1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הילד עם אייפון - לחרוק שיניים / לנתק קשר? // מרדכי רוט

"האבא דפק באגרופו על השולחן ואמר: הוא לא יהיה אצלי בביתאם הוא יחזיק את האייפון הזה. קיבלתי הוראה ברורה מהאדמו"ר שלי להעיף אותו אם יחזיק" • הרב מרדכי רוט במאמר מיוחד ל'בחדרי' על ההתמודדות עם בחורי ישיבות בעידן האייפונים

Print מרדכי רוט , ו' אלול תשע"ח 17/08/2018 13:56 עודכן: 19/08/2018 13:47

"אבא שלי העיף אותי מהבית" פלאפון, אפל, סמארטפון, סלולר, אייפון (7) pixabay

ישנם נושאים שאני כותב ולבי בוכה מכאב. הכתבה הזו היא אחת מהם.

נפגשתי לפני כחודש עם אבא, בנו בן ה-17 עזב את הישיבה לפני כשנה והחל לאט לאט להידרדר ברוחניות.

וכך סיפר לי האבא: יש לי חמישה בנים ושלוש בנות, זה הוא בני הבכור. תמיד היה לנו אתו בעיות וסיפורים. הוא לא הסתדר ב'חיידר' שבו למד, לא בישיבה וגם לא בבית שלנו. היה לנו איתו בעיות של גבולות, הוא היה פורץ כל גדר וגבול ששמנו לו. כמעט בכל יום היה לי ולאשתי ויכוחים איתו.

הוא היה ילד טוב, אך הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז חמורה והיה לנו קשה עם האימפולסיביות שלו ופריצת הגבולות. אני שגדלתי לתוך בית שכל מה שאבא אומר זה קודש קדשים, ואף אחד לא מעז להגיד הפוך מאבא או מאמא, פתאום מגיע הילד שלי ועושה מה שהוא רוצה, לא שומע לי ומתחצף.

אולי זו הייתה טעות שלנו שלא הלכנו אף פעם לטיפול מקצועי אני ואשתי, כדי ללמוד איך שמים גבולות לילד. לקח לי שנים להבין שכמו שילד צריך אהבה, הוא צריך לא פחות מזה גם גבולות. גם לשלוח את הילד לטיפול - אף זה לא נעשה. אל תחשוב, המשיך האבא לספר, היה לנו המון זמנים שהיה כיף ביחד. הבן שלי לא ילד רע. הוא היה עוזר לנו הרבה בבית, אולי לנו הייתה בעיה איך לתקשר איתו... אבל ככל שהשנים עברו, הוויכוחים ופריצת הגבולות של הילד הלכו וגברו. לפני כשנה הוא עזב את הישיבה בה למד, אתה לא מבין כמה מלחמות היו לנו איתו, אך הוא נשאר איתן בדעתו שלישיבה הוא לא חוזר. בשום פנים ואופן.

לפני כחודש הוא קנה מכשיר סלולארי לא כשר והכניס אותו הביתה, איימתי עליו וזרקתי לו את הסלולארי החדש לפח, אך שום דבר לא עזר. הלכתי לאדמו"ר שלי והוא יעץ לנו להציב אולטימטום לבן שלנו, שאם הוא נכנס הביתה עוד פעם אחת עם המכשיר הזה אנחנו נזרוק אותו מהבית. אני הולך היום להגיד לו את זה בנחרצות, אמר האבא. עדיף לזרוק תפוח אחד רקוב, למרות שהוא הבן שלך, בשביל שלא יהרוס לי את שאר הילדים. בעצם אני מגיע אליך שתיתן לי אישור שאני עושה את הדבר הנכון.

