"לא רוצה להיות חלק מהפשע"
סגן נשיא הבנק הרוסי לשעבר נלחם נגד הרוסים
איגור וולובייב הצטרף ללגיון רוסים בתקווה להביס את מולדתו ואולי להפיל את פוטין, "לא יכולתי להיות חלק מהפשע הזה" אמר. איגור הצטרף לרוסים רבים הנלחמים למען אוקראינה. עריקתו הפומבית כבר גרמה לגלי הלם לאור תפקידו הבכיר בחברה שנמצאת בלב הממסד הרוסי, בראשה עומד אלכסיי מילר, מנכ"ל גזפרום, המקורב לפוטין
- יענקי פרבר
- ט"ז סיון התשפ"ב
מלחמת אוקראינה - רוסיה צילום: משרד ההגנה האוקראיני
במשך מספר שבועות לאחר שעזב את רוסיה לאוקראינה, סגן הנשיא לשעבר של גזפרומבנק העביר את ימיו בניסיון לשכנע גורמים רשמיים לספק לו מסמכים אוקראינים, ולאפשר לו להירשם לשירות צבאי כדי להילחם נגד מדינה שבה בילה את רוב חייו הבוגרים.
"ברגע שפרצה מלחמה, ידעתי מיד שאני רוצה ללכת ולהגן על אוקראינה", אמר וולובייב בראיון ל'גארדיאן' בבירת אוקראינה.
"תחילה רציתי להצטרף ליחידות ההגנה הטריטוריאלית באזור סומי, שם גדלתי. הגעתי להרבה גורמים רשמיים אבל מבחינה חוקית לא יכולתי להילחם שם כרוסי". אולם עד מהרה הוצגה בפני וולובייב האפשרות להצטרף ללגיון "חופש לרוסיה", יחידה צבאית מיוחדת המהווה חלק מהכוחות המזוינים של אוקראינה ומורכבת כולה מאזרחים רוסים.
‘I could not be part of this crime’: the Russians fighting for Ukraine https://t.co/ksTmOgs2Ik
— The Guardian (@guardian) June 14, 2022
לדבריו, הוא אימץ את ההזדמנות בזרועות פתוחות, והצטרף ללגיון. "אני שמח מאוד שהשגתי את המטרה הראשונה שלי, אבל עכשיו אני צריך לעבור במהירות אימונים צבאיים כדי שאוכל באמת ללכת ולהילחם, אני לא יכול לעצור באמצע הדרך", אמר.
לבן ה-50 יש שורשים אוקראינים אבל הוא מחזיק בדרכון רוסי וחי רוב חייו במוסקבה, שם הפך לסגן הנשיא ב-Gazprombank, 'גזפרומבנק' הבנק השלישי בגודלו ברוסיה שנמצא בבעלות חברת האנרגיה גזפרום. הוא היה אחד מקומץ עריקים רוסים מפורסמים שגינו את המלחמה.
כעת, ההחלטה שלו לקחת נשק נגד רוסיה היא טוויסט נוסף בסיפורו המדהים. עריקתו הפומבית כבר גרמה לגלי הלם לאור תפקידו הבכיר בחברה שנמצאת בלב הממסד הרוסי ובראשה עומד אלכסיי מילר, מנכ"ל גזפרום, המקורב לוולדימיר פוטין. "חשבתי עם עצמי במשך זמן רב, אבל ב-24 בפברואר (היום שבו החלה רוסיה את פלישתה), כל מחשבה על התלבטות הפכה לבלתי אפשרית", אמר. "לא יכולתי להיות חלק מהפשע הזה, אז הצטרפתי".
וולובייב סירב לומר מהו גודלו של הלגיון והיכן הוא נלחם, תוך ציון סודיות צבאית, אך הוסיף כי היחידה הייתה מעורבת לעתים קרובות בלחימה פעילה. הוא הדגיש כי היחידה היא "לא קבוצה של שכירי חרב" אלא חלק רשמי מהכוחות המזוינים של אוקראינה ולכן, אם ייתפסו, יש לטפל בחיילים על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. בעוד שהמניע העיקרי של וולובייב להרים נשק היה להגן על אוקראינה, שאותה תיאר כ"ארץ האם היחידה" שלו, הוא אמר שרוב הרוסים בלגיון מחפשים שינוי משטר במוסקבה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות