בית פורומים עצור כאן חושבים

מידת הזהירות / עבודת ה' או תכבד העבודה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/11/2008 00:11 לינק ישיר 
מידת הזהירות / עבודת ה' או תכבד העבודה?

הרמח"ל בספרו מסילת ישרים פורש את ענייני מידת הזהירות על ארבעה פרקים:

ב. בביאור מידת הזהירות.
ג. בביאור חלקי הזהירות.
ד. בדרך קנית הזהירות.
ה. בביאור מפסידי הזהירות וההרחקה מהם.

מתוך הפרקים:

(שימו לב להדגשות)

בפרק ב' מבאר הרמח"ל, כי "הנה ענין הזהירות הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו... ולא ילך במהלך הרגלו כעור באפילה"
בהמשך מבאר הרמח"ל בפירוט את הבעיה, ובתוך דבריו: "ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם עד שלא ישאר להם רוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאילולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר תכבד העבודה על האנשים וגו', שהיה מתכוון שלא לבד שלא להניח להם רוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מופסקת..."

בפרק ג' הרמח"ל מסביר שהזהירות כוללת שני חלקים שהם שלושה:
א1. קביעות עיתים לשאלת מה טוב ומה רע.
ב1. לשקול את המעשים ע"פ זה בשעת מעשה.
ב1. לשקול את המעשים ע"פ זה שלא בשעת מעשה.

בפרק ה', הרמח"ל מונה ראשונה למפסידי הזהירות - את הטיפול והטרדה העולמית.
הוא מסביר "כי בהיות האדם טרוד בענייני עולמו הנה מחשבותיו אסורות בזיקי המשא אשר עליהם ואי אפשר להם לתת לב אל המעשה."
והפיתרון הוא "והחכמים עליהם השלום בראותם זה אמרו הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה."
וההסבר לפיתרון:"כי הנה העסק מוכרח הוא לאדם לצורך פרנסתו, אך ריבוי העסק אינו מוכרח שיהיה כ"כ גדול עד שלא יניח מקום אל עבודתו, על כן נצטוינו לקבוע עיתים לתורה, וכבר זכרנו שהיא המצטרכת יותר לאדם לשיגיע אל הזהירות, וכמאמר רבי פנחס תורה מביאה לידי זהירות, וזולתה לא יגיע אליו כלל, והוא מה שאמרו ז"ל ולא עם הארץ חסיד".
הרמח"ל עוצר ומוכיח באריכות ומסביר, מדוע התורה היא המצטרכת יותר לאדם לשיגיע אל הזהירות, וזולתה לא יגיע אליו כלל.
מוסיף הרמח"ל שפיתרון ה"תורה" כולל גם: "והנה בכלל זה גם כן קביעות העיתים אל חשבון המעשה ותיקונו כמו שכתבתי למעלה."
(על ענין "הטיפול והטרדה העולמית" נוספות כאן עוד שתי הערות שאינם מענייננו)

כמה שאלות:

שאלה אחת - האם א1 אינו לימוד תורה בעצמו? אם כן, האם לימוד התורה שייך לפרק ד' או לפרק ג'? 

שאלה שניה - האם "הטוב האמיתי שיבחר בו האדם והרע האמיתי שינוס ממנו", ניתן למצאם אך ורק בתורה? כלומר האם אין טוב ורע שאינם מופיעים בתורה, וא"כ יצטרך האדם למעט גם בלימודו, כדי שבעניינים אלו הנוספים "לא ילך במהלך הרגלו כעור באפילה"?  (אמנם, אם הרמח"ל סבר ש"הכל נמצא בתורה", טענה הצריכה דיון כשלעצמה, למקורותיה ופרטיה, אז אולי הרמח"ל סבר שזה כולל הכל. אבל זה לא ברור לי, ולכן אני מבקש שאם מישהו חושב שזה התירוץ או שיש לו הסבר לעניין - יאמר נא זאת)

כאן נכנסת שאלה נוספת (שאינה קשורה בדווקא למידת הזהירות) - האם אכן לימוד התורה מכסה את עצמו? נניח, יש לאדם שאלה, ובעצם בספר (לצורך העניין, ספר תורני) X או Y, הוא יכול לחפש בעמ' כך וכך, ולמצוא בדיוק את הפיתרון לשאלתו, אבל לימודו בעצמו אינו מביא אותו לידיעות אלו? במילים אחרות - כיצד ינחש האדם את מה שאינו יודע?  כאן גם יכולה להיות התנגשות, כי נניח שכולם לומדים סוגיא מסויימת באופן אחד, ואילו ידעו על ספר X וY, היו מבינים שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר לגמרי, או להוסיף היבטים אחרים.

שאלה שלישית - אם נניח, שפיתרון התורה, הכולל את התורה עצמה ואת קביעות העיתים אל חשבון המעשה ותיקונו, מקביל לא1 וב2. מה עם ב1? הרי זה הבעיה העיקרית אצל האדם ש"מחשבותיו אסורות"?

שאלה רביעית - מדוע הרמח"ל מאריך להוכיח ולהסביר את תועלת התורה, בפרק ה' שנועד לתת הוראות למעשה, ולא בפרק ד' שנועד להסביר את מה שעומד מאחורי הדברים?

שאלה חמישית - עבודת ה' או תכבד העבודה? אם נניח שאכן יש דברים נוספים שעל האדם לעשות או ללמוד - ראה שאלה שניה וראה עוד בסוגריים - בחייו, מלבד מה שנקרא "עבודת ה'" (נניח, שאנו מחליטים שהמדע הינו דבר חשוב, שעל בני אדם להשקיע בו. לאו דווקא לצורך פרנסה וכד'. הרי למעשה, כולנו יודעים שגם מדע הרפואה, למשל, מלמד אותנו מהו "הטוב האמיתי שיבחר בו האדם והרע האמיתי שינוס ממנו) האם הדרישה (המקובלת בימינו) של להיות דבוק בעבודת ה' ללא הפסק רגע כמימריה, אינה עצת "תכבד העבודה"?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/4/2019 23:24 לינק ישיר 

לשאלה הראשונה, קביעות עיתים מה טוב ומה לא, אין זה בהכרח לימוד תורה, אלא התבוננות ומחשבה על המעשים עצמם, אם טובים או לא, גם אחרי שיודע מה טוב ומה לא, עפ"י התורה, צריך להתבונן במעשה עצמו לאיזו הגדרה הוא שייך. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2019 23:53 לינק ישיר 

תלמידתלמיד כתב:
לשאלה הראשונה, קביעות עיתים מה טוב ומה לא, אין זה בהכרח לימוד תורה, אלא התבוננות ומחשבה על המעשים עצמם, אם טובים או לא, גם אחרי שיודע מה טוב ומה לא, עפ"י התורה, צריך להתבונן במעשה עצמו לאיזו הגדרה הוא שייך. 


מה פירוש:" לאיזה הגדרה הוא שייך"? האם הוא שייך למעשה הנקרא "טוב" או למעשה הנקרא "רע". ומי מחליט מה זה טוב ומה זה רע? הרי כל המסילת ישרים נכתב כדי להגיע ל"יראת ה'", לקיים את התורה. ממילא, גם מה טוב ומה רע נכלל בתורה. ממילא, גם ההבחנה ב"האם המעשה טוב או רע" - גם זה נכלל בתורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2019 14:17 לינק ישיר 

בדיוק זה הפירוש לאיזו הגדרה הוא שייך . ועל כך הוא שואל למה התורה לא מוזכרת בתחילה ועל כך התשובה, שהכל כלול בתורה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2019 19:10 לינק ישיר 

אכן רדיפה רואים כאן




תוקן על ידי אליקים7241 ב- 05/05/2019 17:15:27




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2019 20:03 לינק ישיר 

רדיפת האמת. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מידת הזהירות / עבודת ה' או תכבד העבודה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר