בית פורומים עצור כאן חושבים

שמיני

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/3/2008 16:44 לינק ישיר 
שמיני

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/3/2019 22:54 לינק ישיר 

מתנצל על ההצפה. משום מה המחשבות שלי נודדות לנושא הזה שוב ושוב.

הצעתי למעלה לפרש את 'וירבעם עומד על המזבח להקטיר' (מלכים א פרק יג) שירבעם עמד ממש מעל המזבח, ואז יש כאן איזכור מקראי נדיר (אולי יחיד, חוץ מה'וירד מעשות החטאת' הנידון כאן) לעלייה ממש על המזבח. אין כל כך סיבה לפרש ככה כי 'על' מתפרש בהרבה מקומות כמו 'אצל', אבל אולי יש בזה כדי לבאר יותר את ההמשך שם. בפסוק ד שם כתוב 'ויהי כשמוע המלך את דבר איש הא-להים אשר קרא על המזבח בבית אל, וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפסוהו'. ההסבר שחשבתי עד היום הוא שירבעם עמד מהעבר השני של המזבח והושיט מלמטה את היד מעל המזבח (שהיה כנראה די נמוך, ואולי גם האש עדיין לא בערה בו) להצביע על איש האלקים, וזה נראה קצת מיותר להזכיר איך בדיוק הוא הושיט את היד. אבל אולי הכוונה היא יותר פשוטה, שירבעם עמד ממש על המזבח ולכן לא יכל לתפוס בעצמו, ורק הושיט משם את היד.

עריכה: בטעות ערכתי עם התוכן הזה את התגובה הקודמת (כלומר התוכן המקורי שם מחוק, ועכשיו גם אי אפשר למחוק אותה לגמרי) במקום להכניס תגובה נוספת. בעעעע.





תוקן על ידי שולח_דברים ב- 31/03/2019 21:13:06




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 22:16 לינק ישיר 

[
הערת שוליים אגבית לחלוטין בכתב קטן
מצאתי עכשיו את הכתב יד באתר הספריה הבריטית, אני נותן כאן לינק כי זאת דוגמה נחמדה לטעות הדומות שמתוקנת בתוך כתב היד על הגיליון, ובנדפס מושמט למרות שבהקדמה אמר שראה את הכת"י הזה. כנראה הכת"י הזה הוא העתקה מכת"י אחר שעליו המהדיר הסתמך בעיקר
בכל אופן אני זוכר שאי-אז  כשלמדתי את הספר היו כמה קטעים שממש לא ברורים בנדפס ורק בכת''י הזה (הכת"י היחיד שראיתי) זה מובן. למשל בהשגה על נפת כתוב בנדפס 'או יוכל אחד מן המדברים להפעיל נפת כי אם בחוקת התורה' וזה ממש בלתי ברור, אבל בכת''י כתוב 'בחזקת התיו' (אולי המהדיר השלים התו = התו' = התורה), ואז מובן מאד שאם התי''ו בנפת שורשית כדברי דונש אז בפועל הנגזר יהיה נָפַתִּי עם ת' דגושה מחמת ההבלעות (כמו 'כָּרַתִּי ברית לבחירי'), כפי שדונש אומר שם בשיר (וכפי שהוא מעיד 'כאשר ערכתי בשירה'). וגם נוסח השיר ('הלא תפת קום') לקוי בנדפס ובלתי ברור כפי שיראה הרואה. ועוד
חבל באמת שלא מהדירים את הספר הזה מחדש. ספר נחמד מאד עם מחלוקות שהתעסקו בהן במשך כמה וכמה מאות שנים, וגם להערכתי כל הדיונים הדקדוקיים של רש''י מקורם בספר הזה מדברי דונש (בכלל כמעט תמיד רש''י מסכים עם דונש), ונותן הצצה נדירה למקוריות וליצירה של רבינו תם גם בנושאים לא תלמודיים (כמו שירה במשקל ספרדי, פרשנות תנ''ך, ידע דקדוקי רחב) ואפשר ללמוד משם כמה וכמה דברים.
זה הלינק http://www.bl.uk/manus/Viewer.aspx?ref=add_ms_27214_f184r
[

הלינק לא עולה טוב. במקום manus צריך לכתוב manusc-ripts (בלי המקף). אולי זאת איזה מן הגנה של האתר נגד הטמעת js




תוקן על ידי שולח_דברים ב- 31/03/2019 20:21:14




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 21:53 לינק ישיר 

מתנצל על ההצפה, משום מה המחשבות שלי נודדות לנושא הזה בחזרה שוב ושוב.
הצעתי למעלה לפרש את 'וירבעם עומד על המזבח להקטיר' (מלכים א פרק יג) שירבעם עמד ממש על המזבח, ואז זה איזכור מקראי נדיר (יחיד אולי חוץ מה''וירד מעשות החטאת'' הנידון כאן) לעלייה על המזבח. אין לזה כל כך סיבה כי 'על' מתפרש בהרבה מקומות 'אצל' כאמור, אבל אולי יש בזה להסביר יותר את ההמשך שם 'ויהי כשמוע המלך את דבר איש הא-להים אשר קרא על המזבח בבית אל, וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפסוהו', שירבעם עמד ממש על המזבח ולכן לא יכל לתפוס את איש האלקים בעצמו. ואם ירבעם עמד למטה אבל מהעבר השני של המזבח ולכן שלח את היד מעל אז קצת נראה לא רלוונטי לציין איך בדיוק ירבעם שלח את היד. אבל אם באו לפרש שהוא עמד למעלה ולכן לא יכל לתפוס אותו ממש זה יותר מרווח.

תוקן על ידי שולח_דברים ב- 31/03/2019 20:48:27




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 21:16 לינק ישיר 

כמובן שמתבקש לעשות חילוק למדני.
עברתי ברפרוף בין בתרי הלינק ולא ראיתי סיבה מדוע להניח שדין כבש כמזבח נאמר גם במשכן. אפשר לטעון שזה דין שנאמר רק בכבש של המקדש (ואז גם לא צריך לדחוק שעל אף שיש לו דין מזבח אין לו דין תבנית המשכן שזה דבר תימה), ובמשכן אין כלל דין כבש, ואם היו צריכים הכהנים לעלות על המזבח הרי היו צריכים לבנות כבש פרטי מאולתר (אפשר אפילו קרש מספיק חזק), ואם היה כבש קבוע כדברי הברייתא הרי שגם הוא כבש פרטי שלא על פי הדיבור שבאה עליו קבלה לברייתא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 21:03 לינק ישיר 

יש, בזכותך קראתי היום שיעור נחמד מאד של הרב אריאב עוזר. אמנם על דרך הלמדנות ולא רק פשוטו של מקרא, אבל אדרבה זה עוד  יותר מעניין. מכח הקושיה של אי הזכרת הכבש הוא לומד שהכבש (להבדיל  מהמזבח וכליו) אינו מתבנית המשכן ורק מעכב בהכשר ההקרבה במזבח (נפק''מ שהכבש לא מוכרח להיות בחלקו של בנימין, וגם ישראל כשרים לשאתו). ולפי הצד בראשונים (הגהה בתוס' זבחים) שהכבש ממש כמזבח קצת יותר סביר שלא הוזכר כמו הכלים.

ראה שם גם בהתחלה בשם הגרי"ז (ע''פ הרמב"ם) את מה שהערת שמעלות זה איסור כללי (כלומר שא"א ללמוד מזה חיוב עשיית כבש, כפי שמשמע בפשטות מרש"י שציינתי), והסברו, וכן שם בהערה א.

[כאן השיעור. http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/80_19_73.pdf]




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 20:48 לינק ישיר 

שולח_דברים כתב:
אגב מעניין גם במקרה שהורו ב"ד ופחות מרוב הציבור עשו ואז כל יחיד מביא חטאת (לא יודע תוך כמה זמן צריך להביא לפני שייחשב ביטול עשה), ייתכן בהחלט מצב שמשמר הכהנים הנמצא לא יוכל להתמודד עם הכמות.

מעניין אם היה אי פעם מקרה כזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 20:36 לינק ישיר 

שולח
הפסוק אוסר לעלות במעלות, והוא איסור כללי.
במשכן עצמו יש לנו לכאורה לפירוט של הכול, כולל סירות המזבח, ולכאורה אם היה מתקן עלייה הוא היה צריך להיות מוזכר. הוא הרי לא פחות כלי קודש מהכיור או הסירות.
ניתן היה לצפות גם שהעלייה תוזכר במהלך תיאור מעשה הקורבנות. זה אמנם לא הכרחי אם אין שום מעשה שבו הכרחי לעלות, אבל בכל זאת הייתי מצפה שזה יוזכר איפשהו כפי שזה מוזכר כאן.
אני אומר גם שמבחינה פרקטית לא נראה שעלייה הייתה הכרחית, ואם כך הרי שלולי המילה "וירד" אצלנו כלל לא היינו מעלים על דעתנו שהיו עולים על גבי המזבח שבמשכן.
אזכור אגבי כזה הוא מפתיע, והוא גם קשה מכיוון שלכאורה הוא מצריך כלי קודש שלא נצטוו על עשייתו ולא מתוארת עשייתו ונשיאתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 20:20 לינק ישיר 

אגב מעניין גם במקרה שהורו ב"ד ופחות מרוב הציבור עשו ואז כל יחיד מביא חטאת (לא יודע תוך כמה זמן צריך להביא לפני שייחשב ביטול עשה), ייתכן בהחלט מצב שמשמר הכהנים הנמצא לא יוכל להתמודד עם הכמות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 19:54 לינק ישיר 

צודק.
וגם לגבי נחמיה טעיתי, כי שם אדרבה זה די מצומצם (מתאים לזמן הרעב הכללי שם) ואכלו 150 איש על שולחנו.


תוקן על ידי שולח_דברים ב- 31/03/2019 17:55:16




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 19:53 לינק ישיר 

לכתחילה 3.5, אבל בפועל, אהרן אלעזר ואיתמר אכלו שני שעירים, כל אחד שני שליש.

לגבי בניהם, אני לא בטוח, כי אם פנחס לא נתכהן עד שהרגו לזמרי, אולי לא היה לו גם דין כהן לגבי אכילת קדשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 19:46 לינק ישיר 

למה שני שליש ולא שתי חמישיות? (ולפי החשבון שלך יוצא 3/5 מ7 שזה 4.2 ק"ג). עדיין הרבה ללא ספק וגם מגיעים לבעיה של אכילה גסה בקדשים.
אגב גם על שלחן שלמה (מל"א ה, וקצת נחמיה ה) עלתה כמות בלתי מוסברת של בשר, ומן הסתם רק הנכבדים בעם הסבו איתם לשולחן. ייתכן שבהערכה חופשית מגיעים שם לכמויות עוד יותר גדולות פר קפיטה (אם כי שם אין איסור נותר).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 19:27 לינק ישיר 

אמת
ועדיין כל כהן היה אמור לאכול שני שליש שעיר, שלידיעתי הם כשבע ק"ג בשר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 19:14 לינק ישיר 

בעלבעמיו

אני מבין שדייקת 'אמורים' כי אחד משלושת השעירים נשרף, אבל ייתכן שזו באמת היתה כוונת ה' מראש. תשעה עשר חזה ושוק של שלמי יחיד נאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם (זבחים ה,ז). 



תוקן על ידי שולח_דברים ב- 31/03/2019 17:16:07




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 11:55 לינק ישיר 

יש3

יתכן שלא הבנתי בדיוק את העוקץ בשאלה שלך. למזבח הרי היה כבש. אמנם לא כתוב במפורש בתורה, אבל כתוב 'ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערוותך עליו', ומשמע שעלייה משופעת ולא מדרגות כן הייתה, וזאת כנראה אחת הצורות המקובלות למזבח, ומאחר שיצאו מעלות נותר כבש. רש''י שמות כז,ה. ובמשנה עלה בכבש ופנה לסובב וכו'.

אגב אציין לפירוש נאה של רבינו תם לפסוקים במלכים ובדברי הימים, אף שזה לא מופיע בתורה ולא נוגע ממש לנקודה שלך. כתוב בדברי הימים 'ושש מעלות לכסא, וכֶבֶשׁ בזהב לכסא מאחזים', ובמלכים כתוב 'ושש מעלות לכסא וראש עגול לכסא מאחריו'. מנחם כתב ש'כבש' בדברי הימים הוא 'מעלה גדולה לפי העניין'. והשיג עליו דונש שהיו רק שש מעלות, וכתב שכבש פירושו חישוק ומפרש וחִשֵּק בזהב לכסא. ורבינו תם פירש שהפסוקים במלכים ובדה"י זהים, והכבש הוא הוא הראש העגול מאחריו שהאדם כובש ונשען עליו. ורד''ק בדברי הימים פירש את הפירוש המתבקש לכאורה שכבש הוא מישור משופע כלשון משנה [אף שאביו של רד''ק ר' יוסף קמחי הסכים ב'ספר הגלוי' לפירוש רבינו תם, ובדרך כלל רד''ק מציין את פירושי אביו גם במקום שחולק עליו, וכאן שמט].
אם מישהו מתעניין, כאן הלינק לדברי מנחם ודונש ורבינו תם
http://www.daat.ac.il/daat/vl/donash/donash07.pdf#page=7

(רשום אצלי שבנדפס נשמט משפט שלם מחמת הדומות ובכת"י באתר הספריה בלונדון מצוי כתיקנו, אבל לא חיפשתי שם עכשיו, ולא מן הדין להעתיק מההעתקה שאצלי, אף שניכר לעין מדברי דונש ומתשובת רבינו תם שדברי דונש לפנינו חסרים)



תוקן על ידי שולח_דברים ב- 31/03/2019 10:21:14




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/3/2019 11:10 לינק ישיר 

קבלתי

כמה בשר היו חמש הכהנים אמורים לאכול ביום השמיני?
שלושה שעירי חטאת. 
שבעה עשר חזה ושוק של שלמי נחשון.
עוד שנים של שור ואיל לשלמים של אהרן
ופרט למנחה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שמיני
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.