1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

אמו של הנרצח: "הוא מת, והמחבל ימשיך לחיות"

כחודש לאחר הפיגוע המתועב בגבעת אסף, התבשרנו אתמול על לכידתו של המחבל בחיים, לעומת אחיו שנורה למוות בעת היתקלותו בלוחמי הימ"מ | האם השכולה אינה שלימה עם התוצאה וסבורה כי היתה רגועה יותר אם היה נורה למוות: "הייתי יודעת שסגרו איתו חשבון"

Print קובי עוזיאלי , ג' שבט תשע"ט 09/01/2019 08:09

"אני בוערת מבפנים" סמ"ר יובל מור יוסף הי"ד סמ"ר יובל מור יוסף הי"ד צילום: תומר שונם הלוי, פלאש 90

הפיגוע הרצחני בגבעת אסף: אתמול (שלישי) התבשרנו על תפיסתו של המחבל עאצם ברגותי, אשר רצח ביריות את סמל-ראשון יובל מור-יוסף הי"ד, לוחם בחטיבת כפיר, בן 20, מאשקלון ואת סמל יוסף כהן הי"ד, לוחם בחטיבת כפיר, בן 19 מבית שמש.

על פי הדיווח הבוקר ב'ישראל היום', אביו של יובל, מוטי מור יוסף, קיבל את הבשורה על לכידתו של המחבל בסביבות השעה 06:00, כשהיה בתפילת שחרית בבית הכנסת. מכיוון שלא יכול היה לדבר, שיגר הודעה לרעייתו אילנית על תפיסתו.

"עניתי לו 'יימח שמו'", מספרת האם אילנית בראיון ל'ישראל היום' שיפורסם ביום שישי, "הרגשתי שאני בוערת מבפנים", הסבירה האם השכולה והכאובה, "מצד אחד, זה נותן איזו הרגשה של שלמות שתפסו אותו. עדיף לדעת שהוא נתפס מאשר מסתובב חופשי. אבל הכעיס אותי מאוד שהוא חי. אנחנו מתים מבפנים, יובל מת, והוא ימשיך לחיות. אם הוא היה מחוסל, לא הייתי חושבת מה קורה איתו בזמן הזה, מה הוא אוכל ושותה, ומי דואג לו. לפחות זה היה נחסך ממני. הייתי יודעת שסגרו איתו חשבון". 

למרות שחלף כמעט חודש מאז, היא עדיין מתקשה לעכל את הבשורה שבנה מחמדה יובל, כבר אינו בין החיים. הארגזים עם הציוד שלו שהגיעו מהצבא עדיי מונחים סגורים בחדר השינה שלו ועדיין לא נפתחו. 

למשפחה, שתי בנות בגילאים 25 ו-16.5 שנולדו עם תסמונת גנטית הגורמת לעיכוב התפתחותי, פיזי ושכלי. עם זאת הם מעולם לא ביקשו עזרה, אף ששתיהן סיעודיות. מי שמנע מהם זאת היה בנם היחיד יובל הי"ד. "לפעמים היינו מדברים על זה שאולי נביא עזרה, אבל יובל היה מטיל וטו", משחזרת האם ל'ישראל היום' תוך שהיא מוחה דמעה, "היה אומר לנו שהוא כאן, שהוא יכול לעזור. והוא עשה את כל מה שהיה יכול כדי לעזור. היה שולח אותנו לנוח ונשאר לשמור עליהן. מעולם לא ביקשנו ממנו לעשות את זה, אבל הוא התעקש".

"כל מה שהוא אהב בחיים זה נתינה", הוסיף האב מוטי, "והוא עשה את זה עד הרגע האחרון, כשהחליף חבר במשמרת. הרי הוא לא היה צריך להיות שם. הוא היה צריך לצאת הביתה קודם. אבל הוא רצה לעזור, לתת. כזה הוא היה".

כפי שאכן נודע שעות לאחר הפיגוע. יובל לא היה אמור להיות באותה שעה בצומת. הוא החליף חבר לבקשתו ונרצח בעודו בן 20 בלבד. השם יקום דמו ויהי זכרו ברוך. 






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.