י' ניסן התשפ"ד
18.04.2024
צאצא למגורשי ספרד

שורשיו של מנכ"ל 'פייזר' נטועים עמוק בקהילה היהודית האמיצה

מנכ"ל פייזר אלברט בורלא התפרסם בשנה האחרונה שלא באשמתו, הנגיף שתקף את העולם הציב את פייזר בחוד החנית במאבק בתחלואה המתפשטת ואת העומד בראשה לרכוש שם עולמי | הוריו של בורלא ילידי סלוניקי שביוון הקהילה היהודית שכונתה ירושלים ד'בלקן, שרדו את מלחמת העולם השנייה ודחפו את בנם לרכוש השכלה | התפוח לא נפל רחוק מהעץ

שורשיו של מנכ"ל 'פייזר' נטועים עמוק בקהילה היהודית האמיצה
סמטה ביוון צילום: יצחק הררי - פלאש 90

יהדות סלוניקי המפוארת הוציאה מקרבה אישים ידועים כמו ליאון רקנאטי, מייסד בנק דיסקונט, המתאגרף שלמה ארוך, ששרד את אושוויץ בזכות קרבות הראווה בהן השתתף במחנה, ועוד רבים וטובים, כעת מצטרף לרשימה גם מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא, שעד לפני כמה חודשים היה אלמוני לחלוטין.

בפוסט מעניין מספר @Judeoespanol בטוויטר על מנכ"ל פייזר. בזכות החיסון של "פייזר" שבראשה הוא עומד, הוא חולל תמורה רדיקלית בהתמודדות עם מגפת הקורונה.

אלברט, שנולד בסלוניקי בשנת 1961, צאצא לשושלת בורלא המפוארת שהגיעה לעיר לפני 600 שנה מספרד אחרי הגירוש. אבות אבותיו עגנו בעיר הנמל היוונית אחרי הזמנה של הסולטן הטורקי באיזיט השני, שביקש ‏לייצר צמיחה כלכלית באימפריה, והכיר בכישרונם של היהודים בתחומי המסחר והפיננסים.

תחת האימפריה העות'מנית זכו יהודי סלוניקי לחופש פולחן ולחירות תעסוקתית, מה שהוביל לשגשוג של בני הקהילה בכל תחומי הפרנסה ממלאכה זעירה כמו צביעת בדים, בנקאות וספנות, ועד מסחר ביהלומים ותכשיטים.

במאות ה-16 ‏וה-17 ידעו יורדי הים שאין זה מומלץ לעגון בנמל של סלוניקי בשבת. המנופים מושבתים, העגורנים נחים, והסוורים? הם מן הסתם מתפללים בבתי-הכנסת בעיר או שרים פיוטים סביב שולחן השבת.

באותה תקופה הייתה סלוניקי הגדולה והחשובה ב"ערי היהודים" בעולם, ואולי הגדולה שבקהילות ישראל כמו אחיותיה מהמזרח ‏שספגו את אווירת ארץ ישראל, למשל וילנה, שכונתה "ירושלים ד'ליטא", ולובלין, שכונתה "ירושלים ד'פולין" זכתה גם סלוניקי בתואר הכבוד "ירושלים ד'בלקן".

נמל סלוניקי, יוון\\צילום:Pixabay

ביום שבת, ה-11 ביולי 1942, 3 חודשים לאחר פלישת הגרמנים ליוון, ניצטוו כל יהודי סלוניקי בני 19–45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9,000 יהודים עמדו ‏בשמש הלוהטת ואולצו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד, לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. לאחר המחזה המשפיל, שכונה "השבת השחורה", נשלחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה.

הישרדותם ועוז רוחם של יהודי סלוניקי במחנות היו לשם דבר. הגאווה, הרעות, ורוח החירות שנטבעו בהם לא נסדקו גם לנוכח הזוועות. ‏"לידי עומדת קבוצת יהודי סלוניקי הנפלאים והנוראים" כתב פרימו לוי ביצירתו "הזהו אדם" שתיארה את חוויותיו מאושוויץ "יהודי סלוניקי שהשתלטו על המטבחים ועל העבודות בתוך בית-החרושת הם יהודים שאפילו הגרמנים מכבדים. הפולנים יראים מפניהם. זוהי להם השנה השלישית במחנה, ואיש אינו יודע טוב מהם ‏מה טיבו, שרים כל הזמן, רגליהם חובטות באדמה לפי הקצב והם כשיכורים מהזמר".

מבין 43,850 יהודי סלוניקי שנשלחו לאושוויץ, 11,500 ניצלו בסלקציה. מתוכם שרדו כאלפיים בלבד. ביניהם גם הוריו של אלברט בורלא, שבחרו אחרי המלחמה להישאר בעיר מולדתם.

באחד הראיונות לתקשורת סיפר אלברט בורלא, כי ‏למרות שהיה דור שני לניצולי שואה, הוא גדל בבית שמח ומלא חיים. קרובת משפחה מספרת שהוריו של בורלא דחפו אותו לרכוש השכלה. אלברט הצעיר לא אכזב, ושכאמו חזרה מאספות הורים, מספרת אותה קרובת המשפחה, היא הייתה מלאת גאווה מההישגים של בנה.

חברי ילדות מתארים את אלברט בורלא, כנער צנוע עם ‏"כוח שקט" ויכולת התמדה. אבל אף אחד מהם לא חלם שיום אחד הוא יעמוד בראש אחד התאגידים הגדולים בעולם. אבל לבורלא הצעיר היו תכניות אחרות. אחרי שסיים את הדוקטורט שלו בבית הספר הווטרינרי של "אוניברסיטת אריסטוטלס של סלוניקי", הוא הצטרף בשנת 1993 לחברת פייזר, שם סלל את דרכו, בדרכו ‏– צניעות ועבודה קשה – לצמרת עד שמונה למנכ"ל בשנת 2019.

אלברט בורלא מחלק את זמנו בין שבע ערים שונות בארבע מדינות שונות, כשנשאל מה הזהות אליה הוא הכי מחובר, ענה: "אני מרגיש מאה אחוז יווני ומאה אחוז יהודי". אנו שולחים לו תודה מקרב לב בשם העם היהודי בפרט והאנושות בכלל.

חברת פייזר סלוניקי יוון

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד