בית פורומים עצור כאן חושבים

שמיני

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/3/2008 16:44 לינק ישיר 
שמיני

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2008 19:06 לינק ישיר 

נדב ואביהוא
מה חטאם
מהו בקרובי אקדש?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/3/2008 19:36 לינק ישיר 

הפסוק הרי אומר בפרוש מה היתה חטאם, הם הקריבו אש זרה,
 הם הכניסו עבודת התלהבות אשר לא ציווה ה',
 
הם  הורו הלכה חדשה, שלעבוד את ה' צריכה כוונה, חוץ מהכוונה שה' ציווה, פשוט להקריב קטורת.
 
הם מצאו והמציאו סודות לתורה, אש זרה, אשר ה' לא התכון אליהם.

 הם התחילו להגיד לשם יחוד, וללבוש גערטל חוץ מהאבנט.
,
הם קבעו כי אסור להנות בעולם הזה,  לא נשאו נשים, היות וזה לא התאים להשקפתם על קדושה, שהם יחסו לעצמם, ממילא לא הולידו ילדים,

והיתר- הרי כתובים בדברי הימים של עם ישראל.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2008 08:14 לינק ישיר 

נושאי פרשת שמיני

שמיני למילואים ט' א'- ט' כ"ד
נדב ואביהוא י' א'-י' ז'
שתויי יין י' ח'-י' י"א
אכילת שמיני י' י"ב-י' כ'
החי אשר תאכלו י"א א'-י"א כ"ג
נבילה ושרץ י"א כ"ד-י"א מ"ז


סיכום פרשת שמיני לנושאיה

פרשת שמיני מסיימת בחלקה הראשון את קידוש המשכן בקרבנות יום חנוכתו ובחלקה השני היא עוסקת בקידוש האדם וטהרתו באכילתו הוא מן החי. בתחילת הפרשה נאמר על קרבנות יום השמיני למילואים והקרבתם, עד שיצאה אש לאכילת המזבח שבזה היה היחס הנכסף בין השם לישראל עמו. מיד לאחר מכן יצאה אש לכליון נדב ואביהוא שהקריבו אש זרה. עקב כך צווה אביהם לבל יכנסו שתויי יין למקדש ולבל יורו. בהמשך דיבר משה לכהנים האוננים על פרטי אכילת שמיני. המשך הפרשה על קדושת האדם להיטהר ב'החי אשר תאכלו' אף שלא מן המזבח ובפרטי נבילה ושרץ מטמאי מגע ומאכל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2008 08:29 לינק ישיר 

[משהו שכתבתי פעם לפרשת שמיני - 

א.  בין החוקים הרבים הניתנים לעם, מקום של כבוד תופסים אלה הנוגעים למאכלות הטהורים והטמאים, המותרים והאסורים.

ב.  (מב) כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם: (מג) אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם: (מד) כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: (מה) כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי: (מו) זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ: (מז) לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל: (ויקרא יא, 42 - 47)

ג.   להשגיח על מה שאנחנו מכניסים אל פינו, לשים לב למה שאנחנו מקבלים אל קיבתנו -  מן הטהור ניטהר, מן הטמא ניטמא. האופן בו אנחנו אוכלים ושותים, הוא חלק מהתייחסותנו  אל העולם שלנו, על כל ברואיו.

ד.    כוונה לפני אמירת ברכות הנהנין בארוחת צוותא / הרַבה דליה  מרקס, מתוך "אל הלב".

הערב נא ה' אלהינו
את טעמה של הַפת הזו בפינו
והשרה מִתְקָהּ בחיכנו.
הנעֵם עלינו את החברותא שבאכילתה,
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם  (דברים ח, 3).

ברַכת אותנו בשולחן ערוך,
במפה מוצעת,
ובחדוות היחד -
הדריכנו כדי שנחלוק פיתנו
עם העני
ונדע לקרב את הבודד.

ברַכת אותנו בארץ חמדה טובה ורחבה,
אשר ברווחת הלב והגוף נאכל בה לחם  (ע"פ דברים ח, 9)
למדֵנו לאכול מתוך רעב
ולא מתוך שיעמום,
מתוך חדוות החיים
ולא מתוך כעס.

ברַכת את עולמך בשפע ובברכה
ולא חיסרת בו כלום  (ע"פ בבלי ברכות מג, ע"ב).
למדֵנו ללכת באורחותיך
ולהשפיע טוב באשר נלך.]

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2008 11:37 לינק ישיר 

הקודש הממית: נדב ואביהו, עוזה ועוזיהו (nmzilber)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2187399

מעלה גרה ומפריס פרסה (מבחן)
http://www.hydepark.co.il//topic.asp?topic_id=359691

האם שפן מעלה גרה? (איל25)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1289249

_________________

 

בברכה

 



תוקן על ידי לינקזעצער ב- 19/04/2009 22:27:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2008 10:38 לינק ישיר 

שלא כירוחם, הקב"ה עדיין מגדיר את נדב ואביהו כ"קרובי",

ויש לומר שזה על דרך הארבעה שנכנסו לפרדס,

ושרבי עקיבא נכנס בשלום ולכן גם יצא בשלום.

הוא נכנס לפרדס מתוך כוונה לצאת ממנו ולהמשיך לקיים את המצוות כולן בעולם הגשמי.

נדב ואביהו נכנסו ולא אכפת היה להם להתקרב להשם ולהגיע לכלות הנפש ולא לחזור לכאן ולקיים מצוות נוספות.


וכפי הנראה, הבעל שם טוב וממשיכי דרכו פרסו דרך שבה ניתן להיכנס בשלום ולצאת בשלום, ומי הוא זה ואיזה הוא שיבוא ויורה לנו כאן הלכה אחרת?


תוקן על ידי עמית_חן ב- 27/03/2008 10:39:22




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2008 11:11 לינק ישיר 

אנחנו מבחינים בין טומאה של מאכלות טמאים כגון שרצים ורמשים לבין טומאה במובן של טומאה וטהרה גבי קדשים וכו'.
אולם בפרשתנו משתמע ששני נושאים אלו הם אותו נושא, לדוגמא:
יא,ח מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תגעו; טמאים הם, לכם

רק במקרה אחד נאמרה הסתיגות
יא,לט וכי ימות מן-הבהמה, אשר-היא לכם לאכלה--הנגע בנבלתה, יטמא עד-הערב.  יא,מ והאכל, מנבלתה--יכבס בגדיו, וטמא עד-הערב; והנשא, את-נבלתה--יכבס בגדיו, וטמא עד-הערב.  יא,מא וכל-השרץ, השרץ על-הארץ--שקץ הוא, לא יאכל.

האם הטומאה אחת היא?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2008 11:55 לינק ישיר 

אין דבר כזה בהמה טמאה, כשהיא בחיים, כל זמן שהבהמה חיה אין בה כל טומאה.
הטומאה היחידה זו היא הטומאה של המוות, וגם לא של כל מוות, בהמה שנשחטה למרות שהיא מתה, אינה מטמאה, לא כל דבר בחייה האסורה באכילה מטמאה, העור למשל אינו מטמאה, השנהב של הפיל אינו מטמא, פרוות השועל אינה מטמאה.
פועל יוצאה מכך, כי כשבעל חיי וכל חיי מאבד את היעוד שלו בחיים, הוא מטמא. כל זמן שיש יעוד, אין טומאה.

עמית חן
בקרובי אקדש - המילה קדש בעברית ביסודה היא= נבדל
ה' אומר בקרובי אקדש, מזה ילמדו העם כי אני נבדל, ולא כל אחד יעשה איתי  ובביתי כרצונו,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2008 12:06 לינק ישיר 

(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן:

(ג) הוא אשר דבר וגו' - היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט מג). אל תקרי בכבודי אלא במכובדי. אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך: וידם אהרן - קבל שכר על שתיקתו. ומה שכר קבל, שנתייחד עמו הדיבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין: בקרבי - בבחירי: ועל פני כל העם אכבד - כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתיירא ומתעלה ומתקלס, אם כן באלו, כל שכן ברשעים, וכן הוא אומר (תהלים סח לו) נורא א-להים ממקדשיך, אל תקרא ממקדשיך אלא ממקודשיך:




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2008 12:17 לינק ישיר 

פרשנות על התורה מותרת לכל אחד, ואין פרשנות אחת עולה על חברתה,

ועל פני כל העם אכבד וידום אהרון, 
העם ילמד לכבד אותי, מהמעשה הזה, זה לא יעלה על הדעת אומר ה' שילודי אשה בשר ודם ישנו וימציאו לי שמות והנהגות חדשות , מתוך מחשבתם.

וידום אהרון- אם כתוב וידום, סימן שקודם הוא דיבר,- אהרון למרות שבהתחלה אמר - הרי הם עשו זאת לשם שמיים, בכוונות טהורות, למה מגיע להם עונש כזה, שמע את התשובה- וידום!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2008 12:35 לינק ישיר 

[מבואר בזה18 ע"פ מ"ש באוה"ח ה­קדוש19, שנדב ואביהוא מתו מפני גודל תשוקתם להתקרב להקב"ה, ש"לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשו­תם מהם". ובלשון הכתוב19 "בקרבתם לפני ה' וימותו", היינו, שסיבת מיתתם היא "קרבתם לפני ה'"20. ]

20) ראה בארוכה ד"ה אחרי מות — תרמ"ט (בסה"מ תרמ"ט), תשכ"ב. לקו"ש ח"ג ע' 987 ואילך.

ומ"ש "ויקריבו גו' אש זרה גו'" (שמיני שם, א) — אין הכוונה ל"זרה" ביחס לענין הקדושה ח"ו, כי אם ביחס לענין המשכן, שתכליתו וכוונתו — השכנת והמשכת אלקות בתוכם למטה (כדלקמן בפנים). וראה לקו"ש חל"ב ע' 100 ואילך.







דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2008 12:39 לינק ישיר 

עמית
חןחן לך שאתה בא לחדש לי כי יש גם פרשנות  כזו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2008 13:50 לינק ישיר 

לפעמים לא צריך לחדש אלא רק להזכיר.

גם, יתכן מאד ובשביל חלק מהקוראים זה חידוש.

ואם יורשה לי לחדש בעצמי, אזי החידוש יתבסס על הדברים המוכרים לי ולך שהוזכרו כאן.

והוא - שאולי יש לומר : שברגע שנבנה המשכן - אזי החידוש שלו היה שאת הקדושה אנו מכניסים לעניינים הגשמיים [קורבנות וכו'], אך נדב ואביהו, גם לאחרי שנתחדש המשכן - המשיכו בדרך הרוחנית הישנה [ שבה אין המשכה לגשמיות כל כך].



על דרך זה, אלו  שעדיין הולכים בדרך הישנה ביחס לדרך החסידות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2008 18:51 לינק ישיר 

רש"י על התורה

(יב) הנותרים -
מן המיתה.
מלמד שאף עליהם נקנסה מיתה על עוון העגל, הוא שנאמר (דברים ט כ) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו, ואין השמדה אלא כלוי בנים, שנאמר (עמוס ב ט) ואשמיד פריו ממעל, ותפלתו של משה בטלה מחצה, שנאמר (דברים ט כ) ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא:

שאלה:
במה חטאו בני אהרון אלעזר ואיתמר?
במחשבה ראשונה אני עונה: פוקד עוון אבות על בנים..

יש לכם עוד פשט אחר?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/4/2009 13:34 לינק ישיר 

ויקרא פרק י פסוק ו

יֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְדֹוָד:
 

מה הרעיון? אבא בנים לא מתאבלים! וכל קהל ישראל מתאבלים במקומם?

 



תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 17/04/2009 13:49:23

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שמיני
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.