1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1

"ופרוש עלינו סוכת שלומך": הפיוס ההיסטורי בין בעלזא וסאטמר, השלום בין צאנז לסאטמר, השלום והחלפת השם בבעלזא ומכנובקא, תולדות אהרן - תולדות אברהם יצחק: הצוואה של הרבי ופסק 'העדה' • הפיוסים של עולם החסידות - חלק א' בפרויקט חג הסוכות של 'בחדרי חרדים'

Print משה ויסברג , ט"ז תשרי תשע"ט 25/09/2018 19:29 עודכן: 26/09/2018 08:06

פרויקט חג ב'בחדרי חרדים' fce6ceab-e910-4aa3-8173-40a43a882638.jpg

פרויקט חג הסוכות של 'בחדרי חרדים': בשנים האחרונות זכינו להיות עדים להליך היסטורי, שעוד יכה גלים וידובר בעולמם של חוקרי החסידות בשנים הבאות. אך אנו, אין לנו אלא לצהול באושר, למראה אחים הנופלים שוב בחיק אחיהם, ולמראה חסידים ומשפחות המתפייסים אלו עם אלו.

הרווח הראשוני הוא לדורות שאנו מצווים להעמיד הלאה במסורת העם היהודי. החינוך שיצלח שבעתיים לנוכח המראות. תדיר נוכל לומר על עצמנו, שאנו חווינו את דור חילופי המשמרות. מדור שהמחלוקות רבו והתפרצו בזה אחר זה, ככל אשר הסתלק רבי לבית עולמו, הנה קם דור חסידי חדש: כזה אשר מחפש את האחדות, השלום, גם אם הוא קר וצונן לפעמים.

בדור הקודם התעצמה המחלוקת ופיצלה את החצרות הרבות שבעולם החסידות עד כדי נדמה היה שאין חצר חשובה שלא מתכבדת ביריבות עם אחותה. בלתי אפשרי היה להתעלם מהנזקים והחורבן שהמיטו מחלוקות אלו פעמים רבות על נפשות צעירי הצאן. הללו שנתנו אמונם ברבי, במנהיג, בראיית קדשו הרוחנית, לא השכילו תדיר להבין את עומק דעתו באשר להחרמת אח, עדה, או חצר מתחרה.

בפרקים הבאים במהלך חג הסוכות - שיעסקו בפילוגים בין החצרות, כתבנו אודות הנגע שפשה בגין התפתחות הטכנולוגיה והתרחבות ממסד התקשורת. התופעה הזו הביאה לכך שאירועים שהתרחשו עד לא מכבר מתחת לפני השטח החלו לצוף כדומן על פני האדמה. כבר אי אפשר היה להסתיר את דבר היריבות ודיני התורה שהתרבו, ופתאום גם כאלו שנמצאים בחוץ, חילונים, או אפילו גויים, החלו להראות התעניינות בנעשה בחצרות החסידים המתגוששות ביניהן.

הלוואי ולא נתבדה לעולם: בשנים הקרובות אנו עתידים לחזות בגל הולך וגובר של פייסנות, של אחדות ושלום. יהיו שיראו בכך ביטוי של מיקרו קוסמוס לנעשה בכל העולם המערבי: לא עוד מלחמות, כי אם פיוסים הדדיים, וקבלת השונה.

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. כך הובטחנו, כך גם הצטווינו. גדולי עולם התבטאו בעבר בכאב אודות מחלוקות שהחלו כמחלוקות לשם שמיים, אך בהמשך הפכו ללהבה מסוכנת והציתו מדורות בכל העולם היהודי.

זו הייתה סכנה שאיימה על עולמם האמוני של בחורי ישראל יותר מכל סכנה אחרת. בשל כך בל נגזים אם נאמר, שאנו זוכים להיות חלק מאותה התגלות היסטורית והפעם כביטוי נבואי על העתיד לבוא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

בפרק הנוכחי, חלק א', בפרויקט חג הסוכות של 'בחדרי חרדים', נביא את הפיוסים שהיו בדברי ימיה של עולם החסידות.

 

בעלזא וסאטמר: פיוס היסטורי

אין ספק כי השלום המדובר ביותר בעולם החסידות, שגם הצעירים שבתוכנו זוכרים אותו היטב, היה בין שני הגיסים האדמו"ר מהר"א מסאטמר והאדמו"ר מבעלזא. מי שיעלעל מעט בדפי ההיסטוריה יגלה, שהמכנה המשותף בין בעלזא לסאטמר הרבה יותר רחב מהמפריד, בכל מה שקשור לגרעין האידיאולוגי של הצדדים. בתולדות ימי החסידות, בעיקר בדפי ההיסטוריה הגליצאית, בעלזא נחשבה חצר קנאית במיוחד.

האדמו"ר מבעלזא, ביקש להניח את המחלוקת מאחוריו ונקט לשם כך במאמצים בלתי פוסקים. גם האדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל, שהאדמו"ר מבעלזא והאדמו"ר מהר"א מסאטמאר הינם חתניו כידוע, ניסה לפשר בין שני הגיסים. הרבי ה'ברך משה' עדיין שימש בהנהגה ובנו המהר"א שימש אז כראש ישיבה וכרב הקהילה.

באב תש"ס, ערך ה'ישועות משה' שבע ברכות לנכדו החתן הרב ברוך שמעון ארנסטר, בנו הצעיר של חתנו הגר"מ ארנסטר. המהר"א הגיע מארה"ב במיוחד כדי להשתתף באירוע. באותו מעמד הגיסים לחצו ידיים וישבו לצד חותנם ה'ישועות משה'.

משעלה הרבי המהר"א על כס האדמו"רות, בשנת תשס"ו, ניסו המתווכים להתניע מחדש את ניסיונות השלום.

אחת הדמויות שתיווכה רבות בין החצרות, היה הנגיד ר' חיים לקס ז"ל, שהשקיע מאמצים רבים בדיאלוגים בין הצדדים אך לא זכה לראות את פירות השלום. ר' חיים, יהודי חסיד סאטמר, יהלומן ואיש עסקים, העסיק במפעל היהלומים שלו, עובדים שנמנו על חסידי בעלזא. הוא כאב את הפירוד והמחלוקת וסבר, כי הפצעים כבר הגלידו ברובם ולפיכך ניתן לשים קץ לפלגנות.

התפנית אירעה עת חיתן האדמו"ר מסאטמר את בנו האחרון. ביום החופה, שהה האדמו"ר בביתו של לקס בויליאמסבורג. רגעים ספורים לפני החופה, יזם הנגיד שיחת טלפון שקישרה בין הגיסים האדמו"רים במהלכה איחל האדמו"ר מבעלזא "מזל טוב" לגיסו האדמו"ר מסאטמר. מאז, מדי חג ומועד ולקראת כל שמחה או חתונה שנערכה באחת מהחצרות, היו מתקשרים האדמו"רים זה לזה לברך ולהתברך לצד משלוחי מנות שהגיעו ממונרו לדובר שלום.

הקרדיט לשלום מאחורי הקלעים, נזקף בראש ובראשונה לשתי האחיות הרבניות מבעלזא וסאטמר. גם בזמנים הקשים בהם שרר נתק חריף בין החצרות, המשיכו הרבניות הצדקניות לשמור על ערוץ קשר חשאי ביניהן. ערוץ שעם השנים הפך לגלוי יותר.

בינתיים, המגעים הלכו ונעשו תכופים יותר. מי שניצח עליהם, הוא האיש שקושרים לו בבעלזא את "כתר השלום", נאמנו של האדמו"ר מבעלזא והאיש החזק בחסידות, הרה"ח רבי שמעון וולף קליין שלקח את הנושא כפרויקט אישי.

היה זה בשנת תשס"ו. האדמו"ר מסאטמר עמד אז טרם ביקורו הראשון כאדמו"ר - בארץ. הרב קליין הגיע לארה"ב ונועד עם משב"ק האדמו"ר מסאטמר הרה"ח רבי חיים שלמה פישר, מי שבהמשך היה 'איש השלום' שהוביל את המהלך מטעם סאטמר, בניסיון להכין את הקרקע לפגישת פיוס.

בהסכמת האדמו"ר מבעלזא, יצאה משלחת שמנתה עשרה רבנים ודיינים מקהילות בעלזא המקומיות, במונסי, בורו פארק ומונטריאול,  ובראשם הרב קליין, לעבר בית העלמין בקרית יואל למעמד פיוס ובקשת מחילה. אליה התלוו גבאי קהילת סאטמר בקרית יואל הרב אברהם יהושע וורצברגר ויו"ר 'חברא קדישא' של סאטמאר - הרב יוסף ווייס.

לאחר הדלקת נרות ואמירת פרקי תהילים בציונו של רבי יואליש, נמסרה בקשת המחילה. הנוכחים הקריאו אגרת ששיגר הרבי מבעלזא ולאחר מכן, נענו הרב וורצברגר והרב ווייס ואמרו: "מחול לך, מחול לך". כעת, הפרישו הנוכחים צדקה לטובת נשמת הצדיק.

מספר ימים לאחר בקשת המחילה, נפגש הרב קליין יחד עם הגאון רבי פנחס פרידמן, ראש כוללי בעלזא לשיחה תורנית-הלכתית ארוכה במעונו של האדמו"ר מסאטמר, דבר שהביא לקירוב בין הצדדים ולסלילת הדרך, לפיוס ההיסטורי שסתם את הגולל על המחלוקת החריפה בת 32 השנים.

פריצת הדרך האמורה, הביאה להסרת המכשול האחרון בנתיב השכנת השלום בין החצרות הניציות. עשרות שנות סכסוך חוצה גבולות ומשפחות באו לסיומן. בכך תמה לה אחת הפרשיות ההיסטוריות העקובות מדם של היהדות החרדית. המהלך היה צעד אמיץ והיסטורי, ובעל חשיבות בקנה מידה יהודית בינלאומית. מדובר בחיבור בין שתי קהילות, המרכיבות שלוחות רבות בקצווי תבל.

מאז המפגש שנערך במעונו של הרבי מבעלזא בטלז סטון בשעת לילה מאוחרת, סאטמר ובעלזא אמנם ממשיכות את דרכן, כל אחת בהשקפתה. אופני ניהול המאבקים על צביון העם היהודי ועל מערכות קדשי ישראל, נתפסות בעיני כל אחת בצורה אחרת.

אבל כעת, אין דינה של בעלזא שונה מחצרות כגור וויז'ניץ וכדומה. נהפוך הוא, העובדה כי מדובר בגיסים רק מהווה ערך מוסף לשלום בין הצדדים. תהליך השלום שנוצר לאחר 32 שנות איבה, אינו טומן בחובו את הצורך לחייב, אי מי מהצדדים להקריב על מזבח השלום את "השיטה" המהווה את הדי. אן. אי. של כל קהילה.

צאנז וסאטמר

הנתק בין חצרות סאטמר וצאנז החל עוד בימי הרבי ה'ויואל משה' והרבי ה'שפע חיים' - שהיו בני דודים ראשונים. המאבק בין החצרות ידע במהלך השנים עליות ומורדות. בעיקר מורדות.

עם השנים, בחלוף הזמן והזעם, בפרט לאחר הסתלקותם של הני שרפי דמעלה, הבינו הצדדים כי אין טעם להמשיך את הוויכוח התורשתי, בפרט אחרי צוואתו של ה'שפע חיים' - שם כותב שמוחל לכל אלו שציערו אותו לפני שנים רבות ומבקש שילמדו לעילוי נשמתו כפי שביקש מכלל החסידים שילמדו 2 דפים  לעילוי נשמתו.

את התהליך הראשוני אפשר לייחס לשמחות שערך אחיין האדמו"ר מסאטמר - הגרח"צ מייזליש, ראש ישיבת סאטמר; כשהאדמו"ר מצאנז מגיע להשתתף בשמחותיו.

בהמשך, אחרי שהקרח נשבר, החלו בקידום תהליך השלום בצורה מעשית הגאון רבי יעקב אליהו אונסדורפר, גיסו של האדמו"ר מצאנז ולימים אף מחותנו, שמשמש כחברותא של האדמו"ר מסאטמר בימי שהותו בהרי המפשיר למנוחה.

היה זה בעת ביקורו הממלכתי של האדמו"ר מהר"א מסאטמר בארץ ישראל בחודש אלול תשס"ז. החל משעות הצהרים החלו לדלוף דיווחים על פגישה צפויה, והכל במעטה חשאיות. באותו ערב בשעה 11 וחצי בלילה הגיע האדמו"ר מסאטמר לביקור היסטורי וראשון במעונו של האדמו"ר מצאנז בתוככי קרית צאנז בנתניה.

בשל חשיבותו ההיסטורית של הביקור המיוחד, הוא התקיים בבית מדרשו של האדמו"ר מצאנז וחביבות גדולה נראתה בין שני האדמו"רים ששקעו בשיחה מלבבת כידידים וותיקים.

בסיום הפגישה הציע הרבי מצאנז להראות לאורחו כמה חפצי קודש שנמצאים בין גנזיו. לצורך כך נכנסו האדמו"רים בליווי המשמשים בלבד לחדר הלימוד של האדמו"ר מצאנז, שם הראה לו הרבי כתר תורה של זקנם המשותף, בעל הה'יטב לב' זי"ע; ועוד כמה חפצים שישנם ברשות האדמו"ר מצאנז.

מספר ימים לאחר מכן הגיע האדמו"ר מצאנז לביקור גומלין באכסניית הרבי מסאטמר בישראל ומאז כל ביקור של האדמו"רים בישראל או בארה"ב כולל גם ביקורים הדדים.

בעקבות הפיוס ההיסטורי שהכה גלי תקווה ושמחה בעולם היהודי כולו, התגלגל הדבר שגם האחים -האדמו"רים הצעירים משתי החצרות - הצטרפו לפיוס.

במסגרת ביקורו של האדמו"ר מצאנז בארה"ב מספר שנים לאחר מכן, הגיע האדמו"ר לביקור אצל האדמור מהרי"י מסאטמר, שמספר שעות לאחר מכן הגיע אף הוא לביקור גומלין באכסניית האדמו"ר מצאנז.

תקופה לאחר מכן הגיע האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג אף הוא לביקור אצל האדמו"ר מהר"א מסאטמר שהחזיר לו בבביקור גומלין במעונו שבבורו פארק וכן לביקור אצל האדמו"ר מהרי"י מסאטמר.

 

בעלזא ומכנובקא: השלום והחלפת השם

פיוס נוסף שהיה בחצר חסידות בעלזא בשנים האחרונות הוא עם חצר חסידות מכנובקא: בלב ליבו של הסכסוך הייתה בקשת האדמו"ר ממכנובקא להיקרא יחד עם מוסדותיו בשם 'בעלזא-מכנובקא', ובחלק מהמקומות בחו"ל ובעיקר בלונדון קראו לעצמם חסידי מכנובקא בשם 'בעלזא' לבד ללא תוספת של מכנובקא, מה שגרם למתח רב עם חצר חסידות בעלזא.

הקרע העיקרי היה שהאדמו"ר ממכנובקא, שהוא בן דודו ובן טיפוחיו של האדמו"ר מבעלזא, קיבץ תחתיו את כל המתנגדים שעזבו את החסידות עם תחילת ההנהגה של הרבי מבעלזא לאחר שנות היתמות של הרבי המהר"א זי"ע.

עד לפיוס, העיתונות החרדית נמנעה מלצרף למכנובקא את השם בעלזא – בה היא משתמשת לעצמה, לאחר תהליך השלום שהחל בשנה האחרונה ובהסמכת הגורמים הבכירים בין בעלזא למכנובקא, נכנסה מודעה של מכנובקא לעיתון 'המודיע' עם המילים "מכנובקא בעלזא".

פסגת השלום בין בעלזא למכנובקא החלה כאשר האדמו"ר מבעלזא שלח את נכדיו לביקור אצל האדמו"ר ממכנובקא בחול המועד פסח. האדמו"ר ממכנובקא החזיר את בניו לביקור גומלין אצל האדמו"ר מבעלזא, בחודש סיון לאחר מכן השתתף האדמו"ר ממכנובקא בשמחת החתונה לנכד האדמו"ר מבעלזא והשניים לחצו ידיים, כאשר לאחר מכן ביקר האדמו"ר מבעלזא בבית האדמו"ר ממכנובקא בבני ברק, ביקורים שעוררו הדים רבים בעולם החסידות.

המצב כיום שהשלום והשלווה נשמרים בין החצרות.

תולדות אהרן - תולדות אברהם יצחק: הצוואה של הרבי ופסק 'העדה'

בכ"ז כסלו תשנ"ז, הסתלק לבית עולמו הרבי הקדוש בעל ה'דברי אמונה' מתולדות אהרן זצ"ל. הרבי עלה בסערה השמימה לאחר שנתיים ששכב על ערש דוי, מחוסר הכרה ברוב התקופה, כשהוא משאיר אחריו בניו החשובים.

לכולם היה ברור שהקהילה החשובה והמפורסמת, עומדת בפני פרשת דרכים לצד פילוג בין שני מחנות. הוויכוח המרכזי סבב סביב השאלה מי ימלא את מקומו של הרבי.

כבר בחודש טבת תשנ"ה אחרי שעבר אירוע מוחי קשה נתגלו זרעי וניצני המחלוקת. ככל שישמע מוזר, על אף שהרבי היה עוד היה בחיים וקיוו שיקום מחוליו וימשיך להנהיג את הקהילה, עם כל זאת עמדה באוויר השאלה מי יהיה 'הממשיך'.

חלק מהחסידים ראו בבן הבכור הרה"צ רבי שמואל יעקב קאהן (כיום הרבי מתולדות אברהם יצחק מ.ו.) כראוי לממשיך בית אבותיו, ולעומתם חלק ניכר צדדו בבן השני הרה"צ רבי דוד קאהן (כיום הרבי מתולדות אהרן מ.ו.) שהתגורר במונסי, גם רוב בני הרבי זצ"ל צידדו ברבי דוד כממשיך, למעט הבן רבי אהרן שהלך עם הבן הבכור רבי שמואל יעקב.

השנתיים הללו זכורות אצל החסידים בפרט ובעולם החסידות בכלל, כסוערות במיוחד. כשלא רק המשתייכים לקהילה הביעו דעה, אלא רבנים ואדמו"רים מרחבי העולם התערבו במחלוקת. חלקם אף שימשו כמתווכים וחילופי מכתבים בין חשובי הקהילה יצאו ונשלחו לכל העולם בנושא, ומשלחות שכנוע נדדו מהכא להתם.

מה שנשאר עלום בכל התקופה היה רצונו של הרבי ה'דברי אמונה'. החסידים לא ידעו מה כתב בצוואתו והסתלקותו פתחה את הדיון מחדש. במסע הלוויה, בנוכחות אלפים, נקרא נאמנו של האדמו"ר שאותו ראה כאיש נאמן ואצלו הפקיד הצוואה רבי אהרן ברנסדורפר, להקריא את צוואת הרבי.

המתח היה בשיאו ושם נודע שבצעד תקדימי ולא כפי הנהוג במקרים כמו אלו השאיר הרבי את ההכרעה לחסידיו, והורה לעשות בחירות בין החסידים. כפי שנכתב "על פי רוב דעות" יוכרע מי הממשיך כשהרבי מדגיש ומבקש שאותו אחד שיבחר לא יסרב לקבל את התפקיד הקשה הדורש אחריות גדולה מאוד.

חסידי רבי שמואל יעקב, שידעו שבבחירות הדבר יוכרע לטובת הרוב שבזקני וחשובי החסידות שבחרו בבן רבי דוד, החרימו את כל הבחירות, ומיד בשבת שאחרי השבעה התאחדו בשבת מיוחדת בבית מדרש מיוחד שנשכר לצורך זה בבתי אונגרין, כשבמוצאי שבת נערך מעמד ההכתרה.

הגאון המפורסם רבי מאיר ברנסדורפר זצ"ל בעל ה'קנה בושם' ולצדו המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל בעל ה'מתוק מדבש', הכתירו את רבי שמואל יעקב לרבם ומאורם. בכך נסתם הגולל על קיום בחירות רגילות כשכבר היה ברור, שהדרכים נפרדו והם בחרו להקים קהילה נפרדת.

לאחר כמה ימים התכנסו רוב החסידים בבית המדרש הגדול ובמעמד הכתרה מיוחד בהשתתפות רבנים וזקני החסידות ובראשם בני הרבי  הוכתר רבי דוד כממשיך וכאדמו"ר מתולדות אהרן. מה שעדיין לא היה ברור, זה מי יקבל נכסי ובניני החסידות ומי רשאי לשאת את שם החסידות 'תולדות אהרן', הדברים גרמו לוויכוחים עזים והגיעו לפתחו של בד"ץ 'העדה החרדית'.

בישיבות מתוחות שמעו ב'עדה' את כל הצדדים כשבני האדמו"ר זצ"ל כולם הגיעו למסור עדות, הגר"א ברנסדורפר מסר את הצוואה המקורית לעיני הרבנים, אחרי כמה דיונים הוכרע שהיות שרוב דעות נוטים לצד רבי דוד הרי ברור שהוא הממשיך ולו שייכים כל נכסי הקהילה בירושלים ובבית שמש.

וכמובן ששם החסידות - 'תולדות אהרן' - יעבור אליו. רק כפשרה ביקשו דייני הבד"ץ שהיות שחלק החסידים החליטו לצאת לדרך חדשה לכן מה טוב שבנין אחד מהחסידות בירושלים יעבור לפנים משורת הדין לידי רבי שמואל יעקב שיוכל לבנות את קהילתו ושם נקבע שם החסידות 'תולדות אברהם יצחק' על שמו של הרבי זצ"ל.

וכך התפצלה הדרך כשכל קהילה בחרה ברבם ומאורם שימשיך בהנהגה.

בשנת תש"ס התפוצצה סערה חדשה שהקיפה שוב את כל עולם החסידות: היה זה כשכמה מידידי בית תולדת אברהם יצחק בחו"ל החליטו בצעד נדיר לערער על אמיתת הצוואה. לצורך זה הפעילו למשך כמה שנים טענות שונות ואף שלחו את הצוואה המקורית לגרפולוגים מומחים באירופה ובארה"ב שיחוו דעה ויקבעו מי מחק את הקטעים המחוקים בצוואה וכן מי כתב הקביעה הסופית של עניין ההנהגה.

בקונטרס שהופץ תחת השם "נס להתנוסס" ברבבות עותקים הם פרשו משנתם על תוכן הצוואה כשטענתם המרכזית הייתה שמקרובי הבית של הרבי זצ"ל ידעו שהרבי כתב שהוא ממנה את בנו רבי שמואל יעקב, החליטו למעול ולשלוח יד ולזייף את הצוואה במטרה למנוע את הכתרתו. הקונטרס מלווה בממסכים של הגרפולוגים שהעידו שהצוואה מורכבת משני סוגי כתבים ולא מאדם אחד ותהי סערה רבתי.

בתולדות אהרן לא יכלו להבליג על צעד כזה. תוך שבועיים יצאו בקונטרס תגובה בשם "אמיתת פסק בית דין" שם גוללו והפריכו אחת לאחת את טענת הצד השני בהביאם חוות דעת מאותם גרפולוגים שכתבו שהעלימו מעיניהם שהצוואה נכתבה בתקופות שונות וההוספות והמחיקות היו כבר כשהרבי היה חולה בפרקינסון, מה שגרם לשינוי הכתב, וקבעו פה אחד את אמינות הצוואה.

במשך השנים התעוררו כמה פרשיות וויכוחים סביב ענייני הירושה של אביהם הרבי זצ"ל  שלצורך כך נתמנו משני הצדדים אנשים שיתווכו על אופן חלוקת החפצים. כל כמה שנים הגיעו להבנות והסדרים על חפצים נוספים, וכיום כמעט ולא נשאר דבר שלא נחלק בין הבנים.

המצב כיום: אחרי למעלה מעשרים שנה, מאז הפילוג, שני הצדדים הקימו והעצימו את קהילתם כשכל אחד מתמקד בלטפח את צאן מרעיתו.

גם בתקופות המתח בין החסידיות, לא היה פירוד בין האחים האדמו"רים שדאגו להגיע לשמחות הצאצאים אחד אצל השני, לרבות ביקורים אחד אצל השני. למעט תקופה קצרה בשנת תש"ס, שעניין גיוס התרומות בחו"ל גרם למתח גדול, ונתק גם בין האחים האדמו"רים, אבל בתיווכם של כמה גורמים שב השקט, ושני האדמו"רים מופיעים זה לצד זה בשמחות שהם עורכים, ומכבדים אחד את רעהו עד כדי כך שלפני כמה שנים בחתונת נכד האדמו"ר מתולדות אהרן כשהכלה הייתה בת לאחד מחסידי תולדות אברהם יצחק כיבד הרבי מתולדות אהרן את אחיו הגדול בסידור קידושין.

האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, נמנע מעת שהתפלג להיכנס לבית המדרש הגדול של 'תולדות אהרן', במאה שערים אך הרבי מתולדות אהרן נכנס קבוע לתולדות אברהם יצחק ואף השתתף בחנוכת הרחבת בית המדרש של אחיו. 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מה אם שיטת נדבורנה ב"ב והעסקנים שם?  (ל”ת)

    חסיד