בית פורומים עצור כאן חושבים

פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/6/2004 22:03 לינק ישיר 
פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

קשה מאד לכתוב את המלים האלו. מורנו ורבנו, הרב גדליה נדל, עזב אותנו והלך לעולם שכולו טוב. נותרנו יתומים.

אין עושים נפשות לצדיקים. דבריהם הם הם זכרונם.

בימים הבאים, נשתדל להעלות קוים לזכרו. בחינת מושיבים ישיבה על קברו. אך בשעה הזאת, טרם קיימנו מצוות לויה למורנו ורבנו.

צריך להתרגל לעולם שאין בו עוד את רבנו. עולם שבו נמצאים רק הזכרונות, דברי התורה, קוים והנהגות בלימוד.

יש להוסיף כה הרבה על זה. אך סלחו לנו שאין אנו מסוגלים לעשות זאת בינתים.

הק' מיימוני
זעירא ולא מן חבריא
בשם תלמידיו



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2019 15:12 לינק ישיר 

שולח דברים

ברוך הבא אל הפורום, או שמא ברוך השב? אני עצמי שבתי הלום...

יפים ציטוטיך וסיכומיך ואני מתנצל שלא מצאתי עדיין פנאי עבורם.

אשר להערתו של בעל בעמיו היקר שלנו -

אשר כתב:

מפליא שרג"נ הוא מקור ההשראה לפורום.

שתי תשובות בדבר.

ראשית, אפשר להתחיל ממקור ומרב ואז להתקדם.

שנית, הרב גדליה עצמו היה דוגמא ומופת כיצד לא להישאר עם שום נתון בלי לבדוק ואולי להחליף.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/10/2019 16:18 לינק ישיר 

גם אליבא דקאנט אני לא רואה מניעה להגיד שהסיבתיות קיימת באופן אובייקטיבי. מבחינתי מה שנגיש באופן עקבי להכרה שלי זה כל מה שיש, ואם שם מתקיימת סיבתיות (כלומר לעולם מצב העניינים שאני מכיר אותו הוא מתאים לתוצאות הסיבתיות) אז אני קורא לזה סיבתיות אובייקטיבית, ואין שום סיבתיות שאפשר להעלות על הדעת שהיא למעלה ממנה.
לא היה כאן שימוש בתוצאות שהגיעו ממקור אחר לתבונה בתוך דיון אינטלקטואלי. רק אמירה שכיון שכל אחד מאמין בעוד כמה דברים (חוץ מהלוגיקה הטהורה, שהיא לעצמה אינה מביאה להאמין בשום מסקנה ללא שאנחנו מאמינים כבר בהנחות) הרי שהוא מכיר בכוחו להגיע לאמיתות או לשפוט אותן, ועתה יחליט איש לעצמו לגבי אמיתות מסויימות האם הן נראות לו נכונות. סה"כ זהו תריס בפני אנשים שסבורים שהצליחו לנקות מעצמם כל דבר שאינו מוכח, ולכן הם נמנעים גם מלקבל דברים אחרים שנראים להם נכונים אלא שאין להם הוכחה, ולא חלים ולא מרגישים שאף אם תהיה להם הוכחה ז"א שהעמידו את הדבר האחר על דבר אחר זולתו שקדם לו ובו הם מאמינים בלי הוכחה. ובכל אופן גם דברים שאינם ניתנים לוויכוח הם לפעמים מעניינים ולאנשים שונים יש דעות שונות לגביהם.
אני לא יודע אם זו באמת מה שהייתה הכוונה במכתב שצוטט, ובפרט שלא באמת מעניין אותי מה בדיוק חשבו הרבנים נדל ושילת עד שאטרח לפלפל בדבריהם, אבל אלה עיקרי הרעיונות בספר הראשון של מיכאל אברהם שהזכרתי.

האבחנה ההיסטורית שהתקדמות הושגה כששחטו פרות וכו' היא נכונה גם לדעתי. רק שהם לא שחטו את כל הפרות ונותרו כמה לפליטה כגון סיבתיות ואינדוקציה. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2019 04:01 לינק ישיר 

דברי הרג''נ כאן יש בהם בהחלט טעם, ויובהרו עוד בהתאם לדברים שנוהג להגיד מיכאל אברהם (ר"ל ריטוויט אינו הסכמה).
א. המדע המודרני מציג מודלים לוגיים טהורים של אם-אז. ההחלטה שה"אם" מתקיים במציאות, כלומר שהעולם הממשי מקיים את ההנחות של המודל ולכן מקיים גם את המסקנות של המודל, היא החלטה אמפירית בלבד. ואדרבה אנו רואים את ה''אז'' וממנו מסיקים שכנראה ההנחות של המודל אכן מתקיימות בפועל ממש בעולם ובהתאם לכך גם המסקנות "אז" מתקיימות. לכן לשאלה האם קיימים דברים נכונים בלי שאפשר לנמק אותם בדבר שקודם להם אין שום נגיעה למדע, לפי שה'מדע' רק אמר שאפשר על ידי הנחות אחרות להגיע למסקנות אחרות.
ב. הרעיון שכל שכנוע שלנו בדבר מסוים נובע בסופו של עניין מתחושה מסוימת של וודאות, ואנו מגיעים אליה בין על ידי הוכחה לוגית מלאה (שבה לומדים אם-אז, ויש לנו תחושת וודאות בכך שאם ההנחות נכונות אז המסקנות נכונות) או ייתכן בצורות אחרות, ואם הגענו בדרך פלא לעוצמת וודאות מקבילה לזו המתקבלת מהוכחה לוגית מלאה לא הפסדנו כלום - הוא בוודאי רעיון מעניין, והוא גם ההסבר הפשטי הרגיל לעיגון אקסיומות מוכרות כמו סיבתיות וכו'.
ג. הרעיון שאנו מדמים יש תיאורטי בשם 'כח פיסיקלי' שהוא ה'גורם' באורח פלא לחומר אחד להדוף או למשוך חומר אחר, וזה דומה במידת מה ליש תיאורטי אחר (אלוקים), הוא מחשבה נאה שתובעת לחדד הגדרות (ומקורה בספר זן ואומנות אחזקת האופנוע). וגם במשפט שהבליע שם "שהרי אחרת מנין נולד המושג הזה" טמונה מחשבה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/10/2019 09:10 לינק ישיר 

אסור להאכיל את הטרול, אבל כנראה יש לו בעיות ניסוח אז אעזור לו:

מפליא שרג"נ הוא מקור ההשראה לפורום. הלא כל המתמטיקה המודרנית ובעקבותיה המדע, הפילוסופיה והמחשבה המודרנית כולם, מבוססים על התובנה שהוכחה מכל צד, כי האקסיומות אינן 'מושכלות ראשונים' כמו שחשבו בימי הביניים אלא הנחות שרירותיות. לדוגמא, גיאומטריה אי אוקלידית. האם יהודי מבני ברק, ויהי ת"ח גדול כאשר יהיה חושב שיצליח להחזיר את הגלגל אחורה? אבל איך, ילמדנו רבנו גדליה נדל? רג"נ עוד כתב שלא יתכנו ארבעה ממדים. תמהני, האם הוא אינו מבין את ההבדל בין אי-תפיסת ארבעה מימדים בידי יצור תלת-מימדי לקיומם האונטולוגי של מימדים כאלו? קיימות תיאוריות פיזקליות מודרניות שמניחות קיומם של יותר משלושה ממדים.
והפלא הנוסף הוא תלמידו הרב שילת ואכ"מ.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/10/2019 11:06 לינק ישיר 

אשכול קבצים ופרפראות - ב

הודעה שלא נקראהעל ידי זאב ערבות » ה' אוקטובר 03, 2019 6:18 am

מכתב מר' גדליה נדל זצ"ל על מציאות הנשמה

יום ה כה אדר תשנ"ג

ל.... החיים והשלום !

כתבך קבלתי בערב שבת בערוב היום ולא הספקתי לקוראו וכל השבוע אנו עוסקים בשמחת נכדי ....נ"י שנכנס לחופה ביום ראשון ועכשיו נתפניתי להשיב את שאלתך

ואומר! כל שהסתכלותינו קולטת הן בהסתכלות ותחושה אנושית והן בהסתכלות מחשבתית, אין לתבונה שום קושי באימות אפשרותו של המושג לנו כל עוד אין בחלקי הבנין המורכב של ההסתכלות הנ"ל סתירה פנימית בין החלקים גורמי הבנין הנ"ל
וכן אינם סותרים שום מושכל ראשון שהוא אומת כמושכל ראשון ע"י בקורת התבונה הטהורה
ואין זה משנה כלל עד כמה יהיו הציורים הנ"ל לא רגילים ולא מוכרים על פני השטח בציורים המוחשים היום יומיים ואף נראים מוזרים ביותר לאדם הפשוט ולכל אדם בהתבוננות שטחית
ובני אדם מתחכמים מנסים לחשוב את המורגל כמושכל ראשון ובאו לכפור במציאותן של מושכלות ראשונות ולהפוך אותן להנחות יסוד אפי' שרירותיות (פוסטולטים)
אמנם המושכלות הראשונות (האכסיומות) העומדות במבחן הביקורת התבונתית הן בעצם יסודות ההכרה האנושית

וכיון שכך ולכן אין מקום להתלבטותך בנדון! כיון שאין לנו שום ספק במציאות אותה ישות לא גשמית שאנו מכנים אותה בשמות שונים כנפש, נשמה, והדומה ואנו מתרשמים ברורות שפעילותה מוגבלת למקום מציאת גופינו הגשמי
הרי הדבר פשוט באמתו ובעצם הרי לנו דוגמא פשוטה לאותה בעי' ששום אדם מדבר אינו מתקשה בה והיא מצוי' בנסיון היום יומי של כל אדם ומצוי' בלשונו המדוברת בכל לשון ושפה
[איני יודע אם צורת ביטוי זה מצויה גם בלשונות של האומות הפרימיטביות ומסתבר שגם בהן מושג זה נמצא]
ואמנם אין בה בעי' כלל כנ"ל והיא:
הרי הגשם הגדרתו ישות מתפשטת וממלאה מקום וחלל בעל שלושת ממדים (אולי קיימת גם אפשרות לבעל שני ממדים אמנם לדעתי אין אפשרות למציאות ארבע ממדים ומציאות ישות ארבעת ממדים היא בילתי אפשרית אפשרית אמנם מציאות בעלת ארבעת גורמים שקובעים יחד את הגבלת המציאות של אותו מושא [כדוגמת ארבעת הממדים של איינשטיין[)
אבל בשום אופן אין בגורמים שבהגדרה זו מקום לפעילות לגרום שינוי ואם אנו משיגים רושם של פעילות ושינוי אנו מבקשים להם סבה בישות שמחוץ להגדרת החומר והוא הדבר שאנו מכנים אותו כח גם כשאין לו רצון ואף לא הכרה
והנה מצאנו ישות שאינה תופסת מקום ואין לה התפשטות בחלל שתמנע מציאות נוספת שתפעל באותו חלל אמנם פעילותו מוגבלת למקום וחלל מסוים
ואת השם הזה ומציאותו כפה עלינו המושכל הראשון ועצם מציאות נפשינו שהרי אחרת מנין נולד המושג הזה ובאיזה חוש הכרנו את ישותו ולא רק את הפעולה שמתבצעת בדרך כלל בחומר הנמצא ותופס מקום
אכן גם כאן מצאו הספקנים בקעה להתגלגל ולהתכחש בה ללא מקום מפלט

הנני כותב במהירות רבה והנני חושש שהכתב לא מאושר דיו אבל אין לי כרגע סבלנות להעתיק בשני ומאד חששתי שלא אהי' מסוגל בכלל לקחת העט לידי ואתך הסליחה ולכן גם יקשה לי להמשיך באגרות שלומים מהנשמע אצלי ולהתענין בנעשה אצלך
אעפ"י שאני מעונין לשמוע חדשות מהמתחדש אצלך

ואחתום בשלום

גדלי'



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/5/2019 07:18 לינק ישיר 
תלמידטועה

ספרן
הודה ולאו מטעמיה...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/5/2019 21:33 לינק ישיר 

ת'ט,

אבל ראה מש'כ חתנו הגרמ'צ ברגמן שליט'א בספרו שערי אורה על בראשית ע' ד' שהראוהו לבעל 'אבי עזרי' את לשון הרמב'ם בפ'ב מהלכ' ת'ת הי'ב שהעניינים הנקראים פרדס מכלל הגמרא הם, וחזר בו והודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2019 21:01 לינק ישיר 

בנוגע לציטוט האחרון של ספרן

ובדומה כתב בהקדמה לאחד מספרי האביעזרי כי תורת הנסתר אינה בגדר תלמוד תורה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/5/2019 17:01 לינק ישיר 


 ושם:

הוא אמר פעם למישהו, שעיקר האמונה שכל התורה המצוייה עתה בידנו וכו',
זה מתייחס רק לתורה שעוברת במסורת בידי כל חכמי ישראל,
ולכן מי שלא מקבל חלקים מסויימים בתורת הנסתר,
יתכן שהוא שוטה, אבל כופר איננו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2019 16:56 לינק ישיר 

ועוד שם:

לא רציתי לפרט בפנים על הפילוסופיה.
בעיקר הוא אחז מקאנט.
היתה תקופה שהוא היה פותח את יומו בבוקר השכם בלימוד וחשיבה על קטע מספרו...

לגבי הנסתר. אני חושב שדעתו היתה קצת שונה מהדרדעים.
אבל אינני מומחה מספיק.
הוא סבר שזו שטות לחשוב שאפשר להפיל בפח אנשים כמו האריז"ל והגר"א.
ושיש דרכים להסתדר עם התמיהות של המטפחת ספרים וכו',
אבל הוא אחז שלא חייבים לקבל את החלק הזה, ושאין זה בכלל חיוב ידיעת התורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2019 16:52 לינק ישיר 



  http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=27800&p=542377#p542298



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2018 17:07 לינק ישיר 

הציטוט הובא בידי ספרן ונדמה שההעתקה היתה מפייסבוק או משהו כזה. הבעיה היא שההעתקה תפסה יותר מדי מקום בחלון וכללה כל מיני אלמנטים מיותרים, שרק הקשו על הקריאה שלה ושל דברים אחרים. לכן העתקתי מחדש אבל שכחתי לציין שזה מספרן.

אולי ספרן ייטיב עמנו ויציין את המקור כי לי אין.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2018 13:33 לינק ישיר 

מי בעל הציטוט האחרון ,? ומה באמת סיפר הרב סלומון ?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/12/2018 16:27 לינק ישיר 

תיקון והדבקה שוב

"כאשר אמרתי לסבי ז"ל, הרב גדליה נדל (שהיה ידוע בנון-קונפורמיזם שלו), כי אני הולך ללמוד בישיבת חברון, לא היתה דעתו נוחה מן העניין. במספר הזדמנויות הוא חזר ואמר לי, "אני למדתי שם שבועיים, וברחתי משם. לא יכולתי לסבול אותם". לחקירותי הוא ענה כי בהיותו תלמיד צעיר בישיבת הרב עמיאל בתל-אביב ("הישוב") החל להתקרב אל החזו"א. השקפת עולמו של החזון אי"ש היתה שמרנית מזו של ישיבת הישוב החדש, והוא השפיע על סבי לעזוב אותה ולעבור לישיבה מסורתית "רגילה" (סבי אמר לי שהוא היה בכמה מקומות ובסוף למד ב"לומז'ה", "אבל הכי טוב היה בישיבת תל אביב"). כך, למרות שגם "חברון" של אז לא היתה שמרנית דיה עבור החזו"א, הגיע סבי אל שעריה. הוא סיפר, באיזו גאווה סמויה, כי על אף שהותו הקצרה שם, אחד מחתניו של ראש הישיבה למד אתו בחברותא והפציר בו להישאר, אך למרות השידולים מגבוה הוא לא היה מוכן. כששאלתי מדוע, הוא התחיל לתאר כיצד כל בני הישיבה עסוקים בנראות שלהם ובקשריהם עם ההנהלה. התביעה החזקה של סבי לכנות פנימית לא יכלה לסבול אווירה זו. "לא היה שם אף אדם הגון." הוא אמר לי, "חוץ מההוא שהיום משגיח שם, הוא היה הגון." (הוא התכוון לר' אברהם סולומון, שסיפר לי אחר כך על ידידותו עם סבי ועל פרשת לימודיו הקצרה בחברון מזווית הראיה שלו.)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2018 11:02 לינק ישיר 

ספרים, מאמרים ופרפראות

הודעה שלא נקראהעל ידי זאב ערבות » ד' דצמבר 05, 2018 7:48 am

מילי דהספידא ודברי הערכה על רב גדליה נדל, ב"ב תשס"ה
בקובץ המקורי חלק מעמודי ההסכמות נחתך ומופיעים בקובץ השני
קבצים מצורפים
 מילי דהספידא ודברי הערכה על רב גדליה נדל.pdf
(4.24 MiB) הורד 6 פעמים
 מילי דהספידא - הסכמות.pdf
(82.07 KiB) הורד 8 פעמים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 40 41 42 לדף הבא סך הכל 42 דפים.