרד האוצר כי ברבנות הראשית תוקם יחידת בקרה שתעסיק גורמי מקצוע שתפקידם, בין היתר, להבטיח שמשגיחי הכשרות יקבלו את המגיע להם, ושחברה שלא תמלא את מחויבותה כלפי המשגיחים, תיקנס.

בנוסף, נקבע בהחלטת מועצת הרבנות כי רק לרב המקומי או מי מטעמו נתונה הסמכות למנות משגיח כשרות. וכן כי השיבוץ לבתי העסק יעשה בהנחיותיו של הרב המקומי ועל פי שיקול דעתו הבלעדי וכן יקבע סרגל תקינה מחייב למינוי מפקח כשרות שיועסק במועצות הדתיות או במחלקות הכשרות על כל 40 בתי עסק. בנוסף, נקבע כי החברה שמעסיקה משגיחים לא תהיה מעורבת כלל בנושאי ההלכה וככל והחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשגיחים והרב יופסק הקשר עם חברה זו.

ברבנות טוענים כי על פי המצב הקיים כיום, זכויותיהם של משגיחי הכשרות אינן מוסדרות, כאשר המשגיחים מועסקים לרוב באמצעות מספר בעלי עסקים - שבמקרה הטוב, כל אחד מנפיק עבורם תלוש משכורת בנפרד, בעוד בחלק מן המקרים, המשגיחים מועסקים ב"שחור" שלא באופן מוסדר, באופן שאינו מקנה להם זכויות בכלל וכן שכרם הנוכחי אינו קבוע ונתון למשא ומתן עם בית העסק.

בישיבת המועצה ביקשה הרבנות כחלופה מועדפת להעסיק את המשגיחים בהעסקה ישירה באמצעות המועצות הדתיות, אך מכיוון שנטען כי חלופה זו אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה ומשרד האוצר לצמצם את המגזר הציבורי, הוחלט לאשר את המתווה שהוצע

יחד עם זאת, הרבנות הראשית מתכוונת להמשיך ולפעול מול משרד האוצר, לבחון שוב את צורת ההעסקה באמצעות המועצות הדתיות, וככל וזה יאושר - ההחלטה להעסקת משגיחי הכשרות על ידי חברות תבוטל. בנוסף, הוחלט על ידי מועצת הרבנות כי נציגי המשגיחים יופיעו בפני הוועדה שתכתוב את המכרז לבחירת החברות להפעלת מערך ההשגחה.

בסיכום החלטת מועצת הרבנות נכתב כי: "מועצת הרבנות הראשית רואה בהפעלת מערך הכשרות על ידי המועצות הדתיות כחלופה הנכונה על כן, עד לכתיבת המכרז לחברות כוח אדם והפעלתו ייעשה מאמץ על ידי הרבנים הראשיים וחברי המועצה לפנות למשרד האוצר ולקבל את אישור להפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות. במידה ותאושר הפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות, ההחלטה לגבי חברות כוח אדם תתבטל".


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אם ימשיך לא להיות פיקוח על המשגיחים ופיקוח על המפקחים... חבל"ז  (ל”ת)


  2. יפה. צעד נוסף לקראת הפרטת הרה"ר  (ל”ת)

    מיכאל

  3. לא ספינה תחשבו להרוס אלה את כל המשגיחים  

    אוי רבנות אוי רבנות

  4. ב"ה בזכות רבני צהר, גם הרבנות משתפרת. זה טיבעה של תחרות.  (ל”ת)


    • נכון. שוב צהר זוכים להרבות כבוד שמים . (ל”ת)


  5. חברות פרטיות???  (ל”ת)


  6. הכל תלוי בחברות פרטיות. הםםםםםם......  (ל”ת)