הדרישה החדשה של מרוקו מישראל

ההכרה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בסהרה המערבית כחלק ממרוקו לפני שנתיים, הייתה חלק מהסכם רחב יותר שכלל כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו. עכשיו מרוקו דורשת מישראל הכרה בסהרה המערבית, כתנאי לפתיחת שגרירות בתל אביב. החלה בחודשים האחרונים לקשר בין פתיחת שגרירות בתל אביב, כך דיווח אתר 'אקסיוס' (axios) בציטוט ארבעה גורמים ישראלים בהווה ובעבר המעורבים ישירות בנושא.

מרוקו פתחה משרדי קישור דיפלומטיים בישראל במקום שגרירויות, אך בינואר 2021 אמר המלך מוחמד השישי לנתניהו בשיחה כי הוא מחויב לפתוח שגרירויות כחלק מהשלב הבא של ההסכם.

ארבעת הגורמים הישראלים בהווה ובעבר אמרו לאקסיוס כי בחודשים האחרונים דרשו גורמים מרוקאים הכרה ישראלית רשמית בסהרה המערבית, בכל פעם שגורמים ישראלים העלו את נושא פתיחת השגרירות בתל אביב. עד כה, ממשלת ישראל החליטה שלא לעסוק בנושא זה, כך אמרו הגורמים הישראלים.

משרד החוץ הישראלי סבור כי המרוקאים משתמשים בסוגיית ההכרה כתירוץ לא לפתוח שגרירות בתל אביב בגלל הביקורת במרוקו נגד ההסכם, כך לפי הגורמים הישראלים.

גורמים ישראלים מאמינים שלממשלה הנכנסת לא תהיה בעיה להכיר בסהרה המערבית כחלק ממרוקו, ומצביעים על תקוותיו של נתניהו לבקר בממלכה בחודשים הקרובים.

נזכיר ששטחה של סהרה המערבית היה מושבה ספרדית. ב-1975 נטשה ספרד את השטחים הללו, אך בניגוד להחלטת העצרת הכללית של האו"ם, שהבטיחה למושבות לשעבר את הזכות לעצמאות, ספרד חילקה את שטח סהרה המערבית בין מרוקו למאוריטניה. זה נעשה למען האינטרסים של ארצות הברית: הם חששו שבמקרה של הכרזת העצמאות, הסוציאליסטים יקבלו את השלטון בסהרה המערבית.

לאחר שקיבלה כוח משפטי, ארגון חזית פוליסריו הכריזה מיד על הקמת הרפובליקה הערבית הדמוקרטית של הסהרה (SADR) ובתמיכת אלג'יריה פתחה במלחמה נגד מרוקו ומאוריטניה. אך עד מהרה נטשה האחרונה את טענותיה כלפי סהרה המערבית. ומרוקו, בתמיכת ארצות הברית וצרפת, ניהלה מאבק מוצלח נגד המורדים במשך זמן רב. כתוצאה מכך השתלטה מרוקו על כ-80% מהשטחים. בשנת 1991, בתיווך האו"ם, הסכימו הצדדים להפסקת אש ולמשאל עם על מעמדה העתידי של סהרה המערבית.

עם זאת, משאל העם מעולם לא התקיים, וחזית פוליסריו עצמה נטשה אותו. נציגיה אמרו כי שלטונות מרוקו שלחו אלפי מהגרים לגור בסהרה המערבית כדי להשיג את התוצאה הרצויה של משאל העם. כמה ניסיונות לאחר מכן להגיע להסכמה כללית נכשלו. בסופו של דבר, שלטונות מרוקו נטשו את רעיון משאל העם - הם קבעו באופן חד צדדי את זכותם לשטחים, אך הביעו נכונות לייחד אותם כאוטונומיה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!