בדיקת 'בחדרי'
שקד רוצה שופט חרדי בעליון? כבר היה לנו > מי האיש
שרת המשפטים שקד מצהירה שוב על כוונתה למנות שופט חרדי לבית משפט העליון, אך מתברר כי בעבר כבר כיהן שופט חרדי בתפקיד המשפיע • מדוע סירב הרב דיכובסקי להצעת נשיא העליון בהוראת הרב אלישיב להתמנות
- אלי שלזינגר, משה ויסברג
- כ"ז אדר א' התשע"ט
- 7 תגובות
חרדים צילום: Oren Nahshon / FLASH90
"אני רוצה שיהיה שופט חרדי בביהמ"ש העליון, לא הגיוני שפלח גדול של האוכלוסייה לא מיוצג", אמרה אתמול (ראשון) שרת המשפטים אילת שקד, ולא בפעם הראשונה.
"אנחנו מאמינים מאוד בשילוב החברה החרדית בחברה הישראלית" אמרה, וציינה כי "בנט כשר חינוך השקיע בהחדרת לימודי ליבה במוסדות שרצו בכך ונלחם במל"ג ובמשרד המשפטים כדי לאפשר לימודים בהפרדה באקדמיה".
שקד, היא שפעלה למנות את השופטת החרדית הראשונה, חוי טוקר המשמשת כשופטת בית משפט השלום בירושלים. האם אכן אין כלל שופטים חרדים וחרדיות במערכת המשפט? התשובה היא שיש. אלא שמדובר בבודדדים, אך אלה לא למדו וגדלו חרדים.
אלא שמעיון במרשתת, עולה כי בעבר כיהן בבית משפט העליון, חרדי תושב בני ברק, שאף הרבה להתייעץ עם שכנו בעל ה'חזון איש' זצ"ל. מדובר בר' יצחק קיסטר ז"ל, שאף שלח את בניו ללמוד בישיבת פוניבז' והיו מקורבים למרן הרב שך זצ"ל.
בנו הגאון רבי עקיבא קיסטר זצ"ל, כפי שדיווחנו עם פטירתו ב'בחדרי חרדים', שימש כראש ישיבה בישיבת 'יד אהרן' בירושלים, ובנו עו"ד אליעזר קיסטר שימש כיועץ המשפטי של עיריית בני ברק. בתו רוחמה, התחתנה עם בנו של הגאון רבי יונה מרצבך, ראש ישיבת קול תורה.
ר' יצחק קיסטר עלה לישראל בתרצ"ה וארבע שנים מאוחר יותר הוסמך כעורך דין. כעשור לאחר עלייתו לישראל, מונה לשופט בית משפט השלום בתל אביב ע"י המנדט הבריטי, כשנתיים מאוחר יותר קודם לתפקיד נשיא ביהמ"ש שלום בת"א, משם התקדם לשופט ביהמ"ש המחוזי.
"יצחק קיסטר ניהל אורח חיים חרדי. הוא התגורר בשכונת זכרון מאיר בבני ברק, בסמיכות לבית החזון איש, שעִמו הרבה להתייעץ. את בניו שלח ללמוד בישיבת פוניבז', הסמוכה לביתו" נכתב בערך בויקיפדיה.
שלושים שנה לאחר שעלה לישראל, בשנת תשכ"ה מונה יצחק קיסטר לשופט בבית המשפט העליון, שם כיהן במשך כעשור, עד שפרש לגמלאות עם הגיעו לגיל 70.
שופט חרדי בבית משפט העליון, כבר היה לנו. האם חשוב שלציבור החרדי יהיה ייצוג גם בערכאה השיפוטית הכי גבוהה? בהחלט.
גם הגאון רבי שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו, שלאחריה שימש כמנהל בתי הדין, הוצע לו בשנת תשנ"ד על ידי אהרן ברק כנשיא ביהמ"ש העליון, לשמש כשופט בבית משפט העליון, למרות שאין לו רקע משפטי. הרב דיכובסקי התייעץ עם הרב אלישיב זצ"ל, ועל פי המלצתו - דחה את ההצעה.
בראיון שהעניק לפני עשור הרב דיכובסקי עם פרישתו מבית הדין הגדול, לעיתון "בשבע" סיפר כי יצחק קיסטר נכנס לביהמ"ש העליון, רק לאחר שקיבל את הסכמת החזון איש.
"יש מצבים של 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'. ידוע שהדברים הגדולים נחתכים בביהמ"ש העליון. אם הייתי יושב שם" כך הרב דיכובסקי ל'בשבע', "הייתי שליש מתוך ההרכב. שליש זה המון. מדובר פה בדברים גורליים לעם ישראל, שאני משוכנע שהייתי עושה את המאמץ לא רק לא להיות במיעוט אלא ליצור רוב".
באשר להצעה שהוא קיבל לביהמ"ש העליון, אמר "אבל היות והיה מדובר בהכרעה ציבורית לא פשוטה, לא רציתי להכריע עבור עצמי. קיבלתי את דברי הרב אלישיב בנושא הזה". באותה התייעצות פרש הרב דיכובסקי בפני הרב אלישיב את הצדדים לכאן ולכאן, אך הרב אלישיב השיב מיד בלאו מוחלט.
"הוא בעיקר חרד מהעניין של חילול ה', שבעצם לא מספיק לי בית דין רבני אלא יש ערכאה שהיא יותר גבוהה, ביהמ"ש העליון. מה לעשות שזאת המציאות? בי"ד רבני לא מבטל פסקים של ביהמ"ש העליון, וביהמ"ש העליון כן מבטל פסקים של בי"ד רבני" אמר בראיון.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות