1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. יוסי אסולין

שיגעון השמאל והתקשורת לגנץ - יחלוף כמו שבא

השמאל והתקשורת מפתחים תקוות שווא. גנץ לא יושיע אותם מ"קללת נתניהו". אבל כמו חלומות רבים אחרים שנפתחו בתקשורת ברעש גדול ונגוזו בדיוק כפי שבאו - לגנץ אין סיכויים משמעותיים לנצח את נתניהו • טור דעה מאת יוסי אסולין

Print יוסי אסולין , כ"ד שבט תשע"ט 30/01/2019 10:02 עודכן: 31/01/2019 00:19

יאיר לפיד נולד גנץ בנאומו אמש גנץ בנאומו אמש צילום: גילי יערי, פלאש 90

צר לי לאכזב, אבל השמאל והתקשורת מפתחים תקוות שווא. גנץ לא יושיע אותם מ"קללת נתניהו". בטח לא אם ימשיך בדרך הפתלתלה שהתחיל בה בנאומו אתמול, עת יצא לראשונה למצלמות.

נאומו של גנץ אמש היה רצוף בקלישאות נבובות ובססמאות חלולות שאין מאחוריהן כלום ושום דבר. "אין ימין או שמאל - יש רק ישראל לפני הכל", אומר הג'ינגל של החדש של גנץ ומלמד שמעל הכל - לאיש אין אידאולוגיה.

נאומו של גנץ היה בדמותו של המסר הנ"ל, בניסיון לקרוץ למכנה המשותף הרחב ביותר של החברה הישראלית. אבל כשאתה מנסה להתחנף לכל הקהלים, אתה מוצא את עצמך באין ספור סתירות עצמיות. 

גנץ הבטיח להביא פוליטיקה נקייה ממתקפות אישיות ומהטחת העלבות; אך באותו נאום תקף את נתניהו בחריפות רבה וקרא לבית בבלפור ״בית מלוכה צרפתי״, ולאנשיו של רה"מ קרא "ליצני חצר".

גנץ דיבר על המצב "המגוחך" שבו ראש הממשלה נמצא תחת כתב אישום וביקר בחריפות את המתקפות האישיות של נתניהו כנגד המפכ"ל, הפרקליטות והיועמ"ש; אולם סירב להבטיח שלא ישב עם אותו נתניהו "מושחת" בממשלה הבאה.

גנץ דיבר על אחדות ועל שילוב חרדים בחברה; אך הטיף בעת ובעונה אחת על הדרת נשים, העלה את תפוח האדמה הלוהט שנקרא "מתווה הכותל" לאוויר, את סוגית התחב״צ בשבת, ברית הזוגיות ועוד - נושאים, שאיך לומר, לא ממש יביאו לאיחוד השורות בין החברה החרדית לחברה החילונית. יאיר לפיד נולד.

שורות אלו נכתבות בשעות הערב המאוחרות של שלישי, טרם ירידת העיתונים לדפוס. אולם משוכנע אני כי על הבוקר נזכה לאינפלציה של מאמרים משכנעים מאת טובי הכותבים בשמאל על כך שגנץ הוא הוא המשיח החדש והוא שיגאל את השמאל מ"הקללה" שניחתה עליו ורובצת עליו כמשא כבד למעלה מעשור שנים ברצף.

״איך הוא הכניס לביבי באומץ״, יצקצקו כמה עיתונאים, ״סוף סוף מנהיג שיודע לתקוף בלי רחמים. חובת השעה לכל מנהיגי השמאל להתייצב מאחורי האיש״, יאמרו אחרים במאמץ נואש לשנות את המשוואה.

עיתונאים אחרים ידברו על מראהו ההדור, על הצניעות, היושרה והענווה שעוטפים אותו. למעשה, כל סופרלטיב בא בחשבון, אם רק יקדש את המטרה העליונה. המטרה מקדשת את האמצעים.

אבל כמו חלומות רבים אחרים שנפתחו ברעש גדול ונגוזו בדיוק כפי שבאו, לגנץ אין סיכויים משמעותיים לנצח את נתניהו. בוודאי לא בסיבוב הזה. זה לא יצליח, כי כך בדיוק פעלו אחרים בעבר (כדוגמת לפיד), ולמרות שהמקהלה התקשורתית סייעה להם בכל כוחה והייתה שותפה מלאה לקמפיין שלהם, זה לא ממש התרומם.

גנץ ניסה להלך בין הטיפות, לומר הכל בלי לומר כלום - אבל זה לא מספיק בשביל לקטוף את ראשות הממשלה. יאיר לפיד יוכיח. הציבור רוצה דרך ברורה. מה גם שהוא טרם התנסה בזירה הפוליטית. גנץ אמנם שועל בשדה הקרב, אך טירון בזירה הפוליטית.

דווקא מאחד שמגיע ממערכת צבאית היררכית שבנויה על התקדמות אטית ומפרכת המבוססת על ניסיון מקצועי, היה מצופה כי יסיק את המסקנה גם ביחס למערכת הפוליטית ולא ימהר להתיהר (או להתיאר, מלשון יאיר לפיד) ולהצהיר על כוונתו לרוץ לראשות הממשלה.

ועדיין, גנץ הוא טיפל'ה יותר משמעותי מלפיד; בכל זאת, האיש שירת בדרגת הפיקוד הבכירה ביותר. לא שהדבר מהווה תעודת ביטוח - תשאלו את ברק, מופז ויעלון - אבל זה בהחלט משמעותי ומחמיא הרבה יותר מעברו הצבאי של לפיד.

הניסיון הצבאי של גנץ בהחלט מספיק לתפקיד בכיר בממשלה הבאה, שר ביטחון למשל; ראשות ממשלה? עוד ארוכה הדרך.

אבל השמאל מחפש בכל כוחו אלטרנטיבה לנתניהו ולכן הוא יזכה מן ההפקר ונשמע עליו בפול ווליום בכל מרחבי גלקסית התקשורת עד לרגע הבחירות המכריע ועד בכלל.

התהודה הגדולה סביב גנץ מאז נכנס לביצה הפוליטית, ששיאה היה אתמול, היא רק פרומו למה שמצפה לנו בחודשיים הקרובים.






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. גם אם דוב חנין היה נואם באותו מקום, היה מקבל 20 מנדטים  

    שוקי