הרב חיים כהן ("החלבן") מגבעתיים - על דמותו ופועלו

לפני למעלה מעשרים שנה, פרץ אחרון קבוצת המקובלים הסודית של תל אביב לתודעה היהודית, ומאז לא שכך הסער. תלמידי חכמים באו לשמוע את השיעורים שלו. ראשי ישיבות עלו להתייעץ איתו. פשוטי עם ביקשו להתברך ממנו. אף אחד לא הצליח לרדת לסוף דמותו הטמירה.

הרב 'החלבן' חיים כהן זצ"ל, שהסתלק מאיתנו ביום שלישי האחרון, השאיר את הגינונים מחוץ למשרד הגבינות שלו, והתעקש להמשיך ללכת בצדי הדרך אפילו שכל האנשים שמסביב פרשו עליה שטיח אדום.

'החלבן' כך כונה בפי כל, היה יושב במחלבת 'דשן' שבבעלותו, כשלפניו ספר חשבונות פתוח והוא היה עונה לשיחות נכנסות: "שלום, בוקר טוב. יש הזמנות? אני רושם. שלוש גבינה. שתיים מהדרין ושתיים רגיל. שתיים ושתיים. שיהיה לך שבוע טוב ומבורך. כל הישועות. תודה". כך במשך שעות עבודה רגילות היה מעביר את חלק מיומו לצד שיעורים בקבלה אותם מסר.

הרב חיים כהן היה יושב בחדר האחורי שבמחלבת 'דשן' ברחוב יגאל אלון, על גבול גבעתיים, באזור התעשייה החדש השוכן בלב שכונת יוקרה.

עם פטירתו בגיל 84, אספנו ב'בחדרי חרדים', פרטים אודות הרב 'החלבן' יעקב כהן זצ"ל. למעשה אין הרבה פרטים ביוגרפיים ידועים עליו, והוא היה הודף את המבררים על קורות חייו.

הוא נולד בעיר יפו לאביו הרב עזרא אליהו כהן, תלמיד חכם, מקובל ממוצא טורקי ובעל בית כנסת בדרום תל אביב, בסמוך לתחנה המרכזית הישנה, שבו התפלל, למד ומסר שיעורים. בצעירותו שימש כסמל משמעת בצה"ל, וכבר אז התקרב לחכמת הקבלה. בעשר שנים האחרונות התפרסם והפך לרב עבור מאות תלמידים המגיעים לדרוש בעצתו ולקבל את ברכותיו, ואף בכירי הפוליטיקאים ומנהיגי המדינה השכימו לפתחו וחיפשו הכוונתו.

בכתבת פרופיל שפורסמה אודות הרב 'החלבן' במגזין 'בקהילה', כתב אז אהרן קליגר, "ככל שאתה מתקרב לאישיות הפלא הזאת - יהודי לבוש בבגדי פועלים, זקנו מגולח וכולו אומר מסתורין - אתה מתרחק מהבנת העומד מולך ואין לך אלא לחוש בעצמך שסוד ה' ליראיו. שומה עליך להתרחק קמעא עד לשנות השישים הנשכחות".

"החלבן" בכתיבת ספר תורה בחודשיו האחרונים. צילום: שוקי לרר

'החלבן' זצ"ל ינק תורה וגדולה מרבי יהודה זרחיה הלוי סג"ל, רבה של שכונת קריית שלום במשך חמישים שנה וחבר אגודת הנסתרים.

על פי המיתוס, 'החלבן' גילה את "כוחות העל" הטמונים בו, כבר בהיותו בן שש, אז הפנה אותם לאבחון אודות טיבן של כוסות שתייה. כשהיו מעמידים בפניו כוס, היה קובע האם הוטבלה או לא. את תורת הסוד, כך מספרים, למד 'החלבן' עם ואצל גדולי המקובלים מסוגו: ר' פטילאון - "המקובל הצייר", ר' משה יעקב רביקוב - "הסנדלר" ור' יוסף וולטוך - "מנקה הרחובות".

מאז היותו ילד רך בשנים, הוא גילה עניין גובר והולך בספרי הקבלה שעל המדף של אביו, עלעל ורכש בקיאות מדהימה. "אליה התלוו כוחות מופלאים כמו יכולת להבחין במה שאחרים אינם מבחינים", סיפרו מקרוביו של 'החלבן'. האב לקח אותו לשיעורי חבורת המקובלים והוא נעשה לתלמיד מן המניין.

התגלותו פרצה לפני כשני עשורים. תלמידיו חלוקים בגורם: ישועה שחולל לאדם שבא לבית המדרש של אביו, או עצה טובה שהעניק לאחד הלקוחות במחלבה. כך או כך, לפתע יצא שמעו למרחוק. הוא, שבמשך שנים העביר את ימיו בסתר וכבר הגיע לגיל מופלג, קיבל הכרה בכל קצוות הארץ.

בתפילה בבית מדרשו

ועם הפרסום והתהילה בא גזל הזמן. אלפים צבאו על דלתותיו. הרב 'החלבן' היה מתפלל בבית כנסת בגבעתיים, שבו אף מסר את שיעורו הקבוע בכל יום שלישי בהשתתפות מאות, ודאג לבית הכנסת של אביו בתל אביב. את כל אחד מהמקומות האלה הציפו המונים, רובם בבקשת ברכה והתייעצות. וזכה ונפטר ביום שלישי בשעה הקבועה שבה מסר את השיעור.  

בשיעור המפורסם שנערך בבית הכנסת 'בית יוסף', היה מאלף את השומעים בדברי ביאור על אגדות חז"ל. לא בקבלה, לא בהלכה. שיעור עממי, בעניינים המובנים ומתקבלים על לב שומעיו. את הנסתר השאיר לזמני הלימוד המיוחדים שלו עם גדולי ישראל, כמו הגר"ד בצרי שהספידו במסע הלוויה. דברי תורתו הודפסו במאסף התורני 'אסרי לגפן', שו"ת בנושא קבלה. בהמשך יצאה גם סדרת הספרים 'טללי חיים', המקבצת את שיחותיו על התורה ועל הימים הנוראים, וחוברת אודות הפיוט 'אנא בכוח'.

בנוסף, הוא נחשב למקורב לשורת אדמו"רים בעבר ובהווה, כמו לאדמו"ר הרמ"מ מלעלוב זי"ע ולבנו האדמו"ר רבי שמעון מלעלוב זיע"א. תלמידי חכמים רבים השכימו לפתחו, ביניהם ראשי ישיבות ליטאיים, פוסקי הלכה וצורבים שלא נוהגים לסבוב בבתי מקובלים. "החלבן היה שונה", סיפרו מקורביו.

במעמד פדיון פטר חמור

במהלך השנים, זלגו לביתו גם פוליטיקאים, שבאו לשאול בעצתו. חברי הכנסת של ש"ס, בראשות היו"ר אריה דרעי, הגיעו ושמרו על קשר עז. בטרם שב דרעי לכהן כיו"ר ש"ס, היה 'החלבן' שותף במגעים בינו לבין אלי ישי וניסה לגשר. משכשל, בירך את השניים בהצלחה ואמר שש"ס בראשות ישי תקבל 13 מנדטים בעוד מפלגתו של דרעי תקבל 14 מנדטים. אחד האירועים הפוליטיים המשמעותיים שהשתתף בהם היה טקס פדיון פטר חמור שהתקיים בישיבת 'שאגת אריה', מול כלא מעשיהו בתקופת המאסר - אירוע שהעצים את תדמיתו כמי שמעורב היטב במתרחש בצמרת התנועה.

בעבר הרבה להתבטא בנושאים פוליטיים. הוא היה ידוע בדעותיו הימניות המוצקות ודאג להדגיש אותן בפני גורמים מדיניים שעלו אליו. אבל בשנים האחרונות ממעט להתערב. כמה ממקורביו תולים זאת בדרשה שנשא על מלחמה קשה צפויה. "יהיו נהרות של דם", אמר. האזהרה נטעה חשש גדול בלב תלמידיו, והוא החליט לחדול מכך.

בצעירותו עם הנגיד ר' שלום פישר

גם לאחר שיצא לאור לא היה מוכן 'החלבן' לקבל כסף או תמורה עבור ברכותיו, ושמר על אורח חיים ספרטני. "הרב היה ישר דרך ונקי כפיים והווה דוגמה עבור אנשים בעלי אמצעים הבאים אליו כיצד יש לנהוג", אומר לנו תלמידו, "לא היה לו בעולמו אלא את צדקותו. הרבה בני ישיבות היו מגיעים אליו בדיוק בגלל זה. צניעות יחד עם גדלות בהבנת נפש האדם ובירידה עד חדרי הלב. לא פעם ראיתי משגיחים ואנשי חינוך שבאים ומפרטים לפניו מקרים עם בני נוער וצעירים וממתינים להכרעתו".

בקרב הציבור הוא מפורסם כמי שקרא על המצח. אדם שמגיע אליו, מספרים, שומע מענה לבעייתו בטרם שטח אותה. אבלים באים, ובטרם ניגשים אליו הוא מקדם אותם בנחמה. מגישים לו מכתב, והוא מייעץ לגבי תוכנו בלי לפתוח אותו.

הצלם נפתלי לרר סיפר ל'בחדרי חרדים' אנקדוטה מעניינת מזכרונו, "כשהגעתי לגיל בר מצווה נכנסתי עם אבי לביתו והזמנתי אותו לשמחה, הוא בירך אותי ואמר שלא יוכל לבוא ובתמורה הוציא לי 300 שקל מתנה, נדהמתי מכך, דבר שלא ראיתי אף פעם, אני הלכתי וקניתי אופניים בכסף".

החלבן עם הצלם נפתלי לרר. צילום: שוקי לרר

נחום לנגנטל, חבר כנסת מטעם המפד"ל בעבר, סיפר בעבר ל'ישראל היום': "אני בטוח שאנשים יחשבו שקרה לי משהו ואולי השתגעתי, אבל זה ממש לא ככה. לרב הזה יש כוחות עליונים. אי אפשר להסביר את זה אחרת. לדוגמה, בשנת 96' הייתה המפד"ל סיפור הצלחה גדול ועלתה לתשעה מנדטים. הייתי אז מנכ"ל משרד התחבורה ושאלתי אותו אם הוא ממליץ לי ללכת לכנסת. הוא אמר לי בפירוש להתמודד ושאני אבחר למקום חמישי למרות שהיו הרבה יותר פייבוריטים ממני ושרים מכהנים. הוא טען שהמפלגה תקבל רק חמישה מנדטים בבחירות הבאות ושאני אהיה בפנים. כעבור ארבע שנים זה בדיוק מה שהיה: זבולון המר נפטר, חנן פורת עזב, הסיעה התפצלה, המפלגה ירדה לחמישה מנדטים ואני נכנסתי למקום החמישי. היו איתי עוד אנשים בחדר שלא הבינו איך הוא אומר דברים כאלה. המפלגה הייתה באופוריה. והנה הוא צדק".

"במקרה אחר הבאתי אליו אישיות ציבורית מוכרת וחשובה. אדם שהגדיר את עצמו כמי שלא רואה נחת כי היו לו שלושה ילדים לא נשואים. הרב אמר לו: 'אל תיכנס ללחץ. בשנה הבאה תבוא אליי עם שלוש בשורות'. ובאמת, בשנה אחת שלושת ילדיו התחתנו. אי אפשר להסביר את זה אחרת מלבד העובדה שיש לו כוחות מיוחדים. אין חוכמות. הוא פגע לא רק בדבר אחד או שניים, אלא בהרבה יותר מזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!