להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
סיפור והקשרו לפרשת השבוע
המשימה הקשה שנתן המורה לתלמידיו: "כך מצליחים לבצע אותה"
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על מורה שנתן משימה לתלמידי כיתתו, כאשר בפעם הראשונה לא הצליחו התלמידים לעמוד במשימה ובפעם השניה הצליחו לעשות זאת בקלות, כיצד ייתכן? ומה היה הפתרון? | עם הקשר נפלא לפרשת השבוע פרשת ''בא''
- הרב יצחק פנגר
- ה' שבט התשפ"ב
מנפח בלונים צילום: Pexels
מורה חילק לכל ילד בכיתתו בלון. כל ילד התבקש לנפח את הבלון שלו, ולכתוב את שמו עליו.
לאחר מכן כל 40 הילדים התבקשו לקחת את בלוניהם, לשחרר אותם בתוך חדר ריק ולצאת ממנו. המשימה שהוטלה עליהם הייתה כזו: בתוך שתי דקות הם צריכים להיכנס לתוך החדר, ושכל אחד יצא עם הבלון שלו.
השעון הופעל, והילדים נכנסו במרוצה לתוך החדר. כל ילד מנסה למצוא את הבלון שלו. הבלונים עפים באוויר, הילדים צועקים, הבלגן חוגג וכעבור שתי דקות, רק בודדים מצאו את בלוניהם, ורובם יצאו מאוכזבים וכעוסים.
ואז אמר המורה: עכשיו היכנסו שוב לחדר, כאשר המטרה היא שכל אחד יצא עם הבלון שלו, אך הדרך תהיה שונה: כל אחד שמוצא בלון - יסתכל על השם שמופיע עליו, וייתן אותו לילד שהבלון שלו. יש לכם עבור זה שתי דקות – התחילו... בתוך פחות מדקה כל ילד יצא עם הבלון שלו, לאחר שהוא הביא את הבלון שמצא למי שהבלון היה שלו, והוא עצמו קיבל את הבלון שלו מילד אחר.
בפרשתנו, פרשת בא, מובאות שלוש המכות האחרונות (כשם הפרשה "בא", בגימטרייה = 3). במכת חושך כתוב: "לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו". ביאר הרב הקדוש החידושי הרי"ם זצ"ל, כי החושך הכי גדול הוא כשלא ראו איש את אחיו – כשאיש אינו מתבונן בחברו להיטיב איתו ולעזור לו.
במכת חושך מתו ארבע חמישיות מעם ישראל – כיוון שהיו ביניהם אנשים שלא האמינו שזה אפשרי לצאת ממצרים, וחלקם אף לא רצו כבר לצאת.
בשביל שמשהו ישתנה - צריך להאמין, צריך לרצות. הבה נאמין שהעולם יכול להיות טוב יותר, מאיר יותר. הבה נרצה לחיות בעולם כזה.
הבה נתרום את חלקנו לעולם מאיר יותר. ואם אתם מכירים מישהו שאולי לא בהכרח ראוי לחמלה שלכם, בכל זאת תיתנו לו, וייתכן ותגלו שדווקא הוא או היא צריכים את זה הכי הרבה.
שבת שלום.
שלכם, יצחק פנגר.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות