בית פורומים עצור כאן חושבים

כמה קהל היה לחז"ל ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/4/2008 09:24 לינק ישיר 
כמה קהל היה לחז"ל ?

שבת מ.

"דאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: 'בתחילה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת; התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים "מערב שבת הוחמו", אסרו את החמין התירו את הזיעה, ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרים "מזיעין אנחנו", אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה; ועדיין היו רוחצין בחמי האור ואומרים "בחמי טבריה רחצנו" - אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן; ראו שאין הדבר עומד להן- התירו להן חמי טבריה, וזיעה במקומה עומדת ..."

כמה מרחצאות חמים מסוגם של חמי טבריה ידועים לנו בארץ? אחד? שניים? (נא לא להתחיל לצטט את "הפסח שבשלו בחמי טבריא" - זו רק דוגמה)

ברור כאן שזהו סיפור לוקאלי לגמרי שקרה בטבריה, לא בציפורי ולא בלוד. האם ה"ציבור" שעליו מדברים (כמו ב"גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה") הוא תושביה היהודים של עיר אחת?   



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 10:18 לינק ישיר 

.


אינני מסכים.

ראשית - עובדות:

חמי גדר (גדרה - באיזור אום אלקיס שבירדן כיום, מעל הירמוך) נזכרים במקורותינו, ומה שמכונה היום "חמי יואב" - וכל כל המקומות בתורכיה ובאירופה שהיו ידועים ובשימוש אז - כלפי כולם הדין היה רלבנטי.

שנית, דינים רבים מובאים גם לצורך שאינו סביר מבחינה פרקטית.

שלישית - טבריה היתה עיר חשובה, ו"הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריה" היא רק דוגמא אחת. טבריה זו לא "סתם" עיר.

רביעית, מהמקרה המקומי של טבריה, לומדים את הדין - ולכן הובא דין זה. כדין הציבור של טבריה - כך יהיה דין התפתחות ההלכה לגבי הציבור בשאר המקומות. אין הציבור בטבריה אלא "מדגם מייצג" לצורך הדיון ההלכתי ברחיצה בחמין.

כך נלע"ד
 







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 13:25 לינק ישיר 

נדב,

לגבי העובדות להוסיף על דברי מואדיב. בארץ ישראל ישנם מעיינות חמים רבים מלבד חמת גדר וחמי טבריה. בל נשכח את חמי זוהר, חמי עין גדי, חמי געש ועוד. ישנם מעיינות רבים בסביבות ים המלח ובמקומות נוספים שלא הפכו לאטרקציה בתשלום בגלל קטנותם אבל עדיין הם חמים וניתן לרחוץ בהם.

אבל יותר מכך אני לא מבין. אתה שואל שלכאורה כאשר אסרו/התירו את חמי טבריה (מרחץ שאין צריך לחממו), התחשבו רק בבני העיר טבריה ולא בשאר בני א"י וכלל היהודים.

הרי למי אסרו/התירו את חמי טבריה? לאותם אלו שגרים ונמצאים בטבריה ולא לשאר העולם, אז למאי נפק"מ?

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 15:41 לינק ישיר 

בראשית רבה (וילנא) פרשה לג ד"ה ד ויסכרו מעינות

יסכרו מעיינות תהום אבל לא כל מעינות חוץ ממעיין טבריה ואבלוניס ומערת פמיי"ס,




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 17:37 לינק ישיר 

אגב,
 אני נזכר שמישהו מהראשונים עושה חשבון כיצד מחממים משהו בחמי טבריה ומביאים אותו לביהמ"ק בשבת או בחג (מישהו זוכר היכן זה). משמע משם שהוא הבין שמעיינות אלו היו באמת רק בטבריה, וזה לא סוג מעיינות שקיים בעוד מקומות. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 19:20 לינק ישיר 

הרב מיכי,

מעיינות היו בעוד מקומות, מציאות שישנם כיום מעיינות טבעיים חמים בעוד מקומות מלבד טבריה.

בירושלים אין מעיינות חמים:

"אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה" (פסחים ח:)

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 20:35 לינק ישיר 

ועדיין ההנחה שם היתה שזה דווקא בטבריה, ועשו חשבון מהלך כמה ימים הוא לירושלים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 20:46 לינק ישיר 

הרב מיכי,

הזכרת קודם שיש הוכחה מהראשונים שלא היו עוד מקומות עם מי תהום חמים מלבד טבריה. אני לא יודע למה התכוונת, אם יתאפשר לי אחפש את דברי הראשונים העלומים, ואשמח אם מישהו אחר יצטטם.

הגמ' שציטטתי מוכיחה שבירושלים לא היה חמי טבריה, אבל זה לא מוכיח כלל שלא היו מעיינות חמים במקומות אחרים, אלא אולי להיפך. אם רק בטבריה היו מעיינות חמים, מדוע הגמ' שואלת מדוע בירושלים אין, שתשאל מדוע בטבריה יש.

יותר משמע מהגמ' ש'חמי טבריה' זה מושג ושם כולל לכל המעיינות החמים. כמובן שזה נקרא ע"ש טבריה ששם כנראה המעיינות הגדולים והמפורסמים ביותר.

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 20:53 לינק ישיר 

ברור לי שזה ההסבר הפשוט, ולכן אני שואל על אותו מקור עלום שנזכרתי בו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 21:34 לינק ישיר 

נדמה לי שה"מקור" הוא בדיחה.

כשהייתי בישיבה הרצתי יחד עם חבר לוח היתולי לפורים שנקרא "מאורעות ופלאים באוצר הספרים". זו היתה תערוכה מתחלפת של כל מיני שטויות שדגנו מן הספרים המרובים בספרית הישיבה, מהן דברים חמודים וגם דברים נלעגים.

בין היתר הצגנו מאמר ממאסף תורני בשם "אוצרות ירושלים" (משהו מחוגי העדה כמדומני) בו הופיע מאמר של מישהו שטען בתוקף כי חז"ל ידעו את כל החכמות, כולל "חכמת האירופלען", וראייתו מ"גמלא פרחא" - וכי מהו גמלא פרחא אם לא אירופלען?

מצד שני הבאנו מאמר של ר"מ שטרנבוך שרצה להוכיח כי תרמוס הוא כלי ראשון בשבת, וראייתו מהפסח שבשלו בחמי טבריא. ומכיוון שחמי טבריה בטבריה ואת הפסח אסור להוציא מירושלים, הסיק שמדובר בכגון שהביא חמי טבריה לירושליים ע"י תרמוס, ומכאן שהוא כלי ראשון שבשולו בישול. 

הרעיון שלנו היה לפרוך את ראייתו של הרב שטרנבוך ולומר שאת חמי טבריה הביאו לירושלים באירופלען של האוצרות ירושלים, וממילא לא התקררו בדרך, ויש לדחות כמובן ...  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2008 23:08 לינק ישיר 

תודה שהזכרת לי מה שלימדו אותי לאחרונה.
הרי הדבר ידוע ומפורסם, כי הטלפונים הסוללרים היו בשימוש בימי התנאים- העובדה שלא נמצאו כל חוטי טלפון בחפירות הארכיולוגיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/4/2008 03:41 לינק ישיר 

המקור של הר' מיכי מגיע מהמיעוט שיש שפסח א"א לבשלו בחמי טבריה, כך שגם זה ענינא דיומא, איני זוכר היכן




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/4/2019 23:37 לינק ישיר 

לא בהכרח שכל הסיפור היה בטבריה, אלא שבטבריה היתה תופעה כזו שאומרים בחמי טבריא רחצנו ולכן שינו את הגזירה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2019 00:40 לינק ישיר 

מצינו בהלכות שבת תולדות האור ותולדות חמה, כלומר כלי או קרקע שהוחמו באור או שהוחמו בשמש, וכך כאן "חמי טבריא" נראה שהוא הדין לכל דבר שהוחם בחום טבעי כגון חום השמש, אלא שחמי טבריא היו מפורסמים משום הרפואה שהיו מקום מיוחד ובעל סגולות ונבדל להיקרא בשם ופירסום, ועל כן קראו בשמו כל מה שהוחם במעיין חם או בשמש, ולכן אמרה הגמרא שהיו אנשים רוחצים ואומרים "בחמי טבריא רחצנו", כלומר, משל לדבר, כמו אם יש גזירה על נסיעה בעגלה, ונניח תיאורטית שהיו מתירים כמ"ד קלנועית ומתירים כהסוברים שהיה מקום להתיר אופניים בכלל, ונאמר שהיו כאלו שעוברים בשבת מרחק נסיעה ואומרים "בקלנועית נסענו", ודאי הוא הדין לאופניים, אלא שזה התפרסם לעניין היתרו, וכך חמי טבריא, הוא הדין לכל חמי השמש, אלא שחמי טבריא נתפרסמו להיתר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2019 14:25 לינק ישיר 

 וזה בדיוק מה שבא שנרב לומר, שאם הקהל היה מפוזר בכל ארץ ישראל לא היו מביאים דוגמא מקומית, אלא כותבים, בחמי חמה רחצנו .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2019 19:09 לינק ישיר 

אכן, רדיפה רואים כאן



תוקן על ידי אליקים7241 ב- 05/05/2019 17:16:51




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כמה קהל היה לחז"ל ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.