כ"א ניסן התשפ"ד
29.04.2024
רמאדן כרים

מדוע חודש הרמאדן הופך כל שנה לאיום ביטחוני על ישראל

כולנו מכירים את התחושה של סוף הצום, במיוחד הצומות של חודשי הקיץ. רעב, צמא, החום מכביד וכל דבר מעצבן אותנו, הצעירים הערבים מסתובבים כך במשך חודש שלם והשייח'ים במסגדים מנצלים את הסיטואציה להסתה ולהלל את השאהידים. וכך, במקום שהחודש הקדוש לאיסלאם בו אמורים להתחזק בקיום מצוות האיסלאם, צעירים רבים יוצאים מוסתים ובקלות יכולים לבצע פעולות טרור ולהבעיר את השטח

מדוע חודש הרמאדן הופך כל שנה לאיום ביטחוני על ישראל
מסגד צילום: מתוך הסרטון

חודש הרמדאן הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. המוסלמים והמוסלמיות נוהגים לצום במהלך היום, לא לאכול ולא לשתות, ולשבור את הצום בארוחה גדולה רק לאחר שקיעת השמש, ארוחה הקרויה איפטר. במהלך היום אסור לעשן , ובמהלך החודש לא נערכות חתונות. בניגוד לימים המתוחים לרוב, הלילות בחודש הרמדאן הם בעלי אווירת חג.

משכו של החודש 29 או 30 ימים, ולקראת סיומו חל לילת אל-קאדר שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של הקוראן למוחמד. בסיומו של החודש חל עיד אל פיטר, מועד מוסלמי החל ב־3 הימים הראשונים של חודש שואל (החודש הבא)

בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, כשתאריך הרמדאן נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ללוח הגרגוריאני השמשי, ומשלים סיבוב מלא סביב עונות השנה כל 33 שנה. ביחס ללוח העברי, הרמדאן מקביל או קרוב מאד לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם חודשים ירחיים, אך ייתכן הפרש של יום-יומיים בשל הבדל בהגדרת תחילת החודש הירחי), אך זז חודש אחד אחורה בעקבות שנה מעוברת. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של הרמדאן נקבעים לפי מולד הירח הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק. יום צום הרמדאן הראשון מתחיל בבוקר שלאחר ראיית הלבנה החדשה, והאחרון מסתיים עם ראיית הלבנה החדשה של החודש הבא..

אז איך הפך החודש הזה לזמן מתוח מבחינה ביטחונית? במקור, אצל מוסלמים רבים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות לקל, עבודת המידות, בדגש על צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות בעקבות הצום, עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דינים איסלאמים שונים שאינם מיוחדים לראמדן, כדוגמת תפילה, הימנעות מרכילות, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות שונות (כדוגמת הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעלי הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה, וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות.

מכיוון שכך, מי שרוצה לבצע פיגוע ישתמש בימים האלה כצידוק. במקום ג'יהאד פנימי, שכולל התגברות על היצר וחשבון נפש, הוא בוחר בג'יהאד כמו שאנחנו מכירים ויוצא לרצוח. שייח'ים רבים מנצלים את העובדה שהצעירים מתחזקים בכדי להסית אותם לקיצוניות, במהלך היום, הצעירים שצמים, משועממים ורעבים, כשחלקם נכנסים להתפלל במסגד הם פוגשים את השייח' שמסביר להם את חשיבות הג'יאהד ומסית אותו להתנגד ומאדיר ומהלל את השאהידים שרצחו וביצעו פיגועים, כאשר הוא יוצא מוסת מהמסגד כל דבר קטן עלול להניע אותו לפעולה מסוכנת ולגרור תגובה שרשרת של הצתת האיזור כולו

חודש רמדאן השנה רגיש במיוחד לא רק בגלל המתיחות הביטחונית וגל הפיגועים אלא גם בגלל לוח השנה. חגי הפסח והפסחא יהיו השנה באמצע הרמדאן וכמה אירועים דתיים או לאומיים גדולים צפויים להתנגש. כך למשל, לילת אלקאדר, שבמהלכו מגיעים יותר ממאה אלף מתפללים מוסלמים להר הבית, צפוי להתנגש עם טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בכותל והחג עיד אלפיטר יתנגש עם יום השואה.

ברקע 11 הפיגועים שהתבצעו בחודש מרץ ברחבי הארץ, במרכזם שלושת פיגועי הטרור בבאר שבע, חדרה ובני ברק, משטרת ישראל הודיעה כי היא לא לוקחת סיכונים לקראת חודש הרמדאן. וביום שישי האחרון, ערב כניסת הרמאדן, התקיים במחוז ירושלים סיור שטח, אותו הוביל מפקד המחוז ניצב דורון תורג'מן, קצין אג"מ של מחוז ירושלים, נצ"מ ארז תבור אמר כי "השלמתנו את ההערכות לקראת חודש הראמדן בירושלים, אלפי שוטרים יתפרסו ברחבי העיר כדי לשמור על שלומם של המתפללים, החוגגים ותושבי העיר. מערכי השיטור יתפרסו במרכזי התקהלות, המקומות הקדושים לכל הדתות. התאמנו את שעות הפעילות לשעון הייחודי של חודש הרמדאן. המטרה - לאפשר לכל אדם מכל דת את חופש הפולחן. מי שיבחר להפר את הסדר ולפעול באלימות, נפעל למעצרו. לא נאפשר למסיתים להפר את הסדר

רמאדן גל טרור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד