בית פורומים עצור כאן חושבים

יום עצמאות מוקדם - השלכות הלכתיות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/5/2008 04:01 לינק ישיר 
יום עצמאות מוקדם - השלכות הלכתיות

השנה (תשס"ח) ה' באייר חל בשבת. כאשר יום העצמאות נופל בשבת, בכדי למנוע חילול שבת המוני, נתקן שהחגיגות של יום העצמאות יוקדמו ליום ה'. כ"כ כאשר חל ה' באייר ביום א', החגיגות מתקיימות ביום שני ו' באייר, למען לא תחולל השבת בהכנות לקראת אירועי מוצ"ש.

אני לא בא לדון על הקדמת מטס הפוגות ביומיים, גם לא על הדלקת המשואות טרם עת. זה באמת טקס שולי וזניח. אך בגין הקדמת יום העצמאות ביומיים, ישנן השלכות הלכתיות ממש.

בקהילות רבות נהגו - בעיקר בציבור הדל"י - מנהגי חג ביום העצמאות; להסתפר ולהתגלח למרות ספירת העומר, ללבוש בגדי חג, נתקן סדר תפילה מיוחד ליום העצמאות (מעין פראפרזה על קבלת שבת), אומרים הלל בברכה, מברכים שהחיינו, קוראים בתורה ומפטירין. גם בקהילות חרדיות שלא נהגו את כל המנהגים הללו, ישנם בתי כנסת (בישיבת קול תורה למשל) שלא אומרים תחנון ביום העצמאות.

מה דין כל אלה השנה ביום העצמאות מוקדם?

נראה שבפועל ברוב קהילות ישראל נוהגים הציבור את כל דיני החג ביום חמישי ג' באייר (דלא כשיטתו של הרב גורן שהתפילות החגיגיות תתקיימנה בשבת ה' באייר), כלומר בשבת אין כל מנהג של שמחה וחג, אך ביום ה' יומיים קודם התאריך, חל החג.

והדבר תמוה עד למאד. היאך מצינו שזמן הנס משתנה ע"פ שיקול למניעת חילולי שבת? איך ניתן לומר הלל ביום ג' באייר, מדוע לא לומר הלל בכ' אלול? יותר מכך, הנוהגים לברך "שהחיינו", האם מברכים הם "לזמן הזה" בג' באייר?

גם בפורים שחל בשבת, לא מקדימים ומאחרים את פורים כתאריך, אלא זה דין השלמה למצוות שא"א לקיימן בשבת (הפורים עצמו ודאי שחל בשבת, הרחיבו את זמן הפורים בכדי לנהוג את המנהגים שלא ניתן לקיימם בשבת, אכמ"ל). כל זה מובן ביחס ליום העצמאות כלפי חגיגות המועדונים ודיגול הנשקים, אך מהיכי תיתי לשנות לגמרי את זמן ההלל ושהחיינו?

אלא שניתן לטעון אולי, שהחג נתקן על כל פרטיו ודיקדוקיו לפי הזמן שבו מדינת ישראל כולה תחגוג אותו. בשבת עם ישראל לא חוגג עצמאות עם זיקוקין די-נור ופטישי צפצפה, אז גם אין מקום לומר הלל בברכה בשעה שכבר בטלו הבמות במדרחוב בן יהודה. כלומר, זמן החג הוא דינמי מאד - תיאורטית לו היו קובעים את יום כ' באלול ליום שבו חוגגים את הקמת מדינת ישראל, גם היו גומרים בו את ההלל ומברכים שהחיינו.

יוצא שיום העצמאות אינו חג 'אמיתי', הוא אינו באמת בתאריך של הנס, אלא הוא רצון של עם ישראל להודות ולהלל, והזמן שלכאורה מתאים ביותר לכך, הוא יום החול הקרוב ביותר ליום ה' באייר.



לא נראה לכם שסתם יום-יום, חג?

_________________



תוקן על ידי mzohar ב- 06/05/2008 4:04:45

מ. זוהר




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 07:59 לינק ישיר 

מלכתחילה יום העצמאות לא חל בתאריך של ה'נס'. וכי איזה נס התרחש דווקא בהצהרת העצמאות?
אם ניתן להצביע על נס בהקשר של הקמת המדינה זה בוודאי הפסקת הנשק שלאחריה התגלה שמדינת ישראל מסוגלת לשרוד ולהתקיים.

אלא מה, מדובר ביום סמלי שנבחר על ידי מדינת ישראל לציון המאורע העקרוני של הקמת המדינה, וממילא בידה של המדינה לקבוע בחוק את התאריך של יום זה, באשר אין קשר אמיתי לא לנס (שבו אין מכירים החילונים) ובוודאי לא לתאריכו.

אם אנחנו מסתפקים בתאריך הכרזת המדינה בכדי להודות על נס ההצלה, אף שאין זה תאריך ההצלה, הרי שתמיד יום העצמאות הדתי אינו חל ב'זמנו', וממילא אין הבדל בעניין זה בין השנה לשאר השנים.

_________________

מזלי גרם




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 08:27 לינק ישיר 

כן יש להסתפק לנוהגים לצום באותו יום האם יצומו ביום ה' כי 'זה לעומת זה' או שמא ידחו את הצום ליום א' (כנהוג לגבי שני צומות הקיץ - י"ז בתמוז ות"ב) ואולי גם כדי להדגיש שאינם נתונים לקביעת זמן שע"י אלה שאינם מכירים בסמכותם?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 09:01 לינק ישיר 

.


האם יומא קא גרים? החלטת מועצת הרבנות הראשית היא שקבעה, וכפי שקבעה לחגוג את יום ה"א באייר, כך קבעה להקדים או לאחר כדי להמנע מחילול שבת.

את חנוכה ופורים קבעו הסנהדרין, שהרי "לשנה אחרת קבעום ועשאום", וכן "קבעוני לדורות". כלומר, דיני הפורים נובעים מקביעת חכמי ישראל, ולא מהימים בהם ארעו הארועים (מישהו מתכוון לצום את תענית אסתר ביום טוב ראשון של פסח? ).

ואם כקביעת חכמי ישראל, כלך לך אצל הרבנות הראשית וראה מה קבעה לשנה כשנת תשס"ח.

והנה, מתוך לוח "היכל שלמה":

יום העצמאות, (מוקדם) יום ה', ג' אייר עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה שלשה בפרשת אמור, וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב)
חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך.
הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.


שבת פרשת אמור, ה' אייר
מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק. אומרים אב הרחמים.
מברכים את המתענים שני חמישי ושני ("בה"ב").
במנחה אומרים צדקתך צדק, אבות פרק ב.

קישור ישיר ללוח:
http://www.daat.ac.il/DAAT/toshba/dinim-7/tohen1.htm



_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 09:36 לינק ישיר 

דיון בנושא תמצאו במאמרו של ד"ר אהרן ארנד בדף השבועי של בר אילן לשבוע זה:
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/hatz/ahr.html

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/hatz/ahr.html



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2008 10:05 לינק ישיר 

שמעתי מהרב מדן, שהתבסס על שאלת הרמב"ן בגמרא תחילת מגילה, איך תיקנו חז"ל יומיים לפורים, והקפידו בכך ("זמנים הרבה תיקנו להם") והרי יש בזה בל תתגודדו? והרמב"ן עונה לפי דרכו, אלא שהוא עונה מדוע יש יומיים (י"ד וט"ו), אבל הוא לא עונה איך תיקנו י"א י"ב וי"ג, (ממתי שמענו שאם אני לא משיג מצה, אז נותנים לי לאכול אותה ביום שאני נמצא בשוק וקונה אותה?) ובמיוחד לאור הירו' שכל חודש אדר אפשר לקרוא מגילה איך זה אפשרי?

והוא תירץ שבחגים דרבנן, להבדיל במובהק מן החגים הדאורייתא, השיקול של קביעות בו ביום הוא לא מרכזי, ולכן החגים הרבה יותר אלסטיים. ומעתה גם שיקול של חילול שבת יכול להיכנס כקובע החג.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2008 12:23 לינק ישיר 

אני רואה שעיקר ההתייחסות כאן היא לכך שיום העצמאות נקבע כיום שבו חוגגים את הקמת המדינה היהודית. לא בהכרח שזהו היום שבו באמת צריך לחגוג, אך כשם שיום העצמאות נתקן בד"כ ביום ה' באייר כך הוא יכול להיתקן ביום ג' באייר וכן בכ' באלול.

אם זה דומה להשוואת מואדיב לחנוכה ופורים, מדוע להעביר את תפילות יום העצמאות ליום אחר, מילא את החגיגות בהר הרצל, אך מדוע את אמירת ההלל שבכל מקרה מחללי השבת לא אומרים (כך סבר ברב גורן דומני)?

על מה מברכים שהחיינו (כעת השאלה היא לאו דווקא על יוהע"צ מוקדם), על איזה זמן? על סימליות בעלמא? אם אחשוק בכ' באלול לברך שהחיינו על הכרזתו של בן גוריון ב48, זו ברכה לבטלה?

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 12:28 לינק ישיר 

קונילמל7 כתב:
כן יש להסתפק לנוהגים לצום באותו יום האם יצומו ביום ה' כי 'זה לעומת זה' או שמא ידחו את הצום ליום א' (כנהוג לגבי שני צומות הקיץ - י"ז בתמוז ות"ב) ואולי גם כדי להדגיש שאינם נתונים לקביעת זמן שע"י אלה שאינם מכירים בסמכותם?


ואפשר שתענית כ"כ חשובה דוחה שבת (ע"ע יוה"כ).

ואולי כמו תענית חלום שדוחה שבת - עונג להם.

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 12:40 לינק ישיר 

האם נס פורים התרחש בפועל ביד אדר?  הנס החל ביח בניסן.
נצחון המכבים,  לא התרחש בדיוק בכ'ה כסלו. נס פך השמן  היה בכ'ה, אבל הלל הרי לא אומרים על נס פך השמן.

ואפילו לשיטה השניה- אם פורים היה נופל בשבת, הוא היה נדחה או היו מקדימים.
הדלקת נר חנוכה של שבת מדליקים ביום שישי, לפני הדלקת נרות שבת, ולפני קבלת שבת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 13:44 לינק ישיר 

ושמא כפי שנאמר על הפסוק:

"דבר אל בני ישארל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי" (ויקרא כג, 2)

שאותו נקרא בשבת הבעל"ט במדרש ה"אל תקרי" ('אתֶם' ולא 'אֹתם') המפורסם:

"אתם - אפילו שוגגים
 אתם - אפילו מזידין
 אתם - אפילו מוטעין" (בבלי ר"ה, כה, ע"א ויש גם מקבילות במדרש הא"י אבל אינו לפני)



בברכת - ברוך מקדש ישראל והזמנים (כך ובסדר הזה....)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 13:54 לינק ישיר 

.


שחרית 


אבל שם אלו "מועדי ה'", וכאן - מראש נקבעו על ידי חכמי ישראל.





_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 19:33 לינק ישיר 

אז אדרבה....



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 21:28 לינק ישיר 

זה נאמר על קביעת החודש, לא על המועדות.
האם הקדימו חברי מועצת הרבנות את ראש חודש אייר דהשתא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2008 22:08 לינק ישיר 

מועדי המועדות נקבעו לפי מועדי הירחים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2008 22:31 לינק ישיר 



תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 06/05/2008 22:33:32




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/5/2008 09:59 לינק ישיר 

מ. זוהר

אולי זה חידוש עבורך אבל ישנם יהודים יר"ש תמימים שמצטערים עמוקות על יצירת שלטון יהודי שבא לעקור את שאפיין את היהדות מיסודה ש'אין אומתנו אומה אלא בתורתה'!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יום עצמאות מוקדם - השלכות הלכתיות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.