בית פורומים עצור כאן חושבים

משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/3/2007 03:26 לינק ישיר 
משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

אשכול זה הוא המשך לשני אשכולות המשאלות הקודמים:

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1287698


http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1822516

נא להכניס כאן רק משאלות קצרות ומי שיש לו רשימת שאלות לא ירבה על שלושה-ארבעה* בבת אחת ואם ישנן אשכולות הדנים כבר בנושא השאלות יטרח נא לברר היכן האשכולות [את חיפוש האשכול גם ניתן לשים כמשאלה].


____

* שלשה קצרים או ארבעה קצרצרים




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2007 07:28 לינק ישיר 

מהן הגדרות קצר וקצרצר?

_________________

עולם הפוך אני רואה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2007 10:56 לינק ישיר 

הקריטריון לשיעור שנתתי הוא שכל הודעה כאן לא תאפיל על שאר הודעות שבאשכול הקודמות והמאוחרות. לכן קשה להגדיר במספר מילים אלא בתוכן. לפ"ז קצרה תהיה שאלה שלה יותר מהיבט אחד כמו "מתי חי הבעש"ט ומה פעלו" וקצרצרה תהיה כמו "מתי חי הבעש"ט".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/3/2007 20:42 לינק ישיר 

פורים שמח
א. מה מקור אמירת שיר של יום לשי' הגר"א במועדים, ובחנוכה ופורים?
ב. האם כך אמרו הלווים בבית המקדש או שהוא סתם מזמור מענינו של יום?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/3/2007 21:41 לינק ישיר 

מנהג הגר"א מכוון כנראה לאותם מזמורים שהיו הלוויים אומרים, לחלקם יש מקור מבואר, שיר של ראש השנה הוא במסכת ראש השנה ל ב, שירי סוכות הם בסוכה נה, שירי חנוכה פורים ועוד הם במסכת סופרין פי"ז, שיר של ראש חודש מבואר שיש אך לא מהו, הרמב"ם הביאו בתמידין פרק ו.
מה שמוזר הוא שיש הבדלים בין אר"י לחו"ל, אם זה שירי הלווים מה יש לחו"ל לומר בענין?
מאידך זה מתאושש מכך שאין שיר לתשעה באב מה שמתאים לכך שללוויים לא היה. 

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/3/2007 21:50 לינק ישיר 

מאיר,
א. מסו"פ פי"ח (לא י"ז)
ב. דוקא בפורים אין שום התאמה לשי' הגר"א, שם כ' שגיון לדוד (ז) ואילו מהגר"א איתא אילת השחר (כב)
ג. מה אמרו בבית המקדש ביום פרזים, ומה נאמר אנן בפורים דפרזים,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 21:39 לינק ישיר 
מונטוני: סאה בסאה

(בלי כל קשר לדיון ההלכתי של יצא השער וכדו' )

האם יש אסור בהלואה בריבית (נאמר סאה בסאה לסוברים כן), כבר בעצם ההלואה, או רק כשמחזירים, ומתברר למפרע שהיתה פה ריבית ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 21:47 לינק ישיר 

איסור נפרד משעת שימה שיש על ריבית דאורייתא לא שייך כאן לכאורה דהלא אם לא עלה מחיר הסאה לא היתה כאן רבית, ורבית זו הלא מוגדרת כרבית שאינה קצוצה כלומר שלא נקצצה בשעת ההלוואה, עם זאת הלא גם אם קבעו סאה בסאה וחזרו לעשות על פי הדין צריך לשלם לפי הסאה שהיתה בשעת ההלוואה, ואם לא השתנה מחירה הרי חייב הוא לתת סאה לא משום שהי סאה אלא משום שזה השוויות, מה אם כן הדיון?

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 22:06 לינק ישיר 

מונטוני

ברוך הבא אל הפורום!

באיסור ריבית נאמרו שני חלקים. איסור נשך - להלוות כך שממונו של הלווה מתמעט על ידי הסיכום של תנאי ההלוואה. וריבית - שממונו של המלווה יתרבה על ידי הסיכום של תנאי ההלוואה.

דייקתי וכתבתי: לפי תנאי ההלוואה, כיון שאדם עובר מייד על איסור ריבית כבר בהלוואה עצמה.

המקור שלי לזה הוא מאמר מפורסם בגמרא שמגנה את המלוה בריבית, ואת שותפיו, על עשית שטר ההלוואה. ולפי דרכנו למדנו שהאיסור נעשה מייד עם הקציצה, כלומר סיכום התנאים.

מי שקיבל ריבית קצוצה חייב להחזיר את הכסף. ובזה הוא מתקן את האיסור. (וכמובן צריך לעשות תשובה לפי תנאי התשובה, חרטה וקבלה לעתיד ווידוי, נוסף להחזרת הממון).

אני מבין ששאלת גם אם האיסור של ריבית הוא רק על כסף או גם על פירות. ובכן, לפי מה שזכור לי כל דבר שניתן להוציא ולתת ולהחזיר הוא בגדרי הלוואה שיש בה ריבית, אם מתנים על זה. ולכן לא רק בכסף זה שייך כי אם בפירות.

מה שכתב מאיר הוא דין נוסף. אסרו חכמים להלוות פירות, מאה ק"ג ענבים כעת על מנת לקבל מאה ק"ג ענבים במועד מאוחר יותר, מחשש שמא ערכם של הענבים ישתנה, ונמצא שאני מקבל, בכסף, יותר ממה שנתתי. וכיון שהפירות הם אותם פירות, אין זה אלא תקנת חכמים מפני שזה דומה לריבית.

ובזה יש שיטות שונות, ויש אפילו מי שאוסר להלוות (או ללוות) כיכר לחם מן השכן מחשש שמא יתיקר הלחם. אבל בזה אנו סומכים על ההיתר הגדול שנקרא "יצא השער", שיש ללחם מחיר מפורסם, וכל מי שרוצה יכול, במקום ללוות את הכיכר, לגשת למכולת ולקנות בעצמו. ולכן מותר ללוות ככר לחם מן השכן.

אולם הלכה למעשה יש חוששים שבהלוואת דולרים יש כזה איסור, ולא בהלוואה בריבית, שזה אין צריך לומר, אלא אפילו בלקיחה מגמ"ח. ולכן מצריכים שיהיה ללווה דולר אחד משלו, ובזה כבר יצאנו מן האיסור (מדרבנן. ולהסביר מדוע כבר יהיה ארוך מדי כרגע...).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/3/2007 00:10 לינק ישיר 


על "אל תיקח מאתו נשך" עוברים רק כשגבה והתברר שיש ריבית. ולאו זה ניתק לעשה של החזרה (ניתן לתקון)  יש לאו נוסף :"לא תשימון".על לאו זה : לרבנן עוברים בשעת השימא. לראבי"ע העבירה נגמרת בגביה אך שעת העבירה היא למפרע שעת השימא. (ב"מ סב.) 
 סאה בסאה הוא גזרה דרבנן והשאלה מתי העבירה  בריבית דרבנן? שתי הערות:
1. ריבית דרבנן הן גזרות חדשות ולא הגדרה חדשה של המונח "ריבית" מהתורה, ראיה: למסקנת הגמרא (לפי תוס' סב."לא") ריבית דאוריתא יוצאה בדינים וריבית דרבנן לא. לכן אין ללמוד מהעובדה שבדאוריתא יש לא תשימון
2.ודאי יש עבירה דרבנן בשעת גביה שהרי אסרו ריבית מאוחרת שאין בה כלל שימה (לעומת דאוריתא שאיסור גביה תלוי בכך שהיתה שימה). השאלה אם יש גם עבירת שימה?

_________________

משה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/3/2007 09:10 לינק ישיר 
תודה למשה ומיימוני


כן, בדיוק על "מתי עוברים" ועל מה, שאלתי.

משה,
לראבי"ע, שלהסברך אומר שהעברה היא למפרע. אם הגיע שעת הפרעון, והנה התברר שלא היתה פה ריבית, אז האם אכן המלוה לא עבר על אף אסור (שהרי נשך, הוא רק בהחזרה, והמחלקת היא ב"לא תשימון") ?
וזה גם עונה על שאלה 2.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2007 20:34 לינק ישיר 

ראיתי היום בריש פרק גיד הנשה, כי מפשיטות הגמ' משמע שאיסור גיד הנשה חל מחיים, ואפילו עובר במעי אמו גיד הנשה שלו אסור,

מכאן תמיהה רבתי לכל הראשונים שפסקו דגיד הנשה אסור בהנאה, (רבנו יונה, חכמי לוניל, ובב"י כ' דנכון לחשוש לדבריהם מאחר שכ"כ בזוהר וכו'), א"כ האיך מותרים אנו לישב ולישא משא על גבי בהמה, מאחר דנהנים מגיד הנשה, והוא אסור בהנאה.

ומסתפינא נמי להקשות האיך הותר לאדם לילך וכו' מאחר שנהנה מגיד הנשה שלו, (צולע על ירכו...)

מסתבר שאני טועה, מה הטעות?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2007 20:43 לינק ישיר 

כיון שאינו נהנה מן גיד הנשה ישירות אלא בעקיפין. וכיון דא"א ולא קמכוין לכן מותר. עוד יש לצדד דאפשר דזוז"ג מותר בכה"ג.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2007 21:21 לינק ישיר 

אילפא

שאלה מעניינת, יש לבדוק מה מצב ההליכה של בעל חיים שחסר לו הגיד.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2007 22:48 לינק ישיר 

מאיר,
רמזתי בדברי את הפסוק ותקע כף ירך יעקב, והוא צולע על ירכו...
כך שלכאורה נראה כי גיד זה הינו משמעותי בכל הקשור לייציבות פיזית, עד שנדרש שינוי מהיר של סדרי המאורות
שזרחה לו השמש לאפשר ליעקב להמשיך בדרכו, מסתבר אך לא מוכרח.

באותו הקשר, אני מניח כי גם בזה מותר האדם מן הבהמה אין, וכי גיד זה חיוני לתפקוד ההליכה של הבהמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2007 22:53 לינק ישיר 

choutenc
א. האוכל בהמה שלמה בחייה בבת אחת לא יעבור משום גיד, כי בטל הוא לבהמה כולה ולאיסור אבר מן החי שבה?
ב. לא בכל איסורי הנאה התרנו בזוז"ג.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 136 137 138 לדף הבא סך הכל 138 דפים.