בית פורומים עצור כאן חושבים

ערך מצוות הגוי- גם בלא תעשה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/5/2007 03:52 לינק ישיר 
ערך מצוות הגוי- גם בלא תעשה?

אני פותח אשכול שני באותו שבוע, כי אין זה דיון חדש אלא המשך דיון שהתחיל באשכול הבקשות והוחלט להרחיבו:

שאלתי:
מפורש ברמב"ם הל' מלכים שגוי שמקיים מצווה יש לו שכר כאינו מצווה ועושה .האם קיום כאינו מצווה ועושה שגוי יכול לקיים הוא גם בזהירות מלאוים? אין לומר שאף אצל יהודי  אין על זה שכר אלא רק היעדר עונש כי מפורש ההפך במשנה במכות. מאוד מסתבר לי שאין בזה שום עניין, יש מקור?
לדוגמא: האם גוי שנמנע מלאכול חלב, גם כשיש לו הזדמנות, מקבל על זה שכר?

מימוני:לא נוכל להימלט מלהתייחס לכמה שאלות יסוד:
א. מהו שכר המצוות. בעולם הזה, בעולם הבא. במה הוא מתבטא.
ב. מה השכר לגויים.
ג. האם לגויים מותר לשמור מצוות.
ד. האם גויים שקיימו מצוות של יהודים מקבלים שכר.
ואז אפשר יהיה לגשת לשאלתך.
לדוגמא, אם נתפוס את המצוות בצורה רציונלית-חינוכית-רמבמיסטית, אזי התשובה תהיה שכל מצוה חינוכית, להבדיל מטקסית לבד, מזכה בשכר, כי עצם הקיום הוא השכר. אם נתפוס זאת בצורה קבלית, אזי יתכן שלגוי אסור לגעת במצוות, כי מעשי המצוות עושים תיקונים בעולמות עליונים, וכוונת הגוי הטובה אינה מספיקה כדי למנוע את הנזק שהוא יחולל שם.
זה מצריך בעצם דיון בסוגי מצוות. שכליות לעומת שמעיות, נניח, בדומה לחלוקת רס"ג, בין מצוות שהשכל חייב לבד (איסור רציחה, כיבוד הורים) ושאינו מחייב (פרטי דיני נזיקין, מה שהשכל אינו מחייב אבל יכול להבין, ומה שאינו בר הבנה כלל, כמו נניח פרה אדומה וקרבנות. אמנם לדעתי כל המצוות הן שכליות..., והחילוק הוא רק בקלות ההבנה או במידה שבה "לוח חלק" או גוי ללא הכרת, נניח, פילוסופיה וסוציולוגיה של הדת, יכול להבין את הצורך שבהן. נניח כמו ג'ון לוק. וכבר יצאתי מן הענין לנושא אחר.).
אני מבקש להזכיר את פירושו המפורסם של הרמב"ם לדין שאין גוי רשאי לשמור שבת. הרמב"ם מפרש שאין הכוונה שאסור לו להימנע מעשית מלאכה במשך 24 השעות של שבת, כפי שנוהגים לפרש בזמננו (ולכן גר שמל ולא טבל נדרש לעשות מלאכה כלשהי בזמן זה). הרמב"ם מפרש שאסור לגוי להקים דת חדשה עם יום כעין השבת.
לפי זה, יהיה הבדל בין גוי שמתאמץ לכבד את מצוות היהודים, שהדבר בעל ערך, לבין גוי שמתאמץ לחקות ולהקים דת כעין היהדות, שזה אסור. (ולמי זה אסור? ומדוע?). וכמובן, יצטרכו לחפש היכן הפירושים האלו מעוגנים במה שמקובלנו לגבי שבע מצוות בני נח.

דברי:1.אני הנחתי בשאלה את ההלכות שפסק הרמב"ם במלכים כי גוי שקיים מצווה יש לו שכר אך לא כישראל כי אינו מצווה. מלבד שבת ועיסוק בתורה שאינה של ז' מצוות שאסור לו. וגם ההיתר והשכר הם בתנאי שעושה מתוך דת ישראל, ולחדש דת אסור לו. אני מניח כי גם רש"י בסנהדרין  שמסביר אחרת את איסור השביתה לא חולק על האיסור לחדש דת אלא רואה בו איסור פשוט שלא צריך מקור. לא פורש מה הדין בגוי שעושה מצווה בלי קשר לדת למשל מילה לשם רפואה. לפי מסקנתי באשכול "מצוות צריכות אמונה"? אף ישראל בכגון זה אין לו שכר מצווה אלא שכר המנעות מעבירה של ביטול עשה ולפיכך לגוי אין שכר כלל. ולדעתי גם אין שכר על המנעות מלאו אם כשהיה עובר לא הייתה בכך עבירה, אבל אני מחפש מקור. זה קשור לכל ההגדרה של ההבדל בין מצוות עשה ללא תעשה.
2.מהו השכר בעולם הזה ובעולם הבא הוא באמת נושא רחב מאוד. לענינו ה"שכר" של הגוי הוא רק סימן לכך שמעשיו בעלי משמעות ואינם "ספורט" . 
3. לא ייתכן  שהרמב"ם התכוון כי המצוות הן רציונליות וחינוכיות ותו לא, אם כן למה ההבדל בין גוי ליהודי? או שתאמר כי על היהודי יש מערכת ענישה חמורה כי הוא חלק מקהילה שומרת מצוות ואין שום הבדל בין יהודי לגוי על אי בודד???

צ'טונג:האם אתה מתכוין למצות שכליות או למצות שמעיות? גוי שמקפיד לא ללבוש שעטנז כנראה שאין לו שכר משא"כ אם מקפיד לא לדבר לשה"ר.

דברי: קודם כל לשמעיות, הרי לגוי שמקיים מצוות עשה יש שכר, לכן אני שואל אם יש ראיה לחילוק בין עשה ללאוים.מצוות שכליות, בודאי יש לו שכר מכח היותו של המעשה מוסרי וטוב אבל השאלה אם יש לו "שכר מצווה" היינו שכר עבור אותו סוג מיוחד של "טוב" שההלכה מטפלת  בו. רס"ג אכן מחלק בין מצוות שכליות לשמעיות אבל הרמב"ם לא: אם אתה לא מבין את הטעם בשבילך המצווה "שמעית"
הטענה שלי מסברה לחילוק בין עשה ללאו: 
 יש בעיה עם המונחים "מצווה קיומית", "אינו מצווה ועושה" (אני מניח שהם זהים). אם זה מעשה טוב, איך אאפשר שלא לחייב את האדם לעשותו וכי הקב"ה ותרן?
הרי מצד אחד יש כאן עניין טוב ואין שום שיקול נגדי.
תשובה: גם להתנהלות האדם עפ"י רצונו האוטונומי יש ערך בעיני הקב"ה וערך זה יכול לדחות את הערך של "מצווה קיומית". אבל הכי טוב שיהיה אדם שרצונו במצווה ומקיים אותה. וזה ההסבר שהצעתי באשכול מהותו של חו"מ  לדיני חו"מ שאפשר להתנות עליה.
לכאורה בלאוין זה לא שייך. רצון לא לעשות מעשה טוב יכול להיות רצון לעשות במקומו מעשה טוב אחר  הפחות בחשיבותו או מעשה ניטרלי ולכן מתחשבים בו בגלל ערך הרצון . אבל רצון לעשות דבר רע ("לאו") בקום עשה הוא רצון רע ואין שום סיבה להתחשב בו. לכן אין אפשרות ביניים ואו שיש איסור או שאין שום עניין להמנע. זה לא סותר חומרה במצב של ספק אם יש איסור. חומרה שהיא חומרה גמורה ולא מספק היא באמת מעין "מצווה קיומית". אבל אם אמצע מקור שיש עניין גם בקיום לאוים של גוי אומר שאפילו רצון רע יש לראות בו ערך מצד עצם היותו רצונו של האדם ולכן יש אפשרות בינים של "אינו מצווה ועושה".


תוקן על ידי nmzilber ב- 06/05/2007 3:58:34




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/4/2019 23:45 לינק ישיר 

מה הקישור לציטוטים ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ערך מצוות הגוי- גם בלא תעשה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר