1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. מיוחדים
  4. מיוחדים

הקשרים, ההחמצה ההיסטורית והכבוד לשלוחי חב"ד • מיוחד

חמש שנים לפטירת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל: שיחה מיוחדת עם הגאון רבי שמעון אליטוב, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל • על הקשר המיוחד עם הגר"ע; על הדו"ח שכתב לרבי בשמו; על הביקור ההיסטורי שהוחמץ ועל ההערכה שרחש לרבי ולמפעל שלוחי חב"ד • ראיון מיוחד

Print יוסי אסולין , ג' חשון תשע"ט 12/10/2018 15:47

5 שנים בלי מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל עם יבלח"ט הגר"ש אליטוב הגר"ע יוסף זצוק"ל עם יבלח"ט הגר"ש אליטוב צילום: באדיבות אתר חב"ד col

הקשר של הגר"ע הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל עם חסידות חב"ד ועם רבני חב"ד מתחיל עוד בימי קדם, בשנות אברכותו. הרב עובדיה היה בידידות נפלאה עם גדולי רבני חב"ד של הדור הקודם. היו אלה גאוני עולם: הדיין הרב אברהם חיים נאה – "בעל השיעורים", הרב שלמה יוסף זווין – עורך "האנציקלופדיה התלמודית" וכן הרב עזריאל-זעליג סלונים, מייסד שיכון חב"ד בירושלים – מדמויות ההוד של ירושלים בימים ההם.

בהיותו אברך צעיר התגורר הרב עובדיה ברחוב אלקנה בירושלים, השוכן צפונית לרחוב בר אילן - עוד לפני שהפך לשיכון חב"ד. מאוחר יותר, בשנות השישים, השתתף הרב עובדיה באירוע הנחת אבן הפינה לשכונה החב"דית, שבחלוף השנים תהפוך להיות מוקד מרכזי לכל דבר שבקדושה – ישיבה, תלמוד תורה, בית כנסת מרכזי שהפך ל'שטיבל' לכל העדות והחוגים, כולל, מקווה טהרה ועוד.

לאחר שהוקם שיכון חב"ד היה מתפלל הרב עובדיה עם אנשי חב"ד. כשילדיו גדלו הוא אף שלח אותם ל"ישיבת ערב" שהתקיימה מדי יום ע"י חסידי חב"ד, בראשות הרב נפתלי רוט - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בירושלים.

לימים – בפרץ של נוסטלגיה – יספר הראשל"צ הגר"י יוסף בנו של הגר"ע הרב עובדיה זצ"ל (במהלך טקס סיום הרמב"ם שנערך בשנת תשע"ד י.א), על ה'ריתחא דאורייתא' שהייתה מתפרצת בכל עת שבה נועדו הרב עובדיה והרב סלונים, ועל הקשרים המרתקים שהיו לגר"ע עם רבני חב"ד: "כמה הרב סלונים הגיע אלינו הביתה. אני זוכר לפני חמישים שנה היה מגיע אלינו ואבא והוא היו מתייעצים בדברי תורה ומתפלפלים בדברי תורה ביניהם. זה היה קשר הדוק".

הגר"י יוסף שיתף ברגע אישי לא קל מבית אבא: "בזמנו, כשהרב עובדיה כתב את ספרו 'יביע אומר' חלק א', יצאו כמה עיראקים מהעדה הבבלית נגד הגר"ע וטענו: 'איך אתה חולק על ה'בן איש חי'? איך אתה מעז?'; מי שחיזק את אבא באותן שנים היו שניים מגדולי רבני חב"ד - הרב חיים והרב שלמה יוסף זווין". הגר"י הוסיף: "רבי חיים נאה היה זקן. מה הוא (הגר"ע י.א.) היה כותב עליו בספרים שלו ב'חזון עובדיה'? 'כבוד ידיד נפשי'".

החוט המקשר

גם עם רבני חב"ד של הדור הנוכחי, היו לרב עובדיה קשרים מיוחדים. קשר מיוחד של הערכה וכבוד התרקם בין הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לבין יבדלחט"א הרב שמעון גד אליטוב, מרבני חסידות חב"ד, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ורבה של מבשרת ציון.

הרב אליטוב הינו יליד העיר העתיקה בירושלים, וכל ימיו גדל בצל גדולי ישראל שהתגוררו בעיר הקודש. לאורך השנים זכה הרב אליטוב להערכה חוצת מחנות ולידידות עמוקה עם גדולי תורה מכל החוגים – כשבין היתר נמנים: ה'באבא חאקי', הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הרב שלום משאש זצ"ל ועוד.

ככזה, זכה הרב אליטוב להיות החוט המקשר בין גדולי התורה המפארים את יהדות המזרח לבין הרבי מליובאוויטש זצ"ל. למעשה, התפקיד הרשמי הראשון בעולם הרבנות שאותו נשא הרב אליטוב על שכמו – רב המועצה האזורית מטה בנימין – הגיע בזכות עידודו וסיועו הנמרץ של הגר"ע יוסף זצ"ל, שהורה לנציגי ש"ס בשנת תשנ"ח לתמוך במועמדותו. בתפקיד זה נושא הרב אליטוב עד היום, לאורך ימים ושנים טובות.

עשר שנים לאחר מכן, בשנת התשס"ח, ייבחר הרב אליטוב לכהן פאר כחבר מועצת הרבנות הראשות לישראל, ברוב קולות עצום; גם הפעם בתמיכתו של הגר"ע. בהוראת הרב עובדיה נבחר הרב אליטוב - הדובר שש שפות שונות - לכהן כיו"ר ועדת רבנים בתפוצות, כדי שיוכל לסייע ולקשר בין שלוחי חב"ד ברחבי העולם לרבנות הראשית לישראל.

במלאת 5 שנים לפטירתו של הגר"ע הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מצאתי לנכון לקיים ראיון עם הרב שמעון אליטוב שיבלחט"א (גילוי נאות: סבי), שלו היו קשרים הדוקים עם בית הגר"ע והיה האיש שעמו התייעץ הרב עובדיה בכל סוגיה חב"דית עד לימיו האחרונים,  וכן קישר את הגר"ע עם הרבי מליובאוויטש זצ"ל – כדי לשמוע ממנו על הפגישות ההיסטוריות, המסר המיוחד ששיגר דרכו אל הרבי מליובאוויטש, החיבה המיוחדת שרחש לרבי ולשלוחי חב"ד, וההערכה העצומה שהייתה לו למפעל הרמב"ם היומי של חסידות חב"ד.

״חיפש בכל אחד את מעלותיו״

- מתי הכרתם את הרב עובדיה לראשונה?

"כשהייתי תלמיד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה. אני תמיד זוכר אותו כאדם נעים, אדם חביב. אדם שמקדים בשלום כולם. היה מרעיף מאהבתו לילדי ישראל. אהב לעורר ולעודד. כל כולו היה מחמדים".

מאוחר יותר הצטלבו דרכיהם בשנית. "אני למדתי בישיבת חב"ד בתל-אביב. באותם ימים", מספר הגר״ש אליטוב, "לגר"ע יוסף הייתה השפעה גדולה על היהדות הספרדית בתל-אביב. ורבים השיב מעוון. זכה הרב עובדיה שרבים רצו לשמוע מתורתו".

הרב אליטוב משתף באנקדוטה מימי הראשית של הגר"ע בעולם הרבנות: "בזמן שהגר״ע היה רבה של תל-אביב, סיפרו אנשים שכאשר הוא הגיע בפעם הראשונה היו רק שני אנשים. אבל הוא מסר את השיעור כאילו לפניו קהל גדול. בשבתות הבאות באו יותר ויותר אנשים לשמוע מפיו תורה – עד שהפך לאחד מגדולי מרביצי התורה בדור האחרון".

"בתקופה מאוחרת יותר", מוסיף הרב אליטוב ומספר על צומת הדרכים השלישית עם הגר״ע, "היינו גרים בשכנות. אנחנו היינו גרים ברחוב אלקנה 10 והוא היה גר ברחוב אלקנה 8, והיינו גרים ממש בניין ליד בניין. היינו נפגשים כמובן. וילדיו – בהם הראשל"צ הגר"י יוסף היו לומדים ומתפללים בחב"ד".

כשאנחנו מבקשים לשמוע על ייחודיותו של הגר"ע ועל חסרונו מאז עלותו לשמי רום, זיק נדלק בעיניו של הגר"ש אליטוב: "לא קרה שלרב בישראל יהיו קהל מאזינים בכל העולם. הגישה שלו הייתה גישה חמה, טובה, לבבית. דיבר אל העם - לא מעליהם, אלא אליהם. ובעיקר ה"אהבת ישראל" שלו – לחפש בכל אחד את המעלות של כל אחד ואחד מישראל. זה היה נפלא".

הרב אליטוב מוסיף: "בהלוויה שלו היו קרוב למיליון איש. והם היו אלו שהצליחו להגיע. היו עוד עשרות אלפים שהיו בדרכים ולא יכלו להגיע. מזמן בית המקדש לא היה קהל כזה גדול בירושלים".

"הצטער שלא זכה לראות את הרבי"

בשנת תשנ"א, היו גורמים שניסו לצרף את הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל למחלוקת ולגרום לו שינקוט צד נגד החסידים. "באותם ימים", מספר הרב אליטוב בשיחה מיוחדת, "לאחר שיצאו החוצה דברים שונים, קרא לי הגר"ע לביתו, וביקש ממנו שאכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה".

הרב אליטוב מוסיף לתאר את הרגעים ההם: "הגר"ע ביקש ממני שאבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר"ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך".

ואכן, לבקשת הגר"ע זצ"ל, כתב הרב אליטוב אז דו"ח לרבי מליובאוויטש, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר"ע. מאז, היה הרב אליטוב יוצא ונכנס בבית הראשון לציון, ופעמים רבות היה הגאון הרב עובדיה יוסף מבקש שהרב אליטוב יזכירו בפני הרבי לברכה והצלחה. באותו הזמן אף הורה הגר"ע יוסף לנציגי התנועה הפוליטית שייסד, כי יסייעו לשלוחי חב"ד ככל הניתן.


באותה השנה ביקר הגר"ע יוסף בניו יורק ותכנן לבוא לרבי בעת חלוקת דולרים. הביקור תואם עם מזכירות הרבי, אך בבוקרו של אותו היום הוא חש שלא בטוב והביקור בוטל. "לימים", מספר לנו הרב אליטוב, "הגר"ע תינה בפניי את צערו על כך שלא זכה לפגוש את הרבי".

מסכת מקוואות

בתקופה מאוחרת יותר נבנו ארבעה מקוואות בעולם בשיתוף פעולה בין שלוחי חב"ד לקהילות ספרדיות במקומות כהונתם, כאשר בקשת ה'שלוחים' הייתה כי המקוואות ייבנו בשיטת 'בור על גבי בור', לפי הידורו ההלכתי של אדמו"ר הרש"ב זצ"ל, החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד.

אלא שאז התעוררה בעיה, בשל מורה צדק אחד שטען כי לשיטת הגר"ע אין לבנות 'בור על גבי בור'. חלק מאותם שלוחים ביקשו מהנגיד המפורסם ר' לוי שיחי' לבייב, לפנות במכתב נרגש אל הגר"ע יוסף ולשאול האם נכון הדבר.

"הרב עובדיה זימן אותי אליו לפגישה", מתאר הרב אליטוב את הרגעים ההם. "במהלך השיחה ביקש ממני הגר"ע שאמציא עבורו את כל הספרות התורנית העוסקת בנושא 'בור על גבי בור'. ואכן עשיתי כדבריו. יחד עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד, ריכזנו את כל התשובות ההלכתיות סביב נושא זה והגשנו לפני הגר"ע יוסף".

"במשך כשבוע ישב הגר"ע יוסף על המדוכה ועיין בתשובות אלו, כאשר לאחריהם כתב תשובה הלכתית מפורטת ומנומקת שבה הוא פוסק כי מקווה 'בור על גבי בור' הוא מהודר לכתחילה שבלכתחילה. התשובה, אגב, נדפסה בספר 'טהרת הבית', חלק ג', עמודים שט"ז – שי"ח".
 
הסיוע של הגר"ע לרבני חב"ד

באותן השנים סייע הגר"ע יוסף בבחירת רבנים מחסידי חב"ד למשרות רבנות ברחבי הארץ. "הגר"ע יוסף התבטא כמה פעמים בפניי בהערצה רבה על שליחי חב"ד, ועל כך שעל אף כל עיסוקיהם הרבים בהפצת היהדות – הם בעצמם תלמידי חכמים מופלגים", מספר הרב אליטוב.

בשנת תשנ"ח סייע הגר"ע יוסף למנות את הרב אליטוב כרב המועצה האזורית מטה בנימין, ובשנת תשס"ח הורה לתלמידיו ושומעי לקחו שבקרב הגוף הבוחר למועצת הרבנות הראשית - לבחור ברב אליטוב למועצת הרבנות הראשית על חשבון המכסה של תנועת ש"ס.

לידידו הגה"ח רבי יצחק דוד גרוסמן שיחי' הסביר, כי "חשוב למנות רב חב"די, שליח של הרבי מליובאוויטש, למועצת הרבנות הראשית, שהרי כך יראו שאר חברי המועצת כיצד רב צריך להתנהג - לרדת אל העם שבשדות ולא להמתין שהעם יפנה אל הרב".

לאחר חמש שנות כהונה, שוב הורה הגר"ע יוסף לבחור ברב אליטוב למועצת הרבנות על חשבון מכסתה של תנועת ש"ס. ואכן, גם לקדנציה השנייה נבחר הרב אליטוב למקום הראשון.
 
"יחיד בדורו – לא היה כמוהו"

"בשנת תשע"ב", אומר הרב אליטוב, "ארגנו צעירי אגודת חב"ד חגיגה גדולה ומיוחדת לכבוד סיום לימוד הרמב"ם, כתקנת הרבי. החגיגה לכבודה של תורה נועדה להתקיים באולם הגדול ב'יד אליהו' שבתל אביב.

"הנהלת צעירי חב"ד ביקשה ממני לפנות אל הגר"ע יוסף ולהזמינו לאירוע הסיום לכבוד הרבי ולכבודה של תקנת לימוד הרמב"ם. ואכן, זכיתי להתייצב בראש המשלחת של רבני חב"ד בבית הגר"ע יוסף שברחוב הקבלן 45, על מנת להזמין אותו לחגיגת הסיום. הגר"ע יוסף קיבל את המשלחת בהתרגשות יוצאת דופן".

"הוא ישב עם המשלחת משך שעה ארוכה", מתאר הרב אליטוב, "ופתח בדברי שבח נפלאים ונרגשים על הרבי".

להלן תמלול מלא של דברי הגר"ע יוסף ע"ה, מתוך סרט הווידיאו: "אשריכם ואשרי חלקכם. תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו עד עכשיו. כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו".

עוד אמר הגר"ע יוסף לחברי המשלחת: "הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו, בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו.

"זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. התורה מחיה אותנו. והרמב"ם ע"ה הוא נר לרגלינו. הפסקים שלו, אנחנו לא זזים מהם ימין ושמאל".

בתגובה להזמנה לחגיגת הסיום, אמר הגר"ע יוסף ע"ה: "כמה שמחה יש לי כשאני אבוא. אבל אני תלוי ברופא. אני מקווה שהוא יאשר - ואני אבוא בשמחה רבה. כבוד גדול בשבילי שאני אבוא".

את דבריו בפני חברי המשלחת סיים הגר"ע יוסף בדברי הערצה על מפעלות הקודש של הרבי: "יפה זכותכם ומה נעים גורלכם שאתם הולכים באורו של אותו צדיק, להגדיל תורה ולהאדירה ולזכות הרבים. יפה זכותכם ומה נעים גורלכם, פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. אשרי זכותכם. הקב"ה יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים, לזכות הרבים ללכת מחיל אל חיל".

עקב מחלתו, רופאו לא אישר את בואו. הגר"ע יוסף שלח אפוא את בנו, רבה של חולון הגאון רבי אברהם יוסף שיחי', כשבידו מכתב ברכה מיוחד מאביו.

במכתב כתב הגר"ע יוסף בין היתר: "לאחינו בית ישראל המתאספים לכבודה של תורה לרגל סיום הרמב"ם. באו לפניי משלחת של רבני חב"ד בארץ הקודש, הגאון רבי יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א, ועל ידו ידידי מזכה הרבים הגאון רבי שמעון אליטוב שליט"א, אודות כנס הסיום ללימוד יומי של כל הרמב"ם, בפעם השלושים, על-פי דרכו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, אשר רבים השיב מעוון מכל רחבי העולם, ותיקן ללמוד בכל יום שלושה פרקים ברמב"ם".

הגר"ע משגר ברכות חמות למשתתפים ומאחל להם: "שחפץ ה' בידם יצלח, וזכות מורנו הרמב"ם, הנשר הגדול, תגן בעדכם".

*בהבאת החומרים הסתייעתי ברב אליהו שוויכה שיחי', שליח חב"ד בגוש הגדול, תל אביב.

**הכתבה פורסמה בעיתון 'יום ליום'





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.