1. עמוד הבית
  2. בריאות ומדע
  3. בריא לדעת

תורת הלב: כך תזהו את נורות האזהרה

החלפת מסתמים, החדרת תומכנים, השתלת קוצבי לב ואפילו השתלת לב מלאכותי • תחום הקרדיולוגיה מצית את הדמיון, והודות לטיפולים פורצי דרך, מטופלים רבים יכולים לחזור לאורח חיים תקין לגמרי גם אחרי אירוע לבבי • איך כל זה קורה? פרופ' מיכאל גליקסון מסביר במילים פשוטות את תורת הלב

כתבה אינפורמטיבית , ז' חשון תשע"ט 16/10/2018 11:09

DSC_4643 (1).jpg קרדיט: דוברות שערי צדק

בניגוד לאיברים אחרים שיכולים לחדש את עצמם, כאשר מדובר בלב המצב שונה. "הלב הוא איבר שלא מחדש את עצמו", מספר פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב במרכז הרפואי שערי צדק. "פירוש הדבר הוא שאם אחד החלקים בלב ניזוק, יש צורך בהתערבות חיצונית לצורך תיקונו או החלפתו. הלב הוא בעצם שריר שאחראי על דחיסת הדם והעברתו באופן תקין לכל חלקי הגוף".

לאורך השנים התפתחה רפואת הלב וכיום ישנן מספר דרכים מרכזיות לטיפול בבעיות לב. בלב יש ארבעה מסתמים שתפקידם למנוע דליפה של דם מחלק אחד של הלב לחלק אחר: כאשר אחד המסתמים מתקלקל, יכולות להיווצר היצרות או דליפה של דם.

"אדם שסובל מבעיה במסתם יחוש כאבים בחזה וקשיי נשימה ולא יוכל לתפקד כתמול שלשום", מסביר פרופ' גליקסון. "בחלק מהמקרים ניתן לטפל באמצעות תרופות בלבד, אולם באחרים יש צורך בהתערבות מסיבית יותר. בעבר הטיפול השכיח היה ניתוח, שבמהלכו הוחלף המסתם המקולקל במסתם מלאכותי – מכני או ביולוגי – כאשר מסתם ביולוגי הוא מסתם העשוי מחומרים פלסטיים ומתכתיים, שעליו 'מולבשת' רקמה של בעל חיים שעברה טיפול מיוחד והפכה לעמידה ביותר. לעתים נדירות נעשה שימוש גם במסתם אדם מנפטר.

"גם היום בחלק מהמקרים נדרש המטופל לעבור ניתוח להחלפת מסתם, אולם ההליך המקובל הוא החדרת מסתם חדש באמצעות צנתור בלבד. הצנתר מוחדר לרוב דרך המפשעה ועובר באבי העורקים עד למסתם החולה. המסתם החדש דוחק לשוליים את הישן ומתחיל לתפקד במקומו".

ההליך הצנתורי, אומר פרופ' גליקסון, חוסך למטופל את הצורך בניתוח, ומטבעו הוא הליך פשוט יותר שההחלמה ממנו בדרך כלל קלה ומהירה בהשוואה לאפשרות האחרת. "ישנן גם שיטות אחרות ל'תיקון' מסתמים דולפים או עם היצרות בצנתור. והצוות שלנו בשערי צדק הוא מהמובילים בארץ בנושא זה".

בעיה נוספת שממנה סובלים רבים באוכלוסייה היא היצרות של עורקי הלב. במקרים כאלה מורגש לחץ בחזה וקושי רב לנשום ולתפקד. "מה שמביא ברוב המקרים מזור לעורק הצר נקרא תומכן (Stent), שתפקידו להרחיב את כלי הדם ולשמור על זרימה תקינה של דם מהעורק שהוצר לשריר הלב", מספר פרופ' גליקסון. "מדובר במעין קפיץ עשוי מתכת המוחדר באמצעות צנתר דרך המפשעה ומרחיב את העורק הסתום.

"בעבר נעשה שימוש במעין בלון שהוחדר לעורק הסתום והרחיב אותו. החיסרון העיקרי בטכנולוגיה הזו היה שמטופלים רבים סבלו מהיצרות חוזרת של העורק תוך חודשים ספורים ונדרשו לעבור טיפולים חוזרים. התומכן פותר את הבעיה באופן יעיל יותר ולתקופה ארוכה בהרבה – במקרים רבים לתמיד – ומאפשר למטופל לחזור לאורח חיים תקין. מובן שיכולים להיות מצבים שבהם תהיה לאותו המטופל היצרות נוספת בעורק אחר, כך שיידרש צנתור נוסף, אבל על פי רוב לאחר החדרת התומכן העורק שטופל לא יזדקק לטיפול נוסף בהמשך".

כיוון שהלב, כמו גוף האדם כולו, פועל בהנחיית פולסים חשמליים, קיימת אפשרות להיווצרות נתק חשמלי, כלומר הפרעה בקצב התקין של פעילות הלב. "על הפרעות מסוג זה ניתן להתגבר באמצעות שימוש בקוצב לב", אומר פרופ' גליקסון. "קוצב הלב מורכב משתי אלקטרודות שמוחדרות לחלקי הלב שבהם נוצר הנתק החשמלי ומחלק נוסף שמושתל מתחת לעצם הבריח. הקוצב יוצר מעין מעקף חשמלי לזרם החשמלי החסום.

"פתרון נוסף הוא מכשיר הדומה לקוצב לב בשם קוצב דפיברילטור. מכשיר זה מיועד לטיפול בהפרעות קצב מהירות ומסוכנות שאותן הוא יודע לזהות ולהפסיק באופן אוטומטי על ידי שוק חשמלי, בדומה להחייאה על ידי צוות רפואי. בכל פעם שמתרחש נתק שכזה, האלקטרודות מעבירות זרם חשמלי ללב ומסדירות את קצב הפעימות. הזרם החשמלי מפסיק את הפרעת הקצב באופן מיידי ומאפשר תפקוד יום יומי תקין".

אחד ההליכים הרפואיים המורכבים ביותר הוא השתלת לב מלאכותי בגופו של אדם. פרופ' גליקסון מסביר כי הלב המלאכותי לא מחליף את מקומו של זה הביולוגי, אלא פועל יחד איתו. "הלב המלאכותי מחובר לאבי העורקים וללב החולה, ובעצם מאפשר לדחוף את הדם בלחץ המתאים, כך שיגיע לכל חלקי הגוף בצורה אופטימלית. בגופו של אותו אדם פועלים במקביל שני לבבות – האחד מלאכותי שמאפשר חיים, והשני לב כושל.

"המטופלים שלהם נדרשת השתלת לב מלאכותי הם כאלה שסובלים מאי ספיקת לב קשה, ולעתים קרובות מדובר במטופלים שנמצאים ברשימת המתנה להשתלת לב. ניתוחים מהסוג הזה נמצאים בחזית טיפולי הלב, ובימים אלה נערכים במרכז הרפואי שערי צדק לבצעם. עד עתה מטופלים שנזקקו להשתלת לב מלאכותי הופנו לשני מרכזים רפואיים במרכז הארץ, אולם בעתיד הקרוב תמונת המצב תשתנה וטובי הקרדיולוגים של שערי צדק יציעו גם את הטיפול המתקדם".

פרופ' מיכאל גליקסון- קרדיט: דוברות שערי צדק

שמים לב ללב

איגוד הלב האמריקאי מצביע על שבעה כללים עיקריים לשמירה על בריאות הלב לאורך שנים. לדברי פרופ' גליקסון, מי שיקפיד על אותם שבעה עקרונות יקטין באופן משמעותי את הסיכוי ללקות במחלות לב שונות. קראו את העקרונות וחשבו עד כמה אתם שומרים על הלב שלכם:

  1. הימנעו מעישון.
  2. שמרו על לחץ דם תקין.
  3. שמרו על ערכי סוכר הדם בתחום התקין.
  4. הקפידו על משקל גוף אידיאלי. הכוונה באידיאלי היא לא לאידיאל היופי האוניברסלי, אלא למשקל המתאים באופן מדויק למבנה הגוף, הגיל ועוד, כלומרBMI * שאינו עולה על 25.
  5. שמרו על תזונה מאוזנת, ללא עודפי סוכר ושומנים.
  6. בצעו פעילות גופנית מדי שבוע, למשך 150 דקות. במילים אחרות: שעתיים וחצי (מצטברות) של פעילות אירובית שמעלה את קצב פעילות הלב ומסייעת לו לשמור על חיוניות ובריאות. חשוב לציין כי ההתנהלות המומלצת היא 30 דקות פעילות אירובית ביום, 5 ימים בשבוע.
  7. שמרו על ערכי כולסטרול תקינים.

*BMI: מדד מסת הגוף – משקל (בק"ג) חלקי גובה האדם במטרים בריבוע

 






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.