1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

ויהי ממחרת • מאמר המערכת ב'יתד': "מתכוונים לעודד פיגוע ביסודות"

העובדה שמדינת ישראל בכלל צריכה לדון בשאלת דיחוי שירותם של לומדי תורה, ולחוקק ולאשר את הדבר שהיה אמור להיות המושכל הראשון והמובן מאליו — תורה מגנא ומצלא ובני הישיבות מחזיקים את עמודי העולם לבל יקרסו מעל ראשם של שוכני הגלובוס — זהו אות קלון שחרוט על מצחה של "מדינת היהודים" ֿשמתיימרת להתהדר בתואר הלא ראוי לה: "מדינה יהודית"
Print ארי קלמן , כ' תמוז תשע"ח 03/07/2018 08:49

כובעים, ליטאים, ישיבה אילוסטרציה. צילום: Nati Shohat/Flash90



מאמר המערכת 'יתד היום' ב'יתד נאמן' עוסק הבוקר, איך לא, בחוק הגיוס. תחת הכותרת "לא אבה ד´ לשמוע את בלעמי הדורות".

להלן המאמר המלא:

חוק הדיחוי עבר בכנסת בקריאה ראשונה בהתנגדות חברי הכנסת החרדים, ואושפז מיידית בועדת החוקה לצורך טפול נמרץ ותיקונים הכרחיים. העובדה שמדינת ישראל בכלל צריכה לדון בשאלת דיחוי שירותם של לומדי תורה, ולחוקק ולאשר את הדבר שהיה אמור להיות המושכל הראשון והמובן מאליו — תורה מגנא ומצלא ובני הישיבות מחזיקים את עמודי העולם לבל יקרסו מעל ראשם של שוכני הגלובוס — זהו אות קלון שחרוט על מצחה של "מדינת היהודים" ֿשמתיימרת להתהדר בתואר הלא ראוי לה: "מדינה יהודית".

אהלי יעקב היו ועודם תחת מתקפה בלתי פוסקת. החוק שאומנם אינו מטיל סנקציות פליליות על לומדי התורה, מכוון רחוק. כוונת רבים ממחוקקיו זדוניות ובפנימם הם מתכוונים לעודד פיגוע ביסודות. על כתפיה של הועדה לתקן את העיוות ולסכל את המזימות של המיצרים לישראל במגמה להעשות ראש. המסכה נקרעה מפרצופיהם של כמה אישים פוליטיים שחליפת היהדות שלהם נחשפה כמחוררת ועשוייה מבד זול. אבל העובדה ששלוחי דרבנן פועלים בכל כוחם כדי למנוע ולמזער את נסיונות הפגיעה בלומדי תורה, אינם מגהצים את קמטי הדאגה ממצחם של צבור הנאמנים לדבר ד´, העוקבים בדריכות אחר גלגולו של החוק.

לזוממי הרע של תקופתינו אין פטנט רשום על נסיונות ההצקה. כבר היו כאלה שניסו בכל דרך אפשרית, ובסופו של דבר נכשלו. לאויבי התורה יש שיטת התנהלות קבועה: תמיד הם הציגו חזות בוטחת של יושר מדומה ותדמיתֿ תרמית של צדק מוחצן. כל ההתנכלות התבצעו באיצטלה של חוק, הגינות, שוויון וצדק לצד ערכים אוניברסלים, שנופלים היטב על אוזנה המורעלת של דעת הקהל — בדיוק כמו היום: שוויון בנטל. אין להם בעייה לנבור בקרקעית של קופות צבוריות כדי לממן אירועי רחוב מבית מדרשן של סדום ועמורה ברחובות העיר — למרות שמרבית האוכלוסיה סולדת מקיומם של אירועים כאלה, אך כאשר נדמה להם שאירוע מסוים הוא כביכול ארוע "דתי", הם משנסים מתניהם למלחמת חורמה נגד כפייה על הצבור ואי שוויון. בעזרת נסיון תקשורתי, אפשר לעשות את כל הרע והנאלח, אך תחת תדמית שקרית וארשת צחה כבדולח. זה לא חדש, כבר היו דברים מעולם:

כאשר הקב"ה מגלה לאברהם אבינו את רשעת אנשי סדום, הוא טוען — "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"?! רצונו שהקב"ה ימחל לכל החוטאים בזכותם של חמישים בודדים. אברהם שומע מפי הקב"ה שאנשים אלה איבדו את כל זכות קיומם, אבל הוא מוסר נפשו למענם. הוא מתחנן להצלתם ודורש שישארו בחיים. עין טובה. בלעם שומע שעם ישראל מבורך, שהקב"ה אינו חפץ לקללם ולא רוצה להביט בהם אוון, והוא, בעינו הרעה, מחפש מתחת האדמה דרכים לאלץ את מידת המשפט להענישם:
´וישת אל המדבר פניו´. רש"י מבהיר שבלעם בקש להזכיר להקב"ה את חטא העגל. כאשר הוא משתכנע שהקב"ה סוכר את פיו מלקלל את ישראל, מתעורר בקרבו היושר המפורסם שלו ומצפונו ההומניסטי. כשהוא מבין שבורא עולם לא יתן לו להלוך עם שרי מואב לבצע את שליחותו של בלק לעקור את אוהלי יעקב ומשכנות ישראל, הוא הופך להיות איש הצדק והיושר והוא תובע סדר, הגינות ועקרונות.

יש חוק! יש משפט! צריך "שויון בנטל"! ממש פלס שמודד יושר! מפיו נפלטות אמירות מתריסות שמטרתם ברורה: הרי אתה, רבש"ע, רצית להשמיד את העם הזה! אתה הוא זה שאמרת למשה רבינו ´הרף ממני ואשמידם´. אז קיים את אשר דברת! לפתע בלעם דורש צדק! בלק ובלעם אינם טפוסים של העבר גרידא, כי אם גם טיפוסים של ההוה והעתיד, עד אחרית הימים. ישנם טיפוסים שאחד משקיף על ההסטוריה היהודית "כעם יצא ממצרים" והאחר כ"קל מוציאם ממצרים". האחד רואה בנו עם של בוזזים, ומשנהו רואה בנו עם סגולה" (הגאון רבי יוסף ליבוביץ זצוק"ל) זה בדיוק מה שקורה עם בלעמי תקופתינו. אנחנו רואים את עצמנו כ´קל מוציאם ממצרים´, כ´עם לבדד ישכון´ שמחזיק את הקיום היהודי והישראלי בזכות פועלו.

הם רואים אותנו כ´עם יצא ממצרים´, כאחד העמים בית ישראל! אנחנו יודעים שהקיום שלנו הוא רק ע"י הקב"ה שהוציאנו ממצרים, ובזכות תורתו אנו שורדים. לדידם הכל "מקרה". עם יצא ממצרים, כאחד העמים אנחנו. לומדי התורה לדידם מיותרים ולא תורמים. צריך שוויון בנטל. לכן הם גם אינם חדלים מלקלל, ואינם פוסקים מניסיונותיהם לפגוע. בעומדם מול "טובו אהליך יעקב" הם תובעים שוויון בנטל, כמו אותו קוסם בעל עין רעה שתבע יושר והגינות.

זה לא יעזור להם. אנו יודעים כי ´לא אבה ד´ לשמוע אל בלעם´ שבכל דור ודור. ההבטחה שלא תשכח מפי זרעו, בעינה עומדת. זו הברכה היחידה, שהקב"ה לא נותן להפוך לקללה, כי בנפשינו הדבר. קול התורה ימשיך להדהד ואיש לא יוכל לו, אף לא לשורטו, לא לגעת בקצהו. כל בלעמי התקופה החפצים שלא יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלה שבפוליטיקה, בציבוריות, בפרלמנט ומערכות השיפוטיות, יאלצו להתבונן מראש הפסגה שנשקפת אל פני ישימון החינוך החילוני, ומגרונם, בעל כורחם יבקעו המילים ´מה טובו אהליך יעקב´. עינם הרעה תסתם. הלוחות לא ישברו.

אנו נמצאים בשלושת השבועות שהחלו בצום י"ז בתמוז בתחילת השבוע. חמישה דברים ארעו בי"ז בתמוז ואחד מהם נשתברו הלוחות. בעטיו של חטא העגל נכנס עם ישראל לסכנה קיומית. הקב"ה קצף על העם ורצה לכלותו. למה? לכאורה הם, הרי, טעו כשראו את דמותו של משה רבינו שוכב במיטה מת — טעות שזימן להם השטן?! אבל הקב"ה החשיב להם את מעשה העגל לזדון כי הם סטו מההוראות: "הנה אהרן וחור עמכם, מי בעל דברים יגש אליהם".

משה רבינו השאיר הוראות ברורות לימי העדרו, כיצד לנהוג ואת מי לשאול. הם היו צריכים לגשת לגדולי הדור ולשאול כיצד לנהוג. יתכן שאהרן וחור היו משיבים מדעתם — דעת תורה, ומנחים ומכוונים. שמא היו פונים להקב"ה ושואלים מה לעשות. אבל בני ישראל לא באו לשאול. הם באו ללמד את גדולי הדור איך לנהל את הדברים! הם באו להכתיב! בתביעה: "קום עשה לנו אלוהים"! הם ידעו לבד, יותר טוב! חור שהעיז להתנגד, נהרג בידיהם. הם לא כופפו את עצמם לגדולי ישראל.

במציאות החדשה שהתהוותה לנגד עיניהם, הם לא באו לשאול איך לנהל את הארועים. "ויקהל העם על אהרן"! הם ארגנו התקהלות אלימה של המונים נגד גדולי הדור ובקשו להכתיב להם! "ויקהל העם על אהרן", לכן זה נחשב להם לזדון. לכן אנו משלמים את המחיר עד היום!

החוק שעבר בקריאה ראשונה, למרות התנגדות החרדים, בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, יעבור בעזרת ד' את התיקונים הנדרשים בועדה ומוקשי הדרך שהוטמנו בין שורותיו, יפורקו עד כמה שניתן. ואם חלילה לא, נעשה ככל אשר יורונו. התוצאה הסופית מובטחת, כי "לא אבה ד´ אלוקיך לשמוע אל בלעם... כי אהבך ד´ אלוקיך". את קול התורה אי אפשר להפסיק.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הבעיה, שלא כולם באמת לומדים.  (ל”ת)

    איש פשוט

  2. מה קורה שם במערכת? מאמר עילג במיוחד!  

    רחמנינוב

  3. נו נו ....  (ל”ת)

    יעקב

  4. כבוד התורה בציבור החרדי גדול מאד דוגמא פונוביץ  

    מאמין בבורא עולם

  5. כמה שטויות השם ירחם.  (ל”ת)

    נובו

  6. צחוק מהציבור- דגל הייתה בעד החוק  

    בערל

  7. קיבלתם כספים בהסכמים הקואליציונים בשביל לא לשרת בצבא ובתור תודה רבה  

    ממחזרים קלישאות זה לא רק העניין הזה

  8. כל מילה בסלע  (ל”ת)

    מירי

  9. אינטלגנציה