בית פורומים עצור כאן חושבים

טקס בר מצוה לציבור חילוני בימי שישי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/2/2006 12:11 לינק ישיר 
טקס בר מצוה לציבור חילוני בימי שישי

 טקסי בר מצוה הנערכים על ידי ציבור חילוני בבתי כנסת בימי שבת , כרוכים בדרך כלל בחילול שבת המוני מצד בעלי השמחה ואורחיהם . בפרט במקומות ישוב שהרוב בהם חילוני.

 בכדי למנוע את חילול השבת, ממליצים רבנים  להעביר את הטקס לימי שני וחמישי.

 לאחרונה מתברר שרוב המסרבים להצעה , טוענים שקשה לרכז אורחים באמצע השבוע , בזמן שכל אחד טרוד .

 הועלתה הצעה לערוך טקס מיוחד בימי שישי ,שעות רבות לפני כניסת השבת , שיכלול הוצאת ספר תורה , קריאה של קטע מהפרשה על ידי הנער , ללא ברכות . ללא עליות נוספות וללא תפילה בציבור . בתוספת דרשה מפי הרב, קטעי חזנות ושירה מפי חזן ומקהלה . לבר המצוה ולהוריו , יוסבר במפורש שהמטרה למנוע חילול שבת ועל בעלי השמחה, לדאוג לעלייה לתורה רגילה,באופן פרטי, באחד מזמני הקריאה שנתקנו. 

 מה דעת חכמי הפורום בנדון?

 




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 12:20 לינק ישיר 

מדוע שלא יעשו כפי שנוהגים חרדים מסויימים שהסעודה וה'טוטזיך' נערך בסעודה שלישית עד לצאת השבת או לאחריו.
אחרת על אותו הדרך ניתן גם לבטל את תפילות יו"כ בחו"ל שמגיעים ברכבים.

תפסת מרובה לא תפסת.

תוקן על ידי - bloftakua - 05/02/2006 12:22:45



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 12:50 לינק ישיר 

ספרן במקופיא בלבד: יש כאן שני שיקולים שפועלים זה נגד זה. א. קדושת השבת. כיון שאין אנו יכולים לתת יד לחילול השבת, ומצד שני יש להשתדל לקרב ככל האפשר, וזמן הבר מצווה הוא טוב לזה, לחתן הבר מצוה ולכל המשפחה, לכן ראוי בוודאי למצוא טכס חליפי. ואם יום ששי נוח, שיהיה יום ששי. (הפליאה היחידה שיש לי היא שיש "לארגן עליה לתורה ביום אחר. וכי חובת הבר מצוה היא לעלות לתורה? הלא זה נוהג שמטרתו להעצים את תחושת בגרותו, וזה נוהג ממילא רק בין האשכנזים שאינם מעלים לתורה קודם בר מצוה וכו' וכו' שמא שגגה היא שיצאה מפי המשביר). ב. תכלית השבת. הלא כל המשמעות של השבת היא להניח יום מיוחד לעבודת הבורא, שיש בו מנוחה מכל דבר פיזי והתמקדות ב"רוחני". חלק גדול מזה מתרכז סביב בית הכנסת, וכך נולדו טכסי הבר מצוה. העברתם ליום אחר היא התעלמות מהמקום שהשבת ממלאת בחיינו. האם יש פתרון בינים? אולי להצריך את הבר מצוה והמשפחה הקרובה, בעיקר גיאוגרפית, להגיע אל בית הכנסת. וכאן יתבצע החלק ה"טכסי" כלומר הדתי. והשאר, כדברי בלוףתקוע, יוכל להיות בזמן אחר. ואם רוצים קריאה בתורה גם בזמן ההוא, גם זאת ניתן לסדר. ובסך הכל, זה לא יהיה שונה הרבה ממה שנעשה בינינו, כאשר עליה לתורה לחוד והמסיבה באולם (עם ההוצאות...) היא בזמן אחר ובמקום אחר. כך נראה במקופיא. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 12:53 לינק ישיר 

שכחתי להוסיף באמצע הסעיף על הירידה במקומה של השבת בחיינו מטעם שמירה על קדושתה את הדוגמא הבאה: ברית מילה שנפלה בשבת, מלים את התינוק. אבל אצל חילונים, כיון שהדבר כרוך בחילול שבת עצום, שמעתי שהרבנים מורים למוהלים לעשות את הברית ביום ראשון. ונדחית מילה בזמנה. וגם כאן, אילו היה אפשר לחלק בין הפן ההלכתי לבין הפן הטכסי והחגיגתי, היה עדיף. אבל בעיני הבריות קשה מאד לחלק בין השנים, והרי זה תשתית לזה. כמדומה שאצלנו, החרדים, נוצר ניתוק בין העליה לתורה לבין החגיגה והסעודה רק בגלל שאנו מורגלים בטכסיות וצומחים אצלנו טכסים חדשים כל פעם ופעם. אך אפשר שזו תופעה שקשורה למודרניזציה. היום יש יותר זמן ויותר משאבים לחלק כל טכס לטכסי משנה, וזה נכון לדתיים וחילונים כאחד. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 13:06 לינק ישיר 

נתקלתי בתשובה מעניינת בנושא זה, של הרב יובל שרלו (ולצערי הרב, איני זוכרת היכן) -

הרב שרלו נשאל ע"י תושב קהילה מעורבת, שביקש לדעת מה לעשות כאשר משפחות חילוניות מן הקהילה מבקשות לערוך בר-מצוה בשבת והדבר עלול לגרום לחילול שבת בבית הכנסת ומחוצה לו. הרב שרלו, ממליץ לערוך את בר המצוה בימי חמישי. אם הדבר אינו אפשרי (או אינו מקובל על המשפחה, כפי שציין ספרן), הוא ממליץ לערוך את בר המצוה בבית הכנסת ולספק למשפחה ולאורחי הארוע דף הנחיות ("לבבי ומסביר פנים" לדבריו - אולי בניסוח מעט שונה, אבל עם אותה הכוונה....), שיסביר להם, למשל לא לשוחח בטלפון הסלולרי בתוך בית הכנסת, לבוא בלבוש הולם, לא לצלם וכו'. לגבי הנסיעה אל בית הכנסת וממנו, טוען שם הרב שרלו, כי אינה באחריות קהילת בית הכנסת. עוד הוא מדגיש, כי יש חשיבות גדולה בהסברת פנים לחילונים, ובהפיכת בית הכנסת לידידותי למשתמש החילוני (שוב - הנוסח שלי, אבל הכוונה היא שלו), גם במחיר אי נוחות ו"אחריות עקיפה" לחילול שבת, שכן יש בכך קידוש השם גדול וקירוב רחוקים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 14:07 לינק ישיר 

 ידידי הרב מיכי הפנה באישי למאמרו של הרב לוביץ ב"צהר"

http://www.tzohar.org.il/ktav_sherch.asp?id=101




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 14:13 לינק ישיר 

לענ"ד יש לחלק את הדיון לשני סוגי אנשים הנזקקים לשירות הזה:
1. אותם אלו שיפיקו משהו בעל ערך מן האירוע.
2. אלו שעושים כן בשביל הטכס ללא כוונה וסיכוי להתקרב ליהדות.

מכיון שקשה להבחין בין שני הסוגים, ומכיון שלא תמיד ישנה כוונה להתקרב, ובכ"ז לפעמים זה עשוי להתרחש במפתיע, כדאי לקבוע קריטריונים כלשהם.
לדוגמא, אפשר להציע לפונים ללמוד במהלך התקופה עד בר המצווה, גם הילד וגם ההורים, עם רב ביהכ"נ או מישהו מטעמו. הכוונה היא ללמוד את מהלך התפילה ומשמעותה, את משמעות בר המצווה (ולא רק קריאה בתורה או ברכות העלייה). לאחר זמן, שיכלול גם ביקורים בתפילה בשבתות בביהכ"נ (בלי אורחים, שהרי זה עדיין לא בר המצווה), ניתן יהיה להבחין בין שני הסוגים הללו. כמובן מי שמסרב על הסף, אין שום סיבה בעולם ללכת לקראתו ולדעתי אין לאפשר לו כלל לעלות לתורה (לבוא לביהכ"נ כל אחד יכול כמובן, גם ללא רשות).
במהלך הלימודים כדאי להבהיר גם את יחסנו לעבירות של מי שאינו שומר תומ"צ, ואת הבעייתיות שיש בחילול שבת של אחרים מבחינתנו (דבר שבד"כ אנשים אינם מודעים לו, ולכן הם מתייחסים לכך כניסיונות מרושעים של כפייה מצידנו).

אמנם לגבי מי שיש סיכוי שיתקרב, יש מקום לשקול גם שינויים מסויימים לצורך האפשרות של עריכת הטכס בביהכ"נ. אמנם בכל זאת בשבת זה הכי טוב (כידוע, הריטב"א, הביאו שעה"צ, כותב שמצוות חינוך היא כהלכתה: לולב כשר אתרוג כשר וכדו'), שכן הוא יהיה נוכח בתפילה כהלכתה. אין מניעה לערוך זאת ביום ו', במידת הצורך, אך בד"כ בעיניי זה חסר ערך.
לשנות סדרים רק בשביל הרייטינג עבור מישהו שביהכ"נ עבורו הוא אינסטרומנט חזר משמעות בלבד, אני לא רואה בכך ערך, ואפילו טעם לפגם יש כאן. להיפך, יש ערך בעמידה על עקרונות ההלכה ובדרישה ממי שרוצה להשתתף בביהכ"נ לעמוד בהם, לפחות לפי שעה.

ככלל, תחושתי היא שטכס ביום ו', עם כל הכבוד למקהלות וחזנים, אינו דומה לתפילת שבת אמיתית בציבור (עם הבעייתיות שבה, שבמקומות רבים זה דומה יותר למועדון קריאת פרסומות של עלוני השבת). המחיר של חילול שבת אינו בהכרח מוטל עלינו, שכן זוהי בחירה שלהם (לאחר שמבהירים להם את הבעייתיות).

כל זה מתקשר לבעייה שהעליתי באשכול אחר בעבר, לגבי מניעת חילול שבת נוסף מיהודים חילוניים (למשל לרדת למעבר חציה בשבת ובכך לגרום לנוסעים ברכב לעצור). אני לא רואה בזה כל בעייה, ובעיניי טפשי הוא להתחשב בכך (אלא אולי כחינוך שלנו עצמנו, וצל"ע).
לשון אחר: הבעיה שבפנינו (ביחס לבר מצווה בשבת) יכולה להיות הכשלה באיסור, או רק אי-מניעה שלו. הכשלה מתרחשת אם לא מסבירים לאנשים את חומרת העניין. אם מסבירים זאת והם בוחרים להתעלם, אז נותרת רק אי-מניעה. ואי המניעה של חילולי שבת מאנשים שליבם גס בזה היא חסרת ערך ומשמעות בעיניי.
על כן לאחר הסברה (שמלווה בלימוד משמעותי לאורך זמן), אינני רואה מניעה לערוך את הטכס בשבת עצמה. כדאי לשים לב להעברת ההסברה באופן כלשהו גם לאורחים (ולא רק לילד ולהוריו).
אוסיף כי העלייה לתורה של חילוניים אמנם מותרת ע"י רוב הפוסקים (ככל הידוע לי), אך לענ"ד היא בעייתית מאד (לפחות לגבי רובם, שהם בגדר כופרים בתורה ובנותן התורה), ולכן לולא דמיסתפינא הו"א שיש לתת להם אך ורק מפטיר והוספות (לא במסגרת 7 הקרואים המחוייבים). הברכות לבטלה עליהם, מן הסיבות הנ"ל.

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 14:14 לינק ישיר 

עוד הערה. יש מאמר של הרב רונן לוביץ (רבו של קיבוץ ניר עציון) ב'צהר' כ על נושא עריכת בר מצווה לחילוניים. יעו"ש. מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 14:24 לינק ישיר 

שלא לגופו של דיון אלא לגופה של הסיטואציה,

אם כבר להוציא ספר תורה ביום שישי, למה ללא ברכות וקרואים ?
כידוע אין כל מניעה להוציא ספר תורה ולקרוא בו בציבור ודווקא עם שלשה קרואים עשרה פסוקים ובברכה, ואדרבה זו היתה תקנת ברכות התורה שלא יקראו בציבור ללא ברכה מפני כבוד הציבור.  מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 16:53 לינק ישיר 

מיכי,

באופן עקרוני, אני דוקא נוטה להסכים איתך (ולא רק בגלל שיש לי אינטרס שכמה שפחות חילונים יגיעו לבתי כנסת אורתודוכסיים ), בעיקר בגלל שאני לא רואה צורך בהתחנפות יתרה, שמונעת ע"י התנשאות ופטרוניות, לא פחות מאשר ע"י רגשי נחיתות מביכים.
בכ"ז, נקודה אחת בדבריך עוררה בי אי נוחות מסויימת, והיא זו הנוגעת לעליה לתורה של חילונים. אני תוהה כמה חילונים אתה מכיר, ועד כמה אתה מכיר אותם - האם באמת כולם (או אפילו רובם) כופרים בתורה או בנותן התורה? לענ"ד זו קביעה חסרת שחר. מה גם, שמהכרותי הקצרה והצרה עם ענפים שונים של העולם האורתודוכסי הנוהג לעלות לתורה יותר מפעם אחת בחיים, יש דוקא שם לא מעט כופרים בתורה ו/או בנותנה.
ועוד -
האם אתה נוהג לערוך מבחני יראת שמים לכל מי שאתה מזמן לעליה לתורה בבית הכנסת שלך? האם אתה חושב שראוי לערוך מבחנים כאלה? מי לדעתך ימונה לועדה שתכריע בעניין? האם קריטריון ליראת השמים הראויה לעליה, יהיה (נניח) כמה מוכן ומסוגל האיש לתרום לבית הכנסת? האם רק ביצוע עבירות בתחומי השבת (או המחשבה והאמונה) ייחשב כקריטריון לפסילת העולה, או שמא גם מתחומים אחרים (ידוע הסיפור על אותו בעל מכה, שגורש מביה"כ ע"י הרעש שהקימו הנשים בעזרת הנשים, ולאחרונה שמעתי על הצעה באחד מבתי הכנסת בירושלים - לפסול לעליה את מי שבגד באשתו)?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 17:08 לינק ישיר 

אמשלום,

גם את מעט הפנטזיה של האורטודקסים שיש מישהו שרוצה להתקרב אליהם את מנסה להרוס? לא יפה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 17:16 לינק ישיר 

הזכיר לי את הסיפור:

יהודי הגיע לרב ובפיו בקשה; כלבו הנאמן מת והוא רוצה לערוך לו טקס בבית הכנסת. הרב  השיב בלאו מוחלט, "מה? אזכרה לכלב בבית הכנסת? נסה אולי מעבר לכביש אצל הרפורמים"
נראה לך שהרפורמים יסכימו לערוך את האזכרה, למוישלה כלבי הנאמן,עבור תרומה של חמישים אלף דולר? שאל האיש.

אה...ממממ...מוישלה..  למה לא אמרת שמדובר בכלב יהודי, בהחלט אעשה לו אזכרה. תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 05/02/2006 17:16:32



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 18:49 לינק ישיר 

נאך היקר עלה דעתי למחוק את הבדיחה, מפני שהיא נראית כעין השמצה. אמנם, יתכן שאני בעניותי, ומתוך היותי משוחד לטובת האורתודוכסיה, לא ראיתי את הקשר בין הבדיחה לבין הנושא כאן. אשמח על הבהרה. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 19:23 לינק ישיר 

מר מיימוני יקר, חוש הומור אינו דבר נלמד או נרכש או שיש אותו או שאין. כמו גם אינו שווה לכל אדם מה שאותי מצחיק אותך מעצבן וההפך. על כן אין ביכולתי לתת "הבהרות" אם זה לא הצחיק אותך ודאי שעומדת לך הזכות למחוק את הבדיחה,מה שאגב  אתה יכול לעשות גם אילו במסתרי ליבך אתה  צוחק...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 19:34 לינק ישיר 

נאך,
דומני כי אין לי שום אשלייה מוטעית בדבר התקרבות לאורתודוכסיה. ישנן כמובן עובדות בדבר הצטרפות מתמדת של כמה וכמה אנשים (אשמח לערוך לך היכרות עם כמה עשרות מהם), אך לא זה הדיון כאן. אני אומר שמי שרוצה להתקרב יבורך ומי שלא שלא יציק לנו ולא ישתמש בנו ובבתי הכנסת שלנו (שיילך לאמשלום ).

אמשלום,
1. צר לי לומר לך שאכן יש בי התנשאות ופטרוניות, לפחות במובן זה שלדעתי יש לי יותר כלים מאשר לרוב החילוניים לבחון את שתי המערכות. מה לעשות, האסימטריה שאומרת שאני מכיר את עולמם והם לא מכירים את עולמי (ובד"כ גם לא את התורה בכלל) עומדת בעוכריהם.
2. אין לי מדדים ליראת שמים, ואני מכיר מאות חילוניים (אני לא בטוח שאת מכירה יותר ממני). רוב החילונים שאני מכיר הם כופרים בתורה ובנותנה, בודאי במובנים האורתודוכסיים של המונח 'כופר', ולכן לדעתי זו בעיה חמורה להעלות אותם לתורה.
3. אני לא מכיר אורתודוכסים כופרים בתורה ובנותנה, ואני מתפלא כיצד את מכירה אותם לאחר שהצהרת שאין לך כלים לבחון כליות ולב ביחס ליר"ש. אני מכיר חפיפניקים יותר או פחות, אני מכיר גם עבריינים, יותר או פחות. ועל כך בסעיף הבא (נשאיר אותך במתח).
4. באשר לסוגי העבריינות, כאן את כבר מגלה אי הבנה חמורה. הבעיה של חוסר אמונה אינה בעייה של עבריינות. ראשית, אני אישית לא מאמין בממד עברייני בשאלות של אמונה. שנית, גם אם קיים ממד כזה, הוא אינו נוגע לנדון דידן. הבעייתיות שבעלייה של אלו לתורה לא נובעת מן העבריינות שלהם, אלא פשוט מכך שמילות הברכה שלהם נאמרות ללא כל כיסוי קוגניטיבי. כצפצוף הזרזיר, ותו לא.
איך אדם יכול לברך 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו...נותן התורה', כאשר הוא אינו מאמין בקיומו של הקב"ה, לא בכך שהוא בחר בנו, ולא בכך שהוא נתן לנו תורה ("מה זה תורה בכלל?", הוא שואל את עצמו תוך כדי ברכה). פרט לנקודות השוליות הללו הכל בסדר בברכה שלו, אז שיעלה אצלך...
אוסיף ואעיר שאני דווקא חשבתי שהרפורמים הם פחות פורמליסטים ויותר מהותנים מהאורתודוכסים, אבל כנראה טעיתי. כנראה שלך לא משנה המשמעות של המילים הנאמרות, והעיקר הוא הדקלום לפי הנוהל המפורט בכל סעיף קטן במשנה ברורה (חפצא של תפילה, במונחי הפורמליסטים שלנו). זה יפה, ואפילו מפתיע מבחינתי (את רואה, ואני עוד טענתי שאני מכיר את עולמם של אחרים...).
 5. פסילה של עברייינים לעלייה לתורה אינה מבחינה בין סקטורים הלכתים אלא לפי חומרת העבירות. זוהי סוגיא אחרת בתכלית. למיטב הבנתי החילוני המצוי הוא תינוק שנשבה, וכיון שכך אין הוא פסול לעלייה לתורה כעבריין.

ובקצרה: אמשלום, נו באמת...עזבי את הטיעונים המצחיקים והמזוקנים על 'האם יש לך מונופול על...' או 'האם יש לך מדד ל... '. לא בזה מדובר.
חוץ מזה יש לי (מדד/מונופול). אמנם הדיוק שלו לא מושלם, אבל אם מישהו אומר לי שהוא לא מאמין בתורה ובנותנה ובקב"ה ובבחירת ישראל, אז אני, כנראה בניגוד לך, נוטה להאמין לו. ולכן אני לא חושב שצריך לתת לו לומר ברכה בביהכ"נ שלי. זה הכל. פשוט וברור. מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2006 19:49 לינק ישיר 

נאך היקר הבעיה שלי לא עם חוש ההומור, אלא עם ההתאמה לאשכול... הומור לא חייבים להסביר, למרות שאפשר. קשר לאשכול צריך ואפשר להסביר. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > טקס בר מצוה לציבור חילוני בימי שישי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.