כותב השורותכותב השורות

לא הייתי ממליץ, אמרתי לו בעדינות, לא הצלחתי להמשיך את דבריי והאבא ישר דפק באגרופו על השולחן ואמר: הוא לא יהיה אצלי בבית, אני לא אחזיק אותו בבית אם הוא יחזיק את האייפון הזה. קיבלתי הוראה ברורה מהאדמו"ר שלי, אם הוא מחזיק את האייפון בבית להעיף אותו. הוא יחזור אחרי חצי יום בתחנונים הביתה, לא הצלחנו ללמד אותו גבולות כל החיים, הגיע הזמן לכך. האדמו"ר אמר שרק כך הוא ילמד. אתה תראה שהוא עוד יתחנן לחזור הביתה.

הסתכלתי בעיניו, תפסתי את ידו ואמרתי לו, אני לא יודע מי זה האדמו"ר שלך, אבל אם אתה רוצה לרחם על הילד שלך ולהציל את נפשו ונשמתו, תשמע לי ואל תעשה את הצעד הזה. אני מבקש ממך ברחמים, תציל את הילד שלך, תן לי לדבר איתו. אם הוא לא יחזור הביתה אחרי שתעיף אותו מהבית, אתה מוכן באמת לאבד את הבן שלך? אתה לוקח פה הימור מסוכן.

יש לי קצת ניסיון בתחום, אמרתי לו, ב-99 אחוז מהמקרים שאני נתקלתי, למרות הקושי והכאב שבדבר אצל הורים שאחד מילדיהם נשר מהדרך. אם הם התמידו ונתנו אהבה לילד, כיבדו אותו ואהבו אותו איך שהוא, בסוף הילד חזר בחזרה לשורשים שלו, אולי לא תמיד כמו החלום שחלמו ההורים שהוא יהיה חרדי לחלוטין. אבל בסוף הם תמיד חוזרים לשורשים, לעומת זאת הורים שלא ממשיכים לתת אהבה לילדם ולקבל אותו, הסיכוי של אותו נער או נערה לחזור לכור מחצבתם הוא קלוש ביותר.

אני באופן אישי כשהתייעצתי עם הרבה מגדולי הדור, כולם אמרו לי את אותו דבר, להמשיך לאהוב ולחבק את הילד ולא לזרוק אותו - רק כך יש סיכוי שהוא יחזור.

זה ידוע לכל את דעת מרן הרב שטיינמן זצ"ל ויבדלט"א מרן הרב גרשון אדלשטיין, מה דעתם בנוגע לנוער שנשר.

ישנה הקלטה בה שאל הרב אברהם פישהוף את מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בנושא זה, האם אב צריך לנזוף בבן נושר שמחלל שבת? והשיב: "וכי יש דרך אחרת? לשנוא אותו? (או - לגרום לו לשנוא אותך?) זה רק יגרום לו להתקלקל יותר!" מרן אף אמר באותה שיחה שמסתמא גם אברהם אבינו התנהג כך.

בדוגמה נוספת מפורסמת, מרן הרב גרשון אדלשטיין אמר כי במקרה שבחור הולך עם אביו בשבת והבחור מוציא סיגריה, לאבא אסור להגיב וכן אם הבחור מביא לבית דברים נגד החינוך, לא להגיב כלל לילד, ויש רק להכיל ולקבל את הילד למרות שזה קשה, ויש להרבות ולתת לילד אהבה ותמיכה, וגם אם פרק מעליו עול תורה ומצוות לגמרי, שכן בסוף האהבה והתמיכה אינם חוזרים ריקם ופועלים את פעולתם.

גם במקרים שההורים היו תמיד בסדר עם הילד ונתנו לו אהבה והציבו גבולות ברורים, והילד השם ישמור בכל אופן נשר מהדרך. נשירה יכולה יכול להיות מכל מיני סיבות, לדוגמה מחברים לא טובים, פגיעה בישיבה בה למד או חשיפה לתכני אינטרנט לא מסונן. אם יש קשר טוב בין ההורים ובין הילד ואם הוא אוהב את הוריו למרות שנשר מהדרך, הוא יכבד אותם ואם הם יבקשו ממנו לדוגמה לא להוציא את האייפון לפני שאר הילדים, הוא יסכים לכך למרות שנשר מהדרך.

פעם אמר לי אדם שהיה בעברו חרדי ובתור בחור הוריו זרקו אותו מהבית בגלל שנשר מהדרך, "אם ההורים שלי מוכנים לקבל ולאהוב אותי רק אם אני דתי בדיוק כמותם, סימן שהם לא באמת אוהבים אותי. לא התחצפתי אליהם ולא כלום, אם הם היו מסוגלים להעיף אותי מהבית רק בגלל שאני לא חרדי - אז הם לא ההורים האמיתיים שלי".

הייתה לי שיחה ארוכה עם האבא ולצערי הוא לא היה מוכן לשמוע בקולי. תן לי צ'אנס, תן לי לדבר עם הבן שלך לפני זה, התחננתי. על זה אין מה לדבר, אצלי הוא לא יהיה אם הוא יחזיק את האייפון בכיס, הוא אמר בסיום השיחה.

התפללתי ואיחלתי בליבי שבנם לא יעזוב את הכל. אך כנראה שתפילתי לא נענתה ואני מקבל טלפון מאותו אבא וקולו נשנק מבכי, צדקת, איבדתי את הבן שלי. לא שמעתי בקולך ואמרתי לו שאם הוא חוזר הביתה עוד יום אחד עם האייפון אחליף מפתח בבית והוא לא ייכנס הביתה יותר. הוא כמובן לא שמע בקולי והחלפתי מפתח, וזהו, מאותו לילה בני לא חזר הביתה, עברו יום יומיים, הייתי בטוח שהוא יחזור, אבל זהו. שמעתי שהוא שכר דירה בתל אביב עם חברים ופרק מעליו כל עול תורה אפשרי.

כל כך כאב לי, אני לא יכול לתאר לכם איך ליבי שבור לשמוע את זה מהאבא. יש צעדים בחיים שעושים ומשלמים עליהם מחיר כבד.

אני מאחל לכל יהודי באשר הוא שהבנים והבנות שלו ילכו בדרך השם, אבל אם יש התמודדות לאחד מהבנים שלכם, חובה לחרוק שיניים ולהתאמץ לאהוב להכיל ולקבל, למרות הקושי הגדול שבדבר. רק כך תצילו את הבן שלכם ואת כל הדורות הבאים אחריו.

ישנו ספר מעשה איש על תולדות חייו של בעל החזון איש ושם כתוב, ואני מצטט מתוך הספר מילה במילה: "דעת רבינו היתה, כשעלתה על הפרק שאלת היחסים בין הורים לילדיהם שיצאו לתרבות רעה רח"ל, שינסו למשכם בעבותות אהבה, ולא לדחותם חלילה.

"מעשה באב שבנו נידרדר להיות מחלל שבת בפרהסיא, ולימים הגיע בנו בבקשה שירכוש בעדו מכונית נוסעים. אמר האב שמוכן לכך בתנאי שיבטיח לבל ייסע בשבתות. הבן סירב להבטיח, והמתיחות ביניהם גדלה. כשהגיע הדבר אל רבינו שלח אל האב לייעצו, שבמקרה זה ־ והוא ידע את כל הרקע לרקמת היחסים ביניהם - כדאי שייתן את המכונית לבנו ללא שום תנאי, כי דווקא בדרך זו תגדל השפעתו עליו...".

השבוע התחלתי בס"ד להיות בקשר טלפוני עם אותו בחור ואני מקווה בעזרת השם שהמצב ישתפר, ושהשי"ת יעזור לו וכל עם ישראל.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים. לתגובות: machon.rot@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כואב מאוד  (ל”ת)

    כתבה כואבת

  2. שיחליף אדמו"ר בדחיפות.  (ל”ת)

    חיים