ט"ז ניסן התשפ"ד
24.04.2024
מדבר שקר תרחק

ה'פייק ניוז' חוגג בימים אלו: כך נזהה ונתמודד עם התופעה

בימים אלו בין מבצע בעזה לפרעות בערים המעורבות, מופץ מידע שקרי לחלוטין אשר מטרתו זריעת הפחדה בציבור. אז איך תדעו לסנן את המידע שאתם נתקלים בו ברשתות החברתיות השונות ובייחוד בוואטסאפ

ה'פייק ניוז' חוגג בימים אלו: כך נזהה ונתמודד עם התופעה
אילוסטרציה צילום: unsplash

בתקופות לחוצות ומאיימות, אנו לעתים נתקלים בהודעות אשר מתגלגלות ומופצות ברגע אחד לכל המדינה. גם כעת כשאנחנו נמצאים במצב בטחוני מאיים, יש מי שמנצלים את ההזדמנות לזרוע פחד ובהלה בקרב הציבור. לצערנו, לפעמים זה קורה גם בלי סיבה מיוחדת או תועלת לשולח.

פייק ניוז הן ידיעות כוזבות אשר מופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאינטרנט. הן דומות לחדשות אמיתיות אבל מדובר בתכנים לא אמיתיים, שהומצאו במטרה להטעות את הקוראים.

חשוב להבין - אם משהו מרגיש כמו פייק ניוז, ככל הנראה מדובר בפייק ניוז.

דוגמה להודעת פייק ניוז שהופצה בימים האחרונים, היא ההודעה שמבקשת לשים לב "לא לפתוח דלתות, ערבים דופקים על הדלתות בתור מתחזים ואמרו בחדשות שזה הגיע גם לרמת גן. תהיו ערניים תשלחו לחברים ומשפחה". מה המטרה של ההודעה? זריעת פחד ובהלה על רקע ימים לא פשוטים שעוברים עלינו.

פייק ניוז: "ערבים דופקים על הדלתות".

יש לכם ספק לגבי מסר שקיבלתם? חברת אבטחת המידע ESET מציעה לעשות את הדברים הבאים:

  • כלל מנחה – בתקופות לחוצות, יהיו מי שיפיצו הודעות מאיימות ומטרידות שזורעות בהלה. גלו ערנות לגבי מסרים מאיימים שמופצים בתקופה כמו המשבר הנוכחי. גם בתחילת מגפת הקורונה יכולנו לראות הודעות רבות שהבטיחו תרופה למחלה, מלאי מסכות או אלכוג'ל במתנה וגם הפחדה.
  • האם שמעתם על המקרה שמפורט בהודעה, אך ורק בהודעת וואטספ? סיכוי סביר שמדובר בשמועה או מידע לא אמיתי. בהודעת וואטספ תוכלו גם לראות את הכיתוב (סימנו בצהוב) Forwarded many times, אשר נועד בדיוק להתמודדות עם פייק ניוז והבנה שמדובר במידע שמופץ בהודעות שרשרת וחשוב לדעת את זה.
  • שאלו את עצמכם האם התוכן נראה לגיטימי?
  • מהי לשון המסר: מסר שמנוסח בשפה עילגת ומלווה בשגיאות כתיב ככל הנראה אינו מסר אמיתי. בכל המקרים כאשר גופים חשובים כמו צבא או ממשלה מוציאים מסר לתקשורת, הם בודקים אותו מכל הזוויות לראות שהוא מנוסח כראוי, רהוט, חד וברור. במידה וזה לא המצב, ניתן להניח כי מדובר בתוכן שאינו אמיתי.
  • האם הידיעה פורסמה בעוד גופי תקשורת אמינים שאתם מכירים? או רק במקום אחד שאינו מספיק מהימן?

 

תוהים לגבי תוכן שקיבלתם במייל?

  • בידקו את זהות שולח המייל: קיבלתם מייל שיש לכם ספקות באשר לאמינות שלו? עשו את הצעד הבא ובידקו את כתובת השולח, האם היא נראית אמיתית או לא. למשל: ברב הגדול של המקרים, שולחים אשר הם רשמיים או בשם ארגון מסוים, יהיו בעלי כתובת מייל מזוהה, למשל Yossi@norganization.co.il. אם אתם רואים שקיבלתם מייל כשלאחר סימן ה-@ מופיע יותר מאשר שם החברה, ככל הנראה יהיה מדובר בשולח לא אמין.
  • אל תקליקו על תוכן או קישורים ממקורות לא ידועים אלא אם אתם בטוחים לחלוטין כי הם אמינים.
  • הימנעו מכל תקשורת אשר מבקשת מכם פרטים אישיים. גם אם משרד הבריאות שלח לכם כביכול מסר שנראה אמין, עדיף ליצור קשר בנפרד ובאופן ישיר (למשל פניה טלפונית או מייל יזום) על מנת להבין האם אכן זה תוכן או בקשה אמינים.

והכי חשוב - קיבלתם ידיעה שאתם מאמינים כי היא פייק טוטאלי? הימנעו מלהפיץ אותה הלאה, ככל שנפיץ פחות, היא תקבל פחות במה.

פייק ניוז חברת ESET

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד