י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

אמא בלי אמא: הסידור שבתי לא תקבל למסיבת הסידור

בזו אחר זו קיבלו הנכדות את הסידורים למסיבת הסידור מסבתא, אמא שלי l ועכשיו הגיעה הזמנה למסיבה של הבת שלי ואני מצאתי את עצמי מוצפת ברגשות ובגעגועים

אמא בלי אמא: הסידור שבתי לא תקבל למסיבת הסידור
גרשון אלינסון/פלאש90

היום קיבלנו את ההזמנה הרשמית. ורדרדה, מתוקה ועטורת קישוטים מנצנצים. ביום שני תתקיים בעזרת ה' והמורות, מסיבת סידור. כל האימהות מוזמנות - עם הסבתות והדודות והשכנות וכל מי שבא לה.

לאמא שלי, כמעט כתבתי "שתחיה", היו בלי עין רעה עשרות נכדים. והייתה לה מחברת פשוטה כזו, עם כריכה חומה, בה היא כתבה את תאריך הלידה של כל הנכדים, ואף פעם היא לא הייתה מפספסת. כל נכד קיבל ביום ההולדת שיחת טלפון מסבתא שמאחלת מזל טוב.

זו הייתה רק אחת מהמסורות שלה, ששמרו על המשפחה שלה חמה ומהודקת ואוהבת, מסורות שלקח לנו זמן להבין שהנה הן מתפוגגות ואנחנו מתרחקים - ואין מי שיחבר שוב.

מסורת נוספת של אמי ע"ה, הייתה מסיבות סידור.

לפני כל מסיבה כזו, אמא שלי היתה הולכת לחנות ספרי קודש, ובוחרת לנכדה התורנית סידור בכריכת עור. היא לא הייתה הולכת על הסידורים הקטנים, את אלו היא שמרה לבת המצווה. היא קנתה סידורים גדולים, עם אותיות מאירות עיניים, כדי שהנכדות הקטנות שלה, שזה עתה למדו לקרוא, יוכלו להתפלל, לברך ולקרוא בתהילים מתוך הסידור.

והיא אף פעם לא ויתרה על הברכה, שנכתבה תוך הסידור עצמו, כדי שבכל פעם שהוא ייפתח, יפתח איתו גם הלב החם של סבתא, שתפילות ותהילים היו אחד התחביבים שלה.

כן, אם טרם הבנתן עד עכשיו, אמא שלי הייתה כולה לב. התגובות שלכן לטורים שלי מחזקות בי את ההבנה הזו, למרות שמאז ומתמיד ידעתי. אפילו חברות שלי בסמינר היו רבות מי תבוא אלי אחרי הלימודים להתכונן למבחן, "כי לאמא שלך יש את המרקים הכי טעימים ואת החיוך הכי נעים".

אז יש לנו מסיבת סידור, עוד כמה ימים. וסבתא של הבת שלי תהיה שם, הסבתא השניה.

וגם סידור היא קיבלה - מאבא שלי. קטן ועם הקדשה של שתי מילים, כי אבא שלי לא חזק ברגשות, אבל הוא כל כך משתדל.

ואני, אני שומרת את הדמעות, את הכאב ואת הגעגוע, ומבטיחה לעצמי לחייך ולשמוח במסיבה, להגיד תודה לה' על שאמא שלי זכתה להכיר את הבת הבכורה שלי, אפילו אם זה היה לחמש שנים קצרות מדי, ובעיקר להיות שם בשביל הילדה המקסימה והמתרגשת שלי, ולא לבכות! לא לא לא לבכות!

כי כשזה מתחיל, זה לא יודע לעצור.

אבל עכשיו, עכשיו כשאני יושבת לבד מול המחשב וכותבת, אני קצת, טיפטיפונת, מתפרקת.

ואני אומרת לעצמי שהדמעות האלו שמתגלגלות לי עכשיו על הלחי, הן כדי שאני אוכל להתאפק בעוד כמה ימים.

אני מקווה שאני צודקת.

אשמח שתכתבו לי. ליבי: [email protected]

 

 

 

 

מסיבת סידור סידור יתומה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד