1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. הרב בן ציון נורדמן

מיוחד: מי מנהיג ומי נשאר פוליטיקאי קטן?

כבר עכשיו ניתן לסמן מי מנהיג ומי נשאר פוליטיקאי קטן. תכונתו של מנהיג היא למרות הניצחון המתוק, להמשיך ולשתף פעולה ולשלב ידיים, גם עם היריבים | טורו השבועי של הרב בנציון נורדמן

Print הרב בן ציון נורדמן , ו' טבת תשע"ט 14/12/2018 14:29

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: באדיבות המצלם

בכל שנה ושנה עת אנו קוראים את הפרשיות הללו של יוסף ואחיו. כמובן שאין לנו כל שיג ושיח בסודם של קדושים, אך אנו רואים שהתורה מלמדת אותנו על תביעה דקה מן הדקה על האחים הקדושים "'שבטי י-ה", וכפי שמצאנו שהקדוש ברוך הוא העניש ברבות הימים את "עשרת הרוגי מלכות" כחשבון על עשרת השבטים שמכרו את יוסף אחיהם.

לכשנתבונן, ברגעים המרגשים והנעלים של מפגש יוסף ואחיו, אנו עומדים משתוממים. לאחר ניתוק וריחוק של 22 שנים, יוסף מזהה את אחיו ומכיר אותם. הם לא מכירים אותו מפני שבגר והשתנה, אבל הוא זוכר אותם טוב.

ברגעים הללו, בו מתנקז כל הצער הנורא, הגעגוע והריחוק מבית אבא, הוא נזכר בוודאי בשנים הקשות אותו עשה כעבד בבית פוטיפר, את השנים הנוראיות בהן שהה בכלא המצרי על לא עוול בכפו. לאדם רגיל היה מאוד קשה לסלוח ולמחול על מחיקת חיים שכאלו. איש אחר היה מתפרץ ומוכיח את האחים, בפרט מרום מעמדו כמשנה למלך מצרים.

יוסף הצדיק יכול היה להוכיח את אחיו בעדינות ולומר: זוכרים את בעל החלומות שזלזלתם בו ובחלומותיו? הנה הוא עומד לפניכם, החלום קם והתגשם.

אבל יוסף, לא נוקם ולא נוטר. הוא מנהיג אמיתי, ולכן הוא פונה אליהם במילים רכות: "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם". אלו מילים אדירות, איזו גדלות הנפש. אל תתעצבו על כך שמכרתם אותי, כי אלוקים פעל שיהיה כן, לטובה, כדי שאוכל להחיות את נפשכם.

יוסף מוליך אותם בדרך האמונה שליוותה אותו ב-22 שנים האחרונות. לא אתם שלחתם אותי לכאן, גם אם הייתם חלק ממכירתי מצרימה, כי אלוקים עשה כך. זהו לימוד גדול לכל אדם באשר הוא, לפעמים אנחנו חושבים שמישהו עשה לנו או הזיק לנו. לו היינו זוכרים כי לא אנחנו העושים והפועלים, רק יש מישהו מלמעלה שמכון את דרכנו, שוב לא היינו מוציאים תסכול מיותר ו/או נקמה מיותרת במי שכביכול הזיק לנו.

מעשה בתלמיד שהיה מאוד להוט לרכבים. תמיד כשהיה יושב ברכב של אביו היה מבקש לשחק בהגה של הרכב ובהילוכים. בראות האב את ההתלהבות של הבן רכש לו הגה משחק והושיבו לימינו בקדמת הרכב. וכך היה הבן מסובב את ההגה הלוך וחזור ומשוכנע ובטוח כי הוא מוביל את הרכב ומכוון את התנועה.

וכי אנחנו נוהגים אחרת מאותו ילד? וכי מישהו מאיתנו משוכנע כי הוא אכן מסובב את ההגה. והרי אמונתינו הברורה והפשוטה היא כי יש מנהיג לבירה, אנחנו לא יותר מאותו ילד שמסובב את ההגה ומשוכנע כי הוא נוהג...

כלפי מה הדברים אמורים? עברנו בתקופה האחרונה בחירות מוניציפליות, בכל בחירות יש מנצחים ויש מפסידים. דא עקא, גם המנצחים צריכים לדעת כיצד לנצח, וגם המפסידים צריכים לדעת איך להפסיד.

כמובן שמי שניצח ניצח, ובכל זאת יש אבירות של מנצחים, לנקות את הדם הרע שהותירה מערכת הבחירות, לגשר ולהפשיר את הקרח, לקרוא למפסידים ולשתף איתם ידיים בכינון נורמליזציה ובראיית פני העתיד.

לעומתם, גם המפסידים צריכים לדעת לקבל את דין הבוחר. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. הבוחר אמר את דברו, ויש למפסידים להוריד את הראש ולקבל את הדין. ובעיקר לזכור, כי הבחירות עברו וכעת צריך להוריד את מפלס המתח, ולחשוב על העתיד כיצד ואיך ניתן להשפיע גם מהסיטואציה הנוכחית.

כבר עכשיו ניתן לסמן מי מנהיג ומי נשאר פוליטיקאי קטן. תכונתו של מנהיג היא למרות הניצחון המתוק, להמשיך ולשתף פעולה ולשלב ידיים, גם עם היריבים.

---

ועל הכל לזכור שוב ושוב כי "לב מלך ביד ה'". לא לכל הצלחה יש הסבר וגם לא לכל כישלון. להצלחה לא תמיד יש הסברים, לפעמים רואים אדם מצליח ואיש לא מבין למה. לפעמים יש דברים נסתרים שמעניקים לאדם כוחות הנהגה, כמו זכות אבות וכדומה. וכמו שלפעמים אדם מוצלח נוחל כישלון אחר כישלון ללא הסבר והגיון.

המסר של יוסף לאחיו "כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם", צריך להדהד כל העת: לא אתה זה שמנהיג את הרכב, יש מנהיג לבירה!





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.