י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024
"החיים לא חוזרים למסלולם"

חזר בתשובה בעקבות הפיגוע בו אביו מנע ממחבלת להתפוצץ ונרצח

בנו של המאבטח מקרית היובל שהקריב את חייו ב-2003 חוזר לרגעי האימה ומספר על הכאב שנשאר צרוב בזכרונו ומלווה אותו עד הלום | בראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים' מספר נתי: "אני רווק מתבגר ולא במקרה. כשבחורות שומעות על הסיפור שלי הן לוקחות צעד אחורה" | אַתְּ פְּתַח לוֹ

חזר בתשובה בעקבות הפיגוע בו אביו מנע ממחבלת להתפוצץ ונרצח
נתי סמדר עם אביו הי"ד צילום: באדיבות המצלם

נתי סמדר, בנו של המאבטח מקרית היובל שהקריב את חייו בפיגוע למען הצלת חייהם של רבים אחרים, חוזר לרגעי האימה ומספר על הכאב שנשאר.

לפני 20 שנה עצר אביו, חיים סמדר, בגופו מחבלת מתאבדת בכניסה לסופרמרקט בקרית היובל בירושלים. היה זה ב-29 במרץ 2002, ערב פסח, מחבלת פלסטינית בת ה-18 איאת אל-אח'רס, נכנסה לסופרמרקט הראשי בשכונת קריית היובל בירושלים. אל-אח'רס פוצצה את מטען הנפץ שעל גופה בכניסה לחנות תוך שהיא נאבקת במאבטח סמדר. עוצמת הפיצוץ גרמה למותו של סמדר ולמותה של הצעירה רחל לוי. בפיגוע נפצעו כ-30 בני אדם. סמדר הצליח להרחיק את המחבלת מהקהל, ובכך מנע אובדן גדול יותר של חיים. לאחר הפיגוע התברר שהמחבלת נשאה גם פצצת מרגמה שלא התפוצצה.

נתי בן ה-35, מספר ל'בחדרי חרדים', איך שנים אחרי האסון "החיים לא חוזרים למסלולם" ומשתף בצער: "אני רווק מתבגר ולא במקרה. כשבחורות שומעות על הסיפור שלי הן לוקחות צעד אחורה". לאחר הפיגוע ועל רקע ההתמודדות עם השכול, נתי חזר בתשובה, והפך לחרדי לכל דבר.

במרץ 2002 חוותה מדינת ישראל את אחד החודשים הקטלניים בתולדותיה. אחד האירועים הבולטים והצרובים בזיכרון הקולקטיבי היה המוות הטראגי של חיים סמדר הי"ד. זו היתה הפעם הראשונה בישראל שבה מחבלת ביצעה פיגוע התאבדות. סמדר הפך לגיבור מזדמן, כשעבד כמאבטח בכניסה לסופרמרקט בקרית יובל - הוא הקריב את חייו ומנע אסון גדול.

נתי עם אביו הי"ד.

"ב-2002 אבא שלי היה מאבטח בבית ספר יסודי", משחזר השבוע נתי בן ה-35. "הוא עבד ב'יד המורה', שבו למדו ילדים עם אוטיזם ומוגבלויות. כהשלמת הכנסה לחג הפסח הוא לקח עבודה נוספת. אני התנגדתי לזה כי הוא עבד קשה גם ככה. באותו יום שישי, יום אחרי ערב חג הפסח, המעסיק שלו אמר לו שהוא יכול לבחור אם לעבוד בסופר ברמות או בקרית יובל. אנחנו גרנו בנווה יעקב, אבל למרות שרמות קרובה יותר, הוא בחר לעבוד בקרית יובל". כך מספר נתי ל'בחדרי חרדים'.

היתה זו החלטה טראגית שזימן לו הגורל, שכן הסופר בשכונה הדרומית היה הומה אדם והכתובת המדויקת של המחבלת המתאבדת. "אבא שלי היה דובר ערבית. בסמוך לסופר היו שתי מוכרות ערביות שמכרו פירות וירקות. כשהגיעה המחבלת, כנראה בגלל שהיא אמרה למוכרות לעזוב את המקום התעורר אצלו חשדו והוא מנע ממנה להכנס".

"היא היתה עם חגורת נפץ, ולהערכת המשטרה הפיצוץ היה או בשל האחיזה החזקה של אבא שלי, או שמישהו לחץ על הכפתור מרחוק והפעיל. בנוסף לחגורת הנפץ היתה לה עוד פצצה בתיק שלא הופעלה. לפי הערכות, התכנון שלה היה להיכנס לסופר, להניח פצצה בסופר ולהפעיל אותה, וכאשר כוחות הביטחון וההצלה יגיעו, להפעיל גם את חגורת הנפץ ולהתפוצץ איתם ביחד. המשטרה העריכה אז כי אם הפיגוע היה מתבצע על פי התכנון היו צריכים להיות במקום אפילו מאות הרוגים".

נתי בילדותו עם אביו הקדוש.

נתי ממשיך ומספר ל'בחדרי חרדים' על אותו יום שישי ארור שהפך אותו ליתום: "זה היה ביום שישי, אני נמנמתי על הספה בבית ובשעה 14:30, התעוררתי מהשינה. שמעתי על הפיגוע בחדשות, ואמא שלי ישר חשדה שמדובר באבא שלי כי הוא סיפר לה שהוא הולך לעבוד בקרית היובל. אני ניסיתי להרגיע את המצב ולומר שהכל בסדר וברגע שהוא יתפנה הוא יתקשר אליה. חשבתי שהוא לא עונה לנו לטלפון, פשוט כי הוא עסוק בלעזור לאנשים אחרים. אבא שלי היה ידוע כאיש חסד. כשאמרו לי שהוא לא עונה לטלפון, אמרתי לכולם לעזוב אותו, שהם מפריעים לו וברור שהוא לא יענה בזמן שהוא עסוק בלסייע. השכנים סיפרו לי בשבעה שבגלל שאמרתי להם לעזוב אותו ולא להטריד אותו, הם חזרו לבית שלהם והתקשרו עצמאית לבתי חולים בכל חצי שעה כדי לבדוק אם אבא שלי הגיע אל אחד מהם".

המשפחה לא היתה בטוחה שקרה דבר רע לחיים הי"ד משום שמתוקף תפקידו הוא בוודאי עסוק בלסייע לכוחות הביטחון אבל כשהמשמרת שלו התארכה ולא הגיע ממנו עדכון שהוא בסדר, מה שנהוג לעשות במצבים כאלה, החשד שאירע לו משהו הלך והתחזק. בסמוך לכניסת השבת כבר לא היה מקום לספק והגיעה הבשורה הקשה. "אני זוכר שהדודים שלי נכנסו אלינו הביתה. משם אני כבר לא זוכר שום דבר חוץ מהצעקות והבכיות של אמא שלי והמשפחה. בהמשך עוד אח ועוד אחד נכנסו אלינו הביתה. הצעקות של אמא שלי זה משהו שבעיקר מהדהד לי מאותה סיטואציה. אנחנו חמישה אחים וכל אחד מאיתנו התמודד עם זה אחרת. כל אחד והכאב שלו".

נתי סמדר כיום.

"עד היום אני מעודד את אמא שלי לצאת מהבית, לאכול במסעדות, להיפגש עם חברות", מספר נתי ל'בחדרי חרדים', "אני מאוד רוצה שהיא לא תתעסק בכאב. גם כשהיא שומעת על פיגוע זה מחזיר אותה אחורה. כשאני שומע על פיגוע זה גם כואב לי וגם מקומם אותי. אני בדרך כלל הולך להלוויות של נרצחים בפיגועים ומנחם את המשפחות כי אני יודע שלקבל עידוד ונחמה מאחד שעבר אירוע כזה זה יוצר תחושת הזדהות ותמיכה ממקום שמבין את הכאב".

"הייתי אז בן 15 ואחרי הפיגוע נכנסתי לנעליים של אבא שלי, האחראי על הבית. אומנם אמא שלי היא זאת שכלכלה את הבית, אבל הייתי בתפקיד של אבא מבחינת האחריות – לבדוק שהכל בסדר עם כולם, לנסות להביא למצב שכולם מתפקדים למרות האירוע הטראומטי שעברנו כולנו".

"שנים אחרי הפיגוע הסתובבתי ברחובות ירושלים, מנסה לאתר את המחבל הבא", הוא מספר, "זה התבטא בדריכות, להיות ערני, לזהות פנים מתוחות ולחוש התנהגות חשודה ולהיות מוכן לתגובה במידה שהוא מנסה לפגוע במישהו. לבדוק אם הוא מתקרב, מסתכל עלי, אם הוא מוציא סכין. בתקופות של פיגועים או מתיחות בירושלים כמו בתקופה האחרונה, זה להיות עוד יותר ערני ולהשתדל לא לשדר פחד. זה הפך להיות אינסטינקטיבי אצלי. החושים מחודדים תמיד ואני בכוננות מתמדת, גם בימים של שגרה".

"אבא שלי אמר שהוא יהיה המחסום האחרון של המחבל. אני לקחתי את זה עוד יותר קדימה, ומבחינתי, בראש שלי, רציתי להיות המחסום הראשון, שעוד לפני שינסה לעשות את הפיגוע, אני אפסיק אותו. שכנעתי את עצמי שאם אהיה מעורב בסיטואציה הוא לא יצליח להוציא לפועל את הפיגוע".

"לאבד בן משפחה בפיגוע זה כואב מאוד", אומר לנו נתי סמדר, "אבל עצם העובדה שאבא שלי נרצח כגיבור זה קצת מנחם. בכלל לא הופתענו מכך שאבא שלי נרצח ככה. זה היה מאוד מתאים לו להגן על אנשים בגופו. במהלך שנת האבל ישבנו אני והאחים שלי ביחד ושמענו פתאום את השיר 'לתת' של חמוטל בן זאב. זה שיר שאף פעם לא ייחסנו לו משמעות מיוחדת, אבל אחרי הפיגוע כולנו התפרצנו בבכי. התחושה היתה שהשיר כאילו נכתב על אבא שלי. הוא נתן את הנשמה ואת הלב שלו כדי להגן על אנשים שהוא אפילו לא מכיר, רק בגלל האהבה שלו לעם ישראל".

"בשנות הנעורים, חייתי את העולם כך שאבא שלי תמיד עזר ונתן יד לכולם. אבא שלי גם היה קורא לי לעזור לו לעזור לאחרים. החלטתי ש-20 שנה אחרי הפיגוע שלקח את חייו אני מנציח את אבא שלי ואת טוב הלב שלו בעמותה שאני מקים לזכרו - עמותת 'שמיים חיים' שדואגת סיוע כלכלי לנזקקים להסדרת חובות, שיפוצים, סלי מזון, ביגוד, סיוע בתשלומים, קונה חובות מבעל החוב ומתנהלת ישירות מול הנושה. נחלצת למען משפחות בסיכון, ניצולי שואה, קשישים, מחלקת סלי מזון, ביגוד, מסייעת בתשלום שכר דירה ולאנשים שעיקלו להם חשבונות ושעבדו את רכושם הדל, העמותה מגייסת את התשלום ומסדירה את החוב ומטפלת בהליך הבירוקרטי מול הגופים הרשמיים. כמו כן מסייעת לחולים שנדרשים לממן עבור ניתוח, מסדירה תשלום שכירות למשפחות שנזרקות לרחוב, שומרת על קשר עם המשפחות ומעניקה להם תחושה שהם לא לבד ושיש אוזן קשבת.

נתי.

לקראת חג הפסח מקיימת עמותת "שמיים חיים" קמפיין גיוס המונים לחלוקת סלי מזון לניצולי שואה, קשישים ומשפחות נזקקות. המבקשים לתרום יכולים לגשת לדף הפייסבוק: "עמותת שמיים חיים".

נתי מסביר ואומר: "בחרתי להנציח את שמו של אבא ואת טוב הלב שהיה בו, דרך עמותת חסד. אבא הוא מקור ההשראה שלי, הוא השריש בנו את אהבת האדם ואת האמונה שבכל פעם שעושים מעשה טוב, מחיים את השמיים כי בורא עולם שמח על מעשה טוב שנעשה עם ברואיו. השם "שמיים חיים" ניתן לעמותה מתוך האמונה הזאת, שהשמיים שמחים כאשר אנחנו עוזרים אחד לשני ואכפת לנו איש מרעהו".

סמדר מדבר על המחיר האישי הכבד שהוא משלם עד היום: "עדיין לא התחתנתי. כשאני מכיר בנות והן שומעות את הסיפור המשפחתי על אבא שלי שנרצח בפיגוע, הן נרתעות. עולם השכול הוא דבר מאוד מרתיע. יכול להיות שבנות רואות את זה כחיסרון להיות בקשר עם גבר שלא גדל עם אבא רוב חייו. גם מאוד קשה לי להתרכז - בכל עניין כמעט אני מאבד ריכוז ועולות לי בראש מחשבות על החיים בלי אבא", מסכם נתי בכאב.

חזרה בתשובה פיגוע טרור פיגוע התאבדות פיגוע תופת קרית יובל מחבלת ערביה חיים סמדר נתי סמדר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד