בין כסה לעשור
מה עשה כרמלי בעשרת ימי תשובה באתיופיה
באחת ממסעותיו של יצחק כרמלי, הגיע למקום היהודים המתגוררים באתיופיה • כיצד היו לבושים? איך נקרא בפיהם יום כיפור? מי הם אותם שמוגלצים? ומה הרגיש כרמלי באותה תפילת מנחה?
כרמלי באתיופיה צילום: יצחק כרמלי
"עשרו ינסחה קנוף". איסתראי - חג הראיה, כך הוא נקרא בפי העדה. יום בו ייראו כולם בבית הכנסת המכונה בפיהם: מסגיד, מלשון סגידה.
ההכנות יחלו מיום ברקן סרקה א' תשרי, ראש השנה. עשרת הימים שיבואו אח"כ נקראים עשרו ינסחה קנוף, ימים בהם נוהגים בית ישראל שבאתיופיה להיטהר בטבילות ובתפילות, בעיקר בעשיית שלום בין אדם לחברו ואשתו.
יצחק כרמלי מספר ל'בחדרי חרדים': הייתה לי ההזדמנות לפגוש אותם בימים שקדמו ליום כיפור הנקרא בפיהם גם חג יוסף הצדיק.
היה זה לפני יותר מ-20 שנה, פגשתי אותם בתפילת מנחה, כולם לבושים בבגדי לבן כמלאכים, הם התכנסו במסגיד שבמחנה שולה, בפאתי אדיס אבבה, לא רחוק מהשגרירות הישראלית. אותו מחנה יאכלס שנים אח"כ את הפלשמורה, אלו הם בני הקהילה שהתנצרו ואינם יכולים לעלות ארצה ע"פ חוק השבות. היתה שם אוירה של ימים נוראים, רעד ופחד מפני היום הקדוש.
ממשיך כרמלי ומתאר: השמוגלצים - כהני הדת והקייסים לבשו כאמור בגדי לבן, הילדים התרוצצו יחפים בבגדים מטולאים ופרומים למחצה, בעזרת הנשים הצטופפו עשרות נשים לבושות אף הן בלבן, הן לא נעו ולא זעו. שמעו ולא הוציאו הגה, את ההתרוממות הרוחנית שחוויתי באותה תפילת מנחה, לא אשכח לעולם!
מסיים כרמלי במשפט אחד: אמת מה נהדר, היה אותו מראה.
בברכת גמר חתימה טובה.
יצחק כרמלי עיתונאי וחוקר תפוצות ישראל
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות