י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

מי מוביל את קמפיין השטנה נגד הציבור החרדי? • פרויקט מיוחד ובלעדי

כותרות העיתונים משחירים בוקר אחר בוקר את פניו של הציבור החרדי – האם יש פה יד מכוונת? • 'בחדרי חרדים' שוחח עם הכתבים לענייני חרדים ובירר אם המערכת מציבה בפניהם דרישה: 'השמיצו את החרדים!' • חזרנו עם תשובות מרתקות - מאחורי הקלעים של התקשורת החילונית

צילום: 'בחדרי חרדים'
צילום: 'בחדרי חרדים'



הימים האחרונים הכניסו את החרדים לבונקר. מידי בוקר עוסקות כותרות העיתונים הגדולים במדינה בהשחרת פניו של הציבור החרדי. כל סיפור, אזוטרי ככל שיהיה, זוכה לכותרת ראשית. כל מטאטא - יורה.

כל פרובוקטורית שעולה לקו אוטובוס חרדי בכדי לספוג נאצות - הופכת ל'לוחמת חופש', וכותבי הטורים יוצאים מגדרם כדי לגנות את תופעת 'הדרת הנשים מהמרחב הציבורי' (פרס מובטח למי שיעשה משהו שיצליח לשנות את השם המסורבל והמעיק הזה).

מי שעומד בחזית המלחמה, הם הכתבים לענייני חרדים. אלו מנסים להלך בין הטיפות, משתדלים לשמור על איזון תקשורתי בשטח בו הציבור החרדי הפך לשנוא.

יצאנו לבדוק אלו דרישות מציבים העורכים בכלי התקשורת בפני הכתבים המכסים את המגזר החרדי. האם האווירה עכורה משפיעה גם על הכתבים, הנאלצים להילחם את מלחמת הרייטינג של העיתון, ולהביא סיפורים שישחירו את הציבור החרדי מחד, אך יגדילו את תפוצת העיתון מאידך.

התוצאות מהשיחות שקיימנו עם חמישה מבכירי הכתבים - בפניכם.

לא דורשים להביא אייטמים משחירים. עיתון הארץצילום: לא דורשים להביא אייטמים משחירים. עיתון הארץ
לא דורשים להביא אייטמים משחירים. עיתון הארץ


"האשמה - על נציגי הציבור" • יאיר אטינגר, הארץ

יאיר אטינגר, כתב עיתון 'הארץ' לענייני חרדים: "אין ספק שהתקשורת כולה וגם עיתון 'הארץ' בתוכה מעוניינים בחומרים או אייטמים חמים תחת הכותרת 'הדרת הנשים'. אבל הנקודה המעניינת היא שהנושא כבר יצא מידינו והפך להיות שייך לכל אחד מהכתבים בעיתון. כל אחד תורם את חלקו וזאת בגלל היריעה הרחבה שהעיתונות מקדישה לנושא.

"אצל החרדים זה מצטייר כך, אבל בעיתון 'הארץ, אף אחד לא בא ומכוון אותי או כתבים אחרים ואומר: 'תכתבו נגד החרדים'. יש לנו חופש פעולה מלא, אף אחד לא מבקש או דורש להביא את האייטם שישחיר את הציבור החרדי".

אטינגר מספר, כי רק היום פרסם בעיתון מאמר בו הציג פרשנות מעמיקה של המאבק הנוכחי סביב קווי המהדרין, ובו כתב כי האשמה לא צריכה להיות מופנית כלפי החרדים, אלא דווקא כלפיי אישי ציבור: "זהו נושא ישן שעבר תחת ידיהם של שופטי בית המשפט העליון ופוליטיקאים רבים ולכן הציבור החרדי הוא לא הכתובת המדויקת", נכתב במאמר.

• לא הגזמנו?

"וודאי שיש הגזמה. פתאום העיתונים וכלי התקשורת האחרים גילו את העובדה שיש שעות נפרדות בבריכות שחייה, או שעות נפרדות במכון הכושר בטכניון בחיפה, דברים שאינם חדשים ואין להם כל קשר להדרת הנשים".

אטינגר גם מפנה ביקורת כלפיי המגזר: "טוב שהנושא עולה לדיון ולבירור חריף מכיוון שהדבר ראוי לדיון ציבורי שיחדד את העמדות. אם נצליח לנקות את הפסולת מכל הסלט הגדול שדרכו חובטים את החרדים - והיה זה שכרו של המגזר החרדי. הקודקודים והקולגות במגזר החרדי לא הבינו עד כמה הנושא של הדרת הנשים הוא בנפשו של הציבור החילוני, והסערה הזו היא שונה מסערות שהיו בעבר מכיוון שמדובר בדיון אמיתי.

"הלוואי שהחרדים והחילונים יוכלו להגיע להבנה מלאה והפער העצום יצטמצם".

אבישי בן חיים. מחפשים סיפורי דגיםצילום: אבישי בן חיים. מחפשים סיפורי דגים
אבישי בן חיים. מחפשים סיפורי דגים


"במקרה הזה - הציבור החרדי בעמדת נחיתות" • אבישי בן חיים, ערוץ 10

אבישי בן חיים, בכיר הפרשנים לענייני חרדים, המשמש היום כפרשן של ערוץ 10, חולק על עמיתו: "יש דרישה במערכת להקיף את הנושא של הדרת הנשים מהמרחב הציבורי. הנושא עצמו מביא עמו בעיקר סיפורים שליליים נגד הציבור החרדי ומעט סיפורים חיוביים. יחד עם זאת, אין ספק שכשבאה דמות ציבורית ומציגה עמדה שונה שממזערת את הנזק התדמיתי, לא נתעלם מכך ונפרסם.

"יש כאן סיקור אמיתי של כלי התקשורת והשאלה הנשאלת היא: מדוע הנושא לא התעורר קודם? זה לא נושא חדש ומי שהתעסק בתקשורת בנושא לאורך השנים האחרונות אלו שונאי החרדים. אין בעיה שזה הפך להיות נושא לאומי, מכיוון שמדובר בסיפור אמיתי".

בן חיים מודה, כי התקשורת נמצאת במרדף אחרי הסיפורים. "כולם באטרף, כולם מחפשים את האייטם הבא. מי שיחשוב שיש כאן קמפיין מופרך שאין בו אמת, חייב להבין שיש כאן סיפור אמיתי וכואב בדיוק כמו שאם איראן הייתה בכותרות היו מתעסקים איתה במהלך כל היממה, ועם כל זווית אפשרית.

"זה נובע מתוך סקרנות אמיתית של התקשורת, כשהמטרה היא להציץ ולבדוק מה באמת קורה בתוך החברה החרדית, והדבר מתבטא בכך שאם היו לך כעיתונאי אייטמים שלא חשבת לפרסם, כדוגמת הפרדה בחנות דגים - אתה מפרסם אותו".

• איך, להערכתך, הגל הזה יחלוף?

"הנושא שונה מסיפורים אחרים. בכל הפולמוסים בנושאי חרדים-חילונים יש לציבור החרדי עמדת עליונות בסיסית. אך כשמדובר בהדרת נשים, זה משהו שהוא ערכי והמשוואה מתהפכת. אם הסיקריקים יעוררו פרובוקציה יוצאת דופן, אני מאמין שכלי התקשורת יעברו לסקר את מאה שערים ויעזבו בצורה אוטומטית את הדרת הנשים".

יהודה שלזינגר. עיתונאי הוא לא שופטצילום: יהודה שלזינגר. עיתונאי הוא לא שופט
יהודה שלזינגר. עיתונאי הוא לא שופט


"נשלחתי להבין מה המניעים של הנוסעת" • יהודה שלזינגר,ישראל היום

יהודה שלזינגר, כתב 'ישראל היום', אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים' כי מעולם לא התבקש להביא אייטם שישחיר את דמותם של החרדים.

"במקרה הזה, כמו בכל שאר הדיווחים העיתונאיים, צריך לבדוק היטב את כל הסיפור ובמיוחד מי הם בעלי האינטרסים מאחוריו. גם במקרה הזה התבקשתי על-ידי אנשי המערכת לבדוק את המניעים של אותה נוסעת", הוא מספר.

"בנוסף, היה מאוד חשוב לנו להביא היום גם את גרסת הנוסעים החרדים באירוע. צריך לזכור שעיתונאי הוא לא שופט, ואם הוא לא היה באירוע, הוא צריך להביא את מכלול העדויות מהמקום, כמו גם תגובות נרחבות מהציבור החרדי, כמו זו של הרב יונה מצגר -וזה בדיוק מה שעשינו הבוקר".

• בתקופה כזו, יש דרישה להביא סיפורים 'חמים' נגד הציבור החרדי?

"המחשבה שמחפשים סיפורים נגד המגזר החרדי בכוונה תחילה היא מוטעית. מעולם לא התבקשתי ליזום או להביא סיפור נגד המגזר החרדי. חד משמעית.

"נושא הדרת הנשים הוא נושא מהותי וחשוב, ולו רק בגלל שישנן נשים שטוענות שנפגעות מכך או בגלל קווי המהדרין שמעמידים את סוגיית דת ומדינה במבחן נוסף. נכון שבמקרים מסוימים זה קצת יצא מפרופורציה - לא כל חוג בית באשדוד שיושבים בו בנפרד או מתנ"ס עם חוגים לגברים בלבד ונשים בלבד הוא הדרת נשים".

לדברי שלזינגר, אסור לזלזל בדיון הציבורי שעלול להשפיע בעתיד על המגזר החרדי: "ההשפעות המיידיות של סיפור או כותרת היום או מחר הן שוליות. גם ברור שרוב המגזר החרדי הוא נגד מה שקורה בימים אלו בקווי המהדרין, ההתפרעויות במאה שערים או דברים אחרים.

"חשוב להבין שהאדם החילוני רואה את החרדי שירצה לצאת לעבוד, כאדם מהאוכלוסייה החרדית שרוצה את קווי המהדרין או לא רוצה שהאוטובוסים יעברו בשכונת מאה-שערים. הבעיה היא התודעה שהקיצונים מייצרים. המגזר החרדי נמצא בתהליך התפתחות והשתלבות מדהים ומרתק, באקדמיה, בתעסוקה ואפילו בצבא.

"המעסיק החילוני שמחר יבוא אליו אדם חרדי מכל זרם או פלג, יתקשה להבחין האם מדובר בליטאי, ספרדי או חסיד תולדות אברהם יצחק, הוא יראה אותו כמי שבא להניח לו תפילין במסדרונות ולהנחיל לו סדר בוקר, צהרים וערב, ולא כעובד שרוצה להביא את המוח החריף לעבודה".

• מה סדר העדיפויות שלך?

"עבודה עיתונאית צריכה להיות נקייה מאינטרסים ודעות קדומות. אני יכול להעיד על עצמי שהטענה כאילו מחפשים להשחיר את המגזר החרדי היא לא נכונה בעליל. כשישנם סיפורים טובים ומעניינים הם יתפרסמו. כך לדוגמא מי שידפדף היום בעיתון יראה ששני עמודים אחרי נושא הדרת נשים ישנה ידיעה על פועלו של הרב אלימלך פירר. בחוגי תקשורת לומדים כללים לסיפור עיתונאי שהוא 'חדש, חשוב ומעניין' יש עוד כמה כללים ברוח דומה, אבל כל אינטרס אחר הוא פסול".

עקיבא נוביק. יש בורות גדולהצילום: עקיבא נוביק. יש בורות גדולה
עקיבא נוביק. יש בורות גדולה


"הציבור החרדי נגד כפייה" • עקיבא נוביק, ידיעות אחרונות

"אין לנו לחץ או דרישות בשונה מכל סיפור אחר או שבוע עבודה רגיל. הדרישות הן דומות", אומר העיתונאי עקיבא נוביק מ'ידיעות אחרונות'.

"יש בעיתון יד חופשית והשאלה של העורכים היא: מה אנחנו יכולים לחדש בפרשה המדוברת. כל מקרה נדון לגופו ואין קטלוג לפי סיפור טוב או סיפור רע, סיפור קטן או סיפור גדול. גם אם יהיה סקופ גדול שעושה טוב לציבור החרדי - הוא יפורסם ובגדול".

• מדוע הציבור החרדי הפך לשק החבטות של כלי התקשורת ב'הדרת נשים'?

"יש בורות מאוד גדולה של מי שמסקר את התחום ובכלל פרשות נוספות במגזר. אלו אנשים שלא יודעים לספר אם הגר"ע יוסף הוא ספרדי או אשכנזי, והם אלו הופכים להיות הפרשנים.

"זו אותה בורות והכללה שעושה התקשורת כשהיא כותבת שהמתנחלים ביצעו 'תג-מחיר', בעוד שמדובר בקומץ קטן משולי החברה.

"רוב הציבור החרדי בעד הפרדה מרצון, וישנו קומץ בציבור החרדי שבעד הפרדה בכפייה.

"כשהתקשורת החילונית לא יודעת לעשות את ההבדל בין השניים, והיא כותבת שהחרדים הם בעד הפרדה בכפייה, התוצאה היא שהציבור החרדי יוצא להגנה עצמית, בעוד זאת בכלל לא דעתו, והסיקור נמשך באותה מידה".

קובי נחשוני. תקשורת מגוייסתצילום: קובי נחשוני. תקשורת מגוייסת
קובי נחשוני. תקשורת מגוייסת


"הקיצונים משכו אותנו באף" • קובי נחשוני, ynet

קובי נחשוני, עיתונאי אתר האינטרנט YNET, מספר על התחושה האישית שהוא חש בימים האחרונים: "הערב, לפני אחד הקטעים במסיבת החנוכה של הבן שלי, הגננת הזמינה את כל הבנים לחבוש כיפות וללבוש ציציות. 'זו הדרת נשים!', הזדעקה מייד בציניות אחת האמהות, 'מזל שאין פה עיתונאים'.

"ואכן, התחושה היא – כן, גם אצלי – שאנחנו, העיתונאים, כמעט המצאנו את ה'תופעה' הזו וסיקרנו אותה על גבול ה'יש מאין'. איבוד פרורפורציה? שימוש בחרדים כשק חבטות לאומי? לצערי, לפעמים זה נראה כך גם לי. זו תקשורת מגויסת - לטוב ולרע.

"אבל, כנראה שבכל זאת אין עשן בלי אש. ולכן, אחרי העלבון, הכעס והתסכול מהמפלצת הזו שנקראת 'תקשורת' - שאי-אפשר עליה ברמות מפחידות - אולי כדאי להתעשת ולהציץ לפחות לרגע במראה שהיא מציבה מול כולנו, ולשאול את עצמנו האם לא נסחפנו גם אנחנו קצת.

"אני לא מדבר על הפרדה בין גברים לנשים בבריכה ובחדר כושר, כי זו באמת בדיחה עיתונאית לא מוצלחת, אבל אולי בזירות אחרות שהן קצת יותר 'המרחב הציבורי', נגררנו כולנו אחרי קיצוני הקנאים ונתנו להם למשוך אותנו באף, ולקחת את כולנו כבני ערובה.

"בעצם מי אני שאטיף? שאלו את הרב אלישיב".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 53 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד