1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד

חסידות חב"ד, כתנועה בולטת ביהדות החרדית, פרצה דרך בתחומים רבים וסחפה רבים לשורותיה | סביב חב"ד נוצר קרע גדול עם מספר חוגים בציבור החרדי - שבשנים האחרונות נעלם והפך להיסטוריה | 'בחדרי חרדים' בפרויקט חג מיוחד: כך הסתיימה המתיחות בין חב"ד ליריבותיה 

Print מנחם הירשמן , כ' תשרי תשע"ט 29/09/2018 15:02 עודכן: 30/09/2018 12:27

היריבות, הקרע, השלום ובר פותחת.jpg

אחד הפרקים הכואבים בתולדות היהדות החרדית היא המחלוקת שהייתה פעורה במשך שנים בין היהדות הליטאית לבין חסידות חב"ד.

זו הייתה מחלוקת קשה ומדממת, שהגיעה לשיאה בשנת תשמ"ט, אז הוקמה מפלגת 'דגל התורה' בין היתר על רקע סירובה של אגודת ישראל וביטאונה 'המודיע' להחרים את חסידות חב"ד. אגודת ישראל סירבה, תחת הסיסמה "לא מחרימים עדה קדושה", והפילוג הגדול בין הציבור החסידי לציבור הליטאי הפך לעובדה מוגמרת. 

בתגובה, חסידות חב"ד התגייסה בבחירות תשמ"ט בכל הכוח לטובת רשימת אגודת ישראל. היה זה צעד נדיר וחריג, שכן עמדתו של הרבי מליובאוויטש זי"ע הייתה בדרך כלל ש"חב"ד איננה מתערבת בפוליטיקה". התוצאה הייתה שאגודת ישראל, ללא דגל התורה, קיבלה לא פחות מ-5 מנדטים בבחירות ההן, וזאת הודות להירתמותם של חסידי חב"ד למען המפלגה, תוך גיוס מקורבי ה'שלוחים' ברחבי הארץ להצביע לראשונה בחייהם למפלגה חרדית.

תוצאה נאה בבחירות הייתה, אולם את הצלקות מאותן שנים כאובות נשאה היהדות החרדית על כל חלקיה במשך שנים רבות. ילדי תשמ"ט מכל הצדדים זוכרים את האווירה העכורה ששררה אז בציבור החרדי, כאשר ילדים התעמתו זה עם זה בדרך ל'חיידר' וממנו, השמיעו כינויי גנאי האחד לעבר השני והנזק החינוכי היה גדול ורב.

כאמור, המחלוקת בין חב"ד לליטאים השליכה במידה רבה על יחסי העולם הליטאי והעולם החסידי בכלל, והפילוג היה רוחבי, למעט חסידי בעלזא שצידדו אז ב'דגל התורה'. ארכו שנים לא מעטות עד שהפצעים הללו החלו להתאחות, ונרקמו יחסי שלום מחודשים בין חלקי היהדות החרדית.

המחלוקת בין חסידי חב"ד לציבור הליטאי השפיעה אף על מחלוקות-משנה נוספות, דוגמת מרן הגר"ע יוסף וש"ס בהנהגת אריה דרעי שהיו מזוהים יותר עם הצד הליטאי, וכן כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שחסידותו התפצלה מ'אגודת ישראל' והצביעה ל'דגל התורה', וכן מנהיג 'המתמידים' הגר"ל מינצברג אשר בצוק העתים וכחלק מהאווירה הציבורית ששררה אז - נטל חלק והתבטא בפני חסידיו בעניין המחלוקת.

חלפו שנים, וכל המנהיגים והחצרות הנזכרים השלימו עם קיומה חסידות חב"ד וחלקו שבחים בלתי מסתייגים על גדולתו של כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע. בפרויקט זה נסקור את המהלכים מאחורי הקלעים שהובילו לתפניות ביחסם של הגורמים האמורים לחסידות חב"ד ולמנהיגה הנערץ. 

לצד זאת, לחסידות חב"ד היו שנים של עליות ומורדות מול השכנה מוויליאמסבורג, הלא היא חסידות סאטמר הגדולה. בין החסידויות היו שנים קשות של מתיחות שהובילו אף לאלימות נגד חסידי חב"ד דוגמת המקרה של המשפיע הגאון הרב מנדל וכטר, שערק עם קבוצת מתלמידיו מסאטמר לחב"ד, דבר שהלהיט עוד את הרוחות וגרם למחזות קשים בשכונת ברוקלין.

גם בגזרה זו - של סאטמר וחב"ד - התרחשה עם השנים נורמליזציה, ואף שלום במידה רבה, כאשר נגידי חסידות סאטמר רבים תומכים כלכלית בשלוחי חב"ד מסביב לגלובוס, ואדמו"רי סאטמר מבקרים ונופשים בבתי חב"ד, כפי שיתואר בכתבה זו, במסגרת פרויקט חג הסוכות באתר החרדי הגדול בעולם - 'בחדרי חרדים'.



סוף המחלוקת הליטאית: פגישת ה'חוזר' עם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

נקודת ציון בולטת במיוחד לסיומה של המחלוקת העזה בין חב"ד לציבור הליטאי, באה לידי ביטוי בפגישה נדירה שהתקיימה ברחוב חזון איש 5 לפני 9 שנים, בט"ו בכסלו תש"ע. היה זה כאשר ה'חוזר' הראשי של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, הגה"ח הרב יואל כהן הגיע לביתו של הגראי"ל שטיינמן, לשיחה לבבית היסטורית שהיה בה כדי לחתום רשמית שנים ארוכות של נתק ומחלוקת.


פגישת ה'חוזר' הגר"י כהן עם מרן הגראי"ל שטיינמן

הפגישה החלה במילות נימוסין הדדיות, שלאחריהן הגר"י כהן, גדול מעתיקי השמועה בחסידות והמשפיע הראשי בישיבה המרכזית ב-770 שבניו-יורק, חזר בפני הגראי"ל שטיינמן על שיחת קודש של הרבי מליובאוויטש זי"ע מענייני דיומא, לקראת חנוכה, כאשר מרן ראש הישיבה מאזין בעניין רב לכל מילה.

יצויין כי בעיתון 'יתד נאמן' שנשלט בזמנו בידי אנשי ה'פלג הירושלמי' פחות אהבו את הביקור, ובמאמר שכתב העורך דאז ועורך 'הפלס' כיום, נתי גרוסמן, נאמר כי "מאחורי המגמה לטפטף לציבור החרדי את ההשקפות הימניות המעוותות, עומדת הכת המשיחית הידועה, לצד ניסיונותיה לפרסם את התעמולה המוזרה והמקוממת אודות משיחיות השקר".

פגישה זו פתחה את הפתח לשיתופי פעולה רבים בין חסידי חב"ד לרבנים וראשי ישיבות ליטאיים בארץ ובעולם, כאשר בין היתר ניתן למנות את השיעורים שמסרו בשנים האחרונות בישיבה המרכזית בכפר חב"ד ראשי ישיבות דוגמת הגרב"מ אזרחי והגר"ב רימר, חתנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

בשבוע שלאחר הסתלקותו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שבועון 'כפר חב"ד', העיתון הרשמי של חסידות חב"ד (שבשנים הסוערות הוביל את הקו הלוחמני והתקיף נגד הצד הליטאי), הקדיש בצעד מפתיע את תמונת השער שלו לראש הישיבה זצ"ל" "גלה כבוד מישראל", זו הכותרת שהתפרסמה בעמוד שער הגיליון. מדובר היה בתקדים של ממש. 

ב"דבר המערכת", שבפתח הגיליון הוקדשה יריעה מכובדת לפטירתו, שהתפרסה על פני מספר עמודים. במאמר נכתב בין היתר: "תחושת האבל הכבדה שאחזה את כלל ישראל כולו, על כל חוגיו ורבדיו, בסילוקו של גאון ישראל, זקן ראשי הישיבות, הגאון האדיר רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן זצוק"ל, לא פסחה גם על עדת חסידי חב"ד".

עוד נכתב בדבר המערכת של הביטאון החב"די, כי "במשך שנות הנהגתו את עולם התורה של זקן ראשי הישיבות הגאון האדיר רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן זצוק"ל, התבוננו בהשתאות על האופי המיוחד שבאורחותיו הציבוריים והאישיים, שלא נתן מקום לשום חציצה ומחיצה בקרב העם הזה, והלך מישרים עם כל אדם מישראל תוך גילוי חיבה אבהית וידידות אמת".

אם לא די בזה, משלחת מיוחדת של בית דין רבני חב"ד, ובראשם הרבנים הגאונים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראש בית הדין, הרב יוחנן גוראריה והרב משה הבלין, ניחמו את בני מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. הרבנים התקבלו בכבוד רב על ידי בני הבית, בין הרבנים ובין בני הגראי"ל התפתחה שיחה על תורת חב"ד.

במהלך השיחה הפתיע בנו בכורו של הגראי"ל זצ"ל וסיפר, שאביו הגדול שלח אותו ללמוד בבית ספר חב"ד בכפר סבא, ואף ציין כי בביתם ישנו והתארחו תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי.
 

המשך השלום: הפגישה עם מרן הגר"ח קנייבסקי

פגישה מפתיעה נוספת, שגם היא הביאה לידי ביטוי את השינוי הדרמטי במחלוקת בין חב"ד והציבור הליטאי, התקיימה בין ה'חוזר', הגאון החסיד רבי יואל כהן לשר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי.

הפגישה, שנמשכה זמן רב ביחס למקובל בבית הגר"ח, נערכה בבית שברחוב רשב"ם בבני-ברק ובה נכחו גם ראש ה'כולל' החסידי בנחלת הר-חב"ד שבקריית-מלאכי, הגאון רבי מענדל ווכטר, שהוזכר בראשית הכתבה בהקשר של יחסי חב"ד וחסידות סאטמר. הפגישה, שנקבעה מראש ולא הייתה חלק מ'קבלת הקהל', אורגנה בחשאיות מוחלטת והפתיעה רבים.

הגר"י כהן הוצג בפני הגר"ח קנייבסקי כ'חוזר הראשי של הרבי מליובאוויטש' שהגיע בימים האחרונים לארץ-הקודש מחצר 770", ולאורך כל הפגישה עלו נושאים תורניים, ובפרט בענייני דיומא של חג-החנוכה.



פגישה לבבית. ה'חוזר' עם מרן הגר"ח קנייבסקי

ה'חוזר' חזר על שיחות של הרבי והגר"ח האזין בקשב רב, נהנה ואף הראה התייחסויות שלו לנושאים אלו בספריו השונים, שחיבר במהלך השנים.

לקראת סיום הפגישה, העניקו הרבנים לרב קנייבסקי את סדרת "ליקוטי שיחות", שבו מופיעים דברי התורה של הרבי מליבאוויטש. הגר"ח הודה על קבלת הספרים ואמר לאורחים: "זה כמו דמי חנוכה בשבילי".

לפני מספר חודשים, ביוזמת העיתונאי אריה ארליך, סגן עורך "משפחה", הוצג בפני מרן הגר"ח מכתב היסטורי נדיר שבו מבקש הרב מרדכי אייזיק חודוקוב ז"ל, מזכירו האישי המיתולוגי של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שישלחו לרבי מהארץ את ספריו של הגר"ח קניבסקי. בתמונה שפורסמה מבית הגר"ח, נראה שר התורה כשהוא מעיין ממושכות, בהנאה גלויה, במכתב המפתיע, המגלה כי האדמו"ר מליובאוויטש גילה עניין בספריו. 

קץ המתיחות עם קהילת ה'מתמידים'

במשך שנים רבות שררה מתיחות גדולה בין קהילת 'המתמידים' לחסידות חב"ד, זאת על רקע בחישתו של הגאון הרב יהודה לייב מינצברג, מנהיג הקהילה, במחלוקת בין חב"ד לליטאים. הגר"ל נשא דרשות נגד חב"ד, אשר חלקם פורסמו ב'יתד נאמן' שבעריכתו של נתן זאב גרוסמן. 

לפני מספר שנים החליט הגר"ל מינצברג לעשות סוף למחלוקת רבת השנים, כאשר העניק ראיון מפתיע ונדיר לסופר החב"די שניאור זלמן ובר עבור השבועון 'כפר חב"ד', שבו שיבח במילים נלהבות ויוצאות דופן את קומתו הגבוהה ואת גדלותו התורנית והרוחנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש. 

"אני נוהג לעיין בספרי הרבי", אמר הגר"ל מינצברג בגילוי לב. "הוא היה חד בדרא בכישרונותיו וחד בדרא בגאונותו. ואם בקשר ללימודו וגאונותו היה הרבי חד בדרא – הרי בקשר ליהודים שקירב והחזיר בתשובה הרבי היה חד בכל הדורות", הוסיף בראיון הלא שגרתי.



הגר"ל מינצברג בראיון לסופר 'כפר חב"ד'. צילום: יוסי פורמנסקי, כפר חב"ד

במהלך הראיון הנדיר, התייחס הרב מינצברג לשלוחי חב"ד הפזורים ברחבי העולם. "מפעל השליחות הוא אחד הדברים הכי יפים ביהדות. כמה יהודים הוא קירב והחזיר בתשובה", אמר הגר"ל מינצברג בהתפעלות, על דמותו של הרבי מליובאוויטש זצוק"ל, "המרגש הוא לראות איך זה ממשיך לפרוח. לא מכבר נתקלתי בתמונה של אלפי השלוחים הניצבים בחזית. מרגש! מרגש! לא רק ממשיך לפרוח, אלא הולך ומתחזק".

הגר"ל מינצברג ביקש, באמצעות הראיון לשבועון הרשמי של חסידות חב"ד, לתקן את דבריו שפורסמו בעבר נגד חסידות חב"ד. "כתוב בפרקי אבות שכל כנסיה שהיא לשם־שמיים סופה להתקיים. אנחנו כמובן לא זקוקים לשום הוכחה על ה'לשם־שמיים' של הרבי. גם אלו שהיו מתנגדים לדרכו הודו בפה מלא כי כל כולו מסירות לקב"ה. שהוא יהודי שכולו מסירות־נפש", ציין בהתפעלות.

"המשנה שהבאתי על כך 'שכל כנסיה שהיא לשם־שמיים סופה להתקיים', מהווה הסבר להצלחה. זה ההסבר האמיתי לסוד הגדול של פעולותיו ומפעליו שלא רק מתקיימים, אלא הולכים ומתחזקים" אמר מנהיג קהילת ה'מתמידים'.

מנהיג ה'מתמידים' התייחס לתקופה בה דיבר נגד חב"ד. "לכל דבר שבקדושה יש התנגדות", אמר לשבועון 'כפר חב"ד', "ככל שמנהיג גדול יותר ההתנגדות גדולה יותר. המנהיג הראשון שסלל דרך והיתה לו התנגדות חזקה היא משה רבינו, המנהיג הראשון של העם היהודי".

"כך גם מנהיג בעל שיעור קומה כמו הרבי שחולל שיטה מיוחדת – טבעי שהייתה התנגדות. מצד אחד זו עובדה ואין מה לעשות. מצד שני הבשורה הטובה היא שבסוף האמת מנצחת. גם כאן. רואים את זה בפועל", שח הגר"ל מיצנברג וסתם את הגולל על שנות המתח הארוכות.




הראיון עורר עניין רב, והפך לשיחת היום בקרב בוגרי המתמידים וחסידי חב"ד שזוכרים היטב את התקופה בה פרצה המחלוקת. אחת ההשלכות לראיון, כשבני משפחתו אשר נמנים על חסידי חב"ד וניתקו מגע עמו, חידשו עמו את הקשר.

יצויין כי הגר"ל נולד בירושלים לאביו, הרב אלימלך מינצברג, שהיה מחשובי חסידי חב"ד בדור הקודם. במלחמת השחרור, כשהיה בן 5, נהרג אביו מפגז בשכונת בית ישראל, והוא גדל בבית הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, שכיהן כדיין ומו"צ בעדה החרדית.


סיומה של מחלוקת בעלזא וחב"ד

לכ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא היה קשר עם הרבי מליובאוויטש זי"ע שהתבטא במגוון תחומים. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ל'יחידות' אצל כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש. באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלזא זי"ע.

בשנת תשמ"ט החל הקרע בין חב"ד ובעלזא. היה זה כאשר בבחירות הסוערות שבהן פרשו הליטאים מאגודת ישראל - בחר האדמו"ר מבעלזא לעמוד לצד הזרם הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל. בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלזא.



האדמו"ר מבעלזא לוחץ את ידו של ה'חוזר' החב"די

לפני שנתיים עשה ה'חוזר' הגאון רבי יואל כהן היסטוריה, כאשר נפגש עם כ"'ק האדמו"ר מבעלזא, במה שנחשב לסיומה של מחלוקת היסטורית ששררה בין חב"ד לבעלזא. 

שעה תמימה ארך המפגש האמור בבית התלפיות שברחוב דובר שלום. המפגש הנדיר עורר התעניינות והתרגשות בעולם החסידי בכלל, ובחצרות ליובאוויטש ובעלזא בפרט. הפגישה כולה, התאפיינה בגילויי הערכה וחביבות מצד כ"ק האדמו"ר מבעלזא כלפי האורח המייצג תופעה חסידית נדירה, בקנה מידה של דורות.

לאורך השיחה, האדמו"ר כרה אוזן לכל מילה היוצאת מפי ה'חוזר', והרבה להתעניין על טיב הנהגותיו הטמירות של הרבי מליובאוויטש בעניינים שונים. האדמו"ר מבעלזא שאל על תעניותיו הארוכות, על מנהגו לגבי סעודת שבת, על פשר אי הגעתו לביקור בארץ הקודש. 



פגישה היסטורית. האדמו"ר מבעלזא והגר"י כהן

חסידי חב"ד ראו בכך סגירת מעגל מרגשת. "במשך 27 שנים, מאז תשמ"ט היה נתק מוחלט בין חב"ד לבעלזא. עד אז הייתה ידידות אמת בין חב"ד לבעזלא, שאף באה לידי ביטוי בשתי 'יחידויות' של האדמו"ר מבעלזא אצל הרבי, ובעוד שורה של שיתופי פעולה עם חב"ד, אפילו כשחסידי בעלזא שוגרו ע"י האדמו"ר מבעזלא ל'מבצע תפילין' יחד עם חסידי חב"ד בחזית במבצע 'של"ג'", ציינו בחב"ד.


'העדה החרדית' וליובאוויטש

בין חוגי 'העדה החרדית' בירושלים לחסידות חב"ד התקיימו יחסים תקינים של קשר הדדי שידעו עליות, אך לעתים גם  מורדות. אין זה סוד כי בנושאים רבים ישנם חילוקי דעות והשקפות מהותיות, אולם הם לא העיבו על שיתופי פעולה ואף חילופי מכתבים רבים בין כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לראשי ומנהיגי 'העדה החרדית'.

בין היתר, בשנים שבהן שררה מתיחות בין חב"ד לסאטמר, השליכו הדברים אף על יחסי העדה החרדית וחב"ד, וזאת עקב היותה של סאטמר התומכת המרכזית מעבר לים, אשר לה השפעה מכרעת על הנעשה בתוככי 'העדה החרדית'.

לפני כשלוש שנים התרחשה נקודת מפנה מפתיעה שהפכה לשיחת היום בחוגי העדה החרדית, בדמותה של שיחה מיוחדת ונדירה עם גאב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק טוביה וייס, והתפרסמה בבטאון הרשמי של חסידות חב"ד -'כפר חב"ד'. תמונת הגאב"ד התנוססה על שער השבועון, תחת הכותרת 'התוועדות עם הגאב"ד'.

הגאב"ד, המתנזר מכל קשר עם התקשורת, קיבל באורח נדיר את סופר העיתון שניאור-זלמן ובר במעונו, ביום יו"ד שבט, המצוין בחסידות חב"ד כיום בו קיבל על עצמו הרבי מליובאוויטש זצוק"ל את הנהגת חב"ד, והעלה זכרונות הוד מביקוריו בחצר האדמו"ר בניו-יורק והרעיף שבחים על מפעל שלוחי חב"ד הפזורים בעולם.


סופר 'כפר חב"ד' בשיחה עם הגאב"ד

"כשישבנו מולו חשנו תחושה מרוממת של מעין התוועדות חסידית, כאשר האצילות הטהורה מלווה כל מילה היוצאת מפיו", תיאר הסופר בפתח הכתבה, "הגאב"ד, כך מסתבר, קיבל במשך השנים כמה אגרות קודש מהרבי ('בעניינים פרטיים"), ביקר בהיכל קודשו כמה פעמים והוא מספר בערגה ובהתרגשות גדולה במיוחד על הפעם האחרונה. אז זכה לקבל מהרבי ברכה: 'יאריך ימים על ממלכתו', כשעיניו הקדושות של הרבי צופות למרחקים, ליום שבו יעלה לכהן פאר כגאב"ד ירושלים", ציין סופר העיתון בראיון המפתיע.

בשיחה הנדירה, שיתף הגאב"ד את סופר 'כפר חב"ד' בשורת 'מופתים' שמימיים, אותם חזה במו עיניו אצל הרבי מליובאוויטש, במהלך השנים הרבות בהם הסתופף בצילו.

"היה זה ביום ראשון כ"ו אדר ראשון תשנ"ב, בעת 'חלוקת הדולרים – שליחות־מצוה לצדקה' האחרונה לעת־עתה. באותה תקופה הרב וייס שליט"א שהה בארה"ב כחצי שנה עקב מצב הבריאות של זוגתו הרבנית, וכאשר בא אל הרבי, נתקבל בכבוד מיוחד. בעוד שלכל אחד ואחד הרבי נתן, בדרך כלל, דולר אחד, לגרי"ט וייס הרבי העניק שלושה דולרים: אחד – עבורו, השני – עבור המשפחה, והשלישי – עבור רבנותו, ובירכו: "יאריך ימים על ממלכתו".


הגרי"ט וייס אצל הרבי מליובאוויטש

במהלך השיחה, סיפר גם על מאורע מדהים שבו ראה רוח־הקודש בגלוי אצל הרבי מליובאוויטש. הסיפור התרחש בתקופת מגוריו באנטוורפן:


באחת השבתות התארח בעיירה בסקווירא שבארה''ב, לקראת פרידתו מהמקום סיפר הרב ווייס על התרשמותו מהקהילה החסידית התוססת במקום כאשר הוא מתבטא ואומר: ''הרגשתי ממש כמו בארץ ישראל''.

למחרת, כשהגיע אל הרבי ב'חלוקת הדולרים לצדקה', הרבי פונה אליו בשאלה: ''האם הגעתם מארץ ישראל? ...''. ויהי לפלא.

השיחה המפתיעה עם הגאב"ד, שופכת אור לראשונה על קשריו עם הרבי מליובאוויטש ועם חסידות חב"ד, שנמשכו שנים רבות, והתאפיינו בזוויות שונות של חיבור עמוק והערכה הדדית גדולה.

בקרב חוגי הקנאים בעדה החרדית קיבלו בתדהמה את העובדה שמנהיגם, הלא הוא הגאב"ד, מעריץ את חסידות חב"ד והאדמו"ר מליובאוויטש ומילאו את רחובות ירושלים בפאשקווילים מכוערים המבזים את הגאב"ד. פרסומים אלה לא הרתיעו את הגאב"ד, שכידוע אינו נרתע מפני איש. 

בפרק הבא: המתיחות והשלום בין חב"ד לסאטמר ותנועת ש"ס בהנהגת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כתבה מדהימה!  

    נפתלי

    • השנאה של המתנגדים נגד חב"ד רק הולכת וגדלה 

      שמוטקין

  2. חב"ד ללא הרבי אינה תנועה רלוונטית