1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

רב העיר: יש באלעד רשע המחופש לבאבא

הרב מרדכי מלכא, רבה של העיר אלעד, תוקף בחריפות באבות המתיימרים לפעול ישועות, גובים כספים ומוליכים שולל את הבריות, כשהוא מציין מקרים כאלו מעירו שלו

Print הרב מרדכי מלכא , ו' אלול תשע"ח 17/08/2018 16:40

"נוכל ממדרגה ראשונה" הרב מלכא, רבה של אלעד, הרב מרדכי מלכא, מלכה, מלכא (1) יעקב נחומי, פלאש 90

דברים פרשת שופטים פרק יח (יא) וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים: (יב) כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְקֹוָ֖ק כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ: (יג) תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ: (יד) כִּ֣י׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ. ודרשו חז"ל במסכת פסחים דף קיג ע"ב אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל: מניין שאין שואלין בכלדיים - שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך.

א} עלינו להבין מדוע התורה אוסרת לחקור אחרי עתידות, הרי מחויב האדם לעשות את ההשתדלות וא"כ וכי זה לא בגדר השתדלות לעשות מה שביכולתו בכדי להתגונן ולקדם את פני הרעה? ב} זאת ועוד היות ואחרים עוסקים בגילוי עתידות מה הנזק שיש בזה ששואל וחוקר אחר העתידות אינו אלא מנצל את הידע של אחרים? ג} גם עלינו להבין מדוע המעשים האלה נקראים בשם תועבת שבגללם מוריש את הארץ לישראל מאותם גויים?

כאשר נתבונן, נראה עד כמה נפשו של אדם חושקת בגילוי העתיד וחובב כל מיני סגולות [וכרמז נקראים עם סגולה] וגורלות ומגלי עתידות למיניהם. עד אשר הפך הדבר להיות מבוקש ומקור פרנסה לתעשיית כסף, ושכנוע גבירי ועשרי העם לתרום בעין יפה לכל אשר בשם מקובל או צדיק המגלה עתידות.

כך שהדבר והמציאות הזו גורמת לצערנו לנוכלים רבים להתחפש כמגלי עתידות ופועלי ישועות ומנצלים את תום ליבם ומצוקתם של בני אדם. ולצערי אנכי מכיר רשעים המחופשים לאנשי מופת וגילוי עתידות, ולעולם יש את התמימים שמתוך מצוקתם מחפשים כל עלה נידף להתלות בו לישועה.

ולדוגמה כאשר הייתי בשליחותי למען התורה ולומדיה בלוס אנג'לס, סיפר לי אחד העשירים אשר יש לו ילדה מונגולית וחולה, המרותקת לכסא גלגלים. ובא אליו מחופש אחד מעירנו אלעד, וביקש ממנו שמונים אלף דולר - והוא מבטיח לו שיקים את ביתו ותבריא ותלך על רגליה.

ונתן לו הסכום לאחר הבטחות, אך כמובן מדובר בבור ועם הארץ ואף נוכל ממדרגה ראשונה, וברור שלא נעשה דבר. וגרם לאותו גביר למאוס ברבנים בהיות וחושב שכל הרבנים הן כאלה רמאים נוכלים ושקרנים.

ויש סיפורים לרוב על המסחר שיש לצערנו בדבר. אולם תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שחובת האדם לנהל את חייו אחרת, כאשר נבאר, ועל ידי זה לא ייפול ברשת הנוכלים והמתחזים.

צא מאיצטגנינות שלך

ובזה נבוא לביאור המצווה בפרשתנו. כתב הרמב"ן, דברים פרשת שופטים פרק יח פסוק יג, וז"ל: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלהיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד וכו'".

ועיין עוד מה שהוסיף הרמב"ן בפרשת לך לך, על הפסוק "והיה תמים": "מצוה אחרת עוד בענין הזה כטעם תמים תהיה עם ה' אלהיך (דברים יח יג) אחרי אזהרת השם לא ימצא בך קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וגו' (שם יח י)".

"והענין בשניהם, שיאמין בלבו כי הקדוש ברוך הוא לבדו הוא בעל היכולת בתחילה ובסוף, הוא היכול לעשות ולבטל, ולא ישמעו אל מעוננים ואל קוסמים או למנחש ומכשף, ולא יאמין שיבאו דבריהם על כל פנים, אבל יגזור בלבו שהכל ביד עליון העליונים, שהוא 'אל' והוא 'אל שדי', עושה טובה שלא היה במזל ומביא רעה בהיות המזל טוב ויפה, כפי שיתהלך האדם לפניו, מפר אותות בדים וקוסמים יהולל (ישעיה מד כה). וזהו שאמרו (שבת קנו א) צא מאצטגנינות שלך וכו'".

וכן האריך בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, שכחת העשין, מצוה שמינית. וכך כתב בדרשות הר"ן, הדרוש האחד עשר: "וזו התשובה, שהתורה אסרה אותם העניינים כולן. ואף על פי שאפשר שיימשך מהם תועלת, מפני שהשימוש בדברים ההם יביא לרומם הכוכבים ולגדלם, [ו]יהיה אפשר שיימשך מזה שיעבדם, (שכשיחשוב) [ושיחשוב] שמה שיועילו הכוכבים או יזיקו, יהיה בבחירתם ורצונם, ושכפי מה שנעשה מהפעלים האהובים אצלם, או השנואים, יועיל או יזיק. וזה כולו טעות גמור".

"שגם כשנודה שהכוכבים מזיקים או מועילים, אינם עושין כן בבחירתם, אבל מצד הטבע שהטביע השם יתברך, שאי אפשר שישתנה מצד פעולתנו. שכמו שאי אפשר לאש שלא ישרוף הדברים המקבלים שריפה ממנו, כן אי אפשר למאדים שלא יחמם. ונמצא שכל הפעולות שיעשו האנשים להשיג רצון הכוכבים, הוא דבר בטל. וכדי שיבצר ממנו הטעות, שהוא מין עבודה זרה בלי ספק, אסרה אותו תורה עלינו, גם בחירת העתים, אף על פי שאפשר שימשך מזה איזה תועלת". עכ"ל.

וכ"כ תלמיד הרשב"א, בדרשות ר"י אבן שועיב, פרשת וירא אליו, וז"ל: "והשלשה כמו תמים תהיה עם יי' אלקיך, הבא אחר פסוק אל מעוננים ואל קוסמים, כלומר שתצא מן האצטגנינות ולא תדרוש אל מזל ואל כוכב, אבל תגזור בלבך שהכל ביד אל שדי לעשות טובה למי שמזלו רע ורעה בהיות המזל טוב ויפה". עכ"ל.

הראת לדעת שיסוד ועניין מצוות תמים תהיה, היא יסוד האמונה והביטחון בקב"ה, שאין עוד מלבדו, והכל מאיתו ובידו יתברך לטוב ולרע. ואילו אדם שמנסה להתחכם ולחשוב שיכול לשנות את המציאות, מסיר מליבו את האמונה הצרופה ונחשב כעובד ע"ז.

אשרי תמימי דרך

וכתבו חז"ל במדרש תהלים (שוחר טוב; בובר), מזמור קיט [ג]: "דבר אחר [קיט, א] אשרי תמימי דרך. זהו שאמר הכתוב הולך בתום ילך בטח (משלי י ט). מי שהוא הולך בתמימות, יהא מבושר שהקב"ה מצליח דרכיו וכו'".

"דבר אחר, הולך בתום זה אברהם, שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז א). מה אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך וממולדתך (בראשית יב א), ולא השיב דבר להקב"ה לומר לו מה בין נשב כאן מה בין לילך לעיר אחרת וכו'. ולא עיכב אלא מיד עשה כל מה שאמר לו, שנאמר וילך אברם כאשר דבר אליו ה' (בראשית י"ב ד) וכו'".

"ואף כשאמר לו קח נא את בנך את יחידך (בראשית כב ב), היה לו להשיב ולא השיב, לומר אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא י"ב) הריני מקריבו מהיכן אתה מברכני, ולא השיבו, אלא מיד עשה כל מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו (בראשית כב ג). ואף הקדוש ברוך הוא עשה מה שהבטיחו, ואעשך לגוי גדול (בראשית יב ב). וכן עשה לו, ואברהם [היו] יהיה לגוי גדול (בראשית יח יח), וכן הוא אומר וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כד א)".

"ואף משה כך אמר לישראל מבקשים אתם שיהא הקדוש ברוך הוא עמכם תפסו תמימות של אברהם, שהתמימות יפה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך (דברים יח יג), כמו שהוא תמים, שנאמר הצור תמים פעלו (דברים לב ד), ותורתו תמימה, שנאמר תורת ה' תמימה (תהלים יט ח), אף דוד פתח וקילס אשרי תמימי דרך, ובסוף אלפא ביתא הוא אומר תעיתי כשה אובד בקש עבדך (תהלים קיט קעו), כשם שהשה תמים אף אני בתמימות עשיתי".

התהלך עמו בתמימות

וכתבו חז"ל בספרי דברים פרשת שופטים, פסקא קעג': "תמים תהיה עם ה' אלהיך. כשאתה תם, חלקך עם ה' אלהיך. וכן דוד אמר [תהלים כו יא], ואני בתומי אלך פדני וחנני [תהלים מא יג]. ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם. וכן פרש"י דברים פרשת שופטים פרק יח פסוק יג תמים תהיה עם ה' אלהיך - התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

וכתב המהר"ל מפראג לבאר, בספרו 'גור אריה' דברים פרשת שופטים פרק יח פסוק יג: "ואז תהיה עמו ולחלקו. דבר זה הוציא מדכתיב 'עם ה' אלהיך'. דלא הוי למכתב רק 'תמים תהיה'. כדכתיב (בראשית כה, כז) 'ויעקב איש תם'. ומאי 'תמים תהיה עם ה' אלהיך'. אלא פירושו שאז תהיה עם הקדוש ברוך הוא ולחלקו".

"ואף על גב ד'עם ה' אלהיך' פירושו 'התהלך עמו בתמימות', מכל מקום כיון דלא הוי צריך למכתב רק 'תמים תהיה', הוי כאילו נכתב 'עם ה' אלהיך' שתי פעמים. 'תמים תהיה עם ה' אלהיך', ואתה מקבל כל דבריו בתמימות - ראוי אתה שתהיה עמו ולחלקו". עכ"ל.

והוסיף המהר"ל לבאר, בחידושי אגדות למהר"ל נדרים דף לב ע"א, וז"ל: "ודע עוד כי מי שהוא תמים הוא עם השם יתברך לגמרי, מפני שהוא מקבל הנהגתו מן השם יתברך כפי מה שהוא נוהג העולם, ואינו מתחכם בדעתו ומעצמו על דרכי ה' רק מקבל עליו הנהגת השם יתברך, ולפיכך אמרו בפרק ערבי פסחים (פסחים קי"ג, ב') מנין שאין שואלים בכלדיים שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך וגו'".

"ופירוש, כי השואל בכלדיים על ידיעות העתידות ע"י אצטגנינות, אין נחשב זה תמים כאשר רוצה לדעת העתידות ע"י אצטגנינות, ואלו השואל את הנביא על העתידות בוודאי אינו יוצא מן התמימות. וזה מפני כי הנביא מתנבא מן השם יתברך ודבר זה הוא ראוי ואין יוצא מהנהגת העולם, אבל השואל בכלדיים אין דבר זה מן השם יתברך וכאלו רוצה שיהיה תחת המזל כאשר ידרש אחר המזל, ודבר זה מוכח שאינו תמים עם השם יתברך. וכו' והדברים האלו עמוקים מאד, אף שנראים נגלים לכל ואין להאריך בזה".

ותציבני לפניך לעולם

ובזה מבאר המהר"ל את חטא אדם הראשון שהביא מיתה לעולם, וז"ל בנתיבות עולם נתיב התמימות פרק א': "ובספרי (שופטים י"ח) כשאתה תם חלקך עם ה' אלהיך, וכן דוד אומר ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם ע"כ. הרי לך מי שהוא תם, חלקו עם השם ית' והוא נצב וקיים. ויראה שלכך תי"ו של תמים תהיה עם ה' גדולה, לרמוז על המדרגה האחרונה שמגיע אליו מי שהוא תמים ויש לו הקיום הנצחי, ואין שולטים בו מתנגדיו".

"וכמו שאמר דוד (תלים כ"ו) ואני בתומי אלך פדני וחנני. ר"ל כאשר הוא הולך בתומו הקדוש ברוך הוא הוא פודה אותו משונאיו אשר לא ישלטו בו. ויותר ע"ז כי הש"י מקיים אותו עד שהוא נצחי לגמרי. וכמו שמוכיח הכתוב השני, ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם, הרי לך שני דברים שנמצאו בתמים, האחד שהקב"ה פודה אותו מיד שונאיו, ויש לו קיום נצחי עם זה".

"ואלו שני דברים נרמזים בלשון זה תמים תהיה עם ה' אלהיך, כי כאשר הוא עם ה' יוצא מיד אשר רוצים לשלוט בו, וכאשר הוא עם ה' מקבל הקיום הנצחי מן השם ית' וכדכתיב (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום, הרי שהדביקות בו ית' גורם לו הקיום הנצחי. ומי שמבין בחכמה יבין שאלו שני דברים היו ביעקב כי יעקב לא מת והיה צורתו חקוקה בכסא הכבוד עם השם ית', והיה יוצא מכל המתנגדים שלא שלטו עליו עד שעולה על הכל ומגיע עד כסא הכבוד, ולפיכך היה מתאבק עם המלאך כאשר היה מתנגד לו עד שהיה האבק מגיע עד כסא הכבוד כמו שדרשו ז"ל (חולין צ"א, א'), ויתבאר בסמוך".

"וכל זה בשביל שהיה יעקב איש תם וסימן לזה כי תם הפך מן מת, כי מי שיש בו מדת התמימות שאינו יוצא חוץ מתמימותו ואינו מתחכם בתחבולה כלל ולפיכך בעל המדה הזאת אינו סר מן הש"י, כי כל מי שהוא מתחכם ויוצא בחכמתו חוץ לתמימות מה שהוא בעצמו דבר זה הסרה מן הש"י כאשר יוצא בתחבולות חכמתו, וזה בודאי הסרה מן הש"י. ולפיכך אצל אדם הראשון קודם שחטא והיה עם הש"י לא היה בו תחבולות חכמה יתירה, והנחש שהיה ערום היה מרוחק מן הש"י, ובערמת הנחש הסית ג"כ את האדם שנאמר ונפקחו עיני שניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע".

"ודבר זה ידיעה יתירה חוץ מעצמו של אדם ובחכמה זאת הסיר את האדם מן הש"י, כי ידיעת טוב ורע היא ידיעה יתירה אל האדם כי הידיעה אל הרע אין צריך אל האדם והוא שהיה גורם את המיתה לאדם, וכל אלו דברים סתרי חכמה. ואילו לא היה זה לאדם היה חי לעולם כי כך ראוי אל התמים הנצחי, כמו שאמר בתומי אלך ותציבני לפניך לעולם".

"ולכן הקושיא שהקשה הרמב"ם ז"ל בספרו מו"נ וכי נותנים שכר על העבירה, שמפני שעבר מצות הש"י נתן לו שכר שידע בין טוב ובין רע והיה משכיל יותר ממה שהיה לאדם קודם? כי בודאי יצא שכרו בהפסדו כי החכמה הזאת הוא התחכמות שיצא מן התמימות וגרם לו המיתה, והיה הסבה אל הדבר הזה הנחש שעליו נאמר והנחש היה ערום מכל ועל ידי נחש באה המיתה לעולם, שמזה תראה כי כמו שהתמימות הוא החיים, וכל זמן שאדם הראשון היה תמים היה חי ולא מקבל מיתה וע"י הנחש שהוא ערום קבל המיתה". עכ"ל.

מעלת התמימות

עוד כתב המהר"ל בנתיבות עולם נתיב התמימות פרק ב וז"ל: "ובפרק ר"ע (שבת פ"ח, א') אמר רבי חמא בר חנינא, מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו'. למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ההוא מינא דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבא אצבעתא דידיה תותי כרעיה וקא מייץ בהו וקא מבעין אצבעתא דמא, אמר ליה עמא פזיזא דקדמיתו פומא לאודני אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו, אמר ליה אנן דסגינן בשלמותא כתיב בן תומת ישרים תנחם, הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם וגו'". ע"כ.

"והרי לך כי השיב רבא לאותו מין כי ישראל הליכתם בתמימות מבלי מחשבה חיצונית ואין סומכין על זה, כי הליכת התמים התמימות מנהיג אותו אל הטוב מצד שהליכתו של תם ישרה והיושר נמשך אחר הטוב בעצמו, אבל מי שהליכתו בתחבולה ודבר זה הליכה עקומה ודבר זה מוליך אותו אל הרע. שאל יחשוב אם ילך בתמימות ולא בתחבולה ובערמומית שלא יגיע בהליכתו זאת אל הטוב, דבר זה אינו רק התמימות מנהיג אותו אל תכלית הטוב, וזה שאמר (משלי י') הולך בתום ילך בטח".

"ודוד המלך אמר (תהלים קי"ט) אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', כלומר שזהו מאושר ומקוים כי אשרי הוא מלשון אשרינהו וקיימינהו, כי מאושרים הם אותם שהם תמימי דרך שאין מגיע להם מכשול בהליכתם שהיא תמימה וכו'. ולא זה בלבד כי ההולך בתמים מאושר אלא גם בניו אשריו כמו שאמר (משלי כ') מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו, ודבר זה מופלג בחכמה מאוד". עכ"ל.

להשים עצמו כבהמה

ובזה מבאר המהר"ל את מאמר חז"ל שצריך האדם להשים עצמו כבהמה, וכתב בנתיבות עולם נתיב התמימות פרק ב: "בבכורות (מ"ד ב') אמר ר' יהושע בן לוי לא יהיה בך עקר שלא יהא ביתך עקור מן התלמידים, ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום, ואימתי בזמן שאתה משים עצמך כבהמה. פירוש אלו שני דברים שלא יהיה ביתך עקורה מן התלמידים ולא תהיה תפלתך עקורה, היינו שלא יסולק ממך המקור העליון והוא מקור התורה שנקרא מקור עליון, ומקור התפלה שהוא ית' משפיע צרכי עולם הזה".

"כאלו אמר שלא יסולק מאתו המדריגה השכלית ולא יסולק מאתו צרכי עולם הזה שהוא צרכי הגוף כאשר יעשה עצמו כבהמה דהיינו שיהיה תמים ושלם, וכמו שדרשו בפ' קמא דחולין (ה', ב') אדם ובהמה תושיע ה' אלו בני אדם שמשימים עצמם כבהמה. ובזכות התמימות זוכה לאלו שני דברים, כאשר תבין ותדע בחכמה כי התמימות מגיע עד מקור הברכה, והוא שכתוב תמים תהיה עם ה' אלהיך, ואמרו בספרי (שם) תמים תהיה עם ה' אלהיך כשאתה תם אתה עם ה' אלהיך כי עד הש"י מגיע התמים ואז דבק במקור הברכה שאינו פוסק וכו'. ואלו דברים עמוקים מאוד".

וכתב רבי יהודה החסיד בספר החסידים (מרגליות) סימן רה: "מי שעוסק בהשבעות של מלאכים או של שדים או בלחישת כשפים לא יהיה סופו טוב ויראה רעות בגופו או בבניו כל ימיו, ולכך יתרחק אדם מעשות כל אלה וגם ימנע משאלות חלום שידע איזה אשה יקח ובאיזה דבר יצליח לעולם או לא, ולא בבוקייצ"א שקורין בלשון אשכנז ביגרייך כי כשמשביעים הביגורייך אסור וזה שנ' (דברים י"ח י"ג) תמים תהיה עם ה' אלהיך, ולא בשום דבר, כי לבסוף לא תהא לו תקנה".

"כמה עשו וכמה שאלו ומהם נדלדלו או המירו הדת או נפלו בחולי רע או זרעם, ולא יבקש שאחרים יעשו לו, ואין טוב לאדם אלא להתפלל להקב"ה, ואם יצא בדרך לא יאמר השבעת מלאכים לשומרו בדרך אלא יתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בכל צרכיו ורחום וחנון הוא ונחם על הרעה. וכמה נביאים נהרגו ולא השביעו בשם הקודש אלא בתפלה עמדו, אמרו אם לא ישמע תפלתינו נדע שאין אנו ראויים להנצל, ולא היו עושים אלא בתפלה. ועיין עוד אשר כתב בספר חסידים (מרגליות) סימן תסט.

מעשה נורא בשידוך שכמעט התבטל

מסופר על חתן אחד שקבע את יום נישואיו עם בת גילו והכל היה מוכן ליום שמחת כלולותם. אמנם, נאמר לו על ידי אחד מקרוביו שעליו לבדוק את שמו ואת שם כלתו, וברוב תמימותו פנה מיד לאחד המקובלים אשר בודק תמיד בשמות, ומצא שאין ביניהם התאמה ופסק מיד לבטל את השידוך כי לא יעלה זיווגם יפה.

החתן דנן, חשכו האורות בעדו וכמעט יצא מדעתו על רוע מזלו, שנהפך יום שמחת לבו ליום חורבן ביתו. ובא לפני חכם אחד ושאל בעצתו. החכם השיב לו מיד שאין לו מה לחוש, וכתוב תמים תהיה עם ה' אלקיך ואין לנו עסק בנסתרות ושומר פתאים ה' וכו'. אמנם הוסיף החכם, ואמר לו שלבו נוקפו על שיסמוך עליו, ולכן הציע לו שיגש אל הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, וכאשר יורה לו כן יעשה.

ואכן, נסע החתן עם אחד מידידי החכם, ונכנסו אל הקודש פנימה כשבידיהם דף אחד, שעליו כתבו את כל המעשה. שמכיון שהגאון הנ"ל היה כבד שמיעה, על כן הוצרכו לכתוב לו את הענין. והנה אך התחיל הגאון הסטייפלר לקרוא את הכתב, מיד התחיל לשאוג כארי מרוב כעסו וצערו על עיוות האמת, והתבטא בלשונות קשים כלפי המקובל שנתן את העצה לבטל את השידוך, באומרו ומה רוצה שלא יתחתנו.

וככל שהמשיך לקרוא גבר כעסו ושאגו, עד שנכנסו בני ביתו החדרה פנימה והוכיחו לשואלים על שהטרידוהו וביקשום לצאת החוצה. השואלים יצאו לחוץ, והרב מבפנים המשיך לקרוא את הכתב. והם מבחוץ הקשיבו מבעד לחלון, עד שעברו קרוב לעשרים דקות שסיים את הכתב, והתחיל להרגע.

שוב נקראו השואלים פנימה ופנה הרב הקדוש הסטייפלר זצ"ל אל החתן ובירכו, והבטיחו שיצליח בזיווגו, והרגיע רוחו וסילק את כל ספיקותיו, באומרו שדברים אלו שטויות והבלים, ואין זה דרך התורה לשאול ולדרוש בדברים אלו, אלא הכל בהשגחת הבורא יתברך וממנו אשה לאישף ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים. ובתורה נאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך, והולך בתם ילך בטח [משלי י-ט]. ואכן בסוף הצליח זיווגם.

"רמאים עמי הארץ"

וכן כתב מרן הרב שך זצ"ל במכתב: "בעניין מה שנתפשט אצל הרבה אנשים שדורשים על עניינם אצל אנשים המתיימרים לדעת את העתידות מה שיקרה לו ואיך להתנהג. להוי ידוע, שכל אלו הם רמאים עמי הארץ, ובשביל בצע כסף עושים כן. ונותנים קמעות ועצות שונות ואסור לסמוך עליהם ואין להם שום ידיעה באלו העניינים. ואוי לנו שכן עלתה בימינו, שכל אמונה תפלה תופסת מקום אצל אנשים, ואין עלינו אלא לשמור ולקיים את מצוות ה' ולא להרהר אחריו ותמים תהיה עם ה' אלוקיך וה' יכפר עוון".

וכן השיב לאחד ששאל האם לסמוך על אבחנת קריאת כף היד, כתב הנני אומר לך בהחלט שזה איסור גמור להתעסק בזה ואסור לסמוך על זה ומפורש הוא בתורה בפרשת שופטים תמים תהיה עם ה' אלוקיך, ועיין שם בפירוש הרמב"ן, וכן הוא בספר המצוות בהשגותיו של הרמב"ן בסוף מנין מצוות עשה שהשיג על הרמב"ם במה שהשמיט מצות עשה זו של תמים תהיה שלא לסמוך על מה שהכוכבים והמזלות מראים, ואנו אין לנו אלא לבטוח בה' וזולת זה הכל הבל ומה שראית זה מפני שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו אבל מי שלא מסתכל על זה ה' הוא מבטחו ואין חושש.

כתב הרה"ג יצחק זילברשטיין, בספרו 'טובך יביעו': "אמרו רבותינו ז"ל בא אדם אחד אל שלמה המלך, וביקשו שילמדנו שיחת עופות. החכם מכל אדם השיב שלא כדאי לו לדעת, ומשהתעקש לימדו שלמה את שיחתם של העופות, והנה בלכתו בשדה שומע האיש שני עופות המודיעים זה לזה שבשבוע הבא ימות עדר כבשיו, חזר האיש במרוצה לביתו ומכר מיד את כל העדר קודם שתבוא הרעה אל ביתו, ואכן כעבור ימים אחדים מתו כל הכבשים אצל הקונה".

"עברו כמה ימים והנה שומע את העופות האומרים שבעוד זמן קצר תהיה שריפה בביתו, מיד מכר את ביתו וניצל לכאורה מן ההפסד הגדול, והנה בשבוע השלישי שמע מהם בשורה רעה מאד בעוד כמה ימים ייאסף איש פלוני אל עמיו והכוונה היתה אליו. בא האיש בבהלה אל שלמה המלך וסיפר לו את מה ששמע, השיב לו שלמה הרי אמרתי לך שלא טוב לך לדעת שיחת העופות, אם לא היית שומע את השיחות הקודמות והיית מפסיד את העדר והבית תוך קבלת דין שמים באהבה והיית שב בתשובה על מעשיך היו אלה כפרה על נפשך".

"אבל עתה שהאזנת לשיחות והצלת את ממונך מבלי לתקן את נפשך אין לך ברירה אלא לעזוב את העולם. יש מקרים שנגזרה חלילה גזירה לא טובה על בני אדם והקב"ה האל הרחמן המרחם על עמו ואינו חפץ במות המת כי אם בשובו וחיה מבקש לתת להם עונש אחר קל יותר ועל ידי זה מבטל מעליהם את רוע הגזירה בתנאי שיקבלו את העונש הקל בתמימות וישובו בתשובה. אפשר שזוהי גם הסיבה שהקב"ה גורם שייוולד להורים ילד בעל מום שיביא בעקבותיו סבל רב לכל המשפחה אם יהיו פקחים דיים ויקבלו את הגזירה ללא טרוניות כלשהן יזכו שתתבטל מהם גזירה יותר קשה".

כתב הרש"ר הירש דברים פרשת שופטים פרק יח פסוק יג וז"ל: "האדם כולו על כל יחסיו חייב להתמסר לה' ותמימות זו היא תוצאה ישירה של תודעת אחדות ה', והיא מגשימה את ייעודו של עם סגולה, עם הקנוי רק לה' לבדו. כאן מתוארת תמימות זו במשמעותה המוחשית. נימה קלה של גורלנו ומעשינו אל תהא מנותקת מה'. עלינו להיות עִם ה' בשלמותנו. כל הדרכים האליליות, שתוארו בפסוקים הקודמים, כבר הוצאו על ידי כך מגבול ישראל".

"ה' לבדו הוא מנהיג גורלנו ומדריך מעשינו, הוא לבדו קובע את עתידנו ורק רצונו הוא קנה - מידה למעשינו ולמה שנמנע ממנו לעשות וכו'. אכן ה'תמים' מבטל את עצמו לה' בגורלו ובמעשיו ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה, ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'". עכ"ל.

ולזאת צריך כל אדם לחזק את עצמו באמונה וביטחון בקב"ה וישים על השם את מבטחו ולא ילך לחפש מגלה עתידות ויפול ברשת הנוכלים למניהם, אלא ישא תפילה לבורא עולם אשר הכל בידו וייוושע בישועות נסים ונפלאות. אמן ואמן.

 

 

 

 

לשכה רח' שמאי 13, אלעד ? טל: 03-9096601 ? פקס:03-9337941 13 Shammai St. Elad 40800 ?
tel: 972-3-90966001 ? fax: 972-39337941 www.orhamelech.org rabi.m.malka@gmail.com

 

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. דברים כדרבנות אבל זה לא יעזור כי יש קהילות גדולות של אנשים בעלי דמיון מפותח ואתוס קבלי עוד יותר מפותח  (ל”ת)

    לא נשנה אותם

  2. ושוב פעם חשף מוטי ערוותו ברבים  

    פטרוס

  3. קילורין לעיניים! חזק וברוך!  (ל”ת)


  4. לאיזה בבא התכוון הרב?!  (ל”ת)