בחורי הישיבה נאלצו להצטופף בפנימייה וזכו לחיזוק

בשבוע שעבר התקבל צו פינוי לשני בנייני פנימיית ישיבת 'קרית מלך' ברחוב ירושלים בבני ברק בגלל סכנת קריסה ומהסיבה שלא קיים בהם מערכות לכיבוי אש. בעקבות כך, בחורי הישיבה נאלצו להצטופף במספר קומות בבנייני ישיבת 'תפארת ציון' הסמוכה ורק 25 בחורים יכולים לישון בבניינים הישנים להם ניתן אישור. שאר הבחורים שמתגוררים בעיר בני ברק, ישנים בבתיהם עד למציאת פתרון. 

בעקבות המצב, חולקו לבחורי הישיבה ביום שישי האחרון שקיות עם שי מיוחד, להן צורף מכתב שנכתב בכתב ידו של ראש הישיבה הגאון רבי שלמה קנייבסקי שכתב מכתב חיזוק לבחורים. 

הגר"ש קנייבסקי כתב שהניסיון שהם נמצאים בו הוא הכנה לחיים העתידיים של כל בחור ובחור ועליהם לעמוד בזה בגבורה. "מצב זה נכפה עלינו ללא הודעה מראש, אנחנו משתדלים לעשות מה שאפשר כדי שהמצב יימשך מה שפחות, אבל אחנו תלויים בדעת אחרים", נכתב. 

גם ראש הישיבה הגאון רבי יעקב קרפ מסר דברי חיזוק בסיום השיעור כללי ביום רביעי בהיכל הישיבה לאור ההתפתחויות. וכך אמר: "מן השמים מראים לנו כמה חשובה מסכת יבמות שהנה בתחילת הזמן נפלה עלינו צרת הבחירות וגם עכשיו נפלה עלינו צרת הפנימיות ועוד כמה דברים שנכנסים לישיבה, זה שהיצה"ר מתגבר ומנסה להפריע זה רק מראה כמה זה חשוב, אבל כידוע שהקב"ה לא נותן ניסיונות שא"א לעמוד בהם כי הקב"ה לא נותן את הניסיונות בשביל שיכשלו בהם אלא הניסיונות ניתנו בשביל שיוכלו לעמוד בהם, וכנראה שגם בצרה של הפנימיות אפשר ג"כ לעמוד בזה".

"צריכים לדעת שרואים הרי שמעיקרא רצו לסגור את כל המתחם של הישיבה ולאסור לשהות בו וגם את הביהמ"ד רצו לפנות, וממש בניסי ניסים לא עשו את כל זה ובאמת כנראה שזה בגלל שזה באמת ניסיון שא"א לעמוד בו. אבל כנראה בניסיון של הפנימיות כן אפשר לעמוד. וזה באמת תלוי איך מתייחסים לזה שאם מתייחסים לזה כניסיון שא"א לעמוד בו אז באמת לא יהיה אפשר לעמוד בזה, אבל אם אנחנו נחליט ונדע שאם הניסיון הזה הגיע עלינו אז כנראה שזה ניסיון שאפשר לעמוד בו אז ממילא גם בזה נוכל לעמוד בעז"ה".

ראש הישיבה דיבר על הצפיפות בחדרים: "עכשיו שמגיעים לחדרים עוד בחורים אז נהיה צפוף ועוד רעש ועוד בלגן וגם לא נוח ועוד כמה וכמה סוגי הפרעות. אבל צריך לדעת שאצל כלל ישראל יש לנו ירושה מאבותינו כמו שהיה עם אברהם אבינו הכנסת אורחים וממילא גם אצלנו זה מוטבע בדמנו ההכנסת אורחים, וכמו שאבי זצ"ל היה מספר לי איך שבזמן השואה הוא בתור בחור צעיר עבר הרבה תלאות עד שהוא ממש נהיה חולה ואז הוא הלך וחיפש את הבית הראשון שהוא ראה שם מזוזה והוא דפק שם בדלת, וזה היה בית עם הרבה ילדים, ובכל זאת הם פינו לו חדר אחד אף שהיה להם בבית רק שני חדרים, והם טיפלו בו במסירות ונתנו לו הרגשה טובה ושהוא לא ירגיש את זה שהוא לקח את המיטה למישהו, והם לא התלוננו על זה שעכשיו נהיה להם צפוף שכולם עכשיו צריכים להצטופף בחדר אחד, ובאמת הדבר הזה לא היה רק אצלו אלא כך היה אצל כולם, שהכנסת אורחים אצל כלל ישראל זה הרי דבר שמוטבע בדם".

"אלו שבאו לחדרים אחרים זה לא בגלל שהם רצו להתנחל שם. ולכן ודאי שההרגשה לא צריכה להיות שאני הקודם ומי שהגיע לחדר הוא השני ולכן יש לי יותר זכויות ממנו, זה הרי נגד התכונות של כלל ישראל בהכנסת אורחים, ובפרט שכאן זה אפי' לא הכנסת אורחים".

"תמיד משתדלים לסדר את החדרים ולהתאים שכ"א יהיה עם מי שהוא רוצה ושכל החברי חדר יהיו מתאימים ושיסתדרו אחד עם השני, אבל עכשיו כ"א מבין שזה לא שייך לסדר את החדרים, ומטבעם של דברים זה יכול ליצור חיכוכים, שיש כאלו שרוצים לישון מוקדם ויש כאלו שרוצים לישון מאוחר ועוד כל מיני דברים. זה הניסיון של הבין אדם לחברו שנתנו לנו כאן, תמיד משתדלים לסדר את החדרים בצורה שלא יצטרכו להגיע לניסיון הזה, אבל כאן ניתן לנו ניסיון כזה להסתדר אף שזה לא כ"כ נוח ואם נתנו לנו את הניסיון הזה מן השמים אז כנראה שאנחנו יכולים לעמוד בזה ואפשר להסתדר".

את דבריו סיים: "צריך לדעת שאמנם יש כאלו שרגילים לישון מאוחר ועכשיו הבחורים האורחים החדשים שבאו לחדר, שהם בעצם לא אורחים, הם רוצים לישון בזמן, אז ודאי שצריך לישון בזמן הנורמלי ולא להפריע לאחרים, אמנם זה נגד ההרגל אבל ודאי שאלו שרוצים לישון בזמן, צריך לאפשר להם את זה, ואני לא מדבר עכשיו מצד הבין אדם למקום אלא מצד הבין אדם לחברו ולכן ודאי שצריך לאפשר להם את זה לישון בזמן במידת האפשר להשתדל לוותר אחד לשני. ובעז"ה אנחנו נעמוד בניסיונות האלו ויגיע בעז"ה במהרה גם פתרון לבעיה של הפנימיות".