י"א ניסן התשפ"ד
19.04.2024

תעשיית הסלולר העולמית הגיעה לגיל המעבר

לא רק חברות הסלולר הישראליות נמצאות על פרשת דרכים • התחרות הגוברת, השחיקה ברווחיות והצורך במנועי צמיחה חדשים מטרידים את כל באי תערוכת ה-GSMA • כתב TheMarker מדווח מברצלונה

  • ו' אדר התשע"ב
תעשיית הסלולר העולמית הגיעה לגיל המעבר
הודעות כתובות, גם במכשירים הכשרים. צילום ארכיון



מקור גלי החום שמרגישים המבקרים ב-GSMA הוא לא רק השמש הספרדית שמאירה לנו פנים, וגם לא הצפיפות באולמות הממוזגים למחצה. גלי חום מאפיינים תעשייה בגיל המעבר, תעשייה על פרשת דרכים, והפסימיים אף יגידו תעשייה במשבר. הצמיחה המטורפת של תעשיית הסלולר ב-2008-2010, שנות חדירת הסמארטפונים וחבילות הגלישה, מגיעה למיצוי, והתעשייה צריכה לחפש קטר חדש.

"שלב קריטי בשינוי עסקי הטלקום", מכריזה כותרת בעיתון הרשמי של התערוכה. "מפעילות בשווקים רוויים נאבקות במגוון של סוגיות תחרותיות: תחרות מצד מפעילות בשוק המקומי, החלטות רגולטוריות ואיום מצד חברות אינטרנט שפוגעות בהכנסות הקול והודעות הטקסט". נשמע מוכר? מתברר שמה שעובר על השוק הישראלי אינו ייחודי: אתגר תחרותי גדול, רגולציה דוחקת, צניחה בהכנסה החודשית מהמנוי, מעבר לאפליקציות חינמיות כמו Waze ו-WhatsApp וגידול בצריכת הדאטה - שמצריך השקעות רשת שאינן בקנה מידה לגידול בתשלום החודשי של הלקוחות - הן תופעות עולמיות.

המפעילות הרימו ידיים

התערוכה השנה מוכיחה גם שהמפעילות הרימו ידיים בגזרת האפליקציות. הן אפילו לא מנסות להתחרות באפסטור ובאנדרואיד מרקט, או במתכנת הבודד בגראז' באוקראינה. פעם היו כל מיני יוזמות להקים חנות אפליקציות של המפעילה (או של כמה מפעילות, ראו מיזם WAC) או לחזק את פורטל המפעילה, אבל היום כבר כמעט לא מדברים על זה. אפילו קומברס, הפסיקה להציג אפליקציות מגניבות בביתן שלה ומתרכזת במוצרי טלקום קלאסיים.

אז מה עושים? התשובות שנשמעות דומות למדי: פיתוח עסקי התקשורת בין מכונות (M2M), יצירת מערכת תעריפים וחיוב חדשה לחבילות הדאטה וכניסה לתחום התשלומים הסלולריים.M2M היא האפשרות למכור כרטיס SIM לא רק לצרכן הסופי אלא גם למונה החשמל, למוניטור בריאותי כלשהו (שעון דופק, מד סוכר), למכוניות, לאזעקה הביתית וכדומה. נכון, זה מייצר הכנסה חודשית נמוכה מאוד - אבל זה יותר טוב מכלום.

כשמדברים על תמחור חדש בעולם חבילות הגלישה, מתכוונים למשל לחסימה של שירותים מסוימים (סקייפ, Tethering) והנגשה שלהם רק ללקוחות שישלמו דמי מעבר או לקוחות בחבילות פרימיום. זה אמנם מנוגד לעיקרון נייטרליות הרשת, אבל זה בהחלט על השולחן בתערוכה הנוכחית.

וכפי שמסבירה הכתבה, יש עוד הזדמנויות: "מפעילות צריכות לייצר הכנסות משירותים שבדרך כלל טופלו על ידי חברות אחרות". אם חוזרים לביצה שלנו, אז סלקום ופרטנר אכן בונות שירות טלוויזיה מבוססי אינטרנט (OTT), לשתיהן יש תוכניות להשקת שירותי ענן, וגם ניסיונות ראשונים בעולם ה-M2M: סלקום עם בטר-פלייס, פרטנר עם תל-אופן.

התשלומים הסלולריים, זה כבר סיפור מורכב יותר. לאחרונה סלקום מבקשת מיבואניות המכשירים לקבל טלפונים בעלי יכולות NFC, ויש מגעים גם עם חברות כרטיסי האשראי - אבל הדרך עוד ארוכה. בכל מקרה, המפעילות יצטרכו להבין שהביזנס שלהן משתנה במהרה, הגבינה זזה, ובגל הנוכחי תיפגע פחות רק מי שתזוז מהר.
סלולר תעשייה פלאפונים מכשירים כנס ברצלונה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד