1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. אבי בלום

הצינתוקים והפאשקווילים של הנשיא טראמפ

את האדישות שהיתה בבית שמש, אנו עלולים לגלות גם ביום הבוחר הירושלמי, מכל הסיבות הלא נכונות והכל כך דומות. עוד כמה ריקודים על הדיו, וקריאות קצובות בסגנון אצטדיון טדי של התוצאות – יגרמו לכך שכל קול קורא שבעולם לא יגרום למצביעים החסידיים לנהור לקלפיות

Print עו"ד אבי בלום, וושינגטון , כ"ט חשון תשע"ט 07/11/2018 08:54

הישר מוושינגטון טראמפ בקונגרס אחרי ההצבעה. צילום: רויטרס רויטרס

שגריר בבית הנשיא

את הפשקווילים ברחובות מחליפות בימות אלגנטיות שהוקמו לשידור התוצאות, את שיחות הטלפון הטורדניות והצנתוקים מחליף השיח האלים ברשתות החברתיות. גם כאן נלחמים על הכבוד, אך לא על כבוד התורה, הרב והקהילה, אלא על כבודם של הערכים הליברליים שנרמסו תחת המגף של טראמפ.

לבוחר האמריקאי יש תמיד יותר מסיבוב אחד לומר את דברו. בשעת קריאת הטור אמורות כבר להתפרסם תוצאות בחירות האמצע בארה"ב - אודותיהן עוד ידובר. בכל מה שנוגע לבוחר הישראלי – אי אפשר להתעלם מהתוצאות המוכחות.

ביקרתי בוושינגטון די.סי. בתקופת אובמה ואי אפשר היה להתעלם מתחושת הדיכאון ששררה בשגרירות הישראלית. מהשגריר ועד לאחרון הדיפלומטים, מהנספח הצבאי ועד לזוטר שבפקידי הרכש של משרד הביטחון – האווירה הייתה כשל אורח מועדף שהושלך מהחדר המוסק והחמים היישר לקור הוושינגטוני המקפיא. רוח המפקד של אובמה השפיעה על הכל ולרעה.

וושינגטון של טראמפ מאירה פנים בשלל גווני השלכת לנציגים הישראליים. על מה שמתרחש ברמה הפוליטית כבר נכתב כמעט הכל, אבל הפן המרתק יותר הוא זה הצבאי. מהזווית הזאת, אי אפשר לזלזל, אך גם לא להפריז, בתרומתו של אובמה כנשיא לעיבוי יכולותיה הצבאיות של ישראל והגדלת הסיוע שאפשר למערכת כמו כיפת ברזל להפוך מחלום למציאות. על הסכם הסיוע הצבאי חתם נתניהו מול אובמה – כשהוא בטוח שהאלנטרטיבה שתוצג לו עם בחירתה של קלינטון תהיה טובה פחות.

איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. טראמפ התזזיתי שעשה את הבלתי ייאמן כשנבחר – ומאז ממשיך לעשות זאת מדי יום - לא מצמץ עד עתה בכל הנוגע לביטחון ישראל. הנספחים הצבאיים של צה"ל יושבים בוושינגטון וגומרים את ההלל על שיתופי הפעולה הנוכחיים. אין אובייקטיביים מהם לבחינת יחסו האמיתי של טראמפ לישראל, כמי שמופקדים אך ורק על התחום הצבאי וחפים מאינטרסים פוליטיים, לפחות בהגדרה.

הנספחים שמסתובבים פה במדים וזוכים למבטים נוקבים של עיניים יהודיות, כמו חייל שמסתובב במאה שערים (מהסיבות ההפוכות, כמובן), מתארים עולם חדש שנוצר בעשר שנות כהונת אובמה. ההתבוססות בבוץ העיראקי בתקופת בוש ג׳וניור גרמה לאמריקאים לריאקציה שהועצמה על ידי אובמה. "הצבא האמריקאי חיפש קבלני ביצוע בכל מקום", מסביר גורם צבאי ישראלי בכיר ששוהה בוושינגטון, "אפילו את הקרב נגד דאעש במוסול, האמריקאים ניהלו בשלט רחוק בלי לסכן אף חייל. שכירי החרב, הפרוקסי, הפכו לשיטת עבודה. באיחור של שנים מפקדי הצבא האמריקאי גילו את המחיר הכואב של התקופה הזאת. לוואקום הזה נכנס הצבא הרוסי שבשנים האחרונות צמצם פערים באופן מרשים ומעורר דאגה כאחד מול הצבא האמריקאי. גם הצבא הסיני, שהפך את יבשת אפריקה למגרש הניסויים הפרטי שלו, צמצם יכולות".

עו"ד אבי בלום

עיני מפקדי הצבא האמריקאי נפקחו לרווחה בעיקר בשנה האחרונה. התגובה שלהם הייתה על גבול ההיסטריה, כשקלטו את עומק המשבר. "קרה להם מה שקרה לנו אחרי מלחמת לבנון השנייה, כשהבנו שהאויב צמצם יכולות בצורה מדאיגה", ממשיך ומסביר הגורם הצבאי הבכיר, "הם הבינו שאין להם את הזמן לבניית תהליכים ארוכים ומסודרים של תכנון והשגת מטרה. במסורת הצבאית האמריקאית תהליך של בניית יכולת חדשה מבשיל בתקופה של כעשר שנים. המפקדים שאיתם אנו יושבים מבינים שאין להם את הזמן הזה, מול צמצום היכולות מצד רוסיה וסין. זו הסיבה לכך שאנו מוצפים בבקשות לשיתופי פעולה. לא מדובר רק ברמת יחסי האנוש בין טראמפ לביבי, למרות שרוח המפקד לא מזיקה. האמריקאים פשוט הבינו שהם מוכרחים להגדיל מחדש את פערי היכולות. הם רואים בנו שותפים טבעיים למהלך, גם בגלל יכולות הלחימה של הצבא הישראלי, דוגמת הפיתוח של מעיל רוח, וגם בגלל הלך החשיבה – בין התכנון למעשה, שאצלנו הוא מהיר בהרבה בגלל האיומים המתחדשים".

הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן השבוע, הם חלק מדפוס החשיבה של השתלטות מחדש על הזירה וקביעת מדיניות צבאית שתגדיל ולא תקטין את הפערים. "לנתניהו יש מזל גדול כשהכל מתחבר לו בקדנציה של הממשל הנוכחי", אומר הגורם הצבאי שמעדיף למעט במילים בהקשרים מפלגתיים, "מה שאני יכול לומר, שמהבחינה הצבאית – הגורמים האמריקאים רואים כיום את הדברים עין בעין כאינטרס שלהם". באומה שמצהירה על אמונתה, היו מכנים את המזל שעליו מדבר הגורם הישראלי – סייעתא דשמיא.

המחנכת בלוך

ציבור המאמינים בארצות הברית נשא השבוע עיניים לבית שמש – שבה מרוכזת קהילה אנגלו-סקסית גדולה ששמה נקשר בהצבעה לראשת העיר עליזה בלוך, שהפתיעה את המערכת הפוליטית כולה.

צריך לומר לזכותה של הנבחרת שהיא משמיעה את כל המילים הנכונות לא רק לפני, אלא גם אחרי היוודע התוצאות. אם לשיח מקרב הלבבות ולבריחה מתוך בחירה מלהיסחף לשיח של הסתה ומדון – יהיו גם קבלות בשטח, בלוך עוד עשויה להתגלות כשוברת שוויון בכל מה שחשבנו על יחסי חרדים-חילוניים בערים מעורבות.

בצד התקווה והמחמאות למי שהשיגה בעשר אצבעותיה תוצאה מדהימה שהכתה את התחזיות (כמו טראמפ לפני שנתיים, אך בשיח ההפוך לחלוטין, מקרב ולא מרחיק), אי אפשר שלא לעשות את חשבון הנפש החרדי, לנוכח התוצאות.
בניגוד לחשבונות-נפש אופנתיים שמוגשים באיחור אחרי חודשים של חיבוטים, לחשבון הזה תהיינה תוצאות מיידיות בירושלים. ערב הסיבוב הראשון נכתב כאן על האדישות בבית שמש שתביא דווקא בעיר המובטחת למפלה חרדית. את האדישות הזאת של אלפי מצביעים חרדים, אנו עלולים לגלות גם ביום הבוחר הירושלמי, מכל הסיבות הלא נכונות והכל כך דומות. עוד כמה ריקודים על הדיו, וקריאות קצובות בסגנון אצטדיון טדי של התוצאות – יגרמו לכך שכל קול קורא שבעולם לא יגרום למצביעים החסידיים לנהור לקלפיות. את חלופת הים הנושנה של חיים רמון ביום הבוחר, הם ימירו בשהות ממושכת במקוואות.

אם דגל התורה וש"ס מעוניינות לסיים את השבוע הבא כשכיכר ספרא בידינו, הן מוזמנות לקפוץ לביקור קצר בלשכתה של המחנכת עליזה בלוך, כדי ללמוד כיצד צריכה להיראות נדיבות של מנצחים, קודם כל בשיח הנכון ובמילים המתאימות.
עוד לא אבדה התקווה שהמנצחים בש"ס ובדגל התורה יגלו נדיבות ויאפשרו להמוני החסידים לנוע לקלפיות, בלי לחשוש מכך שיבוזו להם עם היוודע התוצאות. אם נדיבות המנצחים הזאת לא תוצג פה כאן ועכשיו, כולנו נהפוך למפסידים, בפעם השנייה בתוך שבועיים ימים.

טורו של עו"ד אבי בלום מתפרסם ברשת קו עיתונות





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. צודק, אבל...  


  2. אתה כ"כ מזלזל בחסידים, כאילו שיתרצו בעולם הבא: כמה נערים ליטאים שרו וגרמו לנו להעלות ראש עיר אנטי דתי, ולחלן את עיר הקודש!  (ל”ת)

    מזועזע

  3. צביעות. כשאגו"י ידעו להתחשב בשותפים ולא לקבוע עובדות במחטפים.  (ל”ת)


  4. אבי בלום התותח  

    תושברמה א