1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. גרשון פרוש

נתניהו איננו משיח וגנץ איננו שטן

למרות הפסטיבל סביב ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע, הרי שבפועל המשמעות של ההחלטה אינה גדולה  • במחשבה שניה, כדאי לשמור על פרופורציות גם לגבי התקוות והחששות בנוגע לזהותו של ראש הממשלה הבא

גרשון פרוש , כ"ח אדר תשע"ט 05/03/2019 11:45

פרופורציות רבותי, פרופורציות נתניהו כשר ביטחון בוועדת חוץ וביטחון נתניהו כשר ביטחון בוועדת חוץ וביטחון צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שבועות ארוכים אנו מרותקים לדרמה המתחוללת לנגד עינינו. יגיש כתב אישום או לא יגיש? בתיק 1000, 2000, 4000 או בכולם? באלו סעיפי אשמה?

כל כלי התקשורת מכים בתופי מלחמה, מהדורות חדשות נפתחות בזו אחר זו בקריינות דרמטית ובהדלפות עלומות וממשיכות בניתוחי עומק מלומדים.

בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה, במדיה החברתית, בבתי הקפה, באוטובוסים, בארוחות צהריים, במרכז ובפריפריה, ביום ובלילה, כולם מדברים רק על שאלה אחת – יגיש או לא יגיש.

והנה סוף כל סוף מגיע הרגע המיוחל, יום חמישי לקראת ערב וכל עם ישראל עוצר את נשימתו בציפייה דרוכה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. ואז זה קורה. אביחי מנדלבליט מפרסם את המלצתו להעמיד את נתניהו לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואז...

ואז לא כלום. גורנישט. נאדה.

שום דבר לא השתנה. מי שהאמין בחפותו של נתניהו לפני החלטת היועמ"ש, ממשיך להאמין בה גם לאחריה, ומי שרואה בנתניהו מושחת, היה בטוח בכך עוד טרם נפתחה אפילו חקירה, וגם כעת הוא בטוח שההחלטה להסיר את סעיף השוחד מתיקי 1000 ו-2000 אינה אלא תוצאה של סחיטה באיומים כנגד מנדלבליט.

גם אותם בודדים שאולי ישנו את עמדתם בעקבות ההחלטה להעמיד לדין את ראש הממשלה, לא יעברו מגוש הימין לגוש השמאל, אלא לכל היותר ימירו הצבעה לליכוד בהצבעה למפלגה אחרת שבגוש הימין, דבר שלא ישפיע על סיכוייו של נתניהו להרכיב ממשלה.

ההשפעה של ההחלטה תהיה בעיקר על הווליום של הקקופוניה הסטריאופונית בה הרמקול השמאלי מכריז על הצורך במיגור השחיתות ובהחלפת שיח השנאה של נתניהו בשיח מכבד ומחבר (חוץ משיח השנאה כלפי נתניהו עצמו שאותו כידוע מצווה לשנוא), ומן הרמקול הימני על כך שכולם נגדנו ועל כך שבני גנץ מהווה סכנה קיומית לעם היושב בציון.

אבל לא רק מבחינה פוליטית אין משמעות להחלטת היועץ המשפטי. גם מבחינה משפטית יש לה משמעות מוגבלת. ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע היא רק תחנה ראשונה במסלול ארוך ומפותל שלאורכו זרועות הפתעות לכל הצדדים.

תהליך השימוע לא יתחיל לפני הרכבת הממשלה הבאה, ועשוי לארוך שנה שלמה. המשפט יהיה מורכב מאין כמותו ויתנהל לאיטו עקב זמינותו הנמוכה של ראש ממשלה מכהן (אם נתניהו אכן ירכיב את הממשלה הבאה).

אם משפטו של דרעי ארך שש שנים, הרי שמשפטו של ראש הממשלה עשוי לארוך הרבה יותר מכך, ולאחריו עוד הערעור הבלתי נמנע לבית המשפט העליון במקרה של הרשעה. נתניהו יפגוש ככל הנראה את הכרעת הדין לא לפני הגיעו לגבורות, אולם סביר יותר שעוד מצפות לנו תפניות חדות בעלילה.

הדמיון הפרוע שלי עובד שעות נוספות בהמצאת תרחישים הזויים שעוד עשויים להתגלות כחיוורים לעומת מה שיתרחש בסופו של דבר.

ולא לטעות. אין שום חוק המחייב את ראש הממשלה להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום נגדו. אפילו ההחלטה התקדימית של בג"ץ שחייבה ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום הייתה מרחיקת לכת (ויש אומרים אף חריגה מסמכות), אבל אין שום הליך המחייב ראש ממשלה להתפטר לאחר הגשת כתב אישום נגדו, ויש גם היגיון בדבר שלא לאפשר חילופי שלטון בדרך אחרת מלבד בחירות כלליות.

מלבד "כולנו" של משה כחלון שנוקטת בעמימות, הצהירו שאר מפלגות גוש הימין שהגשת כתב אישום נגד נתניהו לא תמנע את המשך ישיבתם בקואליציה. דעת הקהל עשויה לדחוף את המערכת לאלץ את ראש הממשלה להתפטר, אך במקרה של נתניהו, הקהל שלו איבד כבר מזמן את האמון במערכות הצדק, במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט. בנוסף בואו נזכור שאם גוש הימין יהווה רוב, הרי שגם אם נתניהו יודח, עדיין מי שיחליף אותו יהיה מועמד מהימין.

אינני טוען שמדובר בהחלטה חסרת משמעות, אבל נפח העיסוק בה ויצירת המתח כאילו היא הרת גורל משרתת פחות את האינטרס הציבורי ויותר את האינטרסים הכלכליים של כלי התקשורת ואולי את האג'נדה הפוליטית שלהם.

ואולי את ההבנה הזו, שהעיסוק בפן המשפטי יצא מפרופורציות, ראוי לקחת הלאה גם לגבי שאלת זהותו של ראש הממשלה הבא. יחד עם מפלס הכינרת עולים במקביל גם מפלסי החרדה הקיומית משני עברי המתרס הפוליטי, ואני מציע להירגע מעט ולקחת גם כאן את הדברים בפרופורציה.

הכתרת נתניהו לקדנציה נוספת איננה ערובה למימוש האג'נדה המוצהרת שלו, ומאידך גם מנהיג מהשמאל לאו דווקא יוביל את מדינת ישראל לעברי פחת אם יזכה בבחירות ויקים ממשלה.

כדאי לזכור שממשלת שמאל הביאה אמנם את הסכמי אוסלו, אך ממשלות ימין הביאו את הנסיגה מסיני, את הסכם חברון ואת ההתנתקות. ממשלת ימין התעלמה במשך שנים מירי פצמ"רים בלתי פוסק לעבר יישובי עוטף עזה לפני שיצאה למבצע "צוק איתן", אך גם ממשלת שמאל הנחיתה "עופרת יצוקה" על עזה לאחר שסבלנותה פקעה.

ממשלת ימין גם פינתה ישובים פורחים, וגילתה רפיסות שלטונית שלא הייתה מביישת את השמאל הקיצוני מול התיישבות בדואית בלתי חוקית ופשיעה חקלאית לאומנית.

אביגדור ליברמן, שר ביטחון ימני, התרברב שיחסל את מנהיגי חמאס ("אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון הנייה 48 שעות: או שאתה מחזיר את הגופות או שאתה מת"), אך למעשה לא עשה דבר, בעוד השייח אחמד יאסין חוסל דווקא בעת ששמעון פרס כיהן כמשנה לראש הממשלה.

יצחק רבין הקים ממשלה בשנת 1992 ללא אגודת ישראל, ואהוד ברק הוביל מהפכה חילונית, אך גם נתניהו לא היסס לבסס את ממשלתו על קואליציה נטולת חרדים שניהלה סדר יום חילוני למהדרין בניצוחם של ה"אחים" בנט ולפיד.

ואם בנפתלי בנט עסקינן, האם אין גרעין של אמת באזהרה שלו לפיה נתניהו לאחר הבחירות עשוי לשלב ידיים עם תכנית המאה של טראמפ תוך ויתורים מפליגים לפלשתינאים? מבחינה אישית יהיה זה אולי צעד נבון מצדו כדי לזכות לאותו איתרוג לו זכה שרון בזמן שהוביל את תכנית ההתנתקות.

הקב"ה חנן אותנו בדעת, ואם אין דעת, הבדלה מניין? אנו צריכים להבדיל בין נכון לשגוי, בין מועיל ומזיק. להביע דעה? בוודאי. להעריך תוצאות של מהלך כזה או אחר? בהחלט. אבל לא להשליך את יהבנו על מנהיג כזה או אחר ולחשוב שהוא המשיח ואילו מי שעומד מולו הוא השטן בהתגלמותו.

לפעמים יש צורך בחיזוק האמונה בתורה ובדברי חז"ל כאשר איננו רואים בעיני בשר את קיום דבריהם, אבל כשמגיעים לפסוקים כמו "לב מלכים ושרים ביד ה'" או "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל", אין צורך בשום חיזוק. זה ברור כשמש בצהריים. זה פשוט ככה.




עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. דוד  


  2. מצטרך לדוד מתגובה 1  


  3. מאמר יפה מאוד  (ל”ת)

    ראב"ד הסלבס

  4. בארה"ב  

    ח

  5. לפני שאתה כותב תלמד היסטוריה את שייח יאסין חיסלו ששרון היה ראש ממשלה  (ל”ת)

    ל

    • והמשנה לראש הממשלה היה שמעון פרס.... (ל”ת)

      יהושע