1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. יהדות

הרבנות ביקשה לעתור, היועמ"ש סירב להציג את עמדתה בפני בג"ץ

הרבנות הראשית לישראל ביקשה להציג את עמדתה בעניין שיפוץ מתחם הכותל שנשלט בידי הרפורמים, אלא שהיועץ המשפטי לממשלה דחה את בקשת הרבנות וסרב להעניק להם ייצוג בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון | "אין לרבנות הראשית מעמד מיוחד או מומחיות מיוחדת"

Print ארי קלמן , א' שבט תשע"ט 07/01/2019 16:52

המאבק בשיפוץ 'הכותל הרפורמי' היועמ"ש אביחי מנדלבליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חשיפה: מסיבה לא ברורה, היועץ המשפטי לממשלה סירב לאשר לרבנות הראשית להציג את עמדתה המשפטית בפני בית המשפט העליון, בעתירה שעוסקת בשיפוץ הכותל הרפורמי, למרות העובדה כי קיימת השלכה הלכתית בעניין, ועל כך ממונה הרבנות הראשית לישראל אשר מתנגדת לשיפוץ המקום.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי יועצו של הרב הראשי הגר"ד לאו - הרב רפאל פרנק, פנה בחודש החולף ליועמ"ש הרבנות הראשית עו"ד הראל גולדברג וביקש ממנו לפעול מול לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בכדי לאפשר לרבנות ייצוג עצמי, במענה לעתירות שהוגשו בעניין ביטול החלטת וועדת השרים שאישרה את שיפוץ "הכותל הרפורמי".

במכתב לגולדברג כותב פרנק, "כידוע לך, הרבנים הראשיים מתנגדים לפרויקט ברחבת הכותל הדרומית. החלטת הממשלה על הפרויקט, במסגרת "מתווה הכותל", התקבלה ללא היוועצות ברבנים הראשיים ועל כן דרשה מועצת הרבנות הראשית להקפיאו", אלא שלטענת הרב פרנק, למרות שהמתווה הוקפא "בניגוד להחלטת הממשלה - החליטה ועדת השרים לאשר את הבינוי".

הרב פרנק טוען עוד במכתבו כי, "החלטת הוועדה התקבלה בלי לשמוע את עמדת הרבנים הראשיים, וזאת למרות בקשתם להופיע בפניה בטרם מתן החלטה. אף עמדת השר לשירותי דת - הממונה על השמירה על המקומות הקדושים ומי שאמור להציג את עמדת הרבנים הראשיים - לא נשמעה".

באופן נדיר, הרבנות הראשית מודיעה במסמך הרשמי שמתפרסם כאן לראשונה, כי היא תומכת בעתירה נגד הממשלה בהחלטתה לשפץ את הכותל הרפורמי וכותבת כי "הרבנות הראשית תומכת בטענות העותרת, ולעמדתה, דין העתירות להתקבל", כך שבית המשפט יורה לבטל את החלטת וועדת השרים שאישרה את שיפוץ המתחם הרפורמי סמוך לשריד בית מקדשנו.

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו

כאמור, היום השיבו לרב פרנק מלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה כי הם דוחים את בקשת הרבנות הראשית לקבל ייצוג עצמאי כשלטענת מנדלבליט, "הואיל והעתירות דנות בשאלות מובהקות של משפט מנהלי הקשורות לעבודת הממשלה, בהן אין לרבנות הראשית מעמד מיוחד או מומחיות מיוחדת, הבקשה לייצוג חיצוני אינה מאושרת".

בתוך כך, לקראת דיון בג"ץ שיתקיים בעוד כשבועיים, הגישה הפרקליטות בשם המדינה תשובה לעתירה שביקשה לבטל את החלטת וועדת השרים שאישרה את שיפוץ מתווה הכותל, תוך שהיא מתעלמת מעמדת הרבנות הראשית בנושא.

המשיבים טוענים כי "יש להורות על דחייתה של העתירה שבכותרת, בהיעדר עילה להתערבותו של בית המשפט הנכבד בהחלטתה של ועדת השרים", שכן לטענתם, "לא נפל פגם בהחלטתה האמורה של ועדת השרים אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט הנכבד".

במענה לטענת העותרת כי ההחלטה על העברת סמכויות שרת המשפטים ושרת התרבות התקבלה שלא בסמכות, מגיבים המשיבים כי "יש לדחות טענה זו. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם סמכותה של הממשלה, ובפרט בשים לב שהחלטתה אושרה על ידי הכנסת".

"בכל הנוגע לטענתה של העותרת, לפיה היה על הוועדה לשמוע את עמדתם של הרבנים הראשיים עובר לקבלת החלטה", נכתב בתשובת המדינה, "הרי שגם דינה של טענה זו להידחות. ראשית, ועדת השרים אינה נדרשת לשמוע את עמדתם של נציגי הדת הנוגעת בדבר עובר לקבלת החלטה. מבירור שנערך עולה כי גם בהתכנסויות קודמות של ועדת השרים בשנים האחרונות לא זומנו נציגי הדת הנוגעת בדבר".

עוד נכתב בתשובה כי "בהתאם לסעיף 28(א) לתקנון עבודת הממשלה, "ישיבות ועדת השרים הן סגורות". בהתאם לסעיף 28(ד) לתקנון עבודת הממשלה, יו"ר הוועדה רשאי להורות על זימון משתתפים נוספים, "אם ראה שנוכחותם חיונית". גם בעניין זה מסור לראש הממשלה, כיו"ר הוועדה, שיקול דעת רחב, כאשר העותרת לא הרימה את הנטל הכבד שיכול להצדיק התערבות בכך".

המדינה טוענת עוד, כי מאחר ועמדתם של הרבנים הראשיים "המתנגדים בתוקף להנחייתו האמורה של ראש הממשלה ואף רואים בתפילת נשות הכותל והזרמים הפלורליסטים משום חילולו של מקום קדוש, דעתם הושמעה בפורומים רבים והיא ידועה ומוכרת", כך שאין צורך להציג את דבריהם בפני הוועדה.






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.