בית פורומים עצור כאן חושבים

מכירת חמץ מוקדמת ,ונאפה לאחר הפסח...

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/4/2008 08:25 לינק ישיר 
מכירת חמץ מוקדמת ,ונאפה לאחר הפסח...

אם אני אמכור עכשיו את החמץ שלי זה ניקרא שאני יותר צדיקה?
לא מבינה מדוע כבר ברגעים אלא אנשים מוכרים חמץ.
והרי מה ההידור בזה .
אנא השכילוני
וכמובן "הנאפה לאחר הפסח " הזה , מה יחודו?
הרי חמץ שמכרתי יחזור אלי במהרה .והוא שלי ממש .מה העניין בלקנות רק נאפה לאחר הפסח.
ומה קורה אם מבחינת השעות לא מסתדר בדיוק שהמשאית שמתייצבת בבוקר בסופר כבר הביאה "נאפה בושל ואורגן לאחר הפסח" שהרי מניין השעות לא משפר זאת לכל בר דעת.
מישהו יכול להרגיעני בעניין היסטריית "הלאחר הפסח" הזאת.
והאם תם חלקה של מכירת החמץ בעיקבות הנהירה למה שנאפה אחרי .
ומה חלקו דינו ומקומו של החמץ הישן והמכור שלי .
לזרוק אותו ,להשפיל אותו ,להתעלם ממנו.
וכמוכן אני כותבת אלגורית בלבד.
כל עקרת בית ממוצעת משתלדת להיפטר מעודפי החמץ ביעילות עד הפסח.



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-15/4/2008 08:32 לינק ישיר 

אותי לימדו לבער את כל חמץ שבבית אבל ניתן לקנות בחנות שמכרה מיד אחר פסח. הסברה היא שתקנת המכירה נעשתה בשביל בעלי עסקים גדולים.


תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/04/2008 8:31:58



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/04/2008 8:32:28




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/4/2008 19:03 לינק ישיר 

לא בדיוק הבנתי את שאלתך.

עכ"פ, מכירת חמץ היא דבר 'בעייתי', בגלל שיש בו הערמה. במשך השנים התקבלה דעת המתירים*, ומ"מ יש מי שרוצה להחמיר ולא לסמוך על המכירה. (זה כנראה הפשט במנהג זה, שיסודו בגר"א ובפר"ח).

יש להוסיף, שבקניה במכלת של חמץ לאחר הפסח, קיימת בעיתיות, בשל העובדה שיתכן שחמץ זה היה אצל הספָק ברכב, ולא נמכר. (חשש זה אינו קיים בחבות גדולות, שאינן משתמשות בספקים).

ההזרזות למכור חמץ - אולי היא סתם חומרא, כמו המוכרים את החמץ הבלוע בכלים והדבוק להם, או שאריות חמץ שלא נמצאו, וכדו' או זוהי הזדמנות לתמוך ברב הקהילה ולהכיר לו תודה מבלי לביישו.

(הערה: יש כאלו שעושים זאת כי זו 'חלק מאוירת הפסח', כמו שתפילת כל נדרי תופסת מקום מרכזי באוירת יוה"כ, אף שהלכתית אינה שייכת ליוה"כ כ"כ, ולא ברור כלל האם ולמה היא מועילה).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/4/2008 08:42 לינק ישיר 

התבהרות

הבה נעשה קצת סדר.

א. מן התורה חייב אדם לבער את כל החמץ שלו לפני פסח, כדי לא להחזיק ברשותו חמץ ושאור, שעליהם נאמר "בל יראה ובל יימצא". אך לצד האיסור וחובת הביעור נאמר מיעוט "לך". מייד נראה מה לומדים ממיעוט זה.

ב. יש דרכים מן התורה לעקוף את הצורך לבער ממש את החמץ. אפשר לבטל את החמץ (להחשיב אותו כדבר שאינו בעל ערך, כמו עפר) או להפקירו. שהרי אז אינו שלנו.

ג. חכמים אסרו להשתמש בהיתר של סעיף ב'. אבל הם עדיין הותירו את ההיתר של החזקת חמץ של גוי בבית. זה לא אסור, בתנאי שעושים לו מקום מיוחד, כדי שלא יבואו לאוכלו בטעות. ("עושים לו מחיצה").

ד. בימי הגמרא ציינו כי מותר לאדם למכור את החמץ שלו לגוי. וממילא אם הגוי ירצה לחזור ולמכור לו את החמץ לאחר הפסח, אין בזה איסור.

ה. במשך הדורות התמסדה כאן תקנה מחודשת, שמתבססת על ההיתרים האלו. וזה עובד כך: מוכרים את החמץ לגוי, מכירה גמורה ("חלוטה"). אך יש גם תנאי כזה שבסופו של דבר הגוי יחזור וימכור את החמץ ליהודי בחזרה.

וכך כולנו מרויחים. הגוי שמרויח משהו מן העסקה. ואנו, שמוכרים את החמץ לגוי, ואין הוא שלנו עוד, ומותר לנו להחזיקו בבית כי הרי הוא של גוי, ואחרי פסח הוא יחזור אלינו.

ו. יש שראו בביעור חמץ מצוה חיובית, שצריך לעשותה. ולכן העדיפו לחסל את החמץ שלהם ממש בשריפה לפני פסח.

ז. יש כאלו שערערו על מכירת חמץ. וזאת מכמה טעמים. ראשית, מפני שזו הערמה. הערמה במובן שכולנו יודעים שהחמץ יחזור אלינו לאחר הפסח. אז המכירה היא אך ורק פורמלית. שנית, כאשר מדובר בעסקים גדולים שמוכרים כמויות אדירות של חמץ, האם באמת הם מתכוונים למכירה? ובמיוחד אם הם אינם מחוייבים לשמירת מצוות אלא עושים זאת רק משום שזה נדרש לפי תנאי ההכשר של הרבנות?

ח. בציבור החרדי התפתחה חומרה שלא לקנות חמץ שעבר עליו הפסח, גם אם עבר עליו הפסח כשהוא בבעלותו של גוי.

ט. כתבתי לעיל "התפתחה" שזו בעיני אינה בהכרח לשון שבח. ואכן אני סבור שזו טעות. ואסביר מדוע.

1. מצד הדין המכירה מועילה שלא לעבור על האיסור.

2. גם חמץ שלא נמכר לגוי, אלא נותר ברשות בעליו היהודי, אינו אסור לאחרים אלא רק לבעליו.

3. חומרה כאן של אדם פרטי היא נזק לאנשים אחרים. אם אני אקפיד לא לקנות חמץ שעבר עליו הפסח (שזה מושג שגוי, כמוסבר), אני עושה עוול לבעלי מאפיות, בעלי חנויות ועוד, שנותרים עם כמויות חמץ שהוא היתר גמור מצד הדין. וכי זו הדרך להחמיר ולא להתחשב באחרים?

גילוי נאות: אני אישית מקפיד כן לקנות חמץ שנמכר כדין בפסח כדי לסייע למי שעיסוקו בכך.

הערה: בעוד בעלי מאפיות גדולות וכיו"ב מבצעים מכירת חמץ דרך הרבנות ולכן זה בסדר, יש מקום לבדוק בחנויות קטנות שמא החמץ שלהן נותר אצלן והן לא מכרוהו. ראוי לקונה לאחר הפסח אצל יהודי שאינו מרגיש מחוייב למצוות  שישאל על תעודת מכירת חמץ.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2008 08:50 לינק ישיר 

אשכולו של הלבן עם דיון טכני בפרטי מכירת חמץ והצדקת המכירה.

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2395713

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2008 13:12 לינק ישיר 

  ר' מיימוני,

 

לגבי סעיפים ח-ט וההערה.

 

ח. לענ"ד דוקא מסתבר להפך, שכן מפעל גדול ישמח מאוד שיקנו ממנו את כל הסחורה בבת-אחד, והוא ייצר מהר סחורה חדשה אחרי הפסח, ולכן כוונת המכירה רצינית אם רושמים סכום אמיתי. מאידך בבית פרטי, נראה מגוחך לפעמים שהגוי קונה כמה פרוסות לחם וחמץ הדבוק לכלים, ובפרט אצל השומרים בצק ל"מימונה", שסביר שאינם מעוניינים למכור את חמצם.

 

ט.

2) בפשטות 'חמץ שעבר עליו הפסח' אסור להנאה לכולם, וכך פשטות לשון הפוסקים (רמב"ם הל' חמץ ומצה א, ד; שו"ע או"ח תמד, ג). ועי' פ"ת יו"ד ר"ס קיט מש"כ בשם שות חיים שאל סי' לח (ד"ה ובספרי הקטן) אות פ"ה, והנחת המוצא של כולם שחמץ אסור בהנאה לכולם.

 

3) זו הערה נכונה וישרה מאוד. יש לציין, שעיקרה נוהג במקומות שיש בהם ריכוז גדול של מחמירים, כמו ירושלים וב"ב, אולם אדם שגר באזור שאין בו הרבה מחמירים, חומרתו אינה מכבידה – בר"כ – על המוכרים, וכל ערום יעשה בדעת.

 

במה שציינת שנכון לבדוק שבעל החנות מכר חמצו - זו הערה נכונה, אך לא התייחסה לאפשרות שהוא מכר (ויש לו תעודה), אך חלק מהמוצרים הגיעו אליו אחרי הפסח מסָפַּק שלא מכר את החמץ שברכבו. יתכן, שאין לחשוש לזה, משום שזהו – לכל היותר (אם נאמר שאין רוב אלא קבוע) – 'ספיקא דרבנן'.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/4/2008 14:44 לינק ישיר 

עיקר החומרה במאפיות, שלא לקנות חמץ שנאפה באסרו חג הפסח, כי בד"כ המאפיות חייבות להספיק לספק מספיק לחם ומזונות לכל הקונים, וכדי שיוכלו להספיק, בדרך כלל מתחילים את ההכנות מעט לפני צאת החג. וכיון שהתחילו להתעסק בו בעוד החג, הרי שהחמץ הי' בחג בבעלותו של יהודי, וא"כ מיד נאסר לכל העולם לנצח (דלא כדברי מיימוני).
משא"כ הלחם שנאפה בימים הבאים, אין חשש זה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-16/4/2008 15:04 לינק ישיר 

אם מתחילים "מעט לפני צאת החג", הרי שזה מיעוט, שבטל לאחר הפסח ברוב התוצרת.
מכל מקום, לפני שמפריחים חומרות, יש לבדוק אם יש מציאות כזו של מאפיות שאכן פותחות לפני צאת החג. אם יש, אזי צריך לבדוק לגבי המאפיה הספציפית של המכולתניק שלך - הרי אם מדובר במאפיה שאתה סומך על המשגיח שלה, מה איכפת לך שיש מאפיות אחרות שמוכרות משהו אחר?

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-16/4/2008 15:17 לינק ישיר 

ח"ו, זו הוצאת לעז. בודאי במאפיות כשרות לא היו מרשים זאת. זה גם בעיה של 'מעשה שבת'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/4/2008 15:38 לינק ישיר 

למאי נמ

אכן דברים שכתבתי טעות הם בידי, ופשטות הרמב"ם היא שהחמץ אסור לכל. ואם גם הסברה היתה נותנת להתיר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2008 16:03 לינק ישיר 

מה נדלקתם, ודאי שאפשר לסמוך על המכשירים. ואני כתבתי רק על אלו המחמירים החוששים, שכאן הוא דבר שיש לו מקום לחשוש, שהרי בעלי המאפיות להוטים ודחוקים בזה, ואף אם לא פותחים את האש עד צאת החג, הרי לפעמים קורה שלא מתאפקים ולפחות פותחים את המחסנים אז, וזה מספיק לאסור את העיסה הזאת, ולכן יש מחמירים החוששים.
אז מה רציתם לומר? שאין אף אחד שמחמיר בזה? הרי כתבתם קודם שיש כאלו מחמירים וחוששים בזה. אלא שלא ידעתם מהי סיבת ההחמרה, ויצא לכם משהו מעוות. לכן כתבתי את הסיבה לזה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-16/4/2008 16:42 לינק ישיר 

בשנה שעברה החלו לאפות באחת הפיצריות בהכשר הבד"ץ!!! קודם צאת החג, המון שהתאסף שם אחר שמישהו ראה פעילות בפנים, החל למחות. ולמחרת כבר הורד ההכשר.

בעל הפיצריה טען להגנתו שהפועלים רק הגיעו והתכוננו, אבל לא החלו לעסוק באפיה.


אין ספק שזה ייתכן.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 04:16 לינק ישיר 

לר' 'הלבן',
א. הטענה שהמחמירים מפקפקים במכירה, היא אמיתית, וכך מקובל להסביר את הגר"א (במע"ר) והפר"ח.
ב. הטענה שקיים חשש שהאוכל היה אצל הספק ולא נמכר, ואין לו 'תעודה' - היא הגיונית וסבירה.
ג. החשש שלך, שעלול להיות ח"ו במאפיות ופצריות קטנות שאין להם משגיח צמוד, אינו הסיבה העיקרית למחמירים שחוששים לזה ימים רבים בקניה במכולת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/4/2008 13:07 לינק ישיר 

ב. אלו שחוששים לזה היו צריכים להזהר במשך חדשים ארוכים, מכל מיני מאכלי חמץ. אישית איני מכיר כאלו מחמירים.

ג. אני דברתי על אלו שנזהרים מלקנות רק לחם או מזונות שנאפו ביום הראשון שלאחרי הפסח. ויש כאלו.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-18/4/2008 04:11 לינק ישיר 

א. לאחר זמן רב, המוצרים מלפני פסח הם בגדר מיעוט, וא"צ לחשוש אליו. (אגב, רבים חוששים לזה עוד חודשים ארוכים, בימי סיוון ותמוז).

ב. נמצא, שדברנו על שני סוגי/מגזרי מחמירים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/4/2019 23:35 לינק ישיר 

גם לפני פסח בהרבה חותמים על שטר המכירה, והוא תקף רק בערב פסח בזמן שיושבים עם הגוי, יש כאלה שרוצים גם לא לבדוק את המקום ולכן מוכרים בפועל את מקום החמץ גם, עוד לפני ערב פסח.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מכירת חמץ מוקדמת ,ונאפה לאחר הפסח...
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